היזק שאינו ניכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי.

לפי שיטת רש"י היזק שאינו ניכר הוא רק אם הנזק אינו גורם לכל שינוי פיזי בחפץ, לדוגמה אדם שטימא את התרומה של חברו, ובכך מנע מחברו לאכול אותה. מדין התורה לא חלה חובת תשלום עבור נזק מסוג זה בדיני אדם, דהיינו בבית דין, אך על מנת לצאת ידי חובת דיני שמים, על האדם לשלם בעבור הנזק שגרם גם אם מדובר בהיזק שאינו ניכר. בנוגע לחובת תשלום מדרבנן - קיימת מחלוקת אמוראים.

לפי שיטת התוספות במסכת בבא בתרא[1] מחלק בין אדם שגרם לאיסור כלאים בפירות חבירו, שהיזק זה נחשב להיזק ניכר, מכיוון שניתן להבחין בכך שהתבואה מעורבבת עם הגפנים, (למרות שהנזק - איסור הכלאים הוא רוחני), לבין שרץ המונח על טהרות, שמכיוון שלא ידוע אם הוכשר לקבל טומאה על ידי מים שנפלו עליו, לא ניתן לדעת אם הפירות נטמאו.

דוגמאות מקובלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלושת הדוגמאות הבאות שום שינוי פיזי לא מתחולל בחפץ או האוכל הניזוקים, והנזק מסתכם אך ורק במניעה רוחנית ליהנות ממנו:

  • אדם שעירב יין נסך בתוך יין כשר. היין אסור בהנאה, ובעליו אינו יכול לשתותו ואף לא למוכרו ולקבל את דמיו.
  • אדם שטימא את תרומתו של חברו. במצב כזה כהן אינו יכול לאכול את התרומה שכן היא טמאה.
  • אדם שגזל חמץ של חברו לפני חג הפסח, ומחזירו לו לאחר הפסח באמרו "הרי שלך לפניך", אך על פי ההלכה חמץ שעבר עליו הפסח אסור באכילה ובהנאה.

דוגמאות אקטואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גניבת המחאה והחזרתה לאחר שפג תוקפה[דרוש מקור].
  • ישנה סברה המשייכת לקטגוריית היזק שאינו ניכר גם שתילת וירוס מחשב.[2]
  • יש הרוצים לכלול בגדר היזק שאינו ניכר גם שימוש באינטרנט באמצעות תקשורת אלחוטית של אדם אחר[3] במקרה זה, היות שכל מנוי אינטרנט מקבל רוחב פס מסוים, שימוש ללא רשות מקטין את מהירות הגלישה של המנוי.

מחלוקת האמוראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמדאורייתא לא חל חיוב תשלום על מזיק שהזיק נזק שאינו ניכר, חלקו אמוראים האם חל חיוב תשלום מדרבנן, וכהגדרת התלמוד - האם היזק שאינו ניכר שמיה היזק (=האם הוא נחשב לנזק), או לאו שמיה היזק (=אינו נחשב נזק).

לדעת רבי יוחנן - היזק שאינו ניכר, אינו נחשב נזק וגם מדברי חכמים לא חל חיוב תשלום בגינו. בראשונים מופיעים 3 הגדרות לשיטתו של רבי יוחנן:

  • ראשית - משום שנזק שלא ניתן לראותו אינו נחשב נזק. לשיטה זאת מי שהרטיב פירות, והכשיר אותם לקבל טומאה, וכעת שהם רטובים הנזק נראה לעין, אין זה היזק שאינו ניכר.[4]
  • שנית - משום שרק נזק בגוף החפץ עצמו, נחשב נזק. לשיטה זאת מי שטימא פירות גם אם רטובים כרגע, היות שהפירות שלמים ולא נפגעו בגופם, זה נחשב היזק שאינו ניכר.[5]
  • נימוק שלישי - משום שאין לערב בין נזיקין לאיסורין, ולכן נזק הנובע מאיסורין, ואינו ניכר, אינו נחשב נזק.[6]

לדעת האמורא חזקיה - היזק שאינו ניכר נחשב נזק, ומדברי חכמים יש לשלם בגינו. ההסבר לשיטתו של חזקיה, הוא שנזק הוא נזק. אין זה משנה אם ניתן לראותו אם לאו; אין זה משנה אם הנזק הוא בגוף החפץ או בשוויו; ואין זה משנה אם הנזק נובע מאיסורין - תמיד חייב לשלם.

הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלכה למעשה נפסק כדעתו של רבי יוחנן הסבור כי היזק שאינו ניכר - לאו שמיה היזק, והמזיק פטור מלשלם. אך כדי שלא ילך אדם במזיד ויזיק את ממונו של חברו, תיקנו חכמים קנס מיוחד למי שגורם להיזק שאינו ניכר במזיד, וחייבו אותו לשלם את מה שהפחית משוויו של הנכס על ידי פעולת ההיזק.[7]

לשיטת רבי יוחנן קנסו חכמים רק את המזיד ולא את השוגג, כי מטרת הקנס היא למנוע מאנשים להזיק בכוונה. ואילו לשיטת חזקיה שסבור שהיזק שאינו ניכר - שמיה היזק, הסיבה בגינה קנסו חכמים רק את המזיד ולא את השוגג, היא כדי שהשוגג לא ימנע מללכת ולדווח לניזוק על הנזק (ובכך יכשיל את הניזוק).[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד ב'.
  2. ^ ייתכן שדין היזק שאינו ניכר יחול כלפי רק המחשבים הניזוקים הראשונים, ואילו המחשבים הניזוקים הבאים יחייבו את שותל הווירוס בתשלום משום חציו או אשו.
  3. ^ הרב ניר אביב, שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים - כולל דיינות פסגות, אתר ישיבת בית אל
  4. ^ תוספות על מסכת בבא בתרא - בשם ר"י הזקן, דף ב' ב', בפסקה המתחילה במילים: "וחייב".
  5. ^ רש"י על מסכת גיטין, דף נ"ג א', בפיסקה המתחילה במילים: "היזק שאינו ניכר".
  6. ^ רבי מנחם המאירי בספרו "בית הבחירה" על מסכת גיטין, דף מ' ב'.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל, פרק ז', הלכה א'; שולחן ערוך חלק חושן משפט, סימן שפ"ה, סעיף א'.
  8. ^ בבלי גיטין, נג,א.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.