הדלקת נרות חנוכה

חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל.

נרות חנוכה דולקים בחושך

הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את נס פך השמן. מצווה זו מייחדת את חג החנוכה, ולכן מאפיינת אותו במיוחד. מצווה זו מופיעה באופן אגבי במשנה בהלכות נזקים, אולם הלכותיה מובאות בצורה מפורטת רק בתלמוד.

על כל בית בישראל מוטלת החובה להדליק נר אחד בכל יום מימי חנוכה, אך כיום מקובל להדר במצווה ולהדליק נרות על פי מספר ימי החג. מקובל להשתמש בחנוכייה לצורך הדלקת הנרות, אך הדין המקורי מדבר על נרות בודדים. ההדלקה צריכה להיות בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.

מקור המצווה

ערך מורחב – חנוכה - רקע היסטורי

מקור הדלקת הנרות היא שהחייזרים לא רצו בעיות והזין שלהם כל כך רצתה להזדיין שזיינו אותנו את בני ישראל.

אמר רב הונא: הרגיל בנר [חנוכה] – (הויין ליה) [זוכה ל]בנים תלמידי חכמים

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'

על מי חלה חובת ההדלקה

חברי מניין מדליקים נרות חנוכה ביחד.

על פי הגמרא כולם חייבים במצווה, גברים וגם נשים, אף על פי שמצוות ההדלקה היא אחת ממצוות עשה שהזמן גרמן, משום שגם נשים היו שותפות לנס. עם זאת, נהוג שנשים נשואות אינן מדליקות ויוצאות ידי חובה בהדלקה של בעליהן, כיוון שאשתו כגופו. אך רווקות או אלמנות שמתגוררות בגפן, מחויבות להדליק בעצמן.

גם קטן המגיע לגיל חינוך חייב בהדלקת הנר אם אף אחד (אם הוא חי בגפו לשיטת הספרדים) לא מוציא אותו ידי חובה. ישנם הנוהגים שגם הבנות מדליקות לעצמן.

בקהילות האשכנזים נהוג שכל בני הבית מלבד אם המשפחה מדליקים חנוכיות, ובקהילות הספרדים נהוגה הדלקת נרות חנוכה על ידי בעל־הבית בלבד.

הידור בהדלקה

מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד בכל לילה, אך הידור המוזכר בתלמוד הוא שהמדליק ידליק נר על כל אחד מבני הבית.

הידור נוסף המוזכר בתלמוד בשם "מהדרין מן המהדרין" הוא הוספת נר בכל ערב מימי החנוכה; החל מנר אחד בערב הראשון של החנוכה, וכלה בשמונה נרות בערב האחרון של החנוכה. יש שפירשו הידור זה בנפרד מהקודם ויש שפירשוהו כתוספת לקודם, בשני אופנים; הראשון - בלילה הראשון כמספר בני הבית, בשני פי שניים ממספר בני הבית, בשלישי פי שלושה וכן הלאה; השני - בלילה הראשון כמספר בני הבית, בלילה השני נר נוסף על מספר בני הבית, ובשלישי עוד אחד וכן הלאה.

מחלוקת הלל ושמאי

מנהג הוספת הנרות נפסק להלכה על פי בית הלל - "מוסיף והולך". על פי דעת בית שמאי, שנדחתה, ההידור בהדלקה מתבטא בהדלקת הנרות בצורת "פוחת והולך", כלומר שמונה נרות ביום הראשון, שבעה ביום השני, עד לנר אחד ביום השמיני.

במסכת שבת בתלמוד הבבלי מובאים שני טעמים למנהגי בית שמאי ובית הלל:

• בית הלל - "מעלים בקודש ואין מורידים", ובית שמאי - כנגד פָּרֵי החג (בחג הסוכות מקריבים בכל יום מספר פרים שקטן מקודמו באחד, החל מ-13 פרים וכלה ב-7).
• בית הלל - כנגד הימים הנכנסים (שכבר היו), ובית שמאי - כנגד הימים היוצאים (שעוד יהיו).

הרבי מלובביץ' פירש את המחלוקת באופן רוחני: השאלה היא האם יש להחשיב את הימים שכבר באו לידי ביטוי (- מוסיף והולך), או שיש להתייחס לכוח שטמון עוד בפוטנציאל (- פוחת והולך).

