מבריח ארי מנכסי חברו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבריח ארי מנכסי חברו הוא דין הלכתי בדיני ממונות, הקובע כי אדם שהציל חפץ של אדם אחר שהיה עומד להיפסד, לא מגיע לו תשלום מהבעלים עבור מעשיו. הדין מכונה בחז"ל ובספרות התורנית בשם "מבריח ארי" ולקוח מהדוגמה המובאת בתלמוד, במקרה שאריה ניסה לטרוף בהמות של אדם, ומישהו הבריח את האריה ומנע את טריפת הבהמות.

הסבר הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, אדם שנהנה מחבירו, וחבירו נחסר אפילו במעט, מחויב לשלם לו דמי הנאתו, חוב זה נקרא "נהנה". אך במקרה של מבריח ארי שהמציל לא נחסר כלל בהצלת הבהמה, בעל הבהמות פטור מלשלם למבריח האריה תשלום כלשהו[1].

אמנם, במקרה בו היו הוצאות למבריח האריה, מחויב בעל הבהמות לשלם לו את הוצאותיו, שהרי הוא אינו מחויב להוציא הוצאות מכיסו בשביל להשיב אבידה לבעליה.

טעמי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבית הבחירה למאירי נכתב כי טעם הדין שאין המציל מקבל תשלום, הוא משום שמחויב להציל את בהמות חבירו מדיני השבת אבדה, ואין נוטלים שכר על מצוות[2].
  • הסבר נוסף שנאמר, הוא שאמנם המבריח הציל את נכסיו של הבעלים, אך לא ריבה את נכסיו אלא רק מנע הפסד. ועל מניעת הפסד לא מגיע לקבל כסף, היות שכל מה שזכאי המהנה לקבל כסף בנהנה הוא משום ממוני גבך, אבל אם לא נתרבה כסף הבעלים אלא רק נמנע נזק, אין כאן תביעת ממוני גבך ואינו יכול לתבוע תשלום.

חזקה בקרקע על ידי מבריח ארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין נוסף, במקרה שאדם בא לקנות קרקע בחזקה, אין מועילה לו חזקה על ידי סילוק מזיק, אלא רק על ידי פעולה חיובית כמו נעילת גדר ופריצתה[3]. הרשב"ם כותב כי טעם הדין הוא שמבריח ארי הוא משיב אבידה ויש חיוב על כך, ואינו יכול לזכות אחר שמחויב להציל חברו מהיזק, בדיני השבת אבידה[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.