ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 4

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיונים
ארכיון

2013: אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2016: ינואר – יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ – יוני; יולי – ספטמבר; ספטמבר – דצמבר

2018: ינואר – דצמבר

2019: ינואר – דצמבר

2020: ינואר – יוני; יוני – דצמבר

2021: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2022: ינואר – דצמבר

2023: ינואר; יולי

2024: מרץ-אפריל; מאי-יוני;

הצבעות נוספות: ציטוט ליום המדע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

שלום, חבר[עריכת קוד מקור]

שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר".

אם יבחר, אני ממליץ להציבו ביום הזיכרון לרבין. בברכה, ההר אדרניק  •  שיחה. 15:26, 30 ביוני 2013 (IDT)
נבחר
נבדק - תקין מקור - אתר מט"ח דרור - שיחה 20:49, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

הפיכה לציטוט קבוע[עריכת קוד מקור]

בעבר, נבחר הציטוט "שלום, חבר" והוחלט להציבו ביום הזיכרון ליצחק רבין. עם זאת, הוצב הציטוט ב-4 בנובמבר, היום בו נרצח רבין לפי התאריך הלועזי. אני ממליץ להציב ציטוט זה ב-י"ב בחשוון - השנה יוצא ב-28 באוקטובר, היום בו מצוין יום הזיכרון לרבין. בנוסף, אני מציע להוסיפו לויקיפדיה:ציטוט יומי/חגים ואירועים. מה דעתכם? ההר אדרניק - שיחה  •  סוואט-די קראפ! הצטרפו למיזם תאילנד :) 11:18, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

בעד ההר אדרניק - שיחה  •  סוואט-די קראפ! הצטרפו למיזם תאילנד :) 11:18, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

הופך לציטוט קבוע - גם בתאריך העברי וגם בלועזי. דרור - שיחה 21:03, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

אפיקטטוס[עריכת קוד מקור]

מה שמטריד את האנשים אינם הדברים עצמם, אלא דעתם על הדברים.

נבחר דרור - שיחה 09:07, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
לא תקין - מקורות לא מספקים. דרור - שיחה 16:37, 18 במאי 2020 (IDT)

המלט[עריכת קוד מקור]

יכולתי להיכלא בקליפת אגוז ולחוש מלך המרחבים האינסופיים, אלמלא חלומותי

בעדExx8 - שיחה 05:33, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

לקחתי את זה מויקיציטוטExx8 - שיחה 12:41, 7 באוגוסט 2013 (IDT)
למען הסר ספק ב-10 וב-11 באוקטובר לא מצויין שמו של המתרגם למרות שזה לקוח משיקספייר.Exx8 - שיחה 04:04, 8 באוגוסט 2013 (IDT)
לא נבחר דרור - שיחה 09:08, 18 באוגוסט 2013 (IDT)

ירושלים[עריכת קוד מקור]

עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ - מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ

לא נבחר דרור - שיחה 09:09, 18 באוגוסט 2013 (IDT)

רבי יהודה הלוי[עריכת קוד מקור]

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב;
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב;

נבחר דרור - שיחה 09:11, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין (מקור לעיל - פרוייקט בן יהודה) דרור - שיחה 19:44, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

איזו היא עיר גדולה?[עריכת קוד מקור]

אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה? כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים.
פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי זֶה כְּפָר.

האם מדובר בהוספה לציטוט יומי או בהסרה? --Guycn2 - שיחה • הצביעו לסמל ה-150,000 ערכים! 23:33, 17 באוגוסט 2013 (IDT)

יש מקום לציטוטים מן המשנה, כמו גם לתנ"ך, שירת ספרד, ואף הספרות החדשה. במקום להצביע נגד ולבקר, אולי תציע ציטוטים מגוונים יותר? (ראה דוגמאות להלן) דרור - שיחה 09:27, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
נגד, מוצא מהקשרו לחלוטין. בברכה, משתמש כבד - 22:34, 18/08/13
לא נבחר דרור - שיחה 09:21, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

הקוראן[עריכת קוד מקור]

על האמת בקוראן[עריכת קוד מקור]

אל תלבישו את האמת בכסות השקר, ואל תכחדוה באשר תדעוה!

— הקוראן, בתרגום הרמן (צבי חיים) רקנדורף, חזון הפרה, פסוק מ'.
לא נבחר דרור - שיחה 09:22, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

בני ישראל בקוראן[עריכת קוד מקור]

בני ישראל! זכרו את הטובה אשר גמלתיכם, בדעתי אתכם מכל משפחות האדמה!

— הקוראן, בתרגום הרמן (צבי חיים) רקנדורף, חזון הפרה, פסוק מ"ג.
לא נבחר דרור - שיחה 09:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

סבלנות[עריכת קוד מקור]

כמה פעמים ניצח מחנה קטן, בעזרת אללה, מחנה גדול ממנו. אללה הוא עם בעלי הסבלנות.

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת הפרה (פסוקים 255-250).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

סבלנים[עריכת קוד מקור]

אללה אוהב את הסבלנים המחזיקים מעמד

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת בית עמרם (פסוקים 145-140).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

התנחלות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

וכאשר לא רצה פרעה לשלח את בני ישראל מארצו, הטבענו אותו...ואחר־כך אמרנו לבני־ישראל: "התנחלו בארץ־ישראל..."

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת בני־ישראל (פסוק 105).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

אויב לידיד[עריכת קוד מקור]

מוטב שתגמול בעד הרע במשהו טוב ואז ייהפך אויבך לידיד ומָגֵן לך.

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת האותות המפורשים (פסוק 34).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

העם הנבחר[עריכת קוד מקור]

אנו בחרנו את בני־ישראל בדעת ובכוונה מכל העמים...

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת תימרות עשן (פסוקים 35-30).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

שבויים[עריכת קוד מקור]

שמרו היטב על השבויים, למען תשחררום תמורת פידיון, או בלעדיו, עם גמר הקרבות. לו רצה אללה היה בעצמו מכניעם...

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת מחמד (פסוקים 10-5).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

בקשת שלום[עריכת קוד מקור]

אל תשפילו את עצמכם בבקשת שלום, כי אתם עולים על אויביכם בכוח ואללה עמכם...

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת מחמד (פסוקים 40-35).
לא נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - לא תקין - מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 23:19, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

הורים מזדקנים[עריכת קוד מקור]

...תיטיבו עם ההורים. אם יגיע האחד מהם, או שניהם, לגיל זיקנה בביתך, אל תקצר רוחך ואל תעליבם. דבר עמהם בעדינות ובהקטנת עצמך והתפלל בהכנעה ורחמים: "ריבוני! רחם עליהם כאשר ריחמו עלי בגדלם אותי".

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת בני־ישראל (פסוקים 25-24).
נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - לא תקין - מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 23:19, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

שחצנות[עריכת קוד מקור]

אל תפנה בבוז מאנשים ואל תתהלך בגאווה בארץ, כי אללה אינו אוהב את השחצן המתרברב. הצנע לכת והנמך קולך, כי המאוס בקולות הוא קולם הרם של החמורים.

— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת לֻקמאן (פסוקים 20-15).
נבחר דרור - שיחה 16:07, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - לא תקין - תרגום מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 15:09, 13 במאי 2020 (IDT)

נפוליאון על הצבא[עריכת קוד מקור]

הצבא הוא אספסוף המציית לפקודות.

לא נבחר דרור - שיחה 09:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

אבן גבירול[עריכת קוד מקור]

אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד,
אֲנִי כִנוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים.

לא נבחר דרור - שיחה 09:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

העורב[עריכת קוד מקור]

כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר,
בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר,
בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת –
יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר.
"זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר –

זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר".
נבחר דרור - שיחה 09:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
דרור, שכחנו להוסיף את שם המחבר: אדגר אלן פו. Tmima5 - שיחה 17:17, 6 בנובמבר 2016 (IST)
נבדק - תקין מקור - פרוייקט בן יהודה דרור - שיחה 15:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

אבנר[עריכת קוד מקור]

הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?

— אבנר בן נר בפנייתו אל יריבו יואב בן צרויה בבקשה להפסיק את היריבות ביניהם
נבחר דרור - שיחה 09:47, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין אתר מכון ממרא דרור - שיחה 15:46, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

אנבל לי[עריכת קוד מקור]

זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפנֵי שָׁנִים,

בְּמַלכוּת עַל יָם עַרפַּלִּי.

