יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק[1] בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו (1555) בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614), היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
תוכן עניינים |
חייו [עריכה]
נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מביא מדבריהם בחיבוריו. חותנו, ישראל איידלס, היה עשיר ובנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם חיבר את ספריו. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.
עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו.[דרוש מקור]
התעניין גם בתורת הקבלה, פילוסופיה ואסטרונומיה, וחיבר חיבורים בעניינים אלו, שלא הודפסו.
נפטר בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.[2]
תלמידיו [עריכה]
בין תלמידיו הידועים נמנים:
- הרב ישעיה הלוי הורוביץ, בעל השל"ה.
- הרב יהושע בן יוסף מקראקא (הרב יהושע העשיל), בעל "מגיני שלמה".
- הרב אברהם רפפורט, בעל "איתן האזרחי".
- הרב יששכר בער איילינבורג, בעל שו"ת באר שבע.
- הרב פנחס הורביץ אב"ד פולדא.
- הרב לייב רופא אב"ד וינה.
- הרב מאיר הכהן, אביו של הש"ך.
חיבוריו [עריכה]
חיבר ספר בית ישראל על הטור והשולחן ערוך, הכולל ארבעה חלקים. שלושה מהם על הטור "דרישה" ו"פרישה" והגהות, חלק הדרישה כולל פלפולים בדברי הטור, וחלק הפרישה כולל פירושים פשוטים יותר בדברי הטור. החיבור נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין (Lublin) בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (1635 - 1638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.
החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הכולל חידושי דינים שנערכו כהערות על ה"דרכי משה". המדפיס במהדורת דירנפורט (Dyhernfurth) 1796-1790 כותב כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. ונעלם ממנו שהספר בשלימותו נדפס בטורים בהוצאת פרנקפורט דמיין תע"ב-תע"ו. החיבורים הללו נדפסו אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור.
החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" הוא החיבור "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט.
כמו כן חיבר קונטרס בכללי דיני תפיסה בספיקות.
כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד שלוש הארצות, ובפרט באיסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך (Sulzbach) בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.
חיבר גם חידושים על ארבע עשרה מסכתות מתוך התלמוד, שנשרפו בלבוב בחייו. כמו כן חיבר ספר דרשות וספר ביאורים על רש"י על התורה, וספר גדול של שו"ת, ואלו נשרפו שנתיים אחרי פטירתו, יחד עם הגהות רבות שרשם בשולי כל הספרים שלמד בהם.
לקריאה נוספת [עריכה]
- אוצר הגדולים, חלק ד עמודים קכו-קכח.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ לפי מחקריו היסודיים של הגינאלוג פאול יעקבי הנמצאים במרכז הבינלאומי לגינאלוגיה יהודית שבספריה הלאומית בירושלים, השם נכתב פלק ולא פאלק, ועד לסוף המאה הי"ח או ראשית המאה הי"ט השם פלק היה שמו הפרטי הגרמני של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע.
- ^ ראו עוד על דמותה בהקדמת בן המחבר לחיבור "דרישה ופרישה" על ארבעה טורים (הודפסה בראש חלק יורה דעה).
| תקופת חייו של יהושע פלק כץ על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל חלקי השולחן ערוך |
באר הגולה | באר היטב | ב"ח | ביאור הגר"א | בית יוסף | כנסת הגדולה | ברכי יוסף |
|
| על חלק אורח חיים |
מגן אברהם | ט"ז | פרי חדש | שערי תשובה | מחצית השקל | שולחן גבוה | מטה יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | משנה ברורה | כף החיים (סופר) | מור וקציעה |
|
| על חלק יורה דעה |
ש"ך | ט"ז | פרי חדש | פתחי תשובה | כרתי ופלתי | שלחן גבוה | שבט יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | כף החיים (סופר) | בית הלל | בית יצחק | חידושי הרי"ם | ערוגות הבושם |
|
| על חלק אבן העזר |
חלקת מחוקק | בית שמואל | פתחי תשובה | בית הלל | חידושי הרי"ם |
|
| על חלק חושן משפט |
סמ"ע | ש"ך | ט"ז | פתחי תשובה | אורים ותומים | נתיבות המשפט | קצות החושן | חידושי הרי"ם |
|
