שמורת חוף האלמוגים
 _coral_reefs.jpg) | |
| תמונה עליונה: מבט על על השונית החוגרת תמונה תחתונה: אלמוגים ופזיות בשמורה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| תאריך הכרזה | 1964 |
| כניסה בתשלום | בתשלום |
| נתונים ומידות | |
| מאפיינים עיקריים |
שונית האלמוגים סלע משה סלע יהושע קיר השונית |
| בעלי חיים | אלמוגים, דגי שונית, שושנות ים, צב ים קרני, כריש שחור סנפירים, טחן נקוד, זנבתן מנומר, חשמלן פרסי, זהרון הדור, תוכינוניים, כוכבי ים, פרפרוניים |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | מפרץ אילת |
| קואורדינטות | 29°30′29″N 34°55′19″E / 29.508°N 34.922°E |
 | |
  | |
שְׁמוּרַת חוֹף הָאַלְמֻגִּים או שְׁמוּרַת אַלְמֻגֵּי אֵילַת (ידוע גם בשמות "חוף אלמוג" ו"חוף האלמוגים") והיא שמורת טבע מוכרזת של רשות הטבע והגנים.[1] בשמורה שונית האלמוגים של מים רדודים הצפונית בעולם, והשונית היחידה בישראל. השמורה היא החלק הראשי והמשומר ביותר של השונית שבעבר הייתה בכל החוף המערבי של מפרץ אילת, והיא מהווה מוקד שיקום ושימור עבור השונית בשאר המפרץ.
מיקומה של השמורה הוא לצד חופי הים האדום, ליד העיר אילת, והיא משתרעת לאורך שונית אלמוגים שאורכה הוא כ-1.2 קילומטר. בצמוד לשמורה מדרום מצוי פארק המצפה התת-ימי, שמהווה בעצמו מוקד שימור ושיקום חשוב לשונית, והשמורה למעשה נמשכת דרומה דרך החוף של המצפה. החוף בו מצוי המצפה הוגדר כשמורת טבע נפרדת, לא נגישה לתיירים, שנקראת "שמורת טבע הים הדרומי באילת".[2]
חוף האלמוגים איננו חוף רחצה מוכרז, אך הוא עדיין מהווה מוקד תיירות פופולרי, מאחר שהוא מספק גישה נוחה לשונית למטרות צלילה ושנירקול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שונית האלמוגים באילת היא ייחודית מבחינות רבות. היא שונית האלמוגים הצפונית בעולם, ומיקומה המבודד במפרץ אילת, בו המליחות גבוהה יותר ויש פחות תנועת מים מברוב הימים, איפשרה התפתחות זנים אנדמיים רבים. השונית בעבר השתרעה על כל החוף המערבי של מפרץ אילת, ועל חלקים מהחוף הצפוני, כך שאורכה היה מעל 12 קילומטר, אך עקב פגיעת האדם בה השונית הצטמצמה לשטח קטן מאוד בדרום החוף המערבי, בו הוקמה השמורה, שהחלה לשקם ולהגדיל מחדש את שטח השונית.
השמורה הייתה בין שלוש השמורות המוכרות בישראל, בתחילת 1962.[3]
השמורה הראשית, שמורת חוף האלמוגים, הוקמה בשנת 1964. שמורה צמודה לה ודרומית יותר, שמורת טבע הים הדרומי אילת, הוכרזה בשנת 2002, ושמורה שלישית, שמורת טבע ים האלמוגים, הוכרזה בשנת 2009.
סיבות להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמורה הוקמה כאזור שימור לשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, מכמה סיבות[2]:
- בשמורות הימיות הללו מצויה השונית היחידה של מדינת ישראל, מה שהופך אותן לאזור טבעי מיוחד לישראל, ולאוצר טבע לאומי.
- שוניות האלמוגים במפרץ הן הצפוניות ביותר בעולם, ומכילות מגוון רחב של מינים אנדמיים, שפגיעה בשונית תגרום להכחדתם.
