גרמא בנזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דינא דגרמי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו נזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר. ישנה מחלוקת מאז ימי התנאים על אילו נזקים עקיפין ישנו חיוב כספי. גם במקרים בהם אין חיוב כספי שניתן לאכיפה בבית דין, ישנו איסור להזיק - "גרמא בנזקין אסור"[1], וכן חל על המזיק חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

המקורות בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד[2] מובאות כמה דוגמאות לנזק עקיף, המכונה "גרמא" או "גרמי", מפי תנאים ואמוראים:

"תניא, אמר רבי יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן:

  • הפורץ גדר בפני בהמת חבירו (אדם ששבר גדר, וכתוצאה מכך הבהמה שהייתה כלואה שם יצאה החוצה והזיקה. האדם הפורץ לא גרם באופן ישיר לנזק שגרמה הבהמה אלא רק פרץ את הגדר, והנזק שהבהמה גרמה הוא תוצאה עקיפה של שבירת הגדר)
  • והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה (אדם שהזיז שיבולים בשדה של חברו באופן כזה שאש שעברה ליד יכלה להדליק אותן)
  • והשוכר עדי שקר להעיד (והעדים העידו עדות שקר שפגעה במישהו)
  • והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו (הידוע עדות שיכולה לעזור לנאשם ונמנע מלהעיד אותה)"
  • "הנותן סם מוות בפני בהמת חבירו".
  • "אמר ר' יצחק: הדא אמר: המבטל כיס חבירו (המונע ממנו רווח עתידי) - אין לו עליו אלא תרעומת"[3]

מאידך, מצאנו מקרים שבהם למרות שהנזק נגרם בעקיפין, חל חיוב לשלם, לדוגמה:

  • השורף שטרותיו של חבירו, ועל ידי כך מפסיד חבירו את האפשרות לגבות את חובו[4]
  • מראה ממון חבירו לגוי והגוי גזלו[5]
  • דיין שטעה במצבים מסוימים[6]

מחלוקת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים נחלקו כיצד להסביר את ההבדל בין המקרים בהם יש חיוב למקרים בהם פטור.

הרמב"ם קבע עקרון: "כל הגורם להזיק משלם נזק שלם".[7]

האחרונים (סמ"ע שפו, א; ש"ך חו"מ תיח, ד) ביארו שלדעת הרמב"ם אין כל הבדל בין גרמא לגרמי (ואכן בארמית גרמא הוא ביחיד וגרמי הוא הרבים של גרמא). אמנם גם הרמב"ם פטר במקרים מסוימים, שהמשותף להם הוא כשהנזק אינו תוצאה וודאית של מעשה המזיק, או במקרה שהנזק היה יכול להיגרם ללא מעשה המזיק (כגון, כאשר פרץ קיר רעוע בפני בהמת חברו, שיתכן והיה נופל מעצמו) או כאשר המזיק הזיק בכוונה, כאשר המשמעות היא שלא נהג ברשלנות פושעת. בשו"ע (חו"מ סימן שפו) פסק כדעת הרמב"ם.

לעומת זאת, לדעת בעלי התוספות וחכמי ספרד בגרמא פטור ובגרמי חייב. על בסיס הנחה זו נחלקו הדעות מה ההבדל בין גרמא לגרמי.

לדעת הרא"ש ההבדל במידיות הנזק בגרמי, או וודאותו, לעומת גרמא שבו אין ודאות או מידיות:

והיכא דהוא בעצמו עושה ההיזק לממון חבירו וברי היזיקא הוא הנקרא גרמי... ועוד יש לחלק (ד)היכא דבשעת המעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי

רא"ש בבא קמא, פרק תשיעי סימן י"ג

לעומת זאת, הריצב"א מסיק, שאין כל הבדל, אלא שחכמים ראו לנכון לחייב במקרים מסוימים, על פי שכיחותם, או שיקולים אחרים.

דינא דגרמי הוי מטעם קנס... ולכן כל היזק המצוי ורגיל לבוא - קנסו חכמים. וטעם דקנסו, שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין

תוספות, בבא בתרא, דף כב עמוד ב

כך פסק גם הרמ"א (חו"מ סי' שפו סע' ג, ועיין בביאור הגר"א שם) שביאר שתקנת חכמים היא שיש חיוב על הנזק המצוי בכל דור ודור והוא הנקרא גרמי.

משמעות גרמא להלכה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, בשל העובדה שהרבה מהעסקים נעשים בצורה וירטואלית, רבים מהנזקים נעשים בגרמא. על כך כותב הרב אהרן ליכטנשטיין:

"בדורותינו, יישום חיוב גרמי - או, יותר נכון, פטורי גרמא - על פי מתכונת הרמב"ן הצרופה, נתקל בקשיים מעשיים ההולכים ומחריפים. במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיזיים או אפילו וירטואליים, של ממש בלי להתחייב על פי הקריטריונים של הרמב"ן..."

כדי לאפשר לבית הדין לדון בנזקים אלה על שיטות הראשונים המחייבים (רמב"ם וריצב"א) דורשים חלק מבתי הדין שבשטר הבוררות תהיה הסמכה מפורשת שבית הדין יוכל לחייב גם בגרמא, להלן הנוסח בשטר הבוררות של רשת ארץ חמדה גזית:

"הצדדים מתחייבים לשלם בגין נזקי גרמא והפסדים של מניעת רווח בהתאם לנסיבות, כפי שיקבע על ידי בית הדין ולפי שיקול דעתו".[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.