קניין משיכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במשפט העברי, קניין משיכה הוא סוג של קניין, ההופך אדם לבעלים של חפץ מסוים. קניין משיכה תקף בכל המיטלטלין אך לא בקרקעות.[1]

דרך הקניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשיכה צריכה להיעשות באופן המורה על בעלות. כך למשל בעת קניית עבד כנעני, הקונה צריך "למשוך" את העבד באופן פיזי המוכיח בעלות, אך אם קרא לעבד והעבד הגיע מרצונו, אין בכך כל הוכחת אדנות על העבד, שכן הוא בא מרצונו החופשי.

בניגוד לכך, כאשר קונים בהמה בקניין משיכה, ניתן לבצע זאת על ידי כך שקוראים לבהמה והיא באה, שכן הבהמה אינה באה על דעתה ורצונה, אלא מכח האינסטינקט המכריח אותה לבוא כאשר קוראים לה, ולכן מעשה זאת הוא הוראת בעלות ואדנות על בהמה. ניתן גם לבצע משיכה על ידי שמכה אותה קלות, דבר הגורם לה לרוץ לפניו[2].

הקנאת עציץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת גיטין[3] מובא מקרה בו קיים עציץ עם זרעים, העציץ שייך לאדם אחד והזרעים שייכים לאדם אחר, ואחד מהם רוצה להקנות לשני את חלקו. התלמוד קובע, שאם מכר בעל העציץ את חלקו לבעל הזרעים, ומשך בעל הזרעים את העציץ לשם קניין, הוא קנה את העציץ, שכן העציץ נחשב למטלטלין, וכיון שכך הוא נקנה בקניין משיכה. לעומת זאת, אם מכר בעל הזרעים לבעל העציץ את חלקו, לא קנה בעל העציץ את הזרעים עד שיחזיק בזרעים, שכן הזרעים נחשבים לקרקע, וקרקע נקנית רק בחזקה.

קניין הגבהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבהה

קנין הגבהה הוא תולדה של קנין משיכה, וגם הוא מורה על הכנסת החפץ לרשותו, בכך שמגביהו מהקרקע שלושה טפחים ובכך מקרבו ומכניסו לרשותו. יש אומרים כי גרם לחפץ להיות בגובה שלושה טפחים, נחשב הדבר לקניין הגבהה, למרות שלמעשה לא הגביה אותן. דוגמה כזו נידונת במסכת בבא מציעא[4] באדם המושך בגד מעמוד גבוה עליו הוא מונח, שהוא קונה אותו בקנין הגבהה. כמו כן דנו (תוספות קידושין כו.) בקניית פיל על ידי ששם לו חפץ למעלה וגורם לו לקפוץ שיקנה מדין הגבהה. אמרו אביי ורבא (בבא בתרא עו:) מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם. משיכה קונה בסימטא (שיש לו רשות להניח שם את חפציו, בניגוד לרה"ר) ובחצר שהיא של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.