- השמורה באה לספק אזור שימור למעט מהשונית שנשאר קיים, ולאפשר לשונית לגדול חזרה.
- העלאת מודעות הציבור לשונית באילת, לסכנות ולאיומים לה, ולדרכי שימור והצלה שלה.
- לאפשר לציבור מקום לראות את השונית ולבצע מחקרים שקשורים בשונית, מבלי לפגוע בשונית או להפריע לבעלי החיים שחיים בה.
מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמורה ממוקמת כ-7 קילומטר מדרום לאילת, בצמוד לכביש 90. השמורה נמצאת מול בית ספר שדה אילת והר צפחות, שהם הסיום של שביל ישראל. השמורה נמצאת בצמוד למצפה התת-ימי, שנמצא מדרום לה, ובסמוך למספר מועדוני צלילה קרובים, שמשתמשים בשמורה כאתר צלילה פופולרי. השמורה עצמה נמצאת קילומטרים ספורים מהגבול עם מצרים, וקרובה לעיר טאבה.[2]
מבנה השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
השמורה בנויה מקטע חוף תחום באורך 1.2 קילומטר, כשהשונית החוגרת (השונית העילית הצמודה לחוף), מוקפת במצופים שתוחמים אותה ומונעים כניסת אנשים לשונית החוגרת, שעומקה לא עולה על 2.5 מטר, כך שהיא לא תיפגע על ידי שחיית אנשים. מעל השונית יש שני גשרים שמובילים לקצה השונית החוגרת, שם נמצאת חזית השונית, קיר אלמוגים בעומק שנע בין 6 ל 12 מטר גובה, ועומק הקרקעית נע בין 8 ל 15 מטר. באזור זה ניתן לצלול ולשנרקל, ולהתקרב לקיר האלמוגים עצמו שמציג מגוון רחב של בעלי חיים ואלמוגים.
המרחק בין הגשר הצפוני לדרומי הוא 150 מטר, ומהגשר הדרומי ניתן להמשיך 250 מטר נוספים לאורך חזית השונית עד היציאה הבאה לחוף. הגשרים מאפשרים תצפית עילית על השונית החוגרת.[2] סביב הגשרים ניתן למצוא בעלי חיים שמשתמשים בגשרים כמחסה, כגון חלילונים ובלוטי ים.
.jpg)
לאורך החוף מצויים אזורי שכשוך רדודים, שבנויים בצורת חצי עיגול תחום במצופים, ומאפשרים כניסה ללגונה הרדודה, ונועדה בעיקר לילדים ולאנשים שלא יכולים לשחות במים העמוקים. בעלי החיים הנפוצים באזורי השכשוך הם דפדוף הפסים, נתחן סגול, תוכינוניים מסוגים שונים וקיפודי ים.
מעבר לחזית השונית נמצא ים חולי פתוח, בו יש בלטי אלמוגים מהגדולים בעולם כמו סלע משה וסלע יהושע.
בחוף השמורה מפוזרות שמשיות וציליות, עם חנות בה ניתן להשכיר ציוד שנירקול. לאורך החוף מפוזרות עמדות הסבר על השונית, השמורה, ובעלי החיים השונים החיים בה.
מדרום לשמורה מצויה שמורת טבע צמודה בשם "שמורת טבע הים הדרומי באילת", ובה מצוי המצפה התת-ימי, והיא לא נגישה לקהל.
החי בשמורה[4][עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החי במפרץ אילת
שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, והתנאים במפרץ אילת הם ייחודיים גם בעבור שונית אלמוגים, המליחותם ובטמפרטורת המים, ובבידוד המפרץ מימים אחרים. תופעה זו גורמת לכך ש 70% מהפאונה במפרץ משותפת עם בעלי החיים באוקיינוס ההודי, ו-30% מבעלי החיים הם אנדמיים למפרץ, דוגמת צבעון פרידמן, טווסון אילתי, יולית ים סוף ופרפרון לבן מצח. במפרץ ישנם בעלי חיים רבים שאינם נדירים במפרץ או אנדמיים אליו, אך ייחודיים בישראל למפרץ ולשמורה וניתן לראות אותם רק שם, דוגמת זהרון מקרין, זהרון הדור, טריגון נקוד, כריש שחור סנפירים, קופסינון נקוד, פיקסון ים סופי, קרנפון קצר קרן, חלילון חלק, חשמלן פרסי, קיסר הדור, פזית ים סוף ועוד.
השמורה מציגה גם מגוון רחב של חיות ים אחרות, כמו חסרי חוליות שונים כגון תמנונים, דיונונים, מדוזות, סרטנים, לובסטרים, כוכבי ים, קיפודי ים, מלפפוני ים וחשופיות ים, שחלקם אנדמיים למפרץ. התמנון הנפוץ ביותר בשונית הוא התמנון העינוני, וקיפוד הים הנפוץ ביותר המפרץ ובשונית הוא נזרית ארוכת קוצים. בשנים האחרונות ישנה גדילה באוכלוסיית הכוכבן הקוצני, כוכב ים שכמעט ואין לו טורפים טבעיים, והוא אחד המשמידים העיקריים של שוניות אלמוגים ברחבי העולם. רשות הטבע והגנים, והמצפה התת-ימי מנסים במאמצים משותפים להקטין את אוכלוסיית הכוכבן, ומבקשות מצוללנים לדווח על צפייה בכוכבן בשונית.
.jpg)
בעלי חיים נדירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפרץ ישנם בעלי חיים שנדיר לראותם, דוגמת צבי ים ירוקים וצבי ים קרניים. צבי ים קרניים אף מקננים במפרץ אילת לחופי ישראל.
בנוסף יש בעלי חיים שמגיעים למפרץ לעיתים רחוקות. דוגמת:
- כריש לוויתן - כרישי לוויתן מגיעים לעיתים למפרץ אילת. בשנות ה-2000 החלו להגיע מספר כרישי לוויתן בודדים למפרץ ולשמורה כמעט כל קיץ, בחודשים אפריל עד יוני, כחלק מהנדידה השנתית שלהם. ההערכות הן שבעבר הייתה אוכלוסייה מתרבה יותר יציבה של כרישי לוויתן במפרץ אילת, שהתמעטה עם הפגיעה במפרץ, ומתחילה לשוב עם שיקום המפרץ.[5][6]
תחש המשכן - צב ים גילדי - צבי ים גילדיים הם נדירים מאוד בחופי ישראל, עם פחות מ-70 תצפיות ב-50 השנים האחרונות, אף על פי שמשנת 2010 החל לעלות בצורה משמעותית מספר התצפיות בצבים אלה. מדי כמה שנים נצפה צב כזה במפרץ אילת. צבים אלה לא מקננים במפרץ אילת, ומעדיפים את החופים בעלי החול הרך יותר והדק יותר בחופי סיני.[7]
- תחש המשכן - יונק נדיר שמגיע לעיתים לצפון המפרץ למרבדי העשב הטבעיים שם. התחש הוא בעל חיים שנודד בימים קרוב לחוף, לעיתים כיחיד ולעיתים בקבוצות קטנות, בחיפוש אחר מרבדי עשב ים, שמהווים את עיקר מזונו. בעבר היה התחש נפוץ יותר במפרץ אילת, אך בשנים האחרונות בגלל התמעטות קיצונית של מרבדי העשב הפסיקו התחשים להגיע כמעט לחלוטין. הוצאת כלובי הדגים מצפון המפרץ איפשרה למרבדי העשב בצפון המפרץ להשתקם, ויותר מודעות סביבתית כללית הביאה לשיפור במצב המרבדים. בשנים האחרונות ישנם יותר ביקורי תחשים במפרץ מבעבר.
