נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

**רבי נחמן מברסלב**
	קברו של רבי נחמן מברסלב באומן
לידה	4 באפריל 1772; א' בניסן ה'תקל"ב; מז'יבוז', פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	16 באוקטובר 1810 (בגיל 38); י"ח בתשרי ה'תקע"א; אומן, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	קבר רבי נחמן מברסלב, אומן, אוקראינה
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	? – 16 באוקטובר 1810
תחומי עיסוק	חסידות, קבלה, תורת הנפש, גאולה
תלמידיו	נתן מנמירוב
חיבוריו	ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
בת זוג	סשיה ולאחר מותה אישה נוספת
אב	שמחה בן נחמן
אם	פייגא בת אדל
צאצאים	אדל, שרה, מרים, חיה, שלמה אפרים, יעקב, פייגא
	ה'תק"ן–ה'תקע"א
	ה'תק"ן–ה'תקע"א

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:56, 27 באוקטובר 2020

המונח "נחמן מאומן" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיסמה, ראו נ נח נחמ נחמן מאומן.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה. רבי נחמן היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשולים הרבים בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, האמונה הפשוטה והתמימות, וכן ההתקשרות לצדיקים ובפרט "צדיק האמת". הרבה למחות על מה שראה כהתמסדות ואובדן הדרך של החסידות ונקלע למחלוקות קשות עם אדמו"רים אחרים, עקב המקוריות והשונות בדרך שייסד, וכן סביב טענתו שהוא לבדו "צדיק האמת"^[1] ושישנם אדמו״רים שהם ״מפורסמים של שקר״.

תלמידו הבולט ביותר רבי נתן מנמירוב, חיבר על פי דברי תורתו את ליקוטי מוהר"ן וספרי יסוד אחרים של החסידות. מאחר שלא מינה לו יורש, הוסיפה חסידות ברסלב לתפקד כתנועה עם מורים הבקיאים בתורתו של רבי נחמן גם לאחר מותו, ולא כחצר בראשות שושלת אדמו"רים.

בימי חייו עורר רבי נחמן סערה והתנגדות עזה, וחסידות ברסלב הייתה קבוצה קטנה ונרדפת עד שזכתה להתעניינות ותחייה במחצית השנייה של המאה ה-20. חסידיה מונים כיום עשרות אלפים, החלוקים לקהילות רבות, רבים מהם חוזרים בתשובה.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות וצעירותו

נולד בעיירה מז'יבוז' שבפלך פודוליה, באיחוד הפולני-ליטאי (כיום באוקראינה). בימיו התחוללה חלוקת פולין, והשטחים הסובבים נמסרו לרוסיה הקיסרית. אמו, פייגה, הייתה בתה של אדל בת הבעל שם טוב. אביו, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.

גדל באווירה חסידית-קבלית. מנעוריו הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. הוא התחתן בגיל 13 עם סשיה, בתו של אפרים, חוכר שהתגורר בכפר סטארה אוסאטה^[2], סמוך לסמילה. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.

לא היה לו רב מובהק, אם כי הוא מצטט שיחות של סבו מהורודנקא^[3]. את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סבתו, הבעל־שם־טוב, במז'יבוז'. דודיו רבי אפרים מסדיליקוב ורבי ברוך ממז'יבוז' השפיעו עליו מאוד^[4], ורבי ברוך אף דאג למשרת האדמו"רות שלו בברסלב^[5].

בשנת ה'תק"ן (1790) לאחר מות חותנתו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנו^[^{דרוש מקור]}) עבר מהכפר לעיר מדבדיבקה^[6] שבפלך קייב. שם החל לקבל משכורת קבועה כאדמו"ר מקבוצת חסידים שהתאספה סביבו, והחל להתפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה. בתקופה זו החלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. במדבדיבקה התגורר עד ה'תקנ"ח (1798).

הביקור בארץ ישראל

באותה שנה, 1798, החליט רבי נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת ה'תקנ"ט, 1798, ושם גם עשה את החג. מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים בית הכנסת הדרת קודש. לאחר מכן הלך לטבריה, בה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב, ושהה שם כחצי שנה. הוא ביקר גם בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית שבה הפליג עד לרודוס, משם הפליג לגאלאץ וחזר לאוקראינה בדרך היבשה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. הוא נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"^[7] וכן "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".

עוד טרם שיבתו לביתו במדבדיבקה, נסע לרבי שניאור זלמן מלאדי בניסיון לפשר בינו לבין רבי אברהם מקאליסק, שאצלו שהה בטבריה^[8].

לאחר כשנה נוספת במדבדיבקה, חיתן בחמילניק את בתו הבכורה אדל בחודש אלול ה'תק"ס (1800). כשחזר מהחתונה, נכנס במפתיע עם משפחתו לעיר זלטופול על מנת להשתקע בה, ללא הכנה מוקדמת. העיירה הייתה בתחום השפעתו של רבי אריה לייב משפולי כבר עשרות שנים קודם לכן, וסכסוך של רבי נחמן עם החזן המקומי התפרץ למחלוקת עזה עם ר' אריה לייב. רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה"^[9]. בתוך מספר חודשים החל הרב משפולי לגבש חרם רבני על רבי נחמן, והדבר נבלם רק לאחר התערבותם של דודו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב. בתוך שנתיים נאלץ רבי נחמן לעבור לברסלב בלחץ דודו^[10] ושם התקבל כאדמו"ר.

ישיבתו בברסלב

בברסלב הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר הונצח בשמה של החסידות מאז. בתקופה זו נהגו חסידיו להגיע אליו לברסלב בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת-חנוכה וחג השבועות. הוא נהג לנסוע אל חסידיו בשלושה מועדים נוספים: בשבת-שירה ובשבת-נחמו) היה נוסע אל חסידיו בצ'יהירין שבמזרח אוקראינה; ובשבת אחת בכל חורף היה נוסע אל חסידיו בטרוביץ שבמערב אוקראינה. שמונה שנות ישיבתו בברסלב היו הפוריות ביותר ובהן מסר את רוב דרשותיו, שיחותיו ומעשיותיו שהתפרסמו.

בקיץ ה'תקס"ג (1803), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו רבי ברוך, הצטרף גם הוא למתנגדיו, בין היתר עקב התפארות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי־סביו, הבעל־שם־טוב. מסופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו^[11].

אשתו סאשיה נפטרה באביב ה'תקס"ז (1807) ממחלת השחפת, בעת שהותם אצל רופא באיזיאסלב. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא את אשתו השנייה בברודי. ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע^[12].

שנותיו האחרונות

ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה

בשנותיו האחרונות סבל גם רבי נחמן ממחלת השחפת. בשנת 1808 הגיע עד העיר לבוב כדי למצוא תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. בא' באייר ה'תק"ע פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן נסע לאומן והחל להתגורר שם בתאריך ה' באייר. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר, נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים ב-1768 ובו נהרגו אלפי יהודים. . בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם הירש בער הורביץ, שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו^[13]. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, בי"ח בתשרי, בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.

בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ואת בנותיו אדל, שרה ומרים לא השיא לחסידי ברסלב. לאחר מותו לא מונה לו יורש, ולכן כונו חסידיו "החסידים המתים" (ביידיש "טויטע חסידים").

מדרכיו ותורתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי נחמן סלל דרכים חדשות בחסידות. הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית, על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. הוא הדגיש גם את הצורך להשתוקק לאלוהים, ואמר שלפי גדולתו אין מי שיכול לומר שהוא עובד את האל, אלא העיקר הוא כיסופים וגעגועים^[14]. להשתוקקות זו אפשר לזכות בעיקר בעזרת אמונה פשוטה^[15].

לצד הדרשות שנשא בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, סיפר גם מעשיות, המתפרשות כאלגוריות ומשלים לתורותיו.

הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה, וההתנגדות לייאוש ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:

”ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל.” (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מח)
”מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.” (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן כד)
”אין ייאוש בעולם כלל” (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן עח)
”כשאדם יודע שכל מאֹרעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.” (ליקוטי מוהר"ן ד', א)

אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.

עוד הדגיש את חשיבות ההתקרבות לצדיקים ואמר שאי אפשר לזכות לאמונה אלא על ידי התקרבות אליהם^[16] ושהם כלליות הקדושה^[17].

את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הבכיר ורבי נתן מנמירוב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות ועוד.

בערב ראש השנה האחרון לחייו הדגיש רבי נחמן את החשיבות שהוא רואה בכך שחסידיו יהיו אצלו בחג זה^[18]. חסידיו מבינים שכוונתו הייתה לאחר פטירתו^[19]. הוא אמר: ”הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה”. ועוד הוסיף, "לא מבעיא (=לא רק) אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".

לפני מותו לקח רבי נחמן שניים מתלמידיו הקרובים (רבי אהרן מברסלב, ורבי נפתלי מנמירוב) כעדים שימסרו שכל מי שיבוא לקברו, ייתן שם פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו ויאמר שם את עשרת המזמורים של התיקון הכללי, אזי "אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו", והוסיף "רק שיקבל על עצמו להבא שלא ישוב אל דרכו הרעה".

פולמוסיו

רבי נחמן טען שבניגוד לאדמו"רים אחרים, שבנו קהילה ובכך תמה השפעתם, הוא מעוניין רק לגרום לחסידיו לעסוק בעבודת השם^[20]. הוא ראה בחלק מאדמו"רים אלה "מפורסמים של שקר", ובעצמו ראה את "צדיק האמת". הדברים קוממו עליו חלק ממנהיגי החסידות בדורו, והמחלוקת עליו תפסה מקום מרכזי בדרשותיו ושיחותיו.

ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו

ליקוטי מוהר"ן - הספר העיקרי של תורתו. נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
ספר המידות - ספר ערכים המבוסס על ספרות חז"ל. נכתב על ידי רבי נחמן עצמו, ונערך ונדפס בידי רבי נתן מספר חודשים לאחר פטירתו.
סיפורי מעשיות - מכיל את המעשיות המרכזיות שסיפר רבי נחמן. יצא לאור כחמש שנים לאחר פטירתו בידי רבי נתן.
שיחות הר"ן - קובץ שיחות. חלקו יצא לאור עם סיפורי המעשיות.
מגילת סתרים - קונטרס סודי שנכתב בשני חלקים בידי רבי נתן, ובו מתועד חזונו של רבי נחמן לגבי אופן ביאת המשיח^[21].

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:

שבחי הר"ן - שבחיו של רבי נחמן ותיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון. נכתב בידי רבי נתן ויצא לאור כחמש שנים לאחר פטירת רבי נחמן.
חיי מוהר"ן - ביוגרפיה המבוססת על כתבי רבי נתן ויצאה לאור כ-65 שנה אחרי פטירת רבי נחמן.
ליקוטי עצות - לקט עניינים מעשיים המבוסס על דרשות רבי נחמן וערך רבי נתן.

מתלמידיו

בתחילת כהונתו כאדמו"ר במדבדיבקה, התקבצו סביבו קבוצת חסידים מהעיירה דאשיב שבמחוז ויניצה^[22]. בראשם היה רבי יודל מדאשיב מחשובי העיר^[23]. בתקופה זו גם רבי אברהם מפטרבורג שהעלה את דרשותיו המוקדמות של רבי נחמן על הכתב, נכנס לחוג השפעתו. בהמשך, נמנו על חסידיו רבני ערים, בהם הרב יקותיאל ה'מגיד מטרוביץ' שהיה מבוגר מרבי נחמן בעשרות שנים והרב אהרון רב העיר ברסלב. לאחר שובו מארץ ישראל והמעבר לברסלב הצטרפו תלמידיו המוכרים יותר, הרב נתן שטרנהרץ והרב נפתלי וינברג מנמירוב.

העלייה לקברו

ערך מורחב – קבר רבי נחמן מברסלב, הקיבוץ באומן

בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. רבים מן החסידים נהגו לאחר פטירתו להגיע מדי ראש השנה לקברו בעיר אומן שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). עלייה זו לקבר בראש השנה מכונה הקיבוץ באומן. מספר העולים גדל מאוד לאחר נפילת ברית המועצות והקלת הגישה למקום, ובשנים האחרונות מספר העולים מידי ראש השנה מגיע לעשרות אלפים. למקום מגיעים גם יהודים שאינם חסידי ברסלב, ולעיתים אף שאינם דתיים.

ראו גם

נתן מברסלב

לקריאה נוספת

ספרי מחקר

יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, בעריכת מנדל פייקאז', ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה
מנדל פייקאז' - "חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה ובכתביה", ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ה (מהדורה שנייה מורחבת)
ארתור גרין, בעל הייסורים - חייו של ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים
צבי מרק, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו
צבי מרק, מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, תל אביב: עם עובד ומכון שלום הרטמן, תשס"ד
צבי מרק, התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב ירושלים: מאגנס, תשע"א
מלכיאל אליעזר, חוכמה ותמימות, הוצאת משכל
מיכה אנקורי, מרומי רקיעים ותחתיות שאול - מסע הנפש של רבי נחמן מברסלב, תל אביב תשנ"ה
צבי מרק, כל סיפורי ר' נחמן מברסלב - המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות, ירושלים: מוסד ביאליק וידיעות ספרים, תשע"ד.
רוני בר לב, אמונה רדיקלית, אוונגרד האמונה של רבי נחמן מברסלב, רמת גן: הוצאת בר-אילן, 2017
רועי הורן (עורך), החיים בגעגוע: קריאת חדשות בסיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: ידיעות אחרונות/חמד, 2010
יעקב אבן-חן, ר' נחמן מבראסלאב - סיפור חייו, הוצאת מבוע, ירושלים, 1981 (הספר בקטלוג ULI)

ספרות תורנית

רבי בצלאל פרידמן, אוצר יראת שמים, - חיבור מקיף בתולדות חיי רבי נחמן מברסלב וחסידיו, הוצאת 'קרן הדפסה דחסידי ברסלב' ירושלים תשמ"ב.
רבי לוי יצחק בנדר, שיח שרפי קודש - ברסלב, - כל השיחות והסיפורים ותולדות חיי רבי נחמן מברסלב וחסידיו ), הוצאת 'משך הנחל' ירושלים תשמ"ח.
פנחס שדה (עריכה), רבי נחמן מברסלב: תיקון הלב - סיפורים חלומות שיחות, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, ה'תשמ"ב (1982)
הרב חיים מנחם קרמר, לעבור את הגשר הצר: מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן מברסלב. תרגם יואל לרנר, מכון נחלת צבי, ירושלים, 2002
מבעיר הלבבות בהוצאת קרן רבי ישראל דב אודסר
שי צ'רקה, פתקאות מהשמים, הוצאת מודן (קומיקס)
ר' נחמן מברסלב: תורות, שיחות, סיפורי מעשיות, סדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
הרב אריה קפלן, חידוש כמוני לא היה בעולם, תרגום לעברית 2019.
רן ובר, להיות בשמחה, הוצאת אלומות, 2018 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

כל ספרי רבי נחמן מברסלב עם אפשרויות חיפוש
מאגר של כתביו וכתבי תלמידיו בהלכה ברורה
הרב אליעזר שלמה שיק, פעולת הצדיק, חיבור מקיף על תולדות חייו, הוצאת 'היכל הקודש' ירושלים תשל"ז
אברהם כהנא, ‏ר' נחמן מברסלב ותלמידו ר' נתן, בתוך "ספר החסידות" (ורשה תרפ"ב), באתר "דעת"
"נחמן מבראסלאוו", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 59, באתר היברובוקס
תולדות חייו, אתר דעת
יהודה ליבס, החידוש של ר' נחמן(הקישור אינו פעיל), באתר האוניברסיטה העברית בירושלים ‏
אוסף מאמרים על רבי נחמן מברסלב, אתר דעת
אביחי צור, על הנהגה, אותנטיות ורמיה עצמית - על 'המפורסם של שקר', מוסף 'שבת' של העיתון מקור ראשון, פרשת תזריע, כז אדר ב תשע"א, 31.1.2011. המאמר בהרחבה: התגלות הלב.
שי גיל, ‏בין כלות הנפש להתכללות נפשית, באתר פסיכולוגיה עברית, 29 באפריל 2011
תומר פרסיקו, גילויים חדשים על חייו, תשוקותיו, ושאיפותיו של ר' נחמן מברסלב בספרו החדש של ד"ר צבי מרק, בלוג באתר "רשימות", 1.9.11
תערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב באתר הספרייה הלאומית
רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין, הקדמה וההדרה: יונתן מאיר, יריעות, ה, הוצאת אורנה הס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ו
דודו ליברמן וליאור טל שדה, פרקי פודקאסט על תשובה במשנת רבי נחמן והיבטים קיומיים במשנתו של רבי נחמן, קולות של רוח, גלי צה"ל, ספטמבר 2019 ופברואר 2020
קונטרס צאצאי ונכדי רבינו נחמן מברסלב זיע"א, תשע"ו ודיון על פרטים בקונטרס, פורום אוצר החכמה
נחמן מברסלב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ יוסף דן,אנציקלופדיה ייוו"א: Naḥman of Bratslav, who viewed himself as the only true tsadik; יהודה ליבס, 'המשיח של הזוהר: לדמותו המשיחית של ר’ שמעון בר יוחאי', עמ' 115
^ באוקראינית Стара Осота, נמצא במחוז קירובגרד באוקראינה. מכונה בספרות החסידית בשם "אוסיטין"
^ לדוגמה בשיחות הר"ן, שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.
^ ג, שבחי הר"ן
^ קכ"ב, בסופו, חיי מוהר"ן
^ Медведівка. כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה
^ קנ"ו, חיי מוהר"ן
^ קיג, חיי מוהר"ן
^ חיי מוהר"ן עם השמטות, קכג
^ קי"ד, חיי מוהר"ן
^ אברהם חזן, ט"ו, אבני"ה ברזל
^ קי"ח, חיי מוהר"ן
^ חיים ליברמן, ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן, אהל רח"ל ג, ניו-יורק, תשמ"ד, עמ' 323
^ שיחות הר"ן נ"א
^ שם ל"ב
^ ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח'
^ שם קמא כ"ב ד'
^ חיי מוהר"ן רכ
^ הרב אברהם שטרנהרץ, טובות זכרונות, ראשית אות ח
^ חיי מוהר"ן חלק א' סימן שלה
^ צבי מרק, מגילת סתרים: החזון המשיחי הסודי של ר׳ נחמן מברסלב, אוניברסיטת בר-אילן, 2006
^ נתן מנמירוב, קי"ב, חיי מוהר"ן, תרל"ד
^ אברהם חזן, אנשי מוהר"ן, כוכבי אור

תקופת חייו של הרב נחמן מברסלב על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] יוסף דן,אנציקלופדיה ייוו"א: Naḥman of Bratslav, who viewed himself as the only true tsadik; יהודה ליבס, 'המשיח של הזוהר: לדמותו המשיחית של ר’ שמעון בר יוחאי', עמ' 115

[2] באוקראינית Стара Осота, נמצא במחוז קירובגרד באוקראינה. מכונה בספרות החסידית בשם "אוסיטין"

[3] לדוגמה בשיחות הר"ן, שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.

[4] ג, שבחי הר"ן

[5] קכ"ב, בסופו, חיי מוהר"ן

[6] Медведівка. כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה

[7] קנ"ו, חיי מוהר"ן

[8] קיג, חיי מוהר"ן

[9] חיי מוהר"ן עם השמטות, קכג

[10] קי"ד, חיי מוהר"ן

[11] אברהם חזן, ט"ו, אבני"ה ברזל

[12] קי"ח, חיי מוהר"ן

[13] חיים ליברמן, ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן, אהל רח"ל ג, ניו-יורק, תשמ"ד, עמ' 323

[14] שיחות הר"ן נ"א

[15] שם ל"ב

[16] ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח'

[17] שם קמא כ"ב ד'

[18] חיי מוהר"ן רכ

[19] הרב אברהם שטרנהרץ, טובות זכרונות, ראשית אות ח

[20] חיי מוהר"ן חלק א' סימן שלה

[21] צבי מרק, מגילת סתרים: החזון המשיחי הסודי של ר׳ נחמן מברסלב, אוניברסיטת בר-אילן, 2006

[22] נתן מנמירוב, קי"ב, חיי מוהר"ן, תרל"ד

[23] אברהם חזן, אנשי מוהר"ן, כוכבי אור

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

@@ שורה 68: / שורה 68: @@
 === שנותיו האחרונות ===
 [[קובץ:Umann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה]]
-בשנותיו האחרונות סבל גם רבי נחמן ממחלת השחפת. בשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן נסע לאומן והחל להתגורר שם בתאריך [[ה' באייר]]. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר, נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] ב-1768 ובו נהרגו אלפי יהודים. הוא אמר לתלמידיו שברצונו להיקבר שם{{הערה|ימי מוהרנ"ת, סימן סח}}. בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}}}. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.
+בשנותיו האחרונות סבל גם רבי נחמן ממחלת השחפת. בשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן נסע לאומן והחל להתגורר שם בתאריך [[ה' באייר]]. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר, נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] ב-1768 ובו נהרגו אלפי יהודים. . בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}}}. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.
 בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ואת בנותיו אדל, שרה ומרים לא השיא לחסידי ברסלב. לאחר מותו לא מונה לו יורש, ולכן כונו חסידיו "החסידים המתים" (ב[[יידיש]] "טויטע חסידים").

חסידות ברסלב
אתרים	אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב
רבנים	נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער
ספרות	ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים
קהילות	קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול
מנהגים	תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נחמן מברסלב
טקסט בוויקיטקסט: כתבי נחמן מברסלב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחמן מברסלב