שָׁם דָּרָה יַלדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע;

קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי.

מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה

לֹא הָיָה גַם לָהּ וְגַם לִי.
נבחר דרור - שיחה 16:21, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין (גם הניקוד נבדק) מקור - פרוייקט בן יהודה דרור - שיחה 23:18, 4 באוקטובר 2020 (IDT)

גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד אחד[עריכת קוד מקור]

גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד

— לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס,טאו טה צ'ינג, פרק 64
נבחר דרור - שיחה 16:22, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין אתר ה-BBC דרור - שיחה 16:41, 18 במאי 2020 (IDT)

אושר[עריכת קוד מקור]

מרגילים את האדם מילדותו לדאוג לכבודו, לרכושו, לידידיו וגם לרכושם ולכבודם של ידידיו. מעמיסים עליו עניינים, לימוד שפות, תרגילים ונוטעים בליבו את האמונה שלא יוכל להיות מאושר אם לא יהיה מצב הדברים טוב בכל הנוגע לבריאותו, לכבודו, לנכסיו ולנכסי ידידיו, ושאם יחסר לו ולו אחד מאלה אומלל יהיה. באורח זה מטילים עליו תפקידים ועיסוקים שמטריחים ומוגיעים אותו מהנץ החמה. הרי זו, תאמרו, דרך מוזרה לעשותו מאושר, וכי יש דרך בטוחה מזו לעשותו אומלל? יש דרך כזו! איך לעשות זאת? די לפטור אותו מכל אותן דאגות. או אז יראה את עצמו, יחשוב על מה שהינו, מאין בא ולאן הוא הולך. על כן שום העסקת דעת ושום הסחת דעת אינה מיותרת. משום כך, לאחר שהוכנו לאדם תילי תילים של עניינים, הנה אם יש לו שהות להפוגה, יועצים לו לנצל את הזמן הזה כדי לבדר את דעתו, לשחק, להיות תמיד עסוק עד למעלה ראש.

— בלז פסקל, הגיגים
לא נבחר דרור - שיחה 16:24, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

שוב אשוב[עריכת קוד מקור]

שוב אשוב - I Shall Return

— נאמר ע"י גנרל מקארתור באוסטרליה אחרי שנסוג מי הפיליפינים במלחמת העולם השניה (מתוך ויקיפדיה)
נבחר דרור - שיחה 16:29, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין הנאום במילותיו הוא, סרטון באתר יוטיוב, מקור נוסף דרור - שיחה 23:27, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

יוליוס קיסר[עריכת קוד מקור]

באתי, ראיתי, ניצחתי

— נאמר ע"י יוליוס קיסר טקסט המלא של הודעתו לסנאט הרומי, המתארת את ניצחונו המהיר על פרנקס השני מלך פונטוס בקרב זלה

בעד אמא של גולן - שיחה 11:23, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

נבחר דרור - שיחה 16:29, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין - על פי הערך בויקיפדיה דרור - שיחה 23:41, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

שיר אסירי עכו[עריכת קוד מקור]

בֵּין אַיֶּלֶת וּמְתוּלָה,
נִסתָּר בְּקֶבֶר שׁוֹמֵם,
דֹּם שׁוֹמֵר גְּבוּל אַרצֵנוּ,
גִּבּוֹר גִּדֵּם.

נבחר דרור - שיחה 16:36, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
נבדק - תקין (מקור לעיל - פרוייקט בן יהודה) דרור - שיחה 23:21, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

ממרובעי עומר כיאם[עריכת קוד מקור]

שִׁגעוֹן יוֹם זֶה וְחֵבֶל יוֹם מָחָר –
כֻּלָּם בְּנֵי אֶתמֹל, נִינֵי עָבָר.
נֵשׁתּ! לֹא נֵדַע מֵאָן וְלָמָּה בָאנוּ
וָאָן נֵלֵך מִפֹּה – נֵשתּ, אֵין-דָּבָר!

— שיר "מרובע" ("רבעיאת") מאת עומר כיאם, בתרגום זאב ז'בוטינסקי.

