מבצע גשמי קיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט מופרז.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מבצע גשמי קיץ
מלחמה: לחימה ברצועת עזה
Summerains.jpg
כוחות קרקעיים של צה"ל נכנסים לרצועת עזה
תאריך התחלה: 28 ביוני 2006
תאריך סיום: 26 בנובמבר 2006
משך הסכסוך: 21 שבועות ו-5 ימים
קרב לפני: מבצע ימי תשובה
קרב אחרי: מבצע חורף חם
מקום: בעיקר רצועת עזה אך גם יהודה והשומרון
תוצאה: הפסקת אש הדדית, אחרי שצה"ל הסב אבדות כבדות למחבלים אך נכשל בהשבת גלעד שליט
עילה: הריגת שני חיילי צה"ל וחטיפת גלעד שליט
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

לא ידוע

אבידות

אזרחים: שני הרוגים ו-33 פצועים
חיילים: 3 הרוגים, 28 פצועים וחטוף אחד.

הרוגים: 277 החמושים, 117 אזרחים, 6 שוטרים ו-2 אנשי המשמר הנשיאותי
פצועים: 1,000
עצורים: 65 אנשי טרור

גשמי קיץ הוא מבצע צבאי של צה"ל שהחל ב־28 ביוני 2006 והסתיים ב-26 בנובמבר 2006 בשטחי רצועת עזה. זוהי הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות כשנה קודם לכן. במבצע נהרגו 5 ישראלים ו-394 פלסטינים.

המבצע בא כתגובה מצד מדינת ישראל על הריגת שני חיילים וחטיפתו של רב"ט גלעד שליט ב-25 ביוני 2006 סמוך למעבר כרם שלום, ועל ירי הקסאמים מצד ארגונים פלסטיניים לכיוון ישראל ובמידה מסוימת גם בעקבות חטיפתו ורציחתו של אליהו אשרי.

רקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תוכנית ההתנתקות גבר ירי הרקטות מרצועת עזה ליישובים ישראלים סמוכים. ישראל הגיבה בירי ארטילרי ובהפצצות מהאוויר והים.

ב־9 ביוני חיסל חיל האוויר הישראלי את ג'מאל אבו סמהדאנה, ראש ועדות ההתנגדות העממית ועוד 3 מחבלים. למחרת, ב־10 ביוני, חלה הסלמה בירי משני הצדדים וכ-50 רקטות נחתו בשטח ישראל. באותו יום נהרגו שבעה פלסטינים, בני משפחת ראלייה, שנפשו על חוף הים, כתוצאה מפיצוץ שאירע בחוף סודנייה. הפלסטינים האשימו את צה"ל בירי מכוון לעבר אזרחים. בתגובה לאירוע, החמאס, לראשונה מזה 16 חודשים, הכריז על סיום הפסקת האש מצדו.

ב־24 ביוני 2006, העביר אמ"ן לאוגדת עזה התרעה ממוקדת: "בכוונת גורמי פח"ע להוציא פיגוע איכות החל מטווח זמן מיידי. ככל הנראה במרחב דרום הרצועה, בדגש על מרחב סופה־כרם שלום. מתווה הפיגוע לא ברור, אפשר ומדובר בחדירה דרך הוברס (גדר המערכת), הסתערות לעבר יעד סמוך לגדר או מעבר בדרום הרצועה, מנהרת תופת או פיגוע חדירה"‏[1].‏‏

ב־25 ביוני 2006 חדרו מחבלים מהחמאס, ועדות ההתנגדות העממית וארגון בשם "צבא האסלאם" לשטח ישראל דרך מנהרה באורך של מעל 300 מטרים שנחפרה מתחת לגדר בין רצועת עזה לישראל. המחבלים תקפו מאחור בירי נ"ט מוצב צה"ל, נגמ"ש נטוש וטנק ליד מעבר סופה וקיבוץ כרם שלום. בהתקפה על הטנק נהרגו 2 חיילי צה"ל, וחייל שלישי, רב"ט גלעד שליט, נחטף. שלושה מחבלים נהרגו בתקרית‏[2]. במקביל, באותו יום נחטף ביהודה ושומרון האזרח אליהו אשרי על ידי מחבלים פלסטינים ונרצח אחרי החטיפה, מוועדות ההתנגדות העממית הודיע על חטיפתו ואף הציגו את תעודת הזהות שלו אך שיקרו וסיפרו שנחטף ולא שנהרג.

ראש הממשלה אהוד אולמרט סירב לדרישת החוטפים לשחרר את כל האסירות והאסירים שמתחת לגיל 18 וקבע כי הוא לא ינהל משא ומתן עם טרוריסטים. למרות זאת, המתין אולמרט מספר ימים על מנת לאפשר לפעילות דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר מצריים, לנסות לשחרר את החייל החטוף. החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של חאלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של החמאס, סירבו לשחררו וניתקו מגע עם המתווכים. משכשלו המאמצים הדיפלומטיים, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה והחלו בחיפוש אחר החטוף.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת המבצע ומעצר ראשי החמאס ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 27 ל-28 ביוני הפציץ חיל האוויר הישראלי את תחנת הכוח היחידה ברצועת עזה, וגרם לניתוק חשמל לשני שלישים מאוכלוסיית הרצועה. מספר גשרים שלגביהם היה חשד שישמשו למילוט החייל החטוף פוצצו. במקביל, נכנסו כוחות שריון, רגלים והנדסה אל דרום הרצועה וארטילריה נורתה לעבר שטחי שיגור בצפון הרצועה. צה"ל פעל גם באזור אל-בירה שליד רמאללה על מנת לאתר את החטוף אליהו אשרי.

מעצר בכירי החמאס ביהודה ושומרון

בלילה שבין 28 ל-29 ביוני עצר צה"ל עשרות מראשי החמאס ביהודה ושומרון, כולל 20 חברי פרלמנט ו-8 שרים בממשלה הפלסטינית, בהם מוחמד אבו טיר ושר האוצר עבד אל-ראזק. הפעולה תוכננה מספר שבועות מראש ובוצעה תוך תכנון עם השב"כ ופרקליטות המדינה. בחמאס טענו שהמעצרים באו כדי לתת לישראל קלף מיקוח על החייל החטוף. בישראל טענו שהמטרה היא להילחם בממשלת הטרור של חמאס, ושכל העצורים יועמדו למשפט על חברות בארגון טרור. בעקבות המעצרים השתנה מאזן הכוחות בפרלמנט הפלסטיני ביהודה ושומרון והרוב עבר מידי החמאס לפת"ח‏‏‏‏

28 - 30 ביוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני אליהו אשרי נמצא ירוי ליד רמאללה. על פי חקירת השב"כ את אחד מחוטפיו, התברר שאשרי נורה מיד כאשר נחטף ושהחוטפים מוועדת ההתנגדות שיקרו כאשר טענו שהוא מוחזק בחיים‏[3].