הרב שלמה יוסף זווין, פרש את המחלוקת בשאלה על מה יש לשים את הדגש: הפן החיובי או השלילי. פירושו של דבר הוא, שבכל התגברות על רע יש שני צדדים - התמעטות הרע, והוספת הטוב. במובן זה ניתן להדגיש את הניצחון על ערכי היוונים כהתמעטות של הרע, אשר פוחת והולך - וזו דעת בית שמאי, או בהוספת הטוב - מוסיף והולך - כדעת בית הלל. לדבריו תובנה זו קשורה קשר הדוק לראיית העולם הכללית של שני הבתים, וניתן לראות אותה באה לידי ביטוי במחלוקות נוספות.

זמן הדלקת הנר

לגבי זמן הדלקת נר חנוכה אמרו בגמרא שהוא "משתשקע החמה". בפוסקים נידון מה משמעות הדבר וישנן 3 שיטות עיקריות:

• בשקיעת החמה - "כשנתכסה השמש מעֵינֵינו" - כך ביאר הבאור הלכה שהוא דעת הרמב"ם וכן כתב הגר"א, וכך נהג הגרי"ז מבריסק. וכך היה מנהג ירושלים (ולכן נהגו כך הרב זוננפלד ורבני ירושלים)
• סוף שקיעה דהיינו צאת הכוכבים - כך מביא השלחן ערוך והטור, וכן מנהג ספרד בימינו.
• תחילת "שקיעה שנייה" דהיינו כשמתחיל האור להשתקע לגמרי והוא בערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים - שיטת הר"ן, הרשב"א והמאירי.

שיטת החזון איש למעשה היא להדליק 18 דקות לאחר שקיעת החמה.

הסיבה לכך שאת נר חנוכה מדליקים בערב, טמונה ברצון לפרסם את הנס באמצעות הדלקת הנר, ולכן מדליקים דווקא בלילה, ובשעה בה אנשים עדיין עוברים ושבים בחוץ, על מנת שהנרות ידלקו עד שהרחובות יתרוקנו מאנשים ("עד שתכלה רגל מן השוּק"). זמן זה, על פי ההלכה הוא כחצי שעה אחר צאת הכוכבים.

משום כך, מי שנמנעה ממנו האפשרות להדליק את החנוכייה בתחילת הלילה, ידליק את החנוכייה מוקדם יותר, החל מפלג המנחה, בתנאי שתדלוק עד שיתרוקנו הרחובות (כחצי שעה אחר תחילת הלילה). אבל אם אפשר, ידליק רק בלילה, כי אור הנר אינו נראה ביום ("שרגא בטיהרא - מאי אהני?" דהיינו, "נר בצהרים - מה מועיל?"). אם לא הדליק נרות חנוכה בזמן, עדיין יכול להדליק עד סוף הלילה (עד "עמוד השחר"). עבר הלילה ולא הדליק - אי אפשר להשלים, דהיינו, אין טעם להדליק יותר או פחות נרות בלילה הבא, אלא כמו כולם.

מעיקר הדין אפשר להסתפק בכמות שמן שתדלק כחצי שעה. ולאחר זמן זה אפשר אף לכבות את הנרות. אמנם ישנם רבים שנהגו לכתחילה להדליק בכמות רבה של שמן, ויש אף המדליקים עם שמן רב שידלק עד כחצות הלילה. אלו סבורים שהיות שגדר זמן ההדלקה הוא עד "שתכלה רגל מן השוק", ואמנם בזמנים עברו טרום תאורת החשמל, הרגל כלתה מהשוק מיד לאחר שהחשיך, בזמנינו הרגל מצויה עדיין בשוק כמה שעות לאחר צאת הכוכבים, ולכן חובת ה"פרסומי ניסא" נמשכת עד שתנועת הולכי הרגל שוקטת, לפי המקום והזמן.

אם ובתה מדליקות נרות חנוכה

לקראת ההדלקה

ההלכה רואה חשיבות גדולה בהדלקת נרות חנוכה בזמן, לכן בחצי שעה שלפני זמן ההדלקה יש להיזהר שלא להתחיל במלאכה שיכולה לגרום לעיכוב בהדלקת הנרות. לדוגמה אין להתחיל בסעודה גדולה, או לתכנן שינה- שלא יעבור זמן ההדלקה ויתפספס פרסום הנס שבקיום המצווה.

