דן (קיבוץ)
מוזיאון בית אוסישקין שבקיבוץ דן | |||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||
מועצה אזורית | הגליל העליון | ||||||||
גובה ממוצע[1] | 175 מטר | ||||||||
תאריך ייסוד | 1939 | ||||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
מוצא המייסדים | טרנסילבניה, רומניה | ||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||
- אוכלוסייה | 799 תושבים | ||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.3% בשנה | ||||||||
| |||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||
http://www.kdan.co.il |
דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם בצפון אצבע הגליל.
שם הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילה נקרא הקיבוץ "אוסישקין ב'", כשמו של הוגה המבצע "מצודות אוסישקין", שבמסגרתו עלה היישוב על הקרקע. אולם חברי הקיבוץ ביקשו להיקרא בשמה של העיר המקראית החשובה דן, הנזכרת בספר בראשית[3] ובספר שופטים,[4] שלמרגלות שרידיה בתל דן יושב הקיבוץ. במקרא מסופר ששם העיר היה תחילה לַיִשׁ (או לֶשֶׁם), ובני שבט דן שישבו בה שינו את שמה לדן: "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (שופטים יח, כט). העיר דן נחשבה לקצה גבולה הצפוני של ארץ ישראל, ועל כן היא מונצחת בצירוף "מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע" – ביטוי שמשמעותו כל הארץ כולה. כך למשל בימי שלמה: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א ה, ה). השם דן שרד בביטוי גם בצורתו המעודכנת: "מדן ועד אילת".[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ נוסד כאחד מיישובי חומה ומגדל ומצודות אוסישקין ב-4 במאי 1939. המקימים היו קבוצת עולים מטרנסילבניה, רומניה וחברי תנועת השומר הצעיר, שהגיעו לכפר סבא בשנים 1931–1932, והקימו קיבוץ ארעי ב-1933 בגבעת השומר, ליד כפר סבא. ב-1939 נתנו מוסדות היישוב את אישורם לעלייה לקרקע, והקיבוץ נוסד באורח של קבע בקרבת צומת הגבולות ישראל - סוריה - לבנון. הקיבוץ השתייך לתנועה המיישבת "הקיבוץ הארצי".
מיקומו באזור הגבול גרם להיותו מקום קליטה ראשוני לעולים שהגיעו בדרך בלתי חוקית מסוריה ולבנון לפני קום המדינה, ולסיבה שבעטיה ספג הקיבוץ הפגזות והתנכלויות לאורך השנים שלאחר הקמת המדינה. במלחמת העצמאות כשלו הסורים בניסיונם לכבוש את קיבוץ דן שלוש פעמים (בינואר, מאי ויוני 1948). בשנות החמישים והשישים הותקף הקיבוץ בצליפות והפגזות, עד למלחמת ששת הימים. ב-ששה ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, תקף טור שריון סורי בן שלושה טנקים מלווה ביחידות חיל רגלים את דן. על הקיבוץ הגנו חברי הקיבוץ, אשר הצליחו להדוף את המתקפה הסורית,[6] זאת בעקבות טעות של המודיעין הצה"לי, שבשלו מוקמו יחידות צה"ל במקום הלא נכון. לאחר המלחמה היו אירועים של ירי קטיושות על הקיבוץ, עד מבצע שלום הגליל, אך המצב הביטחוני השתפר משמעותית, יחסית לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, ואיפשר תנופת פיתוח כלכלי ואנושי.
קיבוץ דן שותף במיזם נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), וקולט קבוצות של חיילים בודדים מרחבי העולם במסגרת גרעין צבר.
משנות הששים ועד סוף שנות השמונים, הקיבוץ גידל שדות כותנה, אשר זו הייתה הגידול העיקרי בגידולי שדה שלו, וגם הרווחי ביותר. הפסיקו לגדל כותנה משלוש סיבות: מחסור במים ושנות בצורת, עלייה במחירי המים, ומחירי הכותנה בעולם ירדו בעקבות גידול מאסיבי של כותנה בסין. על כן, כבר לא היה כלכלי לגדל כותנה, אך לעומת זאת, גידולים אחרים וחדשים באזור נעשו יותר רווחיים ופחות צרכו מים.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל פונה הקיבוץ.[7]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת קיבוץ דן נשענת על מספר מפעלים חקלאיים, טכנולוגיים ותיירותיים:
בקיבוץ דן מגודלים דגי פורל בחוות "דגי הדן", אחת החוות המתקדמות בעולם בתחומה, דגי חידקן לייצור קוויאר (תחת המותג "קרט קוויאר"), ודגים אחרים בבריכות דגים. כמו כן, הקיבוץ מחזיק גם מכוורת להאבקה ולייצור דבש, מטעי אבוקדו והדרים, וגידולי שדה: חיטה, שיבולת שועל, תירס, עגבנייה, אבטיח, גזר, בצל, בוטנים, וחמניות.
בקיבוץ מספר מפעלים טכנולוגיים: מפעל נען-דן ג'יין, לייצור ופיתוח מוצרי השקיה (בעבר "דן ממטירים", כיום בבעלות של התאגיד ההודי "ג'יין"), ומפעל דן-פל, המתמחה באדריכלות אור - ייצור לוחות מעבירי אור לענף הבנייה ומערכות מבוקרות באמצעות מחשב לצורך בקרת כמות אור השמש. בבעלותו של הקיבוץ גם מפעל דנ-טק, המייצר תעלות וצנרת פלסטיק להעברת חוטי חשמל (המפעל עבר לאזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה).
בקיבוץ פועל מוזיאון בית אוסישקין, מוזיאון לחי, צומח, היסטוריה וגאולוגיה של אזור הגליל העליון, הגולן והחרמון.
-
קיבוץ דן, 1940
-
שוחות בקיבוץ דן, 1964
-
ילדים במקלט בקיבוץ דן, 1964
בין בוגרי הקיבוץ נמנים בין היתר תת-אלוף בדימוס ובעל עיטור המופת רפי נוי, העיתונאית ואשת התקשורת יעל דן, חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק והבדרן ארז שלם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דן
- דן במרכז המידע להתיישבות בגליל
- קיבוץ דן באתר ההתיישבות בגליל
- אתר הבית של חוות "דגי הדן"
- אתר הבית של "קרט קוויאר"
- אתר הבית של "נען-דן ג'יין"
- אתר הבית של דן-פל (עברית, בינלאומי).
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על קיבוץ דן באתר 'חלון אחורי', 26 במאי 2015
- "ההר שהיה למפלצת", יעל דן על גבורתו של קיבוץ דן במלחמת ששת הימים. גלי צה"ל, מאי 2017
- דן, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מסלול שביל ישראל אשר מתחיל מבית אוסישקין בקיבוץ.
- מיכאל יעקובסון, השביל הזה מתחיל כאן, ביצירה האדריכלית בית אוסישקין בקיבוץ דן, באתר Xnet, 21 בספטמבר 2020
- דן (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- ארכיון קיבוץ דן פרויקט שימור לדורות
- לוי אשכול מבקר בחזית הצפון בתום מלחמת ששת הימים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
- שער לגן עדן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1984
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח
- ^ מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ ארנון לפיד, לבד מול האויב, בלי סיוע של צה"ל: 50 שנה לקרב על קיבוץ דן, באתר mynet, 8 ביוני 2011
- ^ איתי בלומנטל, חן ביאר ואורלי אלקלעי, תוכנית הפינוי של צה"ל בצפון, רשימת היישובים המלאה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באוקטובר 2023
|