בצהריים ביצע צה"ל ניסיון סיכול ממוקד ברכב של הג'יהאד האיסלאמי בשכונת זייתון שבעזה. מהירי נפצע קל בכיר בג'יהאד האיסלאמי. בערב, החליט הדרג המדיני לדחות מתקפה צבאית יבשתית של צה"ל אל תוך צפון רצועת עזה, על מנת למצות את הדיונים הדיפלומטיים ועקב בקשות גורמים בינלאומיים‏[4]. עם זאת, ירי התותחים הכבד נמשך, יחד עם הפצצות חיל האוויר ברחבי הרצועה.

ב-30 ביוני שלל שר הפנים רוני בר-און את תושבותם של 4 פעילי חמאס, בהם מוחמד אבו טיר[5]. בשכם נהרגו שני מחבלים חמושים מגדודי אל אקצא בעת פעילות צה"ל בעיר. בצהריים נפצעו 3 מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי בעוד ניסיון סיכול ממוקד. בלילה תקף חיל האוויר מחנה אימונים של גדודי אבו ריש בחאן יוניס והפציץ את בניין משרד הפנים הפלסטיני בעזה שלפי צה"ל שימש כ"מקום מפגש לתכנון והכוונת פעילות טרוריסטית". מנגד, רקטת קסאם נחתה ליד שכונת מגורים באשקלון[6].

יולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי דרשו חוטפיו של גלעד שליט לשחרר 1000 אסירים תמורת שחרורו. ישראל דחתה את הדרישה וחזרה על עמדתה שלא תנהל עסקאות עם טרוריסטים ודרשה את שחרור החייל. יחד עם ההתנהלות הצבאית, החלו להתגבר חילוקי הדעות בין הפלגים ברשות הפלסטינית כאשר שיאה הייתה עם הודעתו של אבו מאזן כי "מאמצי המצרים לשחרור החייל נתקלים בקשיים, בשל היעדר כתובת בצד של החמאס, ובשל חוסר יכולתם לקבל החלטות". כמו כן חשפו הפעילויות, חילוקי דעות בין ההנהגה המדינית של החמאס בהנהגת איסמעיל הנייה, ראש הממשלה הפלסטינית, וההנהגה הצבאית של החמאס, בהנהגת חאלד משעל.

בליל המחרת תקפו מסוקי צה"ל את משרד ראש הממשלה הפלסטיני איסמעיל הנייה ובתקיפה נהרג פלסטיני אחד. מטרת התקיפה הייתה להזהיר את הנייה שגורלו קשור בגורל החייל החטוף‏[7]. בערב שלושה מחבלים חמושים, מהם שניים שנשאו חגורות נפץ, נהרגו מאש כוחות צה"ל באזור נמל התעופה הבינלאומי יאסר ערפאת[8].

בליל 3 ביולי תקף חיל האוויר מחסן שלטענתו נועד לייצור ולאחסון של אמצעי לחימה ורקטות ומקום מפגש של פעילי גדודי חללי אל אקצה. פלסטינים טענו כי במבנה גם משרד של חמאס ומשרד המשמש לצדקה. במהלך התקיפות נפצעו 4 פלסטינים‏[9]. בנוסף חיילי צה"ל פרצו למשרדי חמאס ביהודה והשומרון והחרימו מסמכים ותקליטורים. פעילות צה"ל בוצעה בערים בית לחם, שכם, חברון וטול כרם, בניסיון לעקוב אחר מקורות המימון של הארגון‏[10].

טנקים מתכנסים מחוץ לרצועה

כלים משוריינים ודחפורים נכנסו בבוקר 3 ביולי לפעילות נקודתית לכמה מאות מטרים בעומק בצפון רצועת עזה, שמטרתה חיפוש אחר מנהרות ומטעני חבלה, ושבמהלכה הרגו הכוחות חמוש פלסטיני. כמה שעות לאחר מכן חיל האוויר שיגר טיל לעבר מחבלים חמושים שניסו לשגר טיל נגד טנקים לעבר חיילים בצפון הרצועה והרג פעיל בזרוע הצבאית של החמאס ופצע חמוש נוסף‏[11].

בבוקר הציבו ארגוני הטרור שחטפו את החייל רב-טוראי גלעד שליט אולטימטום לישראל, לפיו היא נדרשת לשחרר עד 4 ביולי בשעה 6:00 בבוקר אסירים פלסטינים. עם זאת, לא צוין במדויק מה יקרה אם הדרישות לא ייענו‏[12] לשכת ראש הממשלה דחתה באופן רשמי את האולטימטום.

מאוחר בערב נכנסו כוחות גדולים של צה"ל לעומק של קילומטר בצפון רצועת עזה. קרוב לחצות שיגר חיל האוויר טיל לעבר חוליית מחבלים מניחי מטענים שהתקרבו לכוחות בבית חנון. כתוצאה מהתקיפה נהרג פעיל בגדודי עז א-דין אל קסאם ונפצעו שניים נוספים‏[13].

מעצר מחבלים, רוצחיו של אליהו אשרי

בליל 4 ביולי חיל האוויר שיגר טיל לעבר אוניברסיטה איסלאמית המזוהה עם החמאס, ברצועת עזה. הייתה זו הפעם השנייה בשבוע בה תקף צה"ל את האוניברסיטה.

בלילה הסגירו את עצמם שלושה פעילי גדודי חללי אל אקצה של הפת"ח החשודים כי חטפו והרגו את אליהו אשרי אחרי מצור של 3 שעות שערכו כוחות צה"ל על תחנת המשטרה ברמאללה. כוחות דובדבן ודוכיפת כתרו את המבנה בשיתוף דחפורים וטנקים‏[14].

עם פקיעת האולטימטום שהציבו חוטפיו של גלעד שליט, הודיע בבוקר ארגון "צבא האסלאם", אחד משלושת הארגונים שחטפו את החייל, שלא ימסור עוד מידע על גורלו‏[15].

בבוקר כוח מיוחד של צה"ל בג'נין הרג את פידא קנדיל, אחד ממפקדי גדודי חללי אל-אקצה בעיר. פלסטיני נוסף נפצע בתקיפה‏[16]. לפני הצהריים כוחות צה"ל מיחידת "אגוז" של חטיבת גולני שפעלו במחנה הפליטים ג'נין איתרו ופוצצו שתי מכוניות תופת שהיו אמורות לשמש לביצוע פיגוע בישראל[17]. במקביל לפני הצהריים כוחות צה"ל החלו לסרוק את האזור שסמוך לאזור התעשייה ארז בצפון רצועת עזה בניסיון לאתר מנהרות ומטענים‏[18]. בערב הנחה שר הביטחון, עמיר פרץ, את צה"ל להגביר את עוצמת הפעילות המבצעית במסגרת מבצע גשמי קיץ ברצועת עזה. זאת בעקבות רקטת קסאם שנחתה לראשונה בבית ספר במרכז אשקלון. שיא המרחק לירי רקטות פלסטיניות על ישראל‏[19].

בליל 5 ביולי חיל האוויר תקף בדרום הרצועה מחנה אימונים של החמאס ובצפון הרצועה בית ספר פלסטיני ששימש בלילה כמקום מפגש לפעילי חמאס ואת משרד הפנים הפלסטיני, תקיפה שבה נפצעו שלושה פלסטינים‏[20]. בבוקר פעיל גדודי חללי אל אקצה של הפת"ח, מחמוד ג'אברי נהרג במהלך פעילות של כוח ימ"מ ונח"ל חרדי במחנה הפליטים עין סולטאן ביריחו. המבוקש פתח באש לעבר הכוח, שכיתר את ביתו, וזה השיב באש והרגו. בחיפוש בביתו נמצא תיק עם מטען חבלה. ג'אברי היה מעורב בפיגוע בו נהרג נהג מונית בשנת 2000. בצהריים נער פלסטיני נורה ונפצע אנושות על ידי חיילי צה"ל סמוך למעבר ארז. זאת במהלך חילופי אש בין כוחות צה"ל לאנשי הזרוע הצבאית של החמאס בבית חנון[21].

במקביל בבוקר הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להעמיק את הפעולה בעזה ולהקים "רצועת ביטחון" בצפון הרצועה‏[22].

6 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע אלוני הבשן נגד הקסאמים אושר בקבינט המדיני-ביטחוני. כוחות צבא גדולים נכנסו בליל 6 ביולי לשטח רצועת עזה ותפסו אזורי חיץ, לקראת השתלטות על מרחבי השיגור ויצירת "רצועת ביטחון". הכוחות נכנסו לתוך ההתנחלויות ההרוסות ניסנית, דוגית ואלי סיני ולשכונה אל-עטטרה השייכת לבית להיה, משם נורו רקטות לעבר ישראל. במהלך הלילה הותקפו כמה מטרות מן האוויר, באחת מהן סמוך לחוף בצפון הרצועה נהרג פעיל חמאס. הותקף המוצב הראשי של המשטרה הימית הפלסטינית בסודנייה, שם נהרגו שוטר פלסטיני ופעיל חמאס. שמונה פלסטינים נפצעו בתקיפה, שאירעה ליד ביתו של נביל שעת'. בנוסף תקף חיל-האוויר חוליית מחבלים בצפון הרצועה, שביקשה להניח מטענים. בבוקר הכוחות התקדמו למרחק של 7 ק"מ בעומק הרצועה במטרה להשתלט על מרחבי השיגור.

בבוקר חיל האוויר שיגר טיל לעבר קבוצת מחבלים חמושים בשכונת פראחין שבחאן יונס בדרום רצועת עזה. מהירי נהרגו שני פעילים צבאיים בג'יהאד האיסלאמי ו-12 נפצעו. בשכונת אל-עטטרה בבית להיה שבצפון רצועת עזה בחילופי אש נהרג אזרח פלסטיני. אחר הצהריים נהרגו לפחות 8 פלסטינים, כמעט כולם מחבלים חמושים, מפגיעה ישירה של פגז טנק ישראלי באזור בית להיה ומחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה; 20 בני אדם נוספים נפצעו בתקיפה, חלקם כנראה במצב קשה. בנוסף שני פלסטינים נהרגו בחילופי אש עם חיילי צה"ל בחצר בית בבית להיה‏[23].

בצהריים חייל מחטיבת גולני, נורה בראשו, מירי בשוגג של חייל צה"ל, בבית להיה. החייל פונה במצב אנוש במסוק לבית החולים סורוקה בבאר שבע ולאחר זמן קצר מת מפצעיו‏[24].

כוח צה"ל פשט בערב על סוכת אבלים במחנה הפליטים בג'נין עקב מידע מודעיני על הימצאות בכיר בזרוע הצבאית של הפת"ח זכריה זביידי. שמונה פעילים ואורחים בסוכה נפצעו בחילופי האש שהתפתחו במקום. זביידי עצמו הצליח לחמוק מהכוח‏[25].

בערב 15 פלסטינים נפצעו מפגיעת פגז צה"ל בבית משפחה בבית להיה. לאחר מכן חמישה מחבלים חמושים נהרגו בתקיפת חיל האוויר בצפון הרצועה. שלושה מחבלים חמושים נוספים נפצעו בתקיפה, בהם שניים במצב אנוש. מאוחר יותר נהרג חמוש פלסטיני בתקיפה בג'באליה ושני מחבילם חמושים נוספים נהרגו בבית להיה. פעיל חמאס נהרג לאחר שנפגע בחילופי אש עם חיילי צה"ל‏[26].

בקרבות 6 ביולי בצפון הרצועה נהרגו בין 20 ל-23 מחבלים פלסטינים, רובם חמושים.

7 - 11 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפנות בוקר ב-7 ביולי חיל האוויר תקף חולית מחבלים באל עטטרה והרג לפחות חמוש אחד ופצע ארבעה. פלסטיני נהרג מאש צה"ל בג'באליה. כמו כן הגיעו לבית החולים שני פלסטינים במצב קשה שנפגעו מאש צה"ל. בצהריים שני פלסטינים נפצעו, בהם אחד קשה מירי טיל של צה"ל בעיירה בית להיה. בנוסף הרגו כוחות צה"ל לפחות שני חמושים נוספים, בבית להיה. בתקיפה נפצעו ארבעה פלסטינים. בערב פלסטיני נהרג ושניים נפצעו מפגיעת טיל של צה"ל בבית מגורים בבית להיה. בפעילות צה"ל בשכם נהרג פלסטיני אחד.

בבוקר 8 ביולי מספר טנקים וכוחות הנדסה נכנסו למרכז הרצועה, והתייצבו סמוך לשכונות סג'עיה וזייתון לחפש מטענים ומנהרות. במהלך הפעילות אותרה חוליית מחבלים חמושים ירו עליהם והרגו לפחות 2. כמה שעות אחר כך נורה ונהרג מחבל נוסף‏[27] בערב נהרגו בפיצוץ בשכונת סג'עיה בעזה אם, בנה ובתה, צה"ל הכחיש מעורבות בתקרית‏[28] בנוסף נפצעו ארבעה פלסטינים, בהם שניים במצב אנוש‏[29]. באותו יום הפציץ חיל האוויר מנהרה שנחפרה ליד מעבר קרני.

איסמעיל הנייה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ואיש תנועת החמאס, פנה לישראל כדי ליישם הפסקת אש דו-צדדית וכמו כן הציע לפעול להחזיר את גלעד שליט בדרכים דיפלומטיות ולא צבאיות. ממשלת ישראל סירבה להפסיק את האש ולהוציא את כוחותיה מרצועת עזה עד שגלעד שליט ישוחרר [15]. גופי שמאל כמו מרצ ותנועת שלום עכשיו קראו לאולמרט לקבל את הפסקת האש שהציע הנייה, אך בממשלה היה קונצנזוס נגד הפסקת המבצע, שכלל גם שרים יוניים כמו יצחק הרצוג ויולי תמיר. גורמים בצה"ל הכריזו כי הם מעוניינים בפעולה יבשתית גדולה ברצועת עזה שתימשך חודשים: "החל מבעוד חודש או חודשיים הפלסטינים יספרו מאות מחבלים הרוגים ומשרדים שיושמדו".

ב-9 ביולי לפחות חמישה פלסטינים נפגעו, בהם ילדה וגבר שנפצע אנושות, סמוך למחנה הפליטים ג'באליה בצפון הרצועה. מוקדם יותר נהרג קופאי במכולת ועוד מספר פלסטינים נפצעו בתקיפה של חיל האוויר ברפיח[30]. ניסיון לשיגור רקטה מהעיר טול כרם נכשל. צה"ל לא התייחס ברצינות לניסיון והגדיר אותו כדרך להשיג עוד תקציבים לארגון הטרור שיזם את הירי‏[31].

חיל האוויר תקף בליל 10 ביולי חוליית מחבלים בשכונת סג'עיה שבצפון רצועת עזה שעמדה לשגר רקטות לעבר ישראל. פעיל חמאס נהרג ושניים נפצעו בתקיפה. בבוקר חיל האוויר ירה אל עבר קבוצת חמושים שזוהתה סמוך לגדר המערכת בצפון הרצועה. שלושה חמושים נפגעו, אחד מהם כנראה במצב קשה‏[30]. בצהריים שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי נהרגו בתקיפת חיל האוויר בחאן יונס[32]. חיל האוויר תקף בערב חמושים בבית חנון ובאזור מעבר קרני והתוצאה - ארבעה פלסטינים נהרגו ועוד 7 נפצעו‏[33].

בבוקר 11 ביולי תקף חיל האוויר רכב שהכיל רקטות קסאם בבית חנון. חמוש אחד נהרג בתקיפה ושניים נפצעו‏[34].

ידיעות בעיתוני העולם דיווחו על תחילתו משבר הומניטרי עקב הסגר שישראל הטילה על הרצועה. מתאם הפעולות בשטחים הודיע כי הידיעות מוגזמות וכי תושבי עזה יוכלו לשרוד ללא סוכר. במעברי הגבול שבין רצועת עזה למצרים ממתינים מאז תחילת המשבר מאות אזרחים שכניסתם ויציאתם נאסרו על ידי ישראל. הדבר גרם למוות של ארבעה.

12 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל 12 ביולי כוחות צה"ל מחטיבת גבעתי, שריון והנדסה בחיפוי מסוקים של חיל האוויר, נכנסו למרכז הרצועה. הכניסה קיבלה את השם "היזון חוזר" שהוא חלק ממבצע גשמי קיץ. במהלך פעילות צה"ל באזור דיר אל-בלח נהרג שוטר פלסטיני, בחילופי אש ואחר נפצע.

בלילה חיל האוויר הפציץ בניין בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה. הבניין קרס על יושביו. תשע גופות, בהן שישה ילדים ושתי נשים, ו-36 פצועים חולצו מבין ההריסות. אחד הפצועים היה בכיר חמאס מוחמד דף. בתקיפה אחרת נפצעו שלושה פעילי חמאס, בהם נפצע קשה בכיר שהיה מעורב בחטיפת רב"ט גלעד שליט.

תקיפה אחרת אירעה סמוך לשעה 5:30 לפנות בוקר. חיל האוויר ירה טיל לעבר רכב באזור קרארה סמוך לחאן יונס שבמרכז רצועת עזה. שלושה פעילי פלוגות סלאח א-דין, הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית, היו במקום ואחד מהם נהרג. מקורות פלסטינים אמרו אז כי נהרג הישאם אבו נוסיירי, פעיל בכיר בארגון, שאנשיו היו מעורבים בחטיפת שליט‏[35].

בבוקר 12 ביולי, נפלו פצצות מרגמה על ישובי הצפון מכיוון לבנון. במקביל פגע החזבאללה בסיור סמוך לגדר הגבול, הרג שמונה חיילים וחטף שניים אחרים. בעקבות זאת פתח צה"ל ב"מבצע שינוי כיוון" בלבנון, שהתפתח למלחמת לבנון השנייה. המצב החדש הזה גרם לשתי חזיתות שבהן נלחם צה"ל. בלחימה בעזה, אשר המשיכה בשיא הפעילות, יחד עם התפתחות הלחימה בגזרה הצפונית, נהרגו בסה"כ 23 פלסטינים ב-12 ביולי.

13 - 18 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 13 ל-14 ביולי יצא כוח צה"ל מהמקומות אותם תפס במרכז הרצועה במסגרת מבצע הילוך חוזר. הפלסטינים המשיכו בשיגור רקטות לישראל. צה"ל הגיב באש ארטילרית למוקדי השיגור. גשר הופצץ במרכז הרצועה, והתמוטט.

בלילה שבין 15 ביולי ל-16 ביולי פתח צה"ל במבצע ציון סופי. כוחות צה"ל נכנסו לבית חנון בליווי טנקים וכלים כבדים. בצהרי 16 ביולי הפציץ חיל האוויר מנהרה בדרום רצועת עזה. כמו כן הרג חיל האוויר 3 מחבלי חמאס ופצע 4 בתקיפת חוליית נ"ט ו-2 מניחי מטענים מהחזית העממית לשחרור פלסטין בתקיפה נוספת. במהלך אותה תקופה נורו כ-4 רקטות קסאם אל עבר שדרות וגרמו למספר פצועים קל.

ב-18 ביולי יצאו כוחות צה"ל מבית חנון והרגו כ-20 מחבלים בפעולה‏[36][37].

19 - 28 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר המשיך בתקיפות חוליות קסאם מהאוויר וארטילריה של צה"ל ירתה פגזים לעבר שטחי שיגור. מהירי נהרגו לפחות כ-8 פלסטינים, חלקם אזרחים‏[38]. במקביל, המשיך ירי הקסאמים לעבר ישראל. ב-24 ביולי תקף חיל האוויר מחסן אחסון וייצור אמצעי לחימה של הג'יהאד האיסלאמי ובו רקטות גראד ארוכות טווח. במקום נשמעו פיצוצים נוספים בנוסף לטיל שירה כלי הטיס הישראלי‏[39].

ב-26 ביולי פתח צה"ל במבצע עמודי שמשון בשכונת סג'עיה אשר בעיר עזה. במהלך הפעולה נכנסו כוחות גבעתי, שריון והנדסה אל תוך השכונה והתעמתו עם חמושים. כוחות צה"ל פגעו ב-30 חמושים והרגו לפחות 15 מהם. לטענת הפלסטינים גם אזרחים נהרגו מהירי‏[40]. ב-27 ביולי נמשכו הקרבות בסג'עיה וחיל האוויר פגע במספר חוליות חמושים. בסך הכול נהרגו למעלה מ-30 פלסטינים מאז תחילת המבצע, 24 שעות לפני כן. לקראת ערב הרג כוח שריון מגדוד 71 מחבל שהתכוון לבצע פיגוע התאבדות נגדו ברצועת עזה‏[41]. כמו כן, נורו 3 רקטות קסאם אל עבר שדרות ללא נפגעים‏[42].

אוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני המשיך חיל האוויר בתקיפת מבנים של החמאס וועדות ההתנגדות העממית. בנוסף, פעלו כוחות חי"ר והנדסה קרבית ליד מעבר ארז לחשיפת וסיכול תשתיות טרור. ב-30 ביוני נורו 4 רקטות קסאם אל עבר יישוב בנגב המערבי ורקטת קסאם שנורתה אל עבר שדרות פצעה אישה בינוני.

ב-2 באוגוסט פתח צה"ל במבצע קו האופק בדרום רצועת עזה ופאתי רפיח. לפי צה"ל ביום הראשון למבצע נהרגו בין 7-10 מחבלים בפעולת צה"ל באזור רפיח, לטענת הפלסטינים אחד מההרוגים ילד‏[43] ב-3 באוגוסט הרג צה"ל עוד 6 מחבלים ברפיח‏[44]. בסיכול ממוקד הרג צה"ל 3 מחבלים[דרושה הבהרה].

ב-12 באוגוסט פוצץ צה"ל מנהרת הברחה שעברה באזור דהנייה. החל מחודש אוגוסט, מאז שראש ממשלת הרשות, איסמעיל הנייה הורה להפסיק את ירי הקסאמים, ירדה כמות שיגורם מ-33-65 בשבוע ל-11 בלבד. לפי הפלסטינים, הלחץ הצבאי על החמאס, הלחץ ברחוב הפלסטיני מפחד של הריסת בתים ומיקוד תשומת הלב במלחמת לבנון השנייה גרם לחמאס להורות לפעיליו לחדול מהירי‏[45]. ב-14 באוגוסט נורתה רקטת גראד לעבר אשקלון[46].

ב-26 באוגוסט פתח צה"ל במבצע גן נעול בשכונת סג'עיה בעזה. ב-30 באוגוסט חשפו כוחות צה"ל מנהרת תופת שיועדה למעבר קרני שנחפרה מסג'עיה. כוחות חיל ההנדסה פוצצו את המנהרה ובמהלך הקרבות נהרגו 7 מחבלים פלסטינים‏[47]. ב-31 באוגוסט הסתיים המבצע ועל פי צה"ל נהרגו בו 20 מחבלים ועוד כ-20 נפגעו.

ספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר דעך המבצע מפעילות מתמשכת לסדרה של פעולות נקודתיות הכוללת סיכולים ממוקדים, מעצרים וכניסה קרקעית לאיתור וחשיפת מנהרות. ב-5 בספטמבר ביצע חיל האוויר שני סיכולים ממוקדים והרג 4 מחבלי חמאס. כוחות צה"ל עצרו את מפקד כוח 17 מחמוד דמרה ברמאללה[48].

ב-12 בספטמבר נהרג גשש בדואי של צה"ל מירי מחבלים ליד ציר כיסופים[49]. באותו יום הורה בית המשפט הצבאי לשחרר 18 בכירי חמאס העצורים בישראל, המדינה עתרה כנגד ההחלטה‏[50] וערעורה התקבל‏[51]. המדינה טענה שמעצר אנשי החמאס הוא לא קלף מיקוח לשחרור שליט אלא חלק מהמלחמה בטרור. ב-14 בספטמבר דיווח קצין בכיר שצה"ל הרג במשך חודשיים לחימה 208 מחבלים ו-16 עוברי-אורח שלא היו מעורבים בלחימה. ב-21 בספטמבר 2006 עצר צה"ל בבית חנון בכיר בגדודי חללי אל-אקצא שתכנן את פיגוע החדירה במעבר ארז לפני כשנתיים‏[52].

אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש ספטמבר ביצע צה"ל מספר מבצעים בהן חושפו מנהרות ונהרגו מחבלים. ביניהם: מבצע איש הגשם בדרום הרצועה ומבצע ארבעת המינים בצפונה ומבצע פרי סחוט באזור ציר פילדלפי.

ב-4 באוקטובר נהרגו 3 פעילי הג'יהאד האסלאמי: 2 בסיכול ממוקד, ואחד שהניח פצצה ליד הגדר במעבר כיסופים. ב-11 באוקטובר הרג כוח צה"ל מחבל מתאבד שחדר לישראל ליד מעבר קרני. ב-12 באוקטובר פעל צה"ל בחסות החשיכה והרג 4 מחבלי חמאס מאותה משפחה. כמו כן נהרגו ילדה וחמוש נוסף. חמאס הכריז נקמה וירה 6 רקטות קסאם בתגובה. ב-13 באוקטובר נהרגו 3 מחבלי חמאס סיכול ממוקד ורקטות קסאם שנשאו ברכבם הושמדו. ב-14 באוקטובר נהרגו 5 מחבלי חמאס מירי טילים מהאוויר, הם הסתתרו בבית אחרי שירו טיל נ"ט לעבר דחפור די-9. שלושה מחבלי חמאס נוספים נהרגו בקרב אחר. בסך הכול נהרגו 8 מחבלים באותו יום.

ב-20 באוקטובר נורו 6 רקטות קסאם אל עבר ישראל, 2 מהן פגעו בשדרות וגרמו לפצועים קל. בסוף השבוע נורו 12 רקטות אל עבר ישראל‏[53]. ב-23 באוקטובר הרג צה"ל 7 פלסטינים בבית חנון, בהם בכיר בוועדות ההתנגדות העממית[54]. אבו מאזן גינה את הפעולה כ"טבח נתעב" בעיד אל פיטר אך בצה"ל טענו שכל ההרוגים היו חמושים‏[55]. ב-27 באוקטובר נחטף אזרח ערבי ישראלי (ריאד אל-לוח) ואשתו נורתה ונפצעה בידי חמושים. לוח ואשתו ביקרו ברצועת עזה לרגל החג עיד אל פיטר.

מנהרת הברחת נשק, שנמצאה באזור ציר פילדלפי ב"מבצע פרי סחוט", 17 באוקטובר 2006

ב-17 באוקטובר פתח צה"ל במבצע פרי סחוט, במסגרתו פעלו כוחות הנדסה, גבעתי, גדוד הסיור הבדואי ושריון, כ-4 ק"מ בעומק רצועת עזה, באזור ציר פילדלפי. מטרת המבצע היא לחשוף ולהרוס מנהרות הברחת נשק. המבצע הסתיים ב-24 באוקטובר.

ב-17 באוקטובר חשף כוח צה"ל 2 מנהרות להברחת נשק (מתוך 15 שנחשפו בחודשיים האחרונים, עד לתאריך זה)‏[56]. באותו יום נהרגו ביהודה ושומרון 3 מחבלים ו-2 מפרי סדר שיידו אבנים אל עבר כוח צה"ל‏[57]. ב-18 באוקטובר הרג כוח של גדוד הסיור הבדואי 4 מחבלי חמאס ליד ציר פילדלפי, בהם בכיר שהיה מעורב בחטיפת גלעד שליט‏[58]. ב-18 באוקטובר חשפו כוחות צה"ל עוד 5 מנהרות הברחת נשק‏[59]. ב-19 באוקטובר חשפו כוחות צה"ל עוד 5 מנהרות‏[60]. ב-24 באוקטובר יצאו כוחות צה"ל מציר פילדפלי אחרי שחשפו והשמידו 15 מנהרות.

נובמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר פתח צה"ל במבצע ענני סתיו בבית חנון כדי למנוע ירי קסאמים. המבצע הסתיים ב-7 בנובמבר ונהרגו בו 68 פלסטינים, רובם מחבלים. במחנה הפליטים בלאטה שליד שכם סיכלו כוחות צה"ל פיגוע תופת כאשר הרגו 2 מחבלים מגדודי חללי אל-אקצא, בהם הבכיר אחמד סנאקרה, ופוצצו מכונית תופת[61]. בבית לחם נהרג מחבל מהג'יהאד האסלאמי אחרי שמחפר של צה"ל הרס את הבית בו התבצר. בכפר יאמון הרג צה"ל 4 מחבלים.

ב-8 בנובמבר פתחה סוללת תותחים של צה"ל בירי ארטילרי לעבר השטחים מהם שוגרו קסאמים לעבר אשקלון ומהם תוכנן לירות רקטות גראד, סמוך לעיירה בית חנון. מתוך 12 פגזים, אחד מהם סטה ופגע בבית פלסטיני. מההפגזה נהרגו 19 פלסטינים, בהם נשים וילדים. שר הביטחון עמיר פרץ הורה להפסיק את ירי התותחים ולתחקר את ההרג. בצה"ל הביעו צער אך אמרו שהאחריות היא על המחבלים הפועלים מתוך שטחים מאוכלסים‏[62]. התחקיר מצא שהפגזה נבעה מתקלה במכ"ם "שילם" שהנחה את ירי הסוללה. בעולם גינו את התקרית ועצרת האו"ם החליטה על הקמת ועדה עצמאית לבדיקת העובדות בראשות דזמונד טוטו[63]. במקביל, נורו 21 רקטות קסאם אל עבר שדרות, מהם נפצעו קל 5 אזרחים‏[64]. בערב ביצע חיל האוויר סיכול ממוקד בו נהרגו 2 בכירי חמאס, אחמד עווד ראש מערך ייצור הקסאם ורמזי שחייבר‏[65].

ב-15 בנובמבר 2006 נהרגה אשה מרקטת קסאם שפגעה בשדרות ומאבטח של שר הביטחון עמיר פרץ נפצע קשה‏[66]. אחר הצהריים פגעו 4 רקטות באשקלון. צה"ל בתגובה הפציץ מהאוויר מבנים ששימשו לפעילות טרור. מטח הרקטות המשיך גם בסוף השבוע והביא לנטישה של אלפים מתושבי שדרות לחופשה באילת, במימונו של ארקדי גאידמק. ב-19 בנובמבר נורו מטח של 8 רקטות קסאם אל עבר הנגב המערבי, מהן 3 נחתו בשדרות‏[67]. אחר הצהרים ביצע צה"ל סיכול ממוקד ברכב של פעילי חמאס, ואחד מהם נהרג. בלילה שבין 18 ל-19 בנובמבר ביטל צה"ל תקיפה אווירית בעקבות התגודדות של מאות פלסטינים סביב בית המטרה, תוך שהם משמשים לו מגן אנושי[68]. בבוקר 20 בנובמבר נורו 6 קסאמים אל עבר ישראל‏[69]. ב-21 בנובמבר נהרג עוד תושב שדרות מפגיעת קסאם[70].

בליל 21 בנובמבר ביצע הימ"מ פעולה מיוחדת בסג'עיה בה נהרגו בכיר בחמאס ואשה שנפצעה בחילופי האש. בסיכול ממוקד שביצע חיל האוויר נהרגו עוד 2 מחבלי חמאס‏[71]. ב-22 בנובמבר פתח צה"ל במבצע שילוב ראוי בצפון הרצועה להפחתת ירי הקסאמים. ב-23 בנובמבר נפצעו 2 חיילים קל בפיגוע התאבדות בג'באליה אליו חמאס שלח אשה עם חגורת נפץ, ועוד 2 נפצעו מירי טילי נ"ט[72]. בתקריות שונות נהרגו 7 מחבלים, מהם 3 בסיכול ממוקד, אחד מהם היה ראש מערך שיגור הרקטות בוועדות ההתנגדות העממית[73][74].

ב-25 בנובמבר חשפו ופוצצו כוחות צה"ל מעבדת נפץ בשכם. במעבדה היו בין השאר דובונים מלאים בחומר נפץ[75].

1 - 7 בנובמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר פתח צה"ל במבצע ענני סתיו בצפון הרצועה כדי למנוע ירי קסאמים. בחילופי האש נהרגו 9 מחבלים ונפצעו עשרות, וכן נהרג חייל צה"ל מיחידת עוקץ[76]. בצהריים ובערב נורו 7 רקטות קסאם אל עבר שדרות ואשקלון, וביום למחרת נפצעה אשה קל מרסיסי קסאם. ב-2 בנובמבר נהרגו עוד 4 פלסטינים. ב-3 בנובמבר חיל האוויר הרג בסג'עיה 6 מחבלים, ובתקריות אש נוספות נהרגו עוד 10 מחבלים. כ-60 מחבלים התבצרו במסגד בבית חנון, דחפור די-9 של צה"ל מוטט את אחד מקירות המסגד וחיילים נשלחו לסרוק את המבנה, 6 מחבלים נהרגו מקריסת התקרה, אך רוב המחבלים שהתבצרו שם נמלטו בחסות ההמון וחלקם אף התחפשו לנשים. בתקרית נהרגו גם 2 נשים ששימשו כמגן אנושי למבוקשים. במהלך היום נורו מספר רקטות קסאם אל עבר שדרות וקיבוץ בארי. ב-4 בנובמבר נהרגו עוד 10 פלסטינים בשורה של סיכולים ממוקדים וירי צלפים, בהם בכיר במערך הרקטות של חמאס. נגד צה"ל נפצע קשה. ב-5 בנובמבר רצח הג'יהאד האסלאמי 4 פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. באותו יום טען צה"ל שבמבצע עד כה נהרגו 48 מחבלים. ב-6 בנובמבר אפשר צה"ל העברת סיוע הומניטארי לבית חנון. במהלך היום נהרגו 7 פלסטינים ברצועה ונורה למעלה מ-9 רקטות קסאם אל עבר שדרות. ב-7 בנובמבר יצא צה"ל מבית חנון תוך הריגת 9 פלסטינים, מהם 8 מחבלים. במהלך היום פגעו מספר רקטות קסאם בלב אשקלון. לפי הארץ נהרגו במבצע 68 פלסטינים, מהם 18 אזרחים‏[77].

כיממה לאחר סיום המבצע גרם ירי פגזים של צה"ל למותם של 19 פלסטינים. להרחבה בנושא ראו תת-הנושא הקודם ('נובמבר').

הפסקת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בנובמבר הגיעו אהוד אולמרט ואבו מאזן להסכמה על הפסקת אש‏[78], אחרי שארגוני הטרור הפלסטיניים הסכימו להפסיק את הירי על שדרות בתמורה להפסקת פעולות צה"ל ברצועה. הפסקת האש נכנסה לתוקפה ביום ראשון 26 בנובמבר 2006 בשעה 6:00 בבוקר. למרות זאת, בשעתיים הראשונות של הפסקת האש נורו 4 רקטות קסאם על שדרות ורק לאחר מכן הופסק הירי‏[79]. לקראת הפסקת האש החל צה"ל להסיג את כוחותיו מרצועת עזה, ומנגד בהמשך היום כוחות הביטחון הפלסטיניים החלו להתפרס בצפון רצועת עזה למניעת ירי קאסם‏[80]. ב-28 בנובמבר נורתה רקטת קסאם לעבר שדרות‏[81]. ב-3 בדצמבר נורתה רקטת קסאם לעבר הנגב המערבי‏[82]. ב-12 בדצמבר נורו 5 רקטות קסאם אל עבר שדרות‏[83]. בחודשים שלאחר הפסקת אש נמשך ירי הקסאמים והתחזק במיוחד ב-15 במאי 2007 בו נורו 19 קסאמים אל עבר שדרות שגרמו לפצועים‏[84].

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע נהרגו 5 ישראלים (3 חיילים ו-2 אזרחים) ו-394 פלסטינים (270 מהם מחבלים), ונפצעו עוד כ-1000 פלסטינים. בתחילת המבצע נגרם נזק לתשתיות פלסטיניות, ובהן תשתית החשמל, אך ישראל פיצתה על כך בהעברת חשמל לרשות הפלסטינית.

המבצע הסתיים בהפסקת אש דו-צדדית שבה התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית של המבצע, שחרור החייל החטוף גלעד שליט. בעקבות לחץ משפחות החטוף והתקשורת, נכנס אולמרט למשא ומתן בתיווך אבו מאזן ומצרים על שחרור שליט תמורת שחרור אסירים. המשא ומתן המשיך לאחר חילופי השלטון גם תחת ממשלתו של בנימין נתניהו.

אחרי הפסקת האש נמשך ירי הרקטות לעבר ישראל, אם כי במינון קטן יותר מאשר טרם המבצע. ראש הממשלה אהוד אולמרט הורה לצה"ל להבליג על ירי הרקטות ולהמשיך לשמור על הפסקת האש.

בקרב הפלסטינים, המבצע רק החריף את הקרע בין חמאס לפת"ח, ואחרי יציאת צה"ל מהרצועה פרץ גל של עימותים אלימים בין הארגונים, שכלל גם חטיפות, התנקשויות, חילופי אש, הטמנת מטענים, הרוגים ופצועים. עימותים אלה החריפו בחודש יוני והסתיימו בכך שחמאס השתלט על הרצועה.

אחרי המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי עליית חמאס גבר שוב ירי הקסאמים, בהדרגה, כנגד שדרות ויישובי עוטף עזה. בתגובה לכך שב צה"ל להגיב ולפעול ברצועה - בעיקר בפעולות קרקעיות נקודתיות ותקיפות מהאוויר נגד חוליות שיגור. בפעולות אלה נהרגו עשרות מחבלים.

לאחר התגברות ירי רקטות הקסאם על שדרות ישובי עוטף עזה ואשקלון, ולאחר שאדם אחד נהרג כתוצאה מפגיעת קסאם במכללת ספיר, פתח צה"ל בחודש פברואר 2008 במבצע חורף חם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראל וניר חסון‏, 25 ביוני 2009, "שלב אחר שלב: כך אירעה חטיפת שליט", הארץ.
  2. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, המתקפה: קצין וחייל נהרגו, חייל נחטף, "כנראה חי", באתר ynet‏, 25 ביוני 2006
  3. ^ אפרת וייס ועלי ואקד, אליהו אשרי נרצח; גופתו אותרה ברמאללה, באתר ynet‏, 29 ביוני 2006
  4. ^ חנן גרינברג, צה"ל דוחה את הכניסה לצפון הרצועה, באתר ynet‏, 29 ביוני 2006
  5. ^ ברק רביד, בוטלה תושבות בכירי החמאס, באתר nrg‏, 30 ביוני 2006
  6. ^ שמוליק חדד, מתקרבים: קסאם ליד שכונת מגורים באשקלון, באתר ynet‏, 30 ביוני 2006
  7. ^ אמיר בוחבוט וברק רביד, חיל האוויר תקף את משרדו של הנייה, באתר nrg‏, 2 ביולי 2006
  8. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, נמנע פיגוע: 3 מחבלים נורו למוות בדהנייה, באתר nrg‏, 3 ביולי 2006
  9. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 26.4.2011)
  10. ^ חיילי צה"ל פרצו למשרדי חמאס בגדה והחרימו מסמכים, באתר וואלה!, 3 ביולי 2006
  11. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, צה"ל פועל בצפון הרצועה: שני פלסטינים נהרגו, באתר ynet‏, 3 ביולי 2006
  12. ^ עלי ואקד ורוני סופר, אולטימטום לישראל: שחררו אסירים עד 6 בבוקר, באתר ynet‏, 3 ביולי 2006
  13. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, עזה: ירי לעבר מניחי מטענים, פעיל חמאס נהרג, באתר ynet‏, 4 ביולי 2006
  14. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, רמאללה: רוצחיו של אשרי הסגירו עצמם לידי צה"ל, באתר ynet‏, 4 ביולי 2006
  15. ^ אחיה ראב"ד ורועי נחמיאס, "צבא האיסלאם": לא נהרוג את החייל החטוף, באתר ynet‏, 4 ביולי 2006
  16. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, צה"ל הרג בכיר בגדודי חללי אל-אקצה בג'נין, באתר ynet‏, 4 ביולי 2006
  17. ^ [2] (הקישור אינו פעיל, 26.4.2011)
  18. ^ שמוליק חדד וחנן גרינברג, צה"ל הרחיב פעולתו לאזור ארז בצפון הרצועה, באתר ynet‏, 4 ביולי 2006
  19. ^ שמוליק חדד, לראשונה: רקטת קסאם נחתה בלב אשקלון, באתר ynet‏, 04.07.06
  20. ^ חיל האוויר תקף בי"ס המשמש את חמאס, באתר וואלה!, 5 ביולי 2006
  21. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, שני הרוגים בפיצוץ בעזה; הערכה: "תאונת עבודה", באתר ynet‏, 5 ביולי 2006
  22. ^ רוני סופר, הקבינט החליט להעמיק את הפעולה ברצועה, באתר ynet‏, 5 ביולי 2006
  23. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, 16 פלסטינים נהרגו ברצועה; קסאמים בשדרות, באתר ynet‏, 6 ביולי 2006
  24. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, חייל גולני נהרג במבצע צה"ל ברצועה, באתר ynet‏, 6 ביולי 2006
  25. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, הפלסטינים: זביידי חמק מכוח צה"ל בג'נין, באתר ynet‏, 7 ביולי 2006
  26. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, תשעה פלסטינים נהרגו מירי חיל האוויר בעזה, באתר ynet‏, 7 ביולי 2006
  27. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, צה"ל הרג לפחות שלושה פלסטינים בעזה, באתר ynet‏, 8 ביולי 2006
  28. ^ [3]
  29. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, שלושה בני משפחה נהרגו בפיצוץ בסג'עייה, באתר ynet‏, 9 ביולי 2006
  30. ^ 30.0 30.1 חנן גרינברג ועלי ואקד, הפלסטינים: אזרחים נפצעו בתקיפות צה"ל ברצועה, באתר ynet‏, 10.07.06
  31. ^ חנן גרינברג, נכשל ניסיון לשגר רקטה מאולתרת מטול כרם, באתר ynet‏, 09.07.06
  32. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, חאן יונס: שני פעילי ג'יהאד נהרגו מירי מסוק, באתר ynet‏, 10.07.06
  33. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, צה"ל תקף משגרי קסאמים: שלושה נערים נהרגו, באתר ynet‏, 11.07.06
  34. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, צה"ל: סיכלנו ירי רקטות; חמוש נהרג בבית חנון, באתר ynet‏, 11.07.06
  35. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, צה"ל מתקרב לגוש קטיף; הרוגים בתקיפה אווירית, באתר ynet‏, 12.07.06
  36. ^ לפי דיווחי קול ישראל. חנן גרינברג ועלי ואקד, צה"ל יצא מבית חנון; 4 רקטות נחתו בדרום, באתר ynet‏, 18 ביולי 2006
  37. ^ הסתיים מבצע צה"ל בצפון הרצועה, באתר וואלה!, 18 ביולי 2006
  38. ^ צה"ל הרג 8 פלשתינאים בעזה בהם פעוטה ותינוק, באתר הארץ, 24 ביולי 2006
  39. ^ [4]
  40. ^ חנן גרינברג, המבצע בעיר עזה: לפחות 15 פלסטינים נהרגו , באתר ynet‏, 26.07.06
  41. ^ [5]
  42. ^ שמוליק חדד, הבוקר: רקטות נחתו בשדרות וסביבתה, באתר ynet‏, 27.07.06
  43. ^ אפרת וייס, כוח מילואים הרג 4 מחבלים בדרום לבנון, באתר ynet‏, 3 באוגוסט 2006
  44. ^ סוכנויות הידיעות, חזית שנייה: 6 חמושים פלסטינים נהרגו ברפיח, באתר ynet‏, 4 באוגוסט 2006
  45. ^ אבי יששכרוףירידה חדה בירי רקטות קסאם, לאחר שאנשי חמאס חדלו מכך, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2006
  46. ^ משה פריאל, רקטת גראד פגעה באזור אשקלון, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2006
  47. ^ אמיר בוחבוט, צה"ל חשף מנהרת ענק בעזה, באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2006
  48. ^ שבעה פלשתינאים נהרגו מירי צה"ל ביממה האחרונה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
  49. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, גשש נהרג בפעולת צה"ל ברצועה, באתר ynet‏, 12 בספטמבר 2006
  50. ^ הארץ, בימ"ש צבאי הורה לשחרר 18 בכירי חמאס, באתר וואלה!, 12 בספטמבר 2006
  51. ^ [6]
  52. ^ אמיר בוחבוט, נלכד האחראי לפיגוע בארז, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2006
  53. ^ 12 רקטות קסאם נפלו בשדרות וסביבתה בסוף השבוע, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2006
  54. ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, הרצועה בוערת: צה"ל הרג 7 פלשתינים, באתר nrg‏, 23 באוקטובר 2006
  55. ^ חנן גרינברג, "הפעולה היתה נקייה, פגענו אך ורק בחמושים", באתר ynet‏, 23 באוקטובר 2006
  56. ^ אמיר בוחבוט, אמל"ח מתחת לאף של המצרים, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2006
  57. ^ דורון נחום, שכם: האחראי לפיגועים חוסל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2006
  58. ^ צה"ל התקדם לעומק 4 ק"מ ברצועה; פרץ: אין לנו כוונה לכבוש את עזה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2006
  59. ^ חנן גרינברג, צה"ל חשף עוד חמש מנהרות ליד ציר פילדלפי, באתר ynet‏, 18 באוקטובר 2006
  60. ^ [7]
  61. ^ אמיר בוחבוט ודורון נחום, הפלשתינים: צה"ל הרג 2 נשים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2006
  62. ^ לפחות 19 פלשתינאים נהרגו מהפגזה של צה"ל על בית חאנון, באתר הארץ
  63. ^ [8]
  64. ^ משה פריאל ואמיר בוחבוט, שדרות: 5 פצועים קל מקסאם, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2006
  65. ^ אמיר בוחבוט, חוסל ראש מערך רקטות הקסאם, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2006
  66. ^ משה פריאל, אישה נהרגה מקסאם; מאבטח של פרץ נפצע, באתר nrg‏, 15 בנובמבר 2006
  67. ^ [9]
  68. ^ [10]
  69. ^ משה פריאל וברק רביד, 6 קסאמים על הבוקר, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2006
  70. ^ מת מפצעיו תושב שדרות שנפגע הבוקר מקסאם, באתר ynet‏, 21 בנובמבר 2006
  71. ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, 2 פלשתינים נהרגו בפעולת כוח ימ"מ בעזה, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2006
  72. ^ אמיר בוחבוט, מחבלת התפוצצה בעזה: שני חיילים נפצעו, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2006
  73. ^ עלי ואקד, פלסטינים: עלה ל-3 מספר ההרוגים בתקיפת צה"ל ברצועה, באתר ynet‏, 23 בנובמבר 2006
  74. ^ עלי ואקד, ועדות ההתנגדות: צה"ל חיסל את ראש מערך שיגור הרקטות, באתר ynet‏, 23 בנובמבר 2006
  75. ^ אפרת וייס, דובוני חבלה נמצאו במעבדת נפץ בשכם, באתר ynet‏, 25 בנובמבר 2006
  76. ^ אמיר בוחבוט, סמ"ר קיריל גולנשין נהרג בפעולה בעזה, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2006
  77. ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/784872.html]
  78. ^ ברק רביד, אולמרט ואבו-מאזן סיכמו על הפסקת אש, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2006
  79. ^ משה פריאל, הפסקת האש החלה – ירי הקסאם נמשך, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2006
  80. ^ [11]
  81. ^ [12]
  82. ^ [13]
  83. ^ משה פריאל, מטח של 5 קסאמים נורה אל הנגב המערבי, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2006
  84. ^ [14]
  85. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, צה"ל נכנס לרצועה: הופצצו גשרים, החשמל נותק, באתר ynet‏, 28.06.06