עופר גורן

עופר גורן

עופר גורן
לידה	10 בדצמבר 1965 (בן 58) י"ז בכסלו ה'תשכ"ו בית שמש, ישראל
סוגה מועדפת	פנטומימה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1983
מקום לימודים	מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות
האתר של עופר גורן

עופר ניסים גורן (נולד ב-י"ז בכסלו ה'תשכ"ו, 11 בדצמבר 1965 בבית שמש) הוא פנטומימאי ישראלי. מחלוצי התיאטרון הדתי בישראל. חתן פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך לשנת ה'תשפ"ג.

ביוגרפיה

נולד וגדל בבית שמש כבן שני במשפחה של שמונה ילדים להורים יוצאי מרוקו. אביו משה עלה לישראל במסגרת עליית הנוער והתגורר בתחילה בקבוצת יבנה עד שעבר לבית שמש, ועיברת את שם משפחתו ממיגרס לגורן בעקבות התרשמותו מהרב שלמה גורן - היה מנהל מחסן, עבד במפעל ואחר כך עבד בעיריית בית שמש. אימו ניהלה מעון לעיוורים ולאחר מכן שימשה כמטפלת במשפחתון.

עופר למד בבית הספר "אליקים" בבית שמש ובישיבת "אבן העזר" במושב נחם. בילדותו, הוריו זיהו את כישרונו במשחק ועודדו אותו בכל כינוס משפחתי לעשות הצגה. לאחר מכן למד בישיבת קריית נוער במגמת נגרות וגרפיקה. במהלך לימודיו בישיבה לא בא לידי ביטוי כישרונו במשחק, אך הצד היצירתי בא לידי ביטוי בגרפיקה וביצירות באומנות עץ. בתקופת התיכון במשך ארבע שנים היה פעיל בחברה להגנת הטבע כפקח טבע מתנדב, בבית ספר שדה כפר עציון חקר חבלי ארץ מבחינת צומח, חי וארכאולוגיה, חפר ומיפה מערות באזור לכיש ועדולם מטעם חוג הנוער במרכז לחקר מערות בישראל. כמו כן עסק בצפרות בארגון הצפרות הירושלמי בהוראת יוסי לשם.

היה חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. הוא התקשה בתקשורת מילולית עם הסביבה בגלל בעיות היגוי וגמגום. על מנת למשוך תשומת לב התחיל להתבטא ללא מילים. הוא בנה לעצמו קטעי פנטומימה: בלון, רובוט, אופניים וכך התחבב על החברים, הביטחון העצמי חזר אליו ובעיית הגמגום נעלמה.

למד במסגרת ישיבת ההסדר נוה דקלים במשך ארבע שנים, ושירת כלוחם בגדוד שקד חטיבת גבעתי.

חבר בוועד המנהל של איגוד אומני הקרקס והרחוב באמ"י.

פנטומימה, תנועה ומשחק

כשהיה בכיתה י"א צפה בהופעה של חנוך רוזן, ולאחר ההופעה ניגש להראות לרוזן קטע פנטומימה של ניפוח בלון. רוזן עודד אותו לעסוק בתחום. ב-1983 יצר את המופע "נשחק בכאילו" והופיע איתו ברחבי הארץ במסגרת בני עקיבא. גורן מעלה עד היום מופע זה. בשנה הרביעית ללימודיו בישיבת ימית התלבט האם בתור אמן דתי מותר לו להופיע בפני בנות, כשהתבקש להופיע באירוע פורים באולפנת ערד. על כך סיפר בראיון: "באתי לרב יעקב אריאל בתחילת דרכי, ושאלתי אותו אם אפשר להופיע בפני בנות. הוא לא הבין למה אני רוצה להיות שחקן, אבל לאחר שהשתכנע שזה כלי הביטוי שלי, הוא נתן לי את ברכת הדרך, ואמר לי לקחת את זה לכיוונים חינוכיים". בימי בין הזמנים הופיע בכפר הנופש ובמלון חוף הדקלים בגוש קטיף במופע לכל המשפחה בשם "בידור ללא דיבור", גורן מעלה את המופע עד היום בקהילות ומתנ"סים ברחבי הארץ והעולם.

בשנת 1987 הוא החל להעלות בצורה מסודרת מופעי פנטומימה במסגרת מדרשות כמו מדרשת הדרום ומדרשת עמיעד. המופע הראשון עסק בנושא תפילה. זו היה הפעם הראשונה בה אומנות התיאטרון שימשה כלי להעברת מסרים חינוכיים בקרב בני הנוער במסגרת של סמינריון יהדות. באותה שנה למד פנטומימה אצל שמעון אפלטוני בירושלים.

משנת 1990 העלה מופעים רבים במסגרת חינוך בלתי פורמלי איתם הופיע ברחבי הארץ במגוון קהלים. בין השנים 1990–1995 פיתח והעלה במסגרת מדרשת עמיעד 12 תוכניות על מנהיגות, התבגרות, גבורה ועוד. בין התוכנית שהעלה: "היחיד והיחד" - על חשיבותה של חברה, "השתקפות" - התמודדות ולבטים של נער בגיל ההתבגרות (ביים: גלעד אלפסי במסגרת גשר מפעלים חינוכיים), "גיבורים בעל כורחם" העוסק בסוגי גבורה שונים, "מי היה מאמין?!" - העוסק באמונה באלוהים, ו"תפילה" - על היחס לתפילה.

במדרשת רמות שפירא בבית מאיר העלה את התוכניות "מידה למידה" - חינוך למידות לבני ובנות מצווה, "להתחיל מחדש" - העוסקת בפתיחת שנת הלימודים, "מי הבוס?" - תוכנית לקראת פסח העוסקת בשאלה מהו חופש ומיהו בן חורין והיחס לעבדות בת זמנינו, "בדרך אל האושר" העוסק בנושא סיפוק והגשמה עצמית.

במדרשת מעלה חבר העלה את התוכניות "נשמרתם לנפשותיכם " על זהירות בדרכים, ו"משפחטומימה" - העוסק בנושא של חשיבות המשפחה, על בגרות והתבגרות והיחס בין הורים למתבגרים.

במדרשת שבי שומרון העלה את התוכנית "דיבורים שהשתיקה יפה להם" - תוכנית לבני נוער העוסקת בנושאי צניעות, לשון הרע והתמודדות עם לחץ חברתי. בנוסף העביר סדנאות למורים בתוכנית "כוחה של שתיקה" - סדנה לפיתוח שפת הגוף והמסרים העוברים בדרך לא מילולית.

ב-1992 יצר את המופע "מהמגילה נגילה" המספר את סיפור מגילת אסתר ללא מילים. ב-1994 יצר את המופע-סיור "פנטומה בקפיטול" - סיור חוויתי בגבעת רם בליווי קטעי המחשה. ב-1997 יצר את המופע "מסמך אישי מהשואה" - סיפור על ניצול שואה המעלה זכרונות בעקבות לכידת אדולף אייכמן.

באמצע שנת 1988 נאלץ לעזוב את ההדרכה והאמנות על מנת להחליף את אביו בעסק המשפחתי והתחיל להיות עצמאי במכולת המקומית ביישוב עמנואל. ביום היה עובד כעצמאי ואחר הצהרים למד מחול מודרני, סטפס ומחול ג'אז בבית הספר למחול "מחולה" בירושלים, ולמד תנועה אצל בוריס סבידנסקי בתל אביב. אהבתו לפנטומימה הביאה אותו לקבל החלטה לאחר שנה לסגור את העסק כעצמאי במכולת, ולעסוק באומנות הפנטומימה.

בין השנים 1989–1991 עבד כמאפר בתצוגות אופנה בירושלים, איפר במספר סרטים בקולנוע חרדי, יצר אשליות של פציעה בסרט הדרכה לתחבושת אלסטית ועוד.

בין השנים 1990–1994 למד בימוי והפקת סרטים במעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות. ב-1995 למד משחק במכינה של הסטודיו למשחק ניסן נתיב. במסגרת המכינה למד להטוטנות ותנועה אצל בוריס סבידנסקי, ובמקביל למד סדנת הבעה וביטוי בעזרת תנועה ומשחק תיאטרלי אצל צביקה פישזון בבית ספר מעלה.

בין השנים 1998–2000 למד תיאטרון בבית הספר במעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות. שם שיחק על במה כשחקן מדבר בפעם הראשונה, בהצגה "בן מלך ובן שפחה שהתחלפו" בבימויו של שולי רנד על פי הסיפור שכתב רבי נחמן מברסלב.

החל מ-1999 הוא מופיע בחידונים במסגרת "החידון והחויה" על מושגים בתנ"ך, מורשת קרב, משנה, גמרא והיסטוריה. בשנת 2000 גילם את דמות הזאב בהצגה "פטר והזאב" בסדרת קונצרטים של התזמורת הסימפונית ירושלים.

ב-2002 פיתח (בליווי מנחה מהחינוך המיוחד) סדנת פנטומימה טיפולית, כלי תקשורתי-טיפולי לילדים הסובלים מפיגור ואוטיזם. סדנה זו זכתה להצלחה במוסדות לחינוך מיוחד.

בין השנים 2004–2007 היה שותף בהקמת הפסטיבל הבינלאומי לפנטומימה בשפרעם והופיע בו.

ב-2004 למד ליצנות למבוגרים ולילדים ועבודה עם מסכות ואביזרים אצל עמירם אטיאס. ב-2005 העלה מופע משותף עם עמירם אטיאס בשם "גונבים את ההצגה" המשלב להטוטנות, קסמים וליצנות. ב-2006 העלה יחד עם עמירם אטיאס הצגה למבוגרים בשם "ביד המקרה". ב-2007 יצר יחד עם אנה ולאסוב מופע משותף בשם "עזר כנגדו" המתאר מערכת יחסים מורכבת בין בעל לאישה. את המופע ביים גינדי בביצקי. באותה שנה כתב ויעץ חומר מקורי מתוך ארון הספרים היהודי למופע "אם כל חי" של אנה ולאסוב, מופע זה עלה גם בפסטיבלים באירופה. ב-2008 יצר את המופע "שרשרת הדורות" מופע ללא מילים המתאר את השתלשלות המאורעות של עם ישראל לאורך הדורות מאברהם אבינו עד ימינו, בליווי קטעי הקראה בעברית ובאנגלית. ב-2009 יצר את המופע "מופע מה@net (מהפנט)" המתאר את הדילמות בשימוש ברשת האינטרנט. ב-2011 כתב וביים את ההצגה "בד בבד" בתיאטרון המשולש בטבריה. הצגה לשלושה שחקנים העוסקת במאבק המתמיד בין חומר ורוח כפי שמתואר בסיפורי תחילת האנושות. ב-2013 יצר מופע לילדים לקראת פסח "האיש וההגדה" המספר את סיפור ההגדה של פסח" בפנטומימה יחד עם אביזרים.

ב-2013 החל ללמוד בבית מדרש ליוצרים במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר בהנחיית שמעון קליין והסופרת רבקה מרים.

ב-2019 יצר עם הפנטומימאי והשחקן עמירם אטיאס הצגה ללא מילים "ESTER פנים" - סיפור מגילת אסתר בסגנון קומדיה דל'ארטה, פנטומימה ומסיכות. עם הצגה זו יצא להופיע בפני קהילות יהודיות בחבל הבלקן.

יוזם וחבר בוועד המנהל של הפורום לאומנויות הבמה, והקים עם מספר אומנים את הפרלומימיקה – תיאטרון רב תחומי ללא מילים. חבר באמ"י ובארגון הפנטומימה הבינלאומי.

סרטים

עטיפות סדרת הסרטים הסרט "אתנ"ךתא"

ב-1999 השתתף כפנטומימאי בסרט "שלום לך אורחת" שכתבו והפיקו מולי קימל ותמר קירשנבוים שגם ביימה בהוצאת קלסיקלטת. ב-2001 כיכב כפנטומימאי לצד אילן נוב בסרט "אתנ"כתא - בארץ בראשית חלק א" שערך וביים יואב אליצור ובסרט "אתנ"כתא - בארץ בראשית חלק ב' - מן הגורן" בהוצאת מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות. בין הקטעים שזורים קליפים בהשתתפות ילדי עפרה וילדיו של עופר גורן, ואת השירים כתבה והלחינה נעמה אלפסי.

הופיע במספר פרקים בסדרת הטלוויזיה "אסי וטוביה" בערוץ מאיר לילדים. יצר תנועות ידיים פשוטות וקליטות עבור משניות פרק א' של מסכת אבות בבית המלמדים.

ב-2003 ביים וערך את "מעושר לאושר" - סרט עלילתי באורך מלא למגזר החרדי בהפקת גל פז. את הסרט כתב בהשראת הסיפור "איש ביטחון" מהסדרה כה עשו חכמינו, המספר את סיפורו של עשיר שרצה לחלק את הונו לאדם המסכן בעולם. לאחר מכן היה שותף כיועץ ומלווה מקצועי לבמאי בסרטים במגזר החרדי.

ב-2016 השתתף בתוכנית "ניידת החלומות" בערוץ מאיר לילדים והגשים לילד חלום להיות פנטומימאי.

תיאטרון

עופר גורן עם גלעד אלפסי בהצגה יודפת בתיאטרון תאיר

במעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות שיחק בהצגות "בעל ביטחון" ו"תקרית בוישי" בבימוי ברוך גוטין, ושיחק בהצגה "בן מלך ובן שפחה שהתחלפו" בבימוי שולי רנד.

תמך ועזר בהקמת תיאטרון אספקלריא ולימד שם פנטומימה בשנים הראשונות. שיחק במופע "טישאטרון" - מופע עם סיפורים מעולמם של חסידים המשולבים בניגונים. את המופע כתב עיבד וביים חביב מזרחי, ושיחקו בו גם אלחנן אבן חן, גיא דורון, עדי טרר, אסף פניאל ואושרי מימון.

בתיאטרון תאיר: ב-2003 שיחק בהצגה "מחכים לכבודו" - סאטירה חברתית על התנהלות החברה הדתית לאומית שכתב וביים גלעד אלפסי. ב-2004 שיחק בהצגה "מגדל בבל" שכתב וביים גלעד אלפסי. ב-2005 שיחק בהצגה "יודפת" המספרת את סיפורו של יוספוס פלביוס, שכתב וביים אייל סלע. הצגה זו עלתה שוב גם ב-2013. ב-2006 שיחק בהצגה "בדיחותא דשידוכין" שעיבד דודיק סמדר (ע"פ צחות בדיחותא דקידושין מאת יהודה סומו) וביים עמירם אטיאס.

קריירה מחוץ לישראל

ב-1995 יצא לראשונה לסיבוב הופעות בניו-יורק, שם הופיע באוניברסיטת קווינס לפני 2500 איש במופע "אתנכתא" - סיפורי תנ"ך בהמחזה תיאטרלית. החל משנת 2000 החל להופיע בצורה רציפה בחו"ל, דרך ארגון "ציפור הנפש" של מוטי אייזיק המביא תרבות יהודית לקהילות יהודיות בחו"ל. עד כה הופיע לפני כ-200 קהילות יהודיות ברחבי העולם, בין השאר בקרואטיה, איטליה, בלגיה, ספרד, אוסטריה, ארצות הברית, קנדה, נמיביה ודרום אפריקה, סקוטלנד, הונגריה, הודו ועוד. ב-2006 יצא כשגריר של תרבות לסין מטעם שגרירות ישראל בבייג'ינג, והרצה שם באקדמיה.

תחומי עיסוק נוספים

עטיפת הספר "החמור שלא רצה לנעור"

בין השנים 1980–1994 עסק בעיטור כתובות, ופיתח סגנון של פיסול תמונות בתלת מימד.

משנת 2008 עוסק בשיווק רשתי בחברות המוכרות מוצרים בתחום הבריאות והקוסמטיקה.

בין השנים 2009 - 2011, בעקבות צורך לטיפול בגוף בעקבות תאונת עבודה במהלך אחת מהופעותיו, החל ללמוד עיסוי תאילנדי בבית הספר לעיסוי "לוטוס" של אימאן הראל בתל אביב, עיסוי שוודי בבית ספר ג'יג'י לקוסמטיקה בתל אביב עם המורה אימאן הראל ורפלקסולוגיה עם ענבר ישראל. מאז 2010 הוא עוסק גם ברפואה הוליסטית (עיסוי תאילנדי, עיסוי שוודי, שיאצו, רפלקסולוגיה, לומי לומי ועוד). בין השנים 2011–2014 איגד תחת קורת גג אחת 13 מטפלים ברפואה משלימה בתחומי עיסוק שונים מאזור בית שמש. בעקבות ידיעותיו בשימוש העברות משקל, טכניקת ההנפה מעולם הריקוד וטכניקת הטיפול במגע בסבון תאילנדי ושיאצו - יצר טיפול ייחודי המשלב עיסוי בתנועה.

ב-2016 כתב והוציא לאור את ספר הילדים "החמור שלא רצה לנעור" המלווה בציורים של בנו יגאל גורן, בהוצאת מדיה 10 חולון.

בין השנים 2017–2019 היה בתקופת שיקום והחלמה מתאונת דרכים שעבר, בתקופה זו קידם את המיזם "GOfair" והקים שתי חברות העוסקות בצרכנות חברתית מתגמלת. המטרה היא לאגד צרכנים לרשת חברתית המייצרת ללקוח הכנסה פסיבית מפעולות שהוא עושה.^{[דרוש מקור]}

משפחה

נשוי ליעל-שפרה, גננת, להם שישה ילדים והם מתגוררים בבית שמש.

לקריאה נוספת

• שירן טמוזרתי, בלי הרבה דיבורים, ראיון בעיתון "שוס הדרך", 17 בפברואר 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עופר גורן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עופר גורן
• סרטונים בערוץ של עופר גורן, באתר יוטיוב
• ניר קפטן, אומן באמונה - עופר גורן, באתר הידברות
• זלמן רודרמן, לומר הרבה בלי לומר מילה, באתר "שיחת השבוע", 15 בספטמבר 2006 (כ"ב באלול ה'תשס"ו)
• מילה של פנטומימאי, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2013
• בת שבע פומרנץ, לדבר בלי מילים, בעיתון "אתרוג", אדר ב' התשע"ד, מרץ 2014
• ניידת החלומות מפגישה את אריאל עם עופר (מזמן: 13:17 ).
• עמי חניא, ‏כיפתרבות - השבוע בפודקאסט: עופר גורן, באתר כיפה, 17 במרץ, 2019

• עופר גורן, ברשת החברתית פייסבוק