שלום מרדכי שבדרון
ערך זה עוסק במהרש"ם מברז'ן. אם התכוונתם לנכדו רבי שלום מרדכי שבדרון מירושלים, ראו שלום שבדרון.
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-ט"ז בשבט תרע"א), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן. רב ופוסק מפורסם בגליציה.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
נולד בכ"ז בניסן תקצ"ה לר' משה הכהן בכפר סמוך לזלוטשוב, ומילדותו התפרסם בהתמדתו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא, והיה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. קיבל סמיכה להוראה בגיל צעיר מאוד מגאוני הדור, והתחתן בגיל 16.
לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר, ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.
כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור.
בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי, מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ.
| תקופת חייו של שלום מרדכי שבדרון על ציר הזמן |
|---|
 |
פעלו [עריכה]
המהרש"ם ייסד בברז'אן ישיבה בשם "תושייה" וקיווה כי היא תהיה הראשונה מתוך רשת ישיבות מודרניות.
היה נחשב לאחת הסמכויות התורניות הגבוהות ביותר בגליציה, ומכל רחבי אירופה נשלחו אליו שאלות הלכתיות, ואפילו גדולי הפוסקים כמו החפץ חיים התייעצו עמו בשאלותיהם. מסופר כי כאשר היו מתפעלים מידיעותיו המופלגות היה מצטנע באומרו שכל מי שחוזר כמה מאות פעמים על דבר זוכר אותו לפרטי פרטים.
פסיקתו הייתה מקורית מאוד, ואירע שקומם עליו רבנים קנאים. אחד מברי הפלוגתא החריפים שלו היה רבי צבי הירש שפירא ממונקץ', שבמהלך העימות ביניהם פרסם המהרש"ם חיבור בשם "גילוי דעת" בו ענה למקטרגיו.
היה בקי במספר שפות ובספרות המחקר, ונהג להתייעץ עם רופאים ומומחים בשאלות מקצועיות הנוגעות לתחומם. כתב תשובות בנושאים אקטואליים רבים, דוגמת שימוש בחשמל ושאלות רפואיות.
מספריו [עריכה]
חיבר כמה עשרות חיבורים שחלק מהם אבדו.
מחיבוריו שנדפסו:
- שו"ת מהרש"ם בששה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות.
- דעת תורה חיבור גדול בכמה כרכים על שולחן ערוך יורה דעה. נדפס בחלקים במשך שנים רבות.
- "גילוי דעת" על הסימנים ס"א - ס"ט שב"יורה דעה" ועל הלכות טרפות.
- שו"ת דרכי שלום על כללי הש"ס והפוסקים.
- תכלת מרדכי על התורה ודרשות (נדפס בעיר בז'ז'ני שבגליציה).
- משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רבי שלום מרדכי שבדרון מברז'אן באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
