קלנסווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קלנסואה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלנסווה
Qalansawe COA.png
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
שם בערבית قلنسوة
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עבד אל באסט סלאמה
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 23,144 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 93
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 2,755 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 80
תחום שיפוט[2] 8,400 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 147
32°17′16″N 34°58′39″E / 32.2878173794152°N 34.9774737845822°E / 32.2878173794152; 34.9774737845822
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.3895
    - דירוג מדד ג'יני 197
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 11.4%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 11.3%
גילאי 20 - 29 17.5%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 13.3%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 5,769
 –  יסודי 3,040
 –  על-יסודי 2,729
מספר כיתות 196
ממוצע תלמידים לכיתה 29.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל קלנסווה נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.qalanmun.com

קלנסווה ( בערבית: قلنسوة), מילולית : "טורבן", היא עיר ערבית בשרון אשר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2000.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלנסווה שוכנת באזור המרזבה של השרון, סמוך לנחל אלכסנדר. היא אינה ממוקמת על גבעה, בניגוד לרוב הכפרים הערביים בסביבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שקלנסווה אינה שוכנת על גבעה היא נבנתה מראשיתה כמקום מבוצר ובתי הכפר יצרו חומת הגנה. במקום הייתה מצודה צלבנית (מצודת המישור) וכנסייה ששרידיה ניכרים היום במסגד. היישוב הגן על דרך לוד-קיסריה. חלקו נמסר למסדר ההוספיטלרים ב-1129. הוא נכבש ב-1189 בידי כוחות צלאח א דין והוחזר זמן קצר אחר כך לידי הצלבנים. ב-1265 נכבש בידי הסולטאן הממלוכי ביברס וניתן כאחוזה לאחד מאנשיו[3].

השם קלנסווה מוזכר לראשונה בספר "מעג'ם אלבולדאן" (מילולית: 'ילקוט המקומות') של הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13, המספר שבכפר נשחטו 750 אנשים ממשפחת אומיה.

ברשימות[דרוש מקור] העות'מאניות של סוף המאה ה-16 קלנסווה נזכרת ככפר ובו כ-250 תושבים. היישוב ננטש זמן מה לאחר מכן ואוכלס מחדש במאה ה-17.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 1,069 תושבים. במניין זה נכללו גם שבטי הבדואים אלרומילאת ואלע'זאזיה. בכפר היו 225 בתים נושבים[4].

בתקופת המנדט הייתה קלנסווה חלק מנפת טולכרם. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בה 1,540 תושבים ושטחה הכולל השתרע על 17,249 דונמים[5]. בתקופה זו, השתרעו אדמות הכפר מערבה והגיעו עד לבית הקברות שבשכונת "ותיקים" שבדרום נתניה. תושבי הכפר נטעו פרדסים שהושקו מבתי באר רבים שנבנו בתקופה. אחד מבתי הבאר הללו שרד בחלקו הצפוני של יער אילנות ונתגלו בו איורים נדירים המתארים סצנות מחיי היום יום של הפועלים בפרדס[6].

בזמן מלחמת העצמאות היה הכפר בסיס לצבא העיראקי. הוא לא נכבש בידי צה"ל ועבר לשלטון ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ממלכת ירדן ב-7 במאי 1949. אפרים תלמי תיאר את כניסת צה"ל לכפר[7]:

"בברכת "מרחבא" ו"שלום" נתקבלנו על ידי שני ערבים מקלאנסואה, זה הכפר הערבי הגדול הסמוך לטול־כרם, והידוע לשימצה במשך כל מאורעות־הדמים בארץ, שעבר לשלטון צבא ישראל בשבת ב־11 לפנה"צ. הערבים, שסרט עם כתובת עברית וערבית על זרועם, הם מ־16 השוטרים, שתושבי הכפר מינו בעצמם לשמור על הסדר הפנימי. בהגיענו, בדרך השדות, מביר־בורין יצאו לקראתנו והזמינונו לכפר ... כל התושבים מטף ועד זקן, למעלה מאלפיים נפש עמדו חבורות חבורות וחיכו לבואנו. ים של כפיות לבנות ועגולים שחורים. בבית הספר, שבמרכז־הכפר, הסיבונו עם הנכבדים ובראשם המוכתר, שעל פניהם ארשת של מבוכת־הכנעה ושמחה. המוכתר עבד א‬לחמיד פאריס נאטור, כבן ‭ ,40‬מדבר עב‬רית, סיפר על העבר הקרוב. כמובן שהם דביקים וישרים, ואין קץ לשמחתם לשחרורם מידי העיראקים והלגיונרים כאחד ולהימצאם בשלטון ישראל. "‬פה היינו כל הזמן. ולא עשינו שום דבר" — הוא חזר ואמר. העיראקים עזבו את הכפר עוד לפני חודש ימים ולקחו מאתנו את כל הנשק. הלגיונרים עזבו את הכפר ביום ו‭.'‬ אף אחד מהם‭,‬ הדגיש בחיוך רמייה — לא בא בלב טוב אלינו."

