יעקב לורברבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא או הנתיבות [משפט] על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן המשפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770[1] - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832). רב אורתודוקסי, פוסק, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב היה בן למשפחת רבנים מיוחסת, ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי מחבר הספר "חכם צבי". אביו, ר' יעקב משה לוברבוים, נפטר בטרם נולד, והוא גדל בבית רבי יוסף תאומים. בהמשך הוא למד אצל רבי משולם איגרא מטיסמניץ.

בתחילה כיהן כרב במנוסטריץ', ובשנת 1791 התמנה לרב בקאלוש שבגליציה[2], בה כתב רבים מספריו. היה אב בית הדין של קאלוש ובשנת 1809 התמנה לרבה של ליסא. בתקופת כהונתו גדלה הישיבה בעיר במאות תלמידים.

בשנת 1821 עזב בפתאומיות את ליסא, ונסע לגליציה. השערות רבות נאמרו בעניין, החל מבעיות עם פרנסי העיר, ועד המלחמה ברפורמה. אך מתברר כי נסע על מנת לגרש את אשתו, ומאחר ומכר את נכסיו לא יכול היה לשוב לליסא מכיוון והיה נחשב נתין זר, בשל כך חזר שוב לקאלוש, משם נסע ללבוב.[3] בשנת 1828 התקבל לרב בסטרי (Stryi) שבגליציה (כיום אוקראינה), שם נפטר בכ"ה באייר תקצ"ב (25 במאי 1832).

רבי יעקב נודע במלחמתו חסרת הפשרות נגד היהדות הרפורמית. במלחמתו שיתף פעולה עם רבי עקיבא איגר מפוזנא, ורבי משה סופר ה"חת"ם סופר" מפרשבורג, עