שמואל די מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמואל בן משה די מדינה
לידה 1506
ה'רס"ו
פטירה 12 באוקטובר 1589 (בגיל 83 בערך)
ב' בחשוון ה'ש"ן
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי המהרשד"מ, רשד"מ
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ? – 12 באוקטובר 1589 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תורה, יהדות
תחומי עיסוק ראש ישיבה, דיין, פוסק הלכה, דרשן
תפקידים נוספים סוחר
רבותיו רבי יוסף טאיטאצאק, ורבי לוי בן חביב
תלמידיו רבי אברהם די בוטון, ה"עצמות יוסף"
בני דורו הרב יוסף קארו מרן הבית יוסף, הרב שלמה לוריא מהרש"ל, הרב משה איסרליש הרמ"א
חיבוריו "בן שמואל", "שו"ת הרשד"ם"
אב משה די מדינה
אם ג'אמילה יפה די מדינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמואל די מדינה (תעתיק מדויק; דִי מּוֹדִּינַא, ידוע בכינוי מהרשד"מ או המהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506ב' במרחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון, ומחבר שו"ת מפורסם שו"ת מהרשד"ם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל די מדינה נולד בסלוניקי בשנת ה'רס"ו, 1506 להוריו רבי משה ואמו ג'אמילה די מדינה (שתרגומה לעברית; יפה). התייתם מאביו רבי משה בצעירותו וחונך על ידי אחיו הגדול. למד את תורתו מרבי יוסף טאיטאצאק, ורבי לוי בן חביב חכמי שאלוניקי, וכבר בגיל 25 נודע כתלמיד חכם ורב בעירו.

תפקידו כדיין ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כאב בית הדין והיה ידוע בתקיפות דעתו בתורה ועם זאת בוותרנותו על כבודו האישי ועל כן רבים מאוד סמכו על פסיקותיו ובאו להתדיין בפניו. נשלחו אליו שאלות הלכתיות מאיטליה ומכל אזור הבלקנים, וכאלף מתוכן מקובצות בספרו "שו"ת מהרשד"ם". פסקי ההלכה שלו השפיעו רבות על פסיקת ההלכה בדורות הבאים, עד ימינו.

ראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמד בראש ישיבה אשר למדו בה בשיטה ייחודית[דרושה הבהרה], והוא עודד את תלמידיו ללימוד עצמאי, כתיבת חידושי תורה וחשיבה ביקורתית. בנוסף היו התלמידים נוכחים בבית דינו וכך למדו בפועל את מלאכת פסיקת ההלכה והדיינות. בין תלמידיו היו רבי אברהם די בוטון, רבי מנחם די לונזאנו ורבי אברהם בן בורג'יל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדיו;
    • א. רבי שמעיה.
    • ב. רבי משה מדפיס ספרי אביו (נפטר שנת שס"ח).
    • ג. בתו אשת רבי יצחק חיון [אביו של רבי שמואל חיון בעל בני שמואל].
    • ד. בתו אשת רבי יוסף צרפתי (נפטר י"א חשון שנת שט"ו).
    • ה. בתו אשת רבי משה עזרא.
  • נכדיו;

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

'צדקה ומרפא' שלימות האדם אינו מושג אלא במעשה הצדקה.

"זֶ֣ה סֵ֔פֶר‏ תּוֹלְדוֹת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱ-לֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱ-לֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ"[1] - וְאַחַר שֶׁתַּכְלִית שְׁלֵּימוּתּ הָאָדָם הוּא לְּהִידַמוֹתּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה הַשְּׁלֵמוּת אֵינוֹ מֻשָּׂג אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה הַצְדָּקָה, וְכֵן מַצִּינוּ שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר[2]: "וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיִּקְרָא־ל֥וֹ יְהֹוָ֖ה שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ בְּעׇפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָעֶזְרִֽי", וְכֵן הַצְּדָקָה[3]: "וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם", וְכֵן שָׁלוֹם רוֹמֵז הַקֶּשֶׁר וְהַקִּיּוּם שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם עִם חֲלָקָיו. אִם כֵּן, נִמְצֵאנוּ שֶׁהַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הִיא הַמְּאַשֶּׁרֶת לְאָדָם

המקור ב
בן שמואל, (דרוש א' לצדקה, דף ד' עמוד ב), דפוס יהודה שמואל ספורטה, מנטובה, שפ"ב (1622).

נוסח מציבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מציבתו נכתב פסוק אחד בלבד מספר תהלים (תהלים פרק קיט פסוק קסה); שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו



תקופת חייו של הרב שמואל די מדינה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
  1. ^ ספר בראשית בפרשת בראשית פרק ה' פסוק א'
  2. ^ ספר שופטים ו' כ"ד
  3. ^ ישעיהו פרק ל"ב פסוק טו"ב
  4. ^ ספר קורא הדורות, מאת רבי דוד ב"ר גבריאל קונפורוטי