גרמא בנזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו היזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, ואשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, ולא ניתן לחייבו בדיני אדם. עדיין, "גרמא בנזקין אסור"[1], ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

מאידך, ישנם מקרים שבהם ההלכה מחייבת, אף־על־פי שהנזק נגרם בעקיפין. על מקרים אלו חל דינא דגרמי ודוגמאות להם יובאו להלן.

לדעת הרמב"ן המזיק בגרמי חייב מן התורה, כי הוא כעושה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין. לעומתו רוב הראשונים טוענים כי מן התורה דין גרמי הוא ככל גרמא רגילה, אולם חכמים קנסו את המזיק היזקי גרמי מצויים.

דוגמאות לגרמא בנזיקין ולדינא דגרמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד[2] מביא כמה דוגמאות לגרמא:

"תניא, אמר רבי יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן:

  • הפורץ גדר בפני בהמת חבירו (אדם ששבר גדר, וכתוצאה מכך הבהמה שהייתה כלואה שם יצאה החוצה והזיקה. האדם הפורץ לא גרם באופן ישיר לנזק שגרמה הבהמה אלא רק פרץ את הגדר, והנזק שהבהמה גרמה הוא תוצאה עקיפה של שבירת הגדר)
  • והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה (אדם שהזיז שיבולים בשדה של חברו באופן כזה שאש שעברה ליד יכלה להדליק אותן)
  • והשוכר עדי שקר להעיד (והעדים העידו עדות שקר שפגעה במישהו)
  • והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו (הידוע עדות שיכולה לעזור לנאשם ונמנע מלהעיד אותה)"
  • "הנותן סם מוות בפני בהמת חבירו".
  • "אמר ר' יצחק: הדא אמר: המבטל כיס חבירו (המונע ממנו רווח עתידי) - אין לו עליו אלא תרעומת"[3]

מאידך, מצאנו מקרים שבהם למרות שהנזק נגרם בעקיפין, חל חיוב לשלם, לדוגמה:

  • השורף שטרותיו של חבירו, ועל ידי כך מפסיד חבירו את האפשרות לגבות את חובו[4]
  • מראה ממון חבירו לגוי והגוי גזלו[5]
  • דיין שטעה במצבים מסוימים[6]

המשותף למקרים אלו הוא שעל אף שלא נעשה נזק בידיים, חייב הגורם לשלם. דינים אלה מכונים בגמרא "גרמי".

ההבדל בין גרמא בנזיקין לדינא דגרמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרא"ש והרמב"ן סוברים שהחילוק בין גרמא לגרמי הוא מיידיות הנזק בגרמי, או וודאותו, לעומת גרמא שבה אין וודאות או מיידיות:

והיכא דהוא בעצמו עושה ההיזק לממון חבירו וברי היזיקא הוא הנקרא גרמי... ועוד יש לחלק (ד)היכא דבשעת המעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי

רא"ש בבא קמא, פרק תשיעי סימן י"ג

.

  • הריצב"א מסיק, שאין כל הבדל, אלא שחכמים ראו לנכון לחייב במקרים מסוימים, על פי שכיחותם, או שיקולים אחרים.

דינא דגרמי הוי מטעם קנס... ולכן כל היזק המצוי ורגיל לבוא - קנסו חכמים. וטעם דקנסו, שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין

תוספות, בבא בתרא, דף כב עמוד ב

.

כך פסק גם הרמ"א (שו"ע חו"מ סי' שפו סע' ג, ועיין בביאור הגר"א שם).

משמעות גרמא להלכה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, בשל העובדה שהרבה מהעסקים נעשים בצורה וירטואלית, רבים מהנזקים נעשים בגרמא. כדי לכסות את האפשרות שלא יהיה ניתן לדון בנזיקין במקרים אלו בית הדין דורש שבשטר הבוררות תהיה הסכמה מפורשת שגם על גרמא, במצבים מסוימים, תהיה לבית הדין אפשרות לחייב. למשל לפי הנוסח הבא:

"הצדדים מסכימים ומקבלים על עצמם שבית הדין רשאי לחייב בתשלומים גם בגין גרמא ומניעת רווח בהתאם לנסיבות".

כך כותב הרב אהרן ליכטנשטיין:

"בדורותינו, יישום חיוב גרמי - או, יותר נכון, פטורי גרמא - על פי מתכונת הרמב"ן הצרופה, נתקל בקשיים מעשיים ההולכים ומחריפים. במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיזיים או אפילו וירטואליים, של ממש בלי להתחייב על פי הקריטריונים של הרמב"ן..."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.