אלכסנדר פלמינג

אלכסנדר פלמינג
Alexander Fleming
לידה	6 באוגוסט 1881; דארוול (אנ'), הממלכה המאוחדת
פטירה	11 במרץ 1955 (בגיל 73); לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ביולוגיה, רפואה
מקום מגורים	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	קתדרלת סנט פול בלונדון
מקום לימודים	אימפריאל קולג'; Imperial College School of Medicine; אקדמיית קילמרנוק; אוניברסיטת וסטמינסטר; St Mary's Hospital Medical School ;
מוסדות	אימפריאל קולג'; אוניברסיטת לונדון ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1945); מפקד בלגיון הכבוד (1946); הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1948); עמית החברה המלכותית (1943); Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi; Knight Bachelor (1944); פרס אקטון (1949); מדליית אלברט (1946); פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו; Moxon Medal; עמית הקולג' המלכותי לרופאים; עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו; עמית המכללה המלכותית לרופאים של אדינבורו ;
בן או בת זוג	אמליה פלמינג (1953, 1953–11 במרץ 1955); Sarah Marion McElroy (1915–1949)
צאצאים	Robert Fleming
תרומות עיקריות
	גילוי פניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה.
חתימה

סר אלכסנדר פלמינג (באנגלית: Alexander Fleming;‏ 6 באוגוסט 1881, דארוול, סקוטלנד – 11 במרץ 1955, לונדון, אנגליה) היה רופא ומדען סקוטי, מגלה הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה, המשמשת לריפוי מחלות זיהומיות, גילוי שנחשב למהפכה בתולדות הרפואה. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1945.

מחקריו המוקדמים של פלמינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם הראשונה שירת פלמינג כקצין רפואה בשירות בריטניה במשך כארבע שנים. הוא נחשף בשירות למגוון גדול של נפגעי זיהום חיידקי, וניצל את ההזדמנות כדי להמשיך את מחקריו בנוגע להידבקות בזיהומים ולמאבק בהם. אחרי המלחמה שב פלמינג לבית החולים האוניברסיטאי סנט מרי שבו עבד קודם לכן, והמשיך לעסוק במחקר ובהוראה.

במשך כל השנים האלה המשיך לעסוק בנושא אחד, שיפור הסלקטיביות של החומרים קוטלי החיידקים. מרבית מחקריו עסקו בחיפוש אחר חומרים יעילים בהשמדת חיידקים מבלי לגרום נזק לרקמות בריאות או לחולה. מרבית החומרים ה"אנטי חיידקיים" שפותחו עד אז תקפו תאים ללא הבחנה, וגרמו לחולים נזק קשה לא פחות מהנזק שגרם הזיהום עצמו.

בשנות ה-20 של המאה ה-20, לאחר כעשרים שנות מחקר, גילה פלמינג חומר נוגד חיידקים שנקרא "ליזוזים". חומר זה, המצוי בנוזלי גוף כמו זיעה ודמעות, הוכח אומנם כקוטל חיידקים סלקטיבי, אך הוא השפיע רק על חיידקים בלתי מזיקים ולכן נחשב כחסר תועלת לבריאות הציבור.

הפניצילין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928, תוך כדי מחקר על זיהום הגורם למחלת השפעת, הבחין פלמינג כי באחת מצלחות הפטרי (צלוחיות זכוכית מלאות במזון המשמשות לגידול חיידקים במעבדה), שהכילו מושבה של חיידקים, התפתח עובש, וסביב העובש נוצרה טבעת נקייה מחיידקים.

ניסיונו הרב של פלמינג כחוקר עזר לו לעמוד על חשיבותו של הגילוי המקרי והוא המשיך לחקור את תכונותיו של העובש כקוטל חיידקים. הוא גילה כי חומר פעיל מסוים בתוך העובש - שאותו כינה "פניצילין" מפני שהתפתח בצלוחית פטרי של פטריה מסוג "פניציליום" - מסוגל לקטול חיידקים ביעילות, אפילו בריכוז נמוך, כשהוא מדולל מאוד. בשלב זה ניגש פלמינג לבדוק את השפעתו של החומר החדש על תאים חיים, כדי לוודא שאינו רעיל או מזיק לגוף החולה.

משהתברר לו כי הפניצילין אינו מזיק לגוף החי, נפרצה הדרך לפיתוחה של תרופה קוטלת חיידקים, בעלת יעילות חסרת תקדים. אולם הדרך הייתה עדיין ארוכה: בחלק זה של המחקר, שנמשך שנים רבות, הצליח צוות של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, בראשותם של הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין, לפתח אב טיפוס של תרופה שניתן לייצרה באופן מסחרי.

רק בשנת 1941, שתים עשרה שנים לאחר פרסום מאמרו המדעי הראשון של פלמינג בנושא, החלו בייצור סדרתי של פניצילין. אנגליה וארצות הברית היו מצויות בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ותקציבי הביטחון העצומים שלהן הבטיחו תקציבי מחקר ופיתוח גדולים, והצלחה מסחרית מיידית ליצרנים. התרופה החדשה סופקה לראשונה לחיילים הפצועים של צבאות הממלכה המאוחדת וארצות הברית, והצילה את חייהם של רבים מהם.

על הישגו בגילוי הפניצילין ובזיהוי פעולתו, זכה פלמינג לאותות הכבוד הגבוהים ביותר של הקהילה המדעית ושל הממלכה המאוחדת: הוא זכה לתואר אצולה בשנת 1944, ובפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1945, שאותו חלק עם מפתחי התרופה, הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פלמינג בוויקישיתוף

אלכסנדר פלמינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
"מיץ עובש" - פרק על פיתוח האנטיביוטיקה וחייו של אלכסנדר פלמינג בפודקאסט "מינהר הזמן", באתר תאגיד השידור הישראלי
אלכסנדר פלמינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלכסנדר פלמינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)