גלריית מינים החיים בשמורה[8][עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
שושנון אילתי ושושנת ים -
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
פעילויות שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
מטרתה העיקרית של שמורת הטבע, שלשמה היא הוקמה, היא שימור ושיקום השונית במפרץ אילת, שנפגעה מאוד בשנים קודמות. במסגרת פעילויות השימור השמורה הגדירה את מרבית אזור הלגונה (מלבד 3 בריכות שכשוך רדודות) כאזור מוגן וסגור בגדר מצד החוף ומצופים מצד הים, כך שמטיילים ומבקרים לא יוכלו לשחות שם ולפגוע באלמוגים ובשוכני השונית. בנוסף ישנן בשמורה תקנות כנגד האכלת דגים ובעלי חיים, שעלולים להיפגע מאכילת אוכל של בני אדם, או אף בטעות לבלוע עטיפות פלסטיק ולהיחנק מהן. בנוסף החברה להגנת הטבע שולחת צוללנים ומתנדבים שינקו את החוף ואת השונית עצמה, יחפשו פסולת ואריזות פלסטיק (שלעיתים קרובות עלולות להיתקע על אלמוג ולחנוק אותו), ומובילים קמפיינים וסיורים לאזור.[9]
בשמורה אף מתבצע מעקב אחר האלמוגים והדגים בשמורה, כך שניתן יהיה לדעת את מצבם הבריאותי וההתפתחותי. על מנת לעודד את גדילת השונית, פוזרו על הקרקעית החולית שמול קיר השונית מבני ברזל ואבנים שמדמים את השטחים עליהם נוצרים אלמוגים בדרך כלל, ובכך מאפשרים יותר מקום לאלמוגים לגדול ולהתפתח בהם, שבתורם מאפשרים יותר אזורי מחיה לדרי השונית.
במסגרת מאמצי השימור נעשה מאמץ לתפוס ולהוציא מהשונית כל כוכבן קוצני שנמצא בה, מאחר שכוכבנים קוצניים הם כוכבי ים כמעט ללא טורפים טבעיים שניזונים מאלמוגים, ומאחר וטורפיהם הטבעיים כמעט נכחדו בגלל פעילויות האדם, אוכלוסיית הכוכבנים יצאה מכלל שליטה בשוניות רבות ברחבי העולם, בהן הוא גורם נזק רב לשונית.
תופעה נוספת בה מנסים להילחם באמצעות שימור השונית והמים במפרץ אילת באופן כללי, היא תופעת הלבנת אלמוגים, שמאיימת על שוניות רבות ברחבי העולם. במסגרת תופעה זו, האצות הסימביוטיות שחיות בתוך האלמוג ומספקות לו את מירב מזונו (וגם את צבעו, ומכאן השם הלבנת אלמוגים) מתות כתוצאה משינויים בהרכב או בטמפרטורת המים, מה שמוביל לגוויעתו של האלמוג. תופעה זו היא רחבה מאוד בשנים האחרונות ברחבי העולם, ובשמורה נערכים תהליכי שימור ומחקרים בניסיון למצוא פתרון לבעיה זו.[10]
מן הדו"ח השנתי שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2018 עולה כי בניגוד לשוניות אחרות ברחבי העולם, שונית האלמוגים באילת נמצאת במגמת התרחבות וגדילה של כחצי אחוז מדי שנה. נתון מעניין אחר באותו דו"ח היה כי טמפרטורת המים, אשר בדרך כלל נמצאת במגמת עלייה בשל ההתחממות הגלובלית, הייתה באותה שנה נמוכה באופן משמעותי מן השנים שקדמו לה.[11] עם זאת, על אף יציבותה של השונית, קשה לדעת באילו טמפרטורות יתחילו להיווצר בה נזקים. יתרה מזאת, בסביבת השונית עדיין קיימים נכון ליום פרסום הדו"ח דיווחים אודות טפילי דגים (למרות שכלובי הדגים הוצאו מאילת), כך שהשונית עדיין לא יצאה לגמרי מכלל סכנה. לכך יש להוסיף סיכונים נוספים כמו פיתוח בחופים, הזרמת חומרי מזון לים, דיג בצפון המפרץ ופגיעה בקיפודי ים בחופי אילת בכלל ובקרבת השונית בפרט.[12]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשמורה מתקיימות פעילות חינוך רבות בהובלת החברה להגנת הטבע וארגונים אחרים שמשתמשים בשמורה במטרה ללמד על השונית ועל היצורים החיים בה. בשמורה עצמה מפוזרים שלטי הסבר על האלמוגים, הדגים, ושאר בעלי החיים והצומח בשמורה. בנוסף יש בשמורה מעין אזור ישיבה שמיועד להרצאות והקרנות סרטים. בשמורה ניתן לקיים פעילויות כגון הקרנת סרטי טבע, הדרכות שנירקול, וסדנאות יצירה וכיתות לימוד לילדים ונוער.[13] המצפה התת-ימי גם משתמש בשונית למטרות חינוך והדרכה, גם בכך שהמצפה עצמו ממוקם בחלק הדרומי של השונית בשמורה נפרדת שלא נגישה לציבור, וגם בכך שהמצפה עורך סיורים בסירת הזכוכית שלו, "קורל 2000", לשונית ומשתמש בה להדרכות בטבע.[14] בית ספר שדה אילת, שנמצא ממול לשמורה, מקיים אף הוא סיורים באזור, גם סיורי טבע, גם הרצאות והסברים, וגם סיורי צלילה ושנירקולים מודרכים. השמורה משמשת גם יעד חינוכי לבתי ספר, גני ילדים ובתי ספר לצלילה ומרכזי צלילה קרובים לשמורה. קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת שנמצא קרוב לשמורה משתמש בשמורה למטרות מחקר ביולוגיה ימית וחינוך.
הקשר עם המצפה התת-ימי[15][עריכת קוד מקור | עריכה]
שיקום אלמוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצפה התת-ימי מוביל תוכנית שימור ושיקום של אלמוגים,[16] בה הוא אוסף שברי אלמוגים מהשונית, משקם אותם ומגדל אותם חזרה, ואז מחזיר אותם לטבע. בתוכנית אף משתתפים תלמידי תיכון מאילת, ש"מאמצים" אלמוג לשנה עד לשחרורו. בצורה זו המצפה גם משקם את השונית וגם עוזר לה להתפשט לאזורים חדשים. הפגיעה העיקרית בשונית באילת הייתה תמותה רחבה של אלמוגים, והלבנת אלמוגים, שנבעה מפעילות האדם. פעילויות השימור של המצפה איפשרו לשונית להשתקם באזורים סביב המצפה, ולהתפשט חזרה דרומה לאזורים מהם היא נעלמה.[16] המצפה גם מחזיר אלמוגים שבורים למפרץ לאחר שיקום, וגם "שותל" אלמוגים מסביב למצפה ובכך מאפשר לשונית להתפשט לאזורים חדשים. התרחבות השונית גורמת גם להתרחבות אוכלוסיית הדגים ושאר בעלי החיים שחיים בשונית, שזקוקים לה למחייתם.
סוסוני ים ומרבדי עשב ים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצפה התת-ימי מקדם מספר פרויקטים לשימור המגוון הביולוגי במפרץ אילת, בהם פרויקט לשימור סוסוני ים במפרץ אילת,[17] שבו חיים שני מיני סוסונים (סוסון ים דורבני וסוסון ים חלק). המצפה מחזיק באקווריום בו את שני סוגי סוסוני הים, ובעונת הרבייה מגדל את צאצאיהם לבגרות בסביבה מוגנת, ואז משחרר אותם למרבדי האצות במפרץ. אוכלוסיית הסוסונים בישראל נפגעה מאוד לאורך השנים, בעיקר בגלל הצטמצמות מרבדי האצות במפרץ, ובשנים האחרונות בזכות פעילות השימור של המצפה ושל רשות הטבע והגנים האוכלוסייה במגמת שיקום. שיקום זה בה יחד עם שיקום של מרבדי האצות הטבעיים במפרץ שהביא איתו עוד מבקרים שהפכו לנדירים במפרץ בגלל צמצום המשטחים, כמו תחש המשכן.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמורה היא אתר צלילה פופולרי, שמושך צוללנים רבים מישראל ומחו"ל, ובנוסף השמורה מושכת תיירות בתור אתר לשנירקול. חלק מהחוף של השמורה מונגש לתיירים, ויש בו סככות צל, שמשיות, כיסאות חוף ושלטי הדרכה על המקום. בנוסף יש באתר חנות של רשות הטבע והגנים, שמאפשרת השכרת ציוד שנירקול וצלילה. באתר אין שירותי הצלה.
האתר משמש מספר מועדוני צלילה כאתר צלילה ראשי, והוא כולל את סלע משה, סלע יהושע, ויותר לעומק את גני הצלופחים, שלושתם אתרי צלילה פופולריים בפני עצמם, וגם את השונית עצמה. האתר נמצא מול בית ספר שדה אילת, שהוא הסוף של שביל ישראל, כך שהוא בעצם שמורת הטבע האחרונה לאורך שביל ישראל.
השמורה משמשת גם מקום למחקרים על השונית ובעלי החיים שחיים בה, מאוניברסיטאות בארץ ובעולם, כולל מחקרים על הלבנת אלמוגים בים באדום.
בנוסף השמורה פתוחה לקהל הרחב, וידועה בשם חוף אלמוג או חוף האלמוגים. הכניסה היא בתשלום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת טבע חוף האלמוגים, באתר רשות הטבע והגנים
שמורת האלמוגים באילת, סרטון באתר יוטיוב
ניר חסון, דוח של המשרד להגנת הסביבה מגלה כי השונית באילת עמידה פחות ממה שחשבנו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2021- צפריר רינת, תמותה המונית של קיפודי ים מצביעה על סכנה ממשית לשונית במפרץ אילת, באתר הארץ, 24 במאי 2023
- צפריר רינת, מושבות האלמוגים שרדו גל חום קיצוני, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
- עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו? - אקולוגיה וסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, 5 בנובמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סימי שאואר, שוניות האלמוגים בסכנת הכחדה, במסע אחר
- ^ 1 2 3 4 שמורת טבע חוף האלמוגים, באתר www.parks.org.il
- ^ משרד החקלאות מתכנן 85 שמורות טבע וציד, הארץ, 7 בפברואר 1962
- ^ יעקב דפני, מדריכי הים של ד"ר יעקב דפני, באתר www.dafni.com
- ^ ארז ארליכמן, כריש לווייתן באורך של יותר מ-6 מ' ביקר באילת, באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ כריש לוויתן בים אילת, באתר www.parks.org.il
- ^ ארז ארליכמן, ביקור נדיר: צב ים גילדי ענק נצפה באילת, באתר ynet, 21 בפברואר 2010
- ^ Gallery of typical fish species גלריה של דגים, באתר www.dafni.com
- ^ shonit, www.parks.org.il
- ^ ניסוי לשמירה על שונית האלמוגים מפני נזקי עליית טמפרטורת הים, באתר www.parks.org.il
- ^ חדשות טובות: שונית האלמוגים באילת הולכת וגדלה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
- ^ יואב איתיאל, בעקבות התחממות מי הים: "שונית האלמוגים באילת בסכנה", באתר וואלה!, 24 בספטמבר 2019
- ^ פעילויות שניתן לקיים ולהזמין בשמורת טבע חוף האלמוגים, באתר www.parks.org.il
- ^ "קורל 2000 - המצפה התת ימי". המצפה התת ימי. נבדק ב-2017-12-17.
- ^ "שיקום אלמוגים - המצפה התת ימי". המצפה התת ימי. 2016-07-01. נבדק ב-2017-11-04.
- ^ 1 2 "Coral Rehabilitation - by the Eilat Underwater Observatory Marine Park - Coral World". Coral World (באנגלית אמריקאית). 2017-01-23. אורכב מ-המקור ב-2017-11-25. נבדק ב-2017-11-24.
- ^ "The project of breeding and the reintroduction of sea horses into the gulf of Eilat - Coral World". Coral World (באנגלית אמריקאית). 2017-01-23. אורכב מ-המקור ב-2017-12-01. נבדק ב-2017-11-24.