תושבי הכפר קיבלו אזרחות ישראלית והיו נתונים לממשל צבאי עד 1966.

קלנסווה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1955. בשנת 1957 חובר היישוב למים זורמים[8]. בשנת 2000 הוכרזה כעיר.

ב-10 בינואר 2017 הרסה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה של משרד האוצר 11 מבנים בלתי חוקיים בעיר. במחאה על כך התפטר ראש העירייה וכן הוכרזה שביתה כללית של יום אחד במגזר הערבי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלוש שנים וחצי הראשונות לקיום המועצה המקומית כיהן בראשותה עבדול כרים חטיב[9]. הבחירות למועצה ב-1959 נפסלו על רקע סימון פתקי ההצבעה[10]. הבחירות החוזרות התקיימו בסוף ינואר 1960[11] ובעקבותיהן הצליח אחמד חוסיין חדיג'ה להיבחר לראשות המועצה במקום חטיב. לאחר הבחירות של 1969 ההסכם הקואליציוני כלל הסכם רוטציה בין סלמן קשקוש וחליד מלמה בתפקיד ראש המועצה[12]. בשנות השבעים התחלפו ראשי מועצות שונים עד לשנת 1978, השנה שבה הוחלט לבחור בראש המועצה בבחירות ישירות. ראש המועצה הראשון שנבחר בבחירות ישירות היה חירי רעד. אחריו, בשנת 1983, נבחר נבהאן קשקוש כראש המועצה[13] ומשנת 1988 ועד 1998 כיהן כראש המועצה יוסף תקרורי, שבתקופתו ראה היישוב התקדמות רצינית מאוד בתחום התשתיות, התכנון והבנייה, ובניית מוסדות חיוניים ליישוב ותושביו. בשנת 1998 עלו לסיבוב שני נבאן קשקוש וראש המועצה המכהן יוסף תכרורי. תכרורי פרש מהתמודדות ובהצבעת אמון נבחר קשקוש לראשות העיר[14]. החליפו באותה קדנציה עבד אלרחמאן סלאמה עד לשנת 2003. בתקופה זו שונה הסטטוס של היושב קלנסואה מכפר לעיר. בבחירות שנת 2003 נבחר יוסף תקרורי שוב כראש עיר[15] וכיהן עד שנת 2008.

בשנת 2008 נבחר מחמוד חדיגה לראשות העיר. בתקופת כהונתו אירעו מספר מקרים חריגים והוא אף הואשם בפלילים ולכן משהוגש נגדו כתב אישום לא יכל עוד לכהן בתפקידו[16]. בתקופת נבצרותו של מחמוד חדיגה כיהן כממלא מקומו בתפקיד ראש העירייה עבד אלכרים גמל אשר כיהן בתפקיד עד לבחירות בשנת 2013. בשנת 2013 נבחר עבד אל באסט סלאמה לראש העירייה[17][18]. בפברואר 2016 הורשע חדיג'ה בעברות אשר יוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו[19].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בקלנסווה 23,144 תושבים (מקום 93 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לקלנסווה דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 70.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,204 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[20]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלנסווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ הערך קלנסוה, מדריך ישראל, כרך השרון דרום מישור החוף וצפון הנגב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
  4. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 6,648
  5. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  6. ^ רועי מרום, רשמי העבר: אמנות פלסטינית עממית מתקופת המנדט בשרון, עתמול 260, 2019, עמ' 27-25
  7. ^ צבא ישראל במבואות טול־כרם, דבר, 9 במאי 1949
  8. ^ ג. שרוני, הברזים כבשו את בתי קלנסואה, מעריב, 11 בספטמבר 1957
  9. ^ ג. שרוני, אבו חילמי ניצח בסיבוב הראשון, מעריב, 26 בינואר 1960
  10. ^ הבחירות בקלנסואה - בביה"ד, מעריב, 24 בדצמבר 1959
    ע"א 22/60; נדחה הערעור על פסילת הבחירות בקלנסואה, דבר, 27 בינואר 1960
  11. ^ הבחירות בקלנסואה לא הביאו שינוי, דבר, 29 בינואר 1960
  12. ^ הוקמה קואליציה בכפר קלנסואה, דבר, 3 בנובמבר 1969
  13. ^ תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 2996, עמ' 774-775
  14. ^ הודעה בדבר תוצאת הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 4709, עמ' 1190-1191
  15. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 5243, עמ' 702
  16. ^ ראש עיריית קלנסוואה הורשע בשוחד, מירמה וסחיטה באיומים - גלובס, Globes
  17. ^ דברי ראש העיר, www.qalanmun.com
  18. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 6702, עמ' 1667-1668
  19. ^ ירון, לי (17 בפברואר 2016). "20 חודשי מאסר לראש העיר קלנסווה בגין לקיחת שוחד וסחיטה באיומים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2016. 
  20. ^ פרופיל קלנסווה באתר הלמ"ס