דוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגה/טוגה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Panorama Dougga.jpg
מראה פנורמי
מדינה Flag of Tunisia.svg תוניסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 3
Dougga map-he.svg
דוגה מהאוויר (1950)
המאוזולאום הלובי-פוני

דוגה או טוגה (ערבית دقة - "דקה"; צרפתית Dougga או Thugga) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון-מערב תוניסיה. האתר משתרע על פני שטח של 700 דונם והודות לריחוקו ממרכזי יישוב אחרים בעת העתיקה ובהווה, הוא מצטיין ברמת שימור טובה. במקום שרידים מהתקופה הפונית, ההלנסטית, הנומידית, הרומית והביזנטית. בשנת 1997 הוכרזה דוגה כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיודורוס סיקולוס איזכר את דוגה כבר בסוף המאה ה-4 לפנה"ס, ולפי ממצאים ארכאולוגים בנקרופוליס שבצפון האתר, היא נוסדה לפני המאה ה-5 לפנה"ס. כאשר המלך הנומידי מסיניסה כבר את האזור, הוא עשה את העיר לאחת מבירותיו, והעיר שגשגה בתקופת יורשיו, ופיתחה תרבות פונית-לובית. כאשר יוליוס קיסר הביס את יובה הראשון, מלך נומידיה בקרב טפסוס בשנת 46 לפנה"ס, הוא סיפח את מזרח נומידיה לפרובינקיה אפריקה נובה ודוגה הפכה לעיר רומית. החל הימי אוגוסטוס ועד סוף המאה ה-1 התגוררו בעיר שתי קבוצות אוכלוסייה נבדלות זו מזו - האוכלוסייה המקומית אשר חייתה לפי המערכת המסורתית המקומית, והאוכלוסייה הרומית שהייתה כפופה לקולוניה של קרתגו, וחייתה בהתאם לאורח החיים הרומי. מחד שמרה העיר על המתאר העירוני הנומידי, אך בה בעת הוקמו בה מבנים מונומנטאליים רומיים. אף שהעיר הייתה קטנה, אפילו במושגי הזמן, ואוכלוסייתה לא חרגה מעולם מכ-5,000 תושבים, היא שגשגה בשל העורף החקלאי הפורה שלה, במיוחד במהלך המאה ה-2 וה-3. עם זאת, דוגה לא נחשבה לעיר חשובה, ואף ששיגשגה והוקמו בה מבני ציבור מרשימים, היא נותרה בגדר עיר שוק שולית. בשנת 205 הוענק לדוגה מעמד של מוניקיפיום, וב-261 זכתה למעמדה של קולוניה, המעמד הגבוה ביותר ליישוב מסוגה. באותה עת הייתה למקום מושבו של בישוף והמשיכה ושגשגה גם במהלך המאה ה-4. במאה ה-5 החלה העיר לשקוע, ובתקופה הביזנטית, בין השנים 533-698, הייתה יישוב שולי. בתקופה זו הוקמה חומה סביב הפורום ומקדש סטורנוס, יונו ומינרווה הסמוך. בתקופה המוסלמית המשיך והתקיים יישוב כלשהו באתר, ואף הוקם בו מסגד פשוט במאה ה-14, אך המידע על דוגה מתקופה זו מועט.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזולאום הלובי-פוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזולאום הלובי-פוני בדרום העיר הוא אחד המבנים הבולטים באתר. הוא נבנה כמשכן לשרידיו של הנסיך הנומידי אטבאן, והוא מתוארך לסוף המאה ה-3 לפנה"ס או לתחילת המאה ה-2 לפנה"ס. המאוזוליאום הוא המבנה המונומנטלי היחיד ששרד בתוניסיה מהתקופה הפונית. מעל הבסיס העשוי משש מדרגות ניצבת קומה רבועה ומעליה שלוש מדרגות נוספות. מעל לאלה שוכנת קומה נוספת שבכל אחד מצדדיה תבליטים בצורת שני עמודים יוניים, ועמודים נוספים בפינות. שלוש מדרגות נוספות מסתיימות בקומה שלישית ומעוטרת, שמעליה כיפה בצורת פירמידה. בכל אחד מצדדי הכיפה נראית דמות מכונפת, וגובהו הכולל של המבנה מגיע ל-21 מטר.

הפורום והמקדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום הרבוע והקטן מוקף באכסדרה של עמודי שיש, והחומה הביזאנטית המאוחרת חוצה אותו. לצידו שוכן מקדש סטורנוס, יונו ומינרווה. בקדמת המקדש ניצבת שורה של שישה עמודים קורינתיים, ומתחתיו קריפטה שייתכן ושימשה ככנסייה בתקופה מאוחרת יותר. מקדש סטורנוס נמצא בחלק הנומידי המוקדם של העיר, והוא הוקם באתר בו שכן קודם לכן מקדש לבעל. מקדש יונו השמימית הוא המרשים שבמקדשי העיר. הוא נבנה בשנת 230 לערך והוא שוכן במרכזה של חצר בצורת חצי מעגל.

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הקטן מקום ל-3,500 צופים, ולמרות גודלו הצנוע, יש לזכור כי שימש עיר שבה התגוררות לכל היותר 5,000 תושבים. שער הניצחון לסוורינוס נבנה ככל הנראה כדי לציין את העלתה של העיר למעמד של מוניקיפיום בתקופתו. שער זה נמצא במצב מדורדר למדי, אך השער האחר המוקדש לקיסר אלכסנדר סוורוס השתמר במצב טוב. מרחצאות העיר הוקמו במאה ה-3 ושופצו במאה ה-4. במקום נמצא פסיפס של הקיקלופים, אך הוא שמור במוזיאון בתוניס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Tunisia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בתוניסיה

האמפיתיאטרון באל ג'םאתר העיר קרתגודוגההפארק הלאומי אישקלקירואןהמדינה בסוסההמדינה בתוניסהעיר הפונית והנקרופוליס בקרקואן