ויליאם קמפבל

ויליאם ססיל קמפבל
William Cecil Campbell
	ויליאם ססיל קמפבל מהרצאת פרס נובל שלו לשנת 2015
לידה	28 ביוני 1930 (בן 93); רמלטון, אירלנד
שם לידה	William Cecil Campbell
ענף מדעי	מחלות טפיליות
מקום מגורים	אירלנד ; ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון; טריניטי קולג'; אוניברסיטת דבלין ;
מוסדות	אוניברסיטת דרו
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2015); עמית החברה המלכותית (2020) ;
תרומות עיקריות
	פיתוח תרופה נגד מחלות הנגרמות בעקבות זיהום של תולעים נימיות

ויליאם ססיל קמפבל (באנגלית: William Cecil Campbell; נולד ב-28 ביוני 1930) הוא ביולוג ופרזיטולוג אירי-אמריקאי, הנודע בשל פיתוח תרופה נגד תולעים נימיות, ועל כך זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יחד עם סטושי אומורה וטו יויו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל נולד באירלנד כבן שלישי למשפחה. הוא סיים את התואר שלו בקולג' טריניטי שבדבלין בשנת 1952 בהצטיינות יתרה, ולאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, אותם סיים ב-1957. מייד לאחר מכן ועד 1990, עבד בחברת התרופות מרק, כאשר החל משנת 1984 הוא היה חוקר בכיר בחברה וניהל את המחקר והפיתוח בחברה. בעת שעבד בחברה, בשנת 1962, קיבל אזרחות אמריקאית. בשנת 2002 הוא נבחר כחבר להאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל המשיך את מחקריו של סטושי אומורה, עמו זכה בפרס נובל, שחקר Streptomyces, קבוצה של חיידקים שנמצא קודם לכן על פעילותם להפקת אנטיביוטיקות כמו סטרפטומיצין ומצא מין חדש של חיידקים. אומורה הפיק מהחיידקים הללו חומרים שיש להם פעילות אנטי-מיקרוביאלית. קמפבל במחקריו מצא דרך לשפר את אותם חומרים ולפתח מהם את התרופה אברמצטין (אנ'), שעוזרת נגד עיוורון הנהרות ואלפנטיאזיס טרופית, שתי מחלות הנגרמות מתולעים טפיליות ותוקפים במדינות עולם שלישי. שתי המחלות פוגעות יחד במאות מיליוני בני אדם. כך תרמו השניים לגילוי תרופות יעילות נגד טפילים שונים ופתחו מחקר למציאת תרופות נוספות כאלה שפעיל גם היום. המחלות נגדם פותחו התרופות נמצאות היום על סף הכחדה. חומרים דומים משמשים נגד תולעים פרזיטיות נוספות, שתוקפים יונקים שונים.

הם הזריקו לעכברים כמויות לא ידועות של חומרים לא ידועים ובדקו אם יש תגובה של העכברים. הם מצאו שהטיפול בטוח מאוד ומאוד יעיל. כמו כן, מצאו במעבדתו שהחומר פעיל נגד שלב הלרווה של הפרזיט. השתמשו בחומר נגד עיוורון הנהרות בשלביו המוקדמים של המחלה וראו שהוא יעיל. עיוורון הנהרות נגרם מהלרוות, ולכן הריגתם גרמה להיעלמות התסמינים של המחלה. מאוחר יותר, התרופה נתרמה לטובת טיפול במחלה ללא עלות, וכך התאפשר הצמצום העולמי של המחלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויליאם קמפבל בוויקישיתוף

ויליאם קמפבל, באתר פרס נובל (באנגלית)
אבי בליזובסקי, ‏פרס נובל ברפואה למפתחי שיטות ריפוי מחלות הנגרמות על ידי טפילים לרבות מלריה ועיוורון הנהרות, באתר "הידען", אוקטובר 2015
ויליאם קמפבל באתר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (באנגלית)
הרצאות הנובל של שלושת הזוכים לשנת 2015 (באנגלית)
ויליאם קמפבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)