שלום מרדכי שבדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהרש"ם מברז'ן

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-ט"ז בשבט תרע"א), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן. רב ופוסק מפורסם בגליציה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ"ז בניסן תקצ"ה לר' משה הכהן בכפר סמוך לזלוטשוב, ומילדותו התפרסם בהתמדתו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא, והיה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. קיבל סמיכה להוראה בגיל צעיר מאוד מגאוני הדור, והתחתן בגיל 16.

לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר, ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.

כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור.

בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי, מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ.


תקופת חייו של שלום מרדכי שבדרון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

פעלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"ם ייסד בברז'אן ישיבה בשם "תושייה" וקיווה כי היא תהיה הראשונה מתוך רשת ישיבות מודרניות.

היה נחשב לאחת הסמכויות התורניות הגבוהות ביותר בגליציה, ומכל רחבי אירופה נשלחו אליו שאלות הלכתיות, ואפילו גדולי הפוסקים כמו החפץ חיים התייעצו עמו בשאלותיהם. מסופר כי כאשר היו מתפעלים מידיעותיו המופלגות היה מצטנע באומרו שכל מי שחוזר כמה מאות פעמים על דבר זוכר אותו לפרטי פרטים.

פסיקתו הייתה מקורית מאוד, ואירע שקומם עליו רבנים קנאים. אחד מברי הפלוגתא החריפים שלו היה רבי צבי הירש שפירא ממונקץ', שבמהלך העימות ביניהם פרסם המהרש"ם חיבור בשם "גילוי דעת" בו ענה למקטרגיו.

היה בקי במספר שפות ובספרות המחקר, ונהג להתייעץ עם רופאים ומומחים בשאלות מקצועיות הנוגעות לתחומם. כתב תשובות בנושאים אקטואליים רבים, דוגמת שימוש בחשמל ושאלות רפואיות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר כמה עשרות חיבורים שחלק מהם אבדו.

מחיבוריו שנדפסו:

  • שו"ת מהרש"ם בששה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות.
  • דעת תורה חיבור גדול בכמה כרכים על שולחן ערוך יורה דעה. נדפס בחלקים במשך שנים רבות.
  • "גילוי דעת" על הסימנים ס"א - ס"ט שב"יורה דעה" ועל הלכות טרפות.
  • שו"ת דרכי שלום על כללי הש"ס והפוסקים.
  • תכלת מרדכי על התורה ודרשות (נדפס בעיר בז'ז'ני שבגליציה).
  • משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]