נגד בברכה, משתמש כבד - 11:19, 30/08/13

לא נבחר דרור - שיחה 16:36, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

הפתיחה של התופת[עריכת קוד מקור]

בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ,
בְּחֹרֶשׁ עַז נִתעֵיתִי; כִּי מָאוֹר
נְתִיב-אֱמֶת בָּאֹפֶל הִטַּמֵּנוּ.

— הפתיחה של "התופת" מתוך "הקומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי, בתרגום זאב ז'בוטינסקי.
לא נבחר דרור - שיחה 11:10, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

הנדר[עריכת קוד מקור]

לִברִית-עַמִּים אֶגַּש אַדִּיר, כְּגֶשֶׁת
אֲרִי אֶל אֲרָיוֹת – אֶחָי, לֹא מְנַצחָי:
אֲנִי חַיַּל בֵּיתָר, חַיָּל לְמוּד-הַקֶּשֶׁת,
נוֹטֵר עַל סַף תֵּל-חָי.

— "הנדר" מאת זאב ז'בוטינסקי.
לא נבחר דרור - שיחה 11:10, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

10 במאי-שריפת הספרים[עריכת קוד מקור]

הייתי מעוניין להציע להוסיף את הציטוט על שריפת הספרים ב-10 במאי לכבוד יום השנה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית.

זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם


* בעדExx8 - שיחה

לרוע המזל כבר בחרו בגרסה ודמה לציטוט ל-12 באוקטובר, עם זאת אני כן מאמין שרלוונטי להעביר את הציטוט ל-10 במאי.Exx8 - שיחה

לא נבחר דרור - שיחה 11:10, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

ספר המתים[עריכת קוד מקור]

אני הוא הילד הצועד על דרך האתמול.

— ספר המתים, פרק 152, שורה 18.
לא נבחר דרור - שיחה 11:10, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

צו הגירוש מספרד-ביום השנה להוצאתו[עריכת קוד מקור]

ב-31 במרץ חל היום השנתי לגירוש ספרד. יום זה גרם תמורות רבות לאבותיהם של רבים מקוראי המהדורה בעברית. על כן אני ממליץ כאקט סימבולי לצטט את צו הגירוש.

מכיוון שהודיעו לנו שבמלכויותינו היו כמה נוצרים רעים שהתייהדו ובגדו באמונתנו הקתולית הקדושה, והסיבה הגדולה לכך הייתה – הקשר בין היהודים והנוצרים לכן, אנו בעצתם ועל פי ראייתם של כמה מן הכמורה, האצולה הגבוהה והנמוכה של מלכותנו, ואנשי מדע ומצפון אחרים מן המועצה שלנו, בהיותנו חושבים על כך רבות, הסכמנו לצוות לגרש את כל היהודים והיהודיות ממלכויותינו

— צו גרנדה-גירוש היהודים מספרד של ימי הביניים. 31 במרץ 1492.

מי תרגם? דרושה אסמכתא. דרור - שיחה 09:23, 21 באוגוסט 2013 (IDT)
אי אפשר לפרסם ציטוטים בויקיפדיה, ואז לטעון שהם לא אמינים מספיק בשביל העמוד הראשי. זה טפשי. הציטוט נמצא בערך גירוש ספרד למעלה משנהExx8 - שיחה 11:26, 21 באוגוסט 2013 (IDT)
זה שיש טענה כלשהיא במקום כלשהוא בוויקיפדיה ללא מקור, לא אומר שאפשר לשים אותה גם בעמוד הראשי בלי מקור. וכנראה צריך למצוא לה מקור גם בערך המקורי. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:10, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
מקור דרור - שיחה 18:21, 16 בדצמבר 2018 (IST)
נבחר דרור - שיחה 11:18, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
נבדק - תקין (מקור - ראה לעיל) דרור - שיחה 12:53, 14 בדצמבר 2020 (IST)

נשק[עריכת קוד מקור]

הברזל הוא הכלי השימושי ובו בזמן גם הקטלני ביותר שבידי האדם. בעזרת הברזל אנו חופרים באדמה לטעת עצים ומשיבים לגפנים בכל שנה את נעוריהם כשאנו מקצצים ענפים רקובים. בעזרת הברזל אנו מבקעים אבנים, בונים בתים ומבצעים הרבה פעולות הנחוצות לחיים. אבל אותו ברזל הוא המשמש למלחמות, לרצח ולשוד. לא רק בתגרות ידיים אלא גם ממרחק באמצעות כלי נשק מעופפים וטסים המועפים מבליסטראות, מושלכים מידי אדם, או מצוידים בכנפי נוצה. באלו אני רואה את ההמצאה הנפשעת ביותר של המחשבה האנושית; כדי להחיש את מותם של בני אדם הענקנו לברזל כנפיים ולימדנו אותו לעוף

נבחר דרור - שיחה 11:18, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

מתוך "הדבר" של אלבר קאמי[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח לגבי הניסוח של המקור

בוקר מאי יפה אחד, ואמזונה גמישה, רכובה על סוסה המפואר, האדמדם-חום, היתה עוברת, בינות הפרחים, בשדרות יער-בולון

— התוצר המגומר של השורה הראשונה אשר לוטשה אין-ספור פעמים, ברומן אותו כותב הדמות גראן, בספר הדבר של אלבר קאמי, בתרגומו של יונתן רטוש, בהוצאת עם עובד
Yoav Nachtailer - שיחה 10:43, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
במחשבה שניה אולי זה יותר מתאים לפורטל ספרות. Yoav Nachtailer - שיחה 22:42, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
לא נבחר דרור - שיחה 11:20, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

הקדמה לעיר ההרגה[עריכת קוד מקור]

בעיר ההיא ראיתי תוך סחי
פיסה אחת מגויל תורה קרוע.
ניערתי בזהירות מקלף נצחי
את האבק שבו היה זרוע;
ושם כתוב: "בארץ נוכריה" –
רק שתי מילים מספר עם-הנצח.
בשתי מילים הללו חבויה
היסטוריה של כל פרעות הרצח.

נבחר דרור - שיחה 20:53, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

מכל מלמדי[עריכת קוד מקור]

הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵירַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן

נבחר דרור - שיחה 20:53, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
נבדק - תקין - מקור - אתר ספריה דרור - שיחה 00:01, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

יאנוש קורצ'ק וארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל

Exx8 - שיחה
אהם - אסמכתא לדברים? דרור - שיחה 20:54, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
לחץ כאן.-כללי-שורה אחרונהExx8 - שיחה 02:43, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אין שם מקור לדברים. במצב זה - הציטוט לא יבחר. דרור - שיחה 10:42, 9 בספטמבר 2013 (IST)
גם בפינה זו מדכאים אותי ומציגים אותי כבור. הציטוט נכתב במקור בספרו "כך אני מהרהר" שנכתב ב-1939 בפברואר.

להלן תצלום של התרגום העברית בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל:
http://www.yekum.org/wp-content/uploads/2012/12/korchasck-drean-story-end-version-davar-leyladim.jpg
גם מכאן אני פורש, נעלם לי כל חשק לתרום.Exx8 - שיחה 23:01, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

התרגום מוגן בזכויות יוצרים. לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

יסורין[עריכת קוד מקור]

היסורין והפורעניות מוסיפים כוח.

— נחום סוקולוב, על היהדות ועתידותיה
לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

מהותה של הציונות[עריכת קוד מקור]

אכן זאת היא הציונות. אך זאת היא הגדולה ביצירותיו של הרצל. לא רק אמצעי, אלא נצחון כביר כשהוא לעצמו. בקנה מידה פשוט אי אפשר לגלות את מהותה.

— נחום סוקולוב, הקונגרס הציוני הראשון
לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

לא זכיתי באור מן ההפקר[עריכת קוד מקור]

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

— חיים נחמן ביאליק, לא זכיתי באור מן ההפקר
לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

לא זכיתי באור מן ההפקר 2[עריכת קוד מקור]

"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!

— חיים נחמן ביאליק, חוזה לך ברח
לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

חוזה לך ברח[עריכת קוד מקור]

וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה

לא נבחר דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

קרל פופר[עריכת קוד מקור]

המוסר של מדינות (אם יש דבר כזה) נוטה להיות ירוד במידה ניכרת מזה של האזרח הממוצע, ולכן רצוי הרבה יותר שהאזרחים יפקחו על מוסר המדינה ולא להפך


לא נבחר - הפרת זכויות יוצרים. דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

בין חומות בצורות לאומץ לב[עריכת קוד מקור]

מה שווים הביצורים, כשלב מגניהם נמס?!

— אדולף היטלר בסיורו בגבול צ'כוסלובקיה, לאחר שזו סופחה לרייך השלישי במסגרת הסכם מינכן
לא נבחר. מציע לא חתם על ההצעה. אין אסמכתא. אין מקור. דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

דע את מקומך[עריכת קוד מקור]

הגם שאול בנביאים?!

— שמואל א' פרק יט פסוק כד תמיהה על נבואתו של שאול המלך שמשמשת מטבע לשון נפוץ על אנשים המתנהגים בהנהגה שאינה תואמת את מעמדם האמתי - הנמוך.
לא נבחר - מציע לא חתם על ההצעה. דרור - שיחה 12:23, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

ברכה[עריכת קוד מקור]

אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין.

— מסכת תענית דף ח', ע"ב
נבחרה דרור - שיחה 16:21, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור]

הסורים ילמדו שהדרך מדמשק לארץ ישראל מובילה גם מארץ ישראל לדמשק.

— שר הביטחון משה דיין בביקור ברמת הגולן בימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים
"היום הסורים הולכים ללמוד שהקו בין דמשק לתל אביב עובר גם בין תל אביב לדמשק" (משה דיין לקראת סוף המלחמה, כשצה"ל נמצא קרוב לדמשק). אתר יד לשריון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ישנו קטע וידיאו בו נראה דיין אומר את הדברים למיקרופון של כתב רדיו. אם אמצא את הסרטון אביא אותו. יוֹרָם • הצביעו במיזם הציטוטים! 14:00, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
כדאי, כי מפורסם שבתחילת המלחמה דיין דווקא דיבר (שלא לתקשורת, כמובן) על "חורבן בית שלישי". בכל מקרה אמירות כאלו לא נראות לי משמעותיות ואני נגד. בברכה, משתמש כבד - 14:05, 17/09/13
בבקשה, כאן (דקה 1:00:36) ניתן לראות את דיין אומר את הדברים (9 באוקטובר). יוֹרָם • הצביעו במיזם הציטוטים! 14:54, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
איני יודע כיצד הסקת מהו התאריך המדוייק, אבל בכל מקרה ההקשר הוא של מתקפת הנגד. לכתוב "בביקור ברמת הגולן בימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים" פשוט מוציא את האמירה מהקשרה. בברכה, משתמש כבד - 15:20, 17/09/13
אם הבנתי נכון את הסרט (ואם טעיתי, אשמח אם תתקן אותי) מדובר על קרבות הבלימה והתקפת הנגד שנערכו במרכז ודרום הרמה ב-8-9 באוקטובר. יוֹרָם • הצביעו במיזם הציטוטים! 15:37, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
בשנייה אליה הפנית אותי רואים כתב של ה- BBC עומד 40 ק"מ מדמשק ומדווח על האיום הישראלי עליה. בברכה, משתמש כבד - 16:09, 17/09/13
מה שאכן קרה באותם קרבות. ראה בערך קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. יוֹרָם • הצביעו במיזם הציטוטים! 18:56, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
טעות. הערך הרלוונטי הוא קרב ההבקעה לסוריה ב-11 באוקטובר 1973 (ראה בפתיח הערך).
למקרה שמישהו יתעניין במה שדיין באמת אומר בסרט, אז זה: ”אני חושב שהיום הסורים ילמדו שהדרך מדמשק לארץ ישראל, מובילה גם מארץ ישראל לדמשק.” (ההדגשה שלי). אבל כמה יפה ונעים להשמיט את המילה שמפריעה לקוראים להתרשם ש'בימי המלחמה הראשונים' דיין עסק בהעלאת המורל. על תפקודו בתקופה זו תוכלו לקרוא במשה דיין#"חורבן הבית השלישי" בברכה, משתמש כבד - 00:59, 18/09/13
לא נבחר - זכויות יוצרים. דרור - שיחה 16:21, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

דוד אלעזר ("דדו")[עריכת קוד מקור]

אנחנו נמשיך לתקוף, ואנחנו נמשיך להכות, ואנחנו נשבור להם את העצמות.

— הרמטכ"ל התשיעי, דוד אלעזר ("דדו"), על המצרים בזמן מלחמת יום הכיפורים
ציפית שהוא באמת ישבור להם את העצמות? § DuduB § שיחה § 14:22, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
צה"ל 'תקף' ו'היכה'? ציפיתי ששקרי הצנזורה הישראלית של ראשית המלחמה, שהיו יפים לשעתם, לא יצוטטו ארבעים שנה מאוחר יותר בדף הראשי של ויקיפדיה, ללא שום הסתייגות, ותוך העלמת הקשרם הכרונולוגי המדוייק, ממנו נלמדת שקריותם. שלושה פסקאות למעלה עומדת ותלויה הצעה שלי לציטוט אחר, שעניינו המציאות העגומה של חורבן הבית הראשון. אבל איש אינו מתייחס אליה, כי הרבה יותר נחמד לצטט סיסמאות נבובות לחיזוק הקונספציה שאולי בכל זאת דווקא הצבא שהוקם בתש"ח הוא בלתי מנוצח. נגד קונספציה מקבילה, שבמידה רבה נשענה על ההצלה הפלאית בימי סנחריב, מחא בשעתו נביא החורבן.[1] עם ששוכח או מיפה את ההיסטוריה שלו, צפוי לחזור על שגיאותיו. חג שמח. בברכה, משתמש כבד - 00:59, 18/09/13
לא נבחר - זכויות יוצרים. דרור - שיחה 16:21, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

טו באב[עריכת קוד מקור]

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לביש את מי שאין לו.

— מסכת תענית, משנה תענית ד, ח
נבחר דרור - שיחה 16:23, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
נבדק - תקין - מקור באתר ספריה, מקור באתר דעת, מקור באתר מדרשת דרור - שיחה 23:44, 9 ביולי 2020 (IDT)

תשעה באב/ערב תשעה באב[עריכת קוד מקור]

קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם; עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ, בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.

לא נבחר דרור - שיחה 13:22, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

תוקידידס[עריכת קוד מקור]

משמעותן הרגילה של מילים נתחלפה. פזיזות חצופה נחשבה כנאמנות לחבורה, היסוס נבון כפחדנות, מתינות כמסווה לפחדנות, היכולת לראות בעיה מכל צדדיה כרפיון ידיים. אלימות מטורפת הועלתה לאחת ממידות הגבריות ותכנון זהיר כאמתלה להשתמטות. חמום המוח נחשב תמיד לנאמן ומתנגדו לחשוד. המצליח במזימה נחשב פיקח והמגלה מזימה לפיקח עוד יותר אך מי שניסה למנוע את הצורך במזימות נחשב כמי שמפר אחדות או כפוחד מהמתנגדים

— תוקידידס, תולדות מלחמת הפלופונסוס, ספר שלישי, 82
נבחר דרור - שיחה 09:05, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

ישו[עריכת קוד מקור]

תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים

נבחר דרור - שיחה 23:19, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

פרידריך ניטשה[עריכת קוד מקור]

"אהבה מהי? בריאה מהי? ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים יותר מכל שקדם לו

בעד יורם שורק - שיחה 16:39, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

לא נבחר דרור - שיחה 23:21, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

ערב שבת[עריכת קוד מקור]

שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו, ערב שבת עם חשכה:
עשרתם,
ערבתם,
הדליקו את הנר.

— משנה שבת, ב, ז
לא נבחר דרור - שיחה 23:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

תפילת קבע[עריכת קוד מקור]

הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע - אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים.

— רבי אליעזר, משנה ברכות, ד, ד
לא נבחר דרור - שיחה 23:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

סכנה[עריכת קוד מקור]

הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם סַכָּנָה - מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה.