הדלקה במוצאי שבת

במוצאי שבת יש להזדרז ולהתפלל מעריב בהקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקת הנרות (ומכל מקום אין להקדים ולהתפלל לפני צאת הכוכבים הנהוג). אלו הנוהגים כשיטת רבנו תם בכל מוצאי שבת קודש שלא לעשות מלאכה כלל, נוהגים כך גם לגבי נרות חנוכה ולא מדליקים עד זמן זה.

סדר הפעולות - יש אומרים שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה ואחר כך להבדיל, ויש אומרים שקודם יבדיל ואחר כך ידליק, ולשני המנהגים יש מקור.

במה להדליק

חנוכיות הפונות לכיוון רשות הרבים, אחת משמן והאחרות משעווה.

כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה, בניגוד לנרות שבת אותם אוסרת ההלכה להדליק משמנים מאיכות ירודה שאורם אינו בהיר. על פי הרמ"א, ראוי להדליק את החנוכייה בשמן זית, משום שבשמן מסוג זה הדליקו את המנורה בבית-המקדש ובו נעשה הנס. ישנם אף המהדרים לא להשתמש בשמן למאור בלבד (שאינו ראוי לאכילה בגלל חומציות יתר), אלא להקפיד שהשמן יהא ראוי לאכילה, כמו השמן המקורי ששימש בבית המקדש.

עם זאת, למרות שרווח השימוש בחנוכיות שמן זית, בבתים רבים מוצאים חנוכיות בהן מדליקים נרות פרפין מטעמים של נוחיות ובטיחות. נרות כאלה זולים, נוחים לשימוש, והחשש לתאונה בעת השימוש בהם קטן יחסית. יצרני הנרות נוהגים לייצר נרות מיוחדים לחנוכה. בניגוד לנרות שבת שהם על-פי רוב לבנים, נרות חנוכה מיוצרים בצבעים שונים. רוב הנרות הפשוטים דולקים חצי שעה לערך שזוהי עיקר המצווה, ישנם יצרנים המיצרים נרות כך שיכבו כעבור שעה בערך, על-פי דרישת ההלכה שעל-פיה הנרות חייבים לדלוק לפחות חצי שעה אחר החשכה (ובערב שבת שמדליקים מוקדם יש צורך בנרות שידלקו כשעה ויותר).

על פי ההלכה אין מקיימים את חובת המצווה בהדלקת נורות חשמליות. חנוכיות חשמליות משמשות לעתים קרובות כקישוט ברחובות הערים בימי חנוכה, אולם זהו פרסום הנס בלבד, ואין מדובר בחנוכיות של מצווה. כשאין לאדם נר כשר, ראוי להדליק נורות חשמליות בלי ברכה, שעל ידי כך יזכיר את הנס, ולדעת מקצת הפוסקים אף יקיים בכך את מצוות הדלקת נר חנוכה

קובץ:חנוכיית חוצות חשמלית.jpg

חנוכיית חוצות חשמלית. לפי רוב הדעות אינה כשרה להדלקה, אך מעלתה שמפרסמת את הנס ברבים. מקור

קיימת מחלוקת האם ניתן להדליק בשמן משנת שמיטה שיש בו קדושת שביעית. לדעת הרב שמואל הלוי וואזנר וכן לדעת הרב חיים קנייבסקי אין להדליק בו, ואילו לדעת הרב מרדכי אליהו מותר להדליק בו כשאין לו שמן אחר, ולדעת הרב שלמה משה עמאר מותר להדליק בו גם כשיש לו שמן אחר.

מקום הנחת הנרות

חנוכיות מאירות מתוך בית בירושלים

הדין המקורי המופיע בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי במסכת שבת הוא להדליק את הנר בפתח החצר, מחוץ לבית; ובשעת הסכנה - 'מניחו על שולחנו ודיו' (כלומר די בזה). ברבות השנים, נהגו בכל תפוצות ישראל להדליק את הנרות בתוך הבית (סמוך לפתח הבית, פתח החדר או על השולחן, תלוי במנהגים השונים), אף במקומות ובזמנים שהדבר לא היווה סכנה כלל.

בשנים האחרונות (בעיקר בהשפעת מנהג הפרושים, תלמידי הגר"א), יש שהחלו לחזור ולהדליק את הנרות מחוץ לבית, בפתח החצר או בפתח הבית מבחוץ, וישנם רבים הממשיכים להדליק בתוך ביתם. עם הראשונים נמנים בעיקר מבני הזרם החרדי-ליטאי, ואילו מנהג החסידים הוא להמשיך ולהדליק בתוך הבית (רבים נוהגים להדליק את הנרות בתוך ביתם, אך בחלון הפונה לרשות הרבים). הדרים בבניינים רבי קומות, יש מהם (בעיקר אלו שאינם מעוניינים להדליק על שולחנם), המניחים את הנר בחלון הפונה לרחוב כדין מי שגר בעלייה.

הגובה המועדף הוא הגובה בו נוח וקל להבחין בנרות - בין שלושה טפחים לעשרה טפחים. הבן איש חי מגדיר את הגובה האידאלי - מעל שבעה טפחים. מקובל לתת את החנוכייה בצד שמאל של הפתח, ומפני שהמזוזה קבועה בימין, המדליק "מסוּבב במצוות". אין להדליק את החנוכיה במקום אחד ואחר כך להעבירו למקום שבו הוא אמור להיות, מפני ש"הדלקה עושה מצווה" ולא ההנחה, ולכן יש להדליקו במקום שבו הוגדרה מצוותו.

בית עם שני פתחים

בשולחן ערוך נפסק, שבית שיש לו שני פתחים בשני כיוונים שונים, צריך להדליק נרות בשני הפתחים – מפני החשד. אך בזמן הזה הורו פוסקי זמננו שמכיוון שאין כולם מדליקים במקום מסוים ובזמן מסוים ורבו בזה המנהגים, ואם כן אין יותר את החשש של "חשד", ודי להדליק במקום אחד.

סידור הנרות

אופן ההדלקה

חנוכייה דולקת בפתח בית. מאה שערים 2012

ישנן שלש שיטות עיקריות אצל הפוסקים לאופן הדלקת הנרות:

• שיטת השלחן ערוך והרמ"א - בלילה הראשון ידליק את הנר הימני שבחנוכיה.
  בלילה השני, מוסיף ומדליק גם את הסמוך לו משמאל, ומתחיל להדליק דווקא מהשמאלי ולאחריו פונה לימני.
• שיטת הט"ז והפמ"ג - בלילה הראשון ידליק את הנר השמאלי.
  בלילה השני מוסיף ומדליק את הסמוך לו לימינו, ומתחיל להדליק מהימני ופונה שמאלה.
• שיטת המהרש"ל והגאון מווילנה - יש להתחיל להדליק תמיד בנר הסמוך לפתח ולאחר מכן לפנות ולהדליק את הנרות הסמוכים לו.
  כלומר, אם מדליק בצד שמאל של הפתח, יתחיל מהנר הימני ויפנה לשמאלו, ואם מדליק בימין הפתח או בחלון, ידליק תחילה את הנר השמאלי ופונה לימין.

רוב העולם נוהג הלכה למעשה, לפי שיטת שולחן ערוך.

השמש

כיוון שנרות החנוכה הם תשמיש מצווה, אסור להפיק מהם תועלת שאינה חלק מהמצווה, כגון שימוש באורם. הלכה זו אף נזכרת בתפילת "הנרות הללו" הנאמרת לאחר ההדלקה. משום כך, בכל יום מודלק נר נוסף הנקרא "שַמָש", כדי שלא ייווצר מצב שבו החדר מואר רק בנרות חנוכה (דבר שהוא בבחינת שימוש אסור בנרות). אורם של נרות חנוכה המתערבב עם אורו של השמש, נר שאינו אחד מנרות המצווה, מותר לשימוש משום שהשמש מהווה סימן לכך שלא נעשה שימוש של חול בנרות המצווה. בעבר היה השמש חיוני, אולם בעידן התאורה החשמלית הפך השמש למיותר, משום שאור החשמל שקיים כמעט בכל מקום ממלא את תפקידו. יש צורך להדליק שמש רק במקום שבו נרות החנוכה הם מקור האור היחיד, וקיים חשש שהם ישמשו לצורך חול שאינו הנאה טהורה ממצוותם וממשמעותם. עם זאת, מקובל גם כיום להדליק שמש, מתוך מנהג ולאו דווקא מתוך צורך.

