קניין אגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מטלטלים על פי ההלכה. קניין זה מתבצע כאשר מקנים קרקע, בצורת ההקנאה של קרקע (כסף, שטר או חזקה), ומקנים לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוכה - אגב הקניין של הקרקע, ומכאן שמו קניין אגב.

דאורייתא או דרבנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנין אגב נלמד מהפסוק "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר." (דברי הימים ב', כ"א, ג'). ונחלקו הראשונים האם זהו המקור, או שזהו רק "אסמכתא" (הוכחה שנהגו כך גם בזמן התנ"ך). לדעת הרשב"א והרא"ש[1] קניין אגב הוא מדרבנן, אך לדעת הריטב"א[2] מקור קניין אגב הוא מהתורה.

נוסח האמירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הטוב ביותר לומר בקניין אגב הוא "קנה המטלטלים אגב הקרקע". אם אמר "קנה המטלטלים עם הקרקע" נחלקו הראשונים אם מועיל הקניין. ביסוד המחלוקת עומד הדין שצורת קניין אגב הוא שבאמצעות הקניין שעושה בקרקע (כסף, שטר או חזקה) נקנית הקרקע ואגב הקרקע נקנים המטלטלים, אך מעשה הקנין עצמו, אינו יכול להקנות את המטלטלים. לכן לדעת רש"י במסכת קידושין (דף כ"ז עמוד ב') כשאמר "עם" משמע שרוצה שהמטלטלים יקנו באמצעות מעשה הקנין כמו הקרקע וזה לא מועיל, אבל לדעת המאירי (שם) גם המילה "עם" יכולה להתפרש כמו "אגב" ולכן הקניין חל.

מקורות בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חלק מהמקורות בגמרא בהם מופיע דין זה:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנציקלופדיה התלמודית - כרך א', בערך אגב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת בבא קמא דף י"ב עמוד א'
  2. ^ מסכת קידושין דף כ"ז עמוד ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.