— רבי יהושע, משנה ברכות, ד, ד
לא נבחר דרור - שיחה 23:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

חוק השליחות[עריכת קוד מקור]

שְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

— רבי יהושע, משנה, מסכת ברכות, פרק ה', משנה ה'. עיקרון משפטי זה התקבל על ידי המחוקק הישראלי, ומופיע בסעיף 2 לחוק השליחות.
נבחר דרור - שיחה 23:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

בלילה בא המבשר[עריכת קוד מקור]

אֲזַי יָדַעְתִּי כִּי נִשְׁבַּר הַגֶּשֶׁר הַיָּשָׁן, שֶׁבֵּין אֶתְמוֹל לְבֵין מָחָר תָּלוּ יְדֵי הַזְּמָן.

— רחל המשוררת, מתוך "בלילה בא המבשר"
לא נבחר דרור - שיחה 23:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

זמר נוגה[עריכת קוד מקור]

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ?

— רחל המשוררת, מתוך "זמר נוגה"
נבחר דרור - שיחה 23:29, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין מקור - אתר זמרשת, - מקור - עיתון הארץ דרור - שיחה 23:30, 16 באפריל 2020 (IDT)

אל ארצי[עריכת קוד מקור]

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים. רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

— רחל המשוררת, מתוך "אל ארצי"
נבחר דרור - שיחה 23:29, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

הכל לטובה[עריכת קוד מקור]

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו,זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.

―Maccabi34 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחר דרור - שיחה 23:31, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

הצו הקטגורי[עריכת קוד מקור]

עשה מעשיך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תהה לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד

— עמנואל קאנט, הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות
דרוש מקור מדוייק, אם מדובר בתרגום רשמי, אז גם ה"מקור" העברי דרוש. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:04, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
לא נבחר דרור - שיחה 10:55, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

דע את מקומך[עריכת קוד מקור]

הגם שאול בנביאים?!

— שמואל א' פרק יט פסוק כד תמיהה על נבואתו של שאול המלך שמשמשת מטבע לשון נפוץ על אנשים המתנהגים בהנהגה שאינה תואמת את מעמדם האמתי - הנמוך.

חיים סלע - שיחה 11:52, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

נבחר דרור - שיחה 11:03, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

הרס עצמי[עריכת קוד מקור]

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

נבחר דרור - שיחה 11:43, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין אתר ספריה, מקראות גדולות דרור - שיחה 23:36, 3 ביוני 2020 (IDT)

לא זכיתי באור מן ההפקר[עריכת קוד מקור]

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

— חיים נחמן ביאליק, "לא זכיתי באור מן ההפקר".
לא נבחר דרור - שיחה 11:51, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

חמשת המ"מין של ז'בוטינסקי[עריכת קוד מקור]

מזון-מעון-מלבוש-מורה-מרפא: 'חמש פעמים מ'. יחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג מסוים על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל אדם, המודיע שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן.מקור=זאב ז'בוטינסקי, הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934

נבחר דרור - שיחה 11:51, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

ציטוטים לחנוכה[עריכת קוד מקור]

ספר מכבים[עריכת קוד מקור]

"ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם."

— ספר חשמונאים א, פרק ד, פסוק נד
מקור לציטוט
נבחר דרור - שיחה 21:00, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין - מקור לעיל (אתר דעת) דרור - שיחה 11:15, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

ספר מכבים 2[עריכת קוד מקור]

"ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'."

— ספר חשמונאים א, פרק ד, נז
מקור לציטוט
נבחר דרור - שיחה 21:03, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין - מקור לעיל - אתר דעת. דרור - שיחה 11:21, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

הנרות הללו[עריכת קוד מקור]

"הנרות האלו אנו מדליקין על הישועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו."

— הנרות הללו, פיוט הנאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה.
נבחר דרור - שיחה 21:04, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין - הזמנה לפיוט, הספריה הלאומית דרור - שיחה 10:46, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

מות אלעזר[עריכת קוד מקור]

"ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו."

מקור לציטוט
לא נבחר דרור - שיחה 20:54, 29 באוקטובר 2013 (IST)

מעוז צור[עריכת קוד מקור]

"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ."

— מעוז צור, פיוט, ככל הנראה מהמאה ה-13 מגרמניה, המושר לאחר הדלקת נרות חנוכה.
לא נבחר דרור - שיחה 20:54, 29 באוקטובר 2013 (IST)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:ציטוט_מומלץ/הוספת_ציטוט_יומי/ארכיון_4&oldid=30091000"