השמש משמש גם כדי להקל על הדלקת הנרות: את האש מבעירים בו, ובאמצעותו מבעירים את שאר הנרות. אסור להשתמש בנר חנוכה אחד כדי להדליק נר חנוכה אחר. בקהילות מסוימות היה נהוג להשתמש בשני שַמָשִים, ובהתאם לכך היה מקום בחנוכייה לשניהם, בדרך כלל אחד לימין נרות החנוכה ואחד לשמאלם. שמש אחד שימש להדלקת הנרות, כולל השמש הנוסף, שתפקידו היה רק להפיץ אור שמותר להשתמש בו.

שמש אחד יכול לשמש כמה נרות חנוכה (או סדרות של נרות, על פי המנהג "מוסיף והולך") הנמצאים במקום אחד. על מנת להמחיש את ההבדל בין השמש לנרות המצווה, יש להקפיד לא להדליק אותו כחלק מסדרת נרות המצווה אלא בנפרד מהם, בהבדל של גובה או של מרחק אופקי, הניכר לעיני המתבונן מרשות הרבים.

בספרות החסידות ניתן דגש מרכזי לשמש שיותר חשוב אף מנרות החנוכה עצמם, כמאמר ”נרות עומדים ממעל לו”.

ברכות ההדלקה

ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, בית הכנסת חב"ד, העיר העתיקה, ירושלים

לפני שמדליקים את הנרות מברכים שתי ברכות:

1. ברכת הנר: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה. (נוסח אחר: נֵר חֲנוּכָּה או שֶׁלַּחֲנוּכָּה)”
2. ברכת הניסים: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה (נוסח אחר: וּבַזְּמַן הַזֶּה).”

בערב הראשון מברכים גם את ברכת שהחיינו: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.”

מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק נרות חנוכה באותו לילה, וראה נרות חנוכה - חייב גם כן לברך ברכות אלה, מלבד ברכת "להדליק נר של חנוכה", כלומר: הרואה נר חנוכה בלילה הראשון מברך שתי ברכות - שעשה ניסים ושהחיינו, ובשאר הלילות - רק שעשה ניסים.

מי ששכח לברך שהחיינו בלילה הראשון יכול לברך שהחיינו בהדלקה בלילה השני.

מזמורים

לאחר הדלקת הנרות נהוג לומר את המזמור הנרות הללו. לאחריו רבים נוהגים לשיר את הפיוט "מעוז צור", מן הפיוטים המרכזיים לחג החנוכה. נהוג בחלק מהקהילות לומר את מזמור ל' בתהלים בשל המלים בהן הוא פותח "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". כמו כן, לפי מנהגי החסידים נהוג להוסיף פרקי תהילים שונים (למשל פרק צ"א - 'יושב בסתר עליון'), ותפילות שונות.

ראו גם

• חנוכייה
• חנוכה
• נס פך השמן
• טקס חנוכה בבית הלבן

קישורים חיצוניים

• הלכות הדלקת נרות חנוכה, הרב אליעזר מלמד באתר פניני הלכה

• נושאים אקטואליים על "הדלקת נרות חנוכה בימינו", מאמרו של הרב אליעזר מלמד מתוך אתר "רביבים"
• רשימת מאמרים על הדלקת נרות חנוכה באתר רמב"י
• הלכות חנוכה (מנוקד) בקיצור שולחן ערוך.
• דיני המקום והזמן של הדלקת נרות חנוכה, הרב אליעזר מלמד באתר פניני הלכה
• איך מדליקים נרות חנוכה?, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
• תבנית:אתר ישיבה
• הרב ש"י זוין, אוֹר או אוּר (הקישור אינו פעיל, 7 בדצמבר 2016)
• קבצים להאזנה - הדלקת הנרות, ברכות, והנרות הללו במסורות שונות: אשכנז, נוסח קרליבך, הונגריה, אלג'יריה וספרדים. מאוצרות הספרייה הלאומית
• "איך מדליקים נרות חנוכה?" - הרצאה של הרב יצחק פנגר, באתר הידברות
• הרב אורי שרקי - "חירות ואור", המאמר מסביר מדוע מדליקים נרות בחנוכה.
• הערך הערך "נר חנוכה", באתר ויקישיבה
• מקורות הנוגעים להדלקת נרות חנוכה על ידי נשים באתר מדרשת
• "סדר הדלקת נרות חנוכה", להורדה והדספה לפי מנהגי עדות המזרח ואשכנז.
• יעקב צ. מאיר, האבולוציה של מנהג הדלקת נרות חנוכה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2015

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית