לדלג לתוכן

אש קודש (מאחז)

אש קודש (מאחז)
היישוב אש קודש ממעוף ציפור
היישוב אש קודש ממעוף ציפור
טריטוריה יהודה ושומרון
מחוז מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד 2001
אוכלוסייה
 ‑ במאחז 90 משפחות (2022)
קואורדינטות 32°04′01″N 35°20′10″E / 32.066824°N 35.336023°E / 32.066824; 35.336023 
אזור זמן UTC+2
https://www.eshkodesh.com/

אש קודש הוא מאחז בעמק שילה, חלק מיישובי גוש שילה. זהו יישוב קהילתי חקלאי שממוקם בגובה 830 מטר בסמוך לעמק שילה, מוקף בכרמים ובשטחים חקלאיים.[1]

היישוב הוקם בשנת 2001 במסגרת הסכם המאחזים שבעקבותיו פונה היישוב מגבעה סמוכה למיקומו הנוכחי. היישוב הוקם על ידי שלושה בחורים שהתגוררו באוהל, ולאחר חצי שנה הצטרפה ליישוב משפחה ראשונה שהתגוררה אף היא באוהל. ליישוב, שנכלל במסגרת המאחזים המיועדים להסדרה במסגרת ועדת ההסדרה, תוכנית מתאר שהוכנה בשנת 2013 אולם ממתינה מאז לאישור מדיני על מנת לקבל תוקף.[2]

מאז היווסדו התקיימו מספר סבבים של סכסוכים אלימים בין תושבי המאחז לתושבי הכפר הסמוך, קוסרה.[3][4][5][6][7] כיום גרות באש קודש מעל 100 משפחות, רובן בבתי קבע, ומיעוטן בקראוונים.

נוף הכרמים ממזרח לאש קודש

בתחילה נקרא המקום גבעה ח', שם שנקבע באופן זמני על שם האופי הטופוגרפי של המקום. חסידי חב"ד שהגיעו ליישוב על מנת להדפיס את ספר התניא וביקשו להדפיס את שם המקום בפתיחה לספר היוו זרז לתושבי היישוב לבחור לו שם חדש באותו היום. השם נקבע על שם ספרו של האדמו"ר מפיאסצנה "אש קודש" שבאותה העת למדו חברי היישוב באופן קבוע. ספר זה הוא אוסף שיחות שנאמרו על ידו בגטו ורשה בשנות מלחמת העולם השנייה, ולאחר הירצחו בידי הנאצים יצאו לאור כספר על ידי תלמידיו. בנוסף נקרא היישוב על שמו של אש קודש גילמור שעבד כמאבטח בסניף הביטוח הלאומי בירושלים ונרצח בפיגוע במהלך האינתיפאדה השנייה.[8]

כיום מונה היישוב כ-90 משפחות, וכארבע מאות וחמישים תושבים. לפי אתר המועצה האזורית מטה בנימין, מרבית התושבים הם דתיים לאומיים והקהילה ביישוב דוגלת בעבודה עברית, בגאולת קרקעות ובחיבור מעשי ורוחני לאדמת ארץ ישראל.[9] רבים מתושבי היישוב עוסקים בחקלאות ובנייה ואחרים עוסקים במקצועות חופשיים. סביב היישוב פרוסים מאות דונמים של כרמי גפנים וזיתים המעובדים על ידי חקלאים תושבי המקום. גם בניית הבתים ביישוב נעשית ברובה על ידי עובדי כפיים וקבלנים תושבי היישוב.

מבני ציבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב בית כנסת, גן שעשועים, פינת חי, משחקייה, ספרייה, מבנה רב-תכליתי, מקווה נשים וגן ילדים רב-גילאי. ילדי היישוב לומדים החל מבית הספר היסודי במוסדות החינוך ביישובי הסביבה הסמוכים שילה, מכמש, עלי ועמיחי. בשנת 2019 נפתח ביישוב סניף של תנועת הנוער בני עקיבא, בשיתוף פעולה בין הנהגת היישוב והתושבים לסניפי בני עקיבא עלי, תקוע ועפרה.

אירוס השומרון פורח באש קודש

מטיילים רבים פוקדים את היישוב וסביבתו, חלקם לנים בצימר הנמצא ביישוב או מבקרים בבריכה הנמצאת בסמוך אליו, חלקם מטיילים בבורות המים הרבים הפזורים סביב היישוב,[10] רוכבים בסינגל האופניים המקיף את גוש שילה[11] או באים לצפות בפריחת אירוס השומרון הפורח מדי שנה בחודש אפריל.[12]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אש קודש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נדב שרגאי, "חיים כאן על השקעות העבר; אנחנו יצור כלאיים", באתר ישראל היום, ‏18.01.2018
  2. ^ יהודה יפרח, הפתרונות לארץ ישראל: נחשף דו"ח זנדברג להסדרת ההתיישבות ביו"ש, באתר מקור ראשון, ‏06.05.2018
  3. ^ יגאל מוסקו, ‏אש הקודש: כרוניקה של אלימות, באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2013
  4. ^ עוזי ברוך, 3 פצועים קל ב"אש קודש", באתר ערוץ 7, 15 בספטמבר 2012
  5. ^ התפרעות אלימה בבנימין: פורעים ערבים מהכפר קוצרא חדרו לישוב אש קודש, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2021
  6. ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט‏, יידו אבנים והיכו במקלות: מתנחלים תועדו תוקפים פלסטיני בן 50 בבנימין, באתר וואלה, 3 באפריל 2021
  7. ^ שריפה ביישוב אש קודש בעקבות הצתת ערבים, באתר "סרוגים", 4 ביולי 2021
  8. ^ סמדר שמואלי וענת רואה, אשת המאבטח שנרצח: "הוא פחד לעבוד שם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2000
  9. ^ אש קודש, באתר binyamin.org.il
  10. ^ מסלול מים - אל בורות המים בגבעות שילה, באתר מסלולים
  11. ^ רעות הדר, רוכבים בבנימין: "סינגלים מטריפים", באתר ערוץ 7, ‏22/12/2017
  12. ^ אש קודש- ישוב קהילתי, באתר www.facebook.com