כיכר ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′54.95″N 35°13′10.74″E / 31.7819306°N 35.2196500°E / 31.7819306; 35.2196500

כיכר ציון בלילה
כיכר ציון ביום
הכיכר בתקופת המנדט
כיכר ציון, 1950
מבט מתוך קפה וינה אל כיכר ציון בשנת 1950
מנחם בגין נואם בהפגנה כנגד הסכם השילומים, 1952

כיכר ציון היא כיכר מסחר ומרכז בילויים במרכז ירושלים, המחברת בין רחוב יפו, מדרחוב בן יהודה, ושכונת נחלת שבעה. הכיכר משמשת כיום כמקום מפגש לבליינים ולבני נוער ירושלמים.

הקמת הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר ציון הוקמה בידי הבריטים, כחלק מתכנון עירוני מודרני שיזמו בירושלים לאחר כיבושה. הם העתיקו באופן רשמי את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מערבה, לאורך רחוב יפו, תוך יצירת "המשולש" של רחובות ראשיים: רחוב בן יהודה ורחוב המלך ג'ורג', ששולבו ברחוב יפו. כיכר ציון נמצאת באחד הקדקודים של המשולש. עד שנת 1924 הושלמה סלילתו של המשולש. בסמוך לכיכר נבנה בניין סנסור, שיועד לשמש כבניין משרדים.

שם הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קולנוע ציון

הכיכר נקראת על שמו של קולנוע ציון (שנודע גם כ"ראינוע ציון"), שפעל בה עוד לפני הקמתה, החל משנת 1912. הקולנוע עבר גלגולים רבים, עד שנהרס בשנת 1972. היום ניצב במקומו הסניף המרכזי בירושלים של בנק הפועלים ומלון כיכר ציון.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר ציון הייתה זירה לפיגועי טרור אחדים. הקטלני שבהם התרחש ב־4 ביולי 1975. בכיכר התפוצץ מקרר תופת שהונח בה, וגרם למותם של 13 ולפציעתם של כ-60 אנשים. היה זה אחד הפיגועים הגדולים בהיקפם עד אז. אש"ף הודיע אחריותו לפיגוע.

הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהכיכר אינה גדולה, מתקיימות בה לעתים הפגנות, בעיקר של חוגי הימין. עם הידועות שבהפגנות אלו נמנות:

הפגנת הענק נגד הסכם השילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־9 בינואר 1952 עמדה הכנסת לדון בהסכם השילומים עם גרמניה. מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות שבאופוזיציה, התנגד נחרצות להסכם ולקראת הדיון ארגנה תנועתו עצרת המונים בכיכר ציון.‏[1] בנאומו אמר בגין, בין השאר:

"כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות. למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון." (במילות הפתיחה, "כאשר יריתם בי בתותח", רומז בגין לעניין אלטלנה)

ההמון הלך מכיכר ציון לבניין הכנסת, ששכן באותה העת בבית פרומין, מרחק דקות הליכה מעטות, וחרף מחסומי המשטרה השליכו מפגינים אבנים על בניין הכנסת. כארבע מאות אנשים נעצרו, ומאתיים אזרחים ומאה וארבעים שוטרים נפצעו.

הפגנת "הפנתרים השחורים" ב־28 באוגוסט 1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־28 באוגוסט 1971 נערכה בכיכר הפגנה סוערת של "הפנתרים השחורים" כנגד ראש הממשלה, גולדה מאיר, והועלתה באש בובה בדמותה של גולדה. המסר של המפגינים: "מדינה אשר חצי מתושביה מלכים וחצי עבדים מנוצלים – אנו נעלה אותה באש".

הפגנת הימין נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־5 באוקטובר 1995 נערכה בכיכר הפגנה שבה השתתפו ראשי מחנה הימין, אשר קראה לבטל את הסכמי אוסלו ולהוריד מהשלטון את ראש הממשלה יצחק רבין. כרזה בגודל של דף A4 של רבין במדי אס אס אשר הדפיסו שני קטינים במדפסת ביתית הועברה על ידי אבישי רביב לצוות טלוויזיה שסיקר את ההפגנה.

על מרפסת הנואמים עמדו שלושה מראשי הליכוד באותה עת: אריאל שרון, בנימין נתניהו ומשה קצב. נתניהו ספג ביקורת על הפגנה זו ואמר שהוא גינה את הכרזה מיד כשנודע לו על קיומה.‏[2]

בתום ההפגנה, צעדו כמה מאות מהמפגינים מהכיכר לכנסת ושם ניסו לפרוץ לרחבת הכנסת ופגעו במכוניות של שרי ממשלה‏[3].

הפגנות ימין נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה נוספת נערכה בכיכר נגד תוכנית ההתנתקות, תחת הסיסמה "ההתנתקות קורעת את העם". בהפגנה השתתפו עשרות אלפים. לאחר אירועי עמונה נערכה בכיכר הפגנה נוספת בהשתתפות עשרות אלפי אנשים שקראו לאולמרט להתפטר והאשימו אותו בשיסוי השוטרים והחיילים במתיישבי עמונה.

הכיכר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 נסגר רחוב יפו לתנועת כלי רכב והפך למדרחוב הולכי רגל, בסמוך לנתיב הנסיעה של הרכבת הקלה. בנסיון לחדול את התקהלות נוער השוליים באזור הכיכר בשעות הערב - שינתה עיריית ירושלים את מבנה הכיכר וכיום ישנם ספסלים במרכזה.

ב-2011 נפתח בצמוד לכיכר סניף הדגל של רשת המשביר לצרכן. אלמנטים משני הבניינים ששכנו שם לפני כן - יפו 39 ו-41, פורקו ושובצו בחזיתות הבניין החדש.

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב יפו, ירושלים
Jaffo draw.jpg
אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת (בבניה) | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן יהודה | (6) נחלת שבעה
(7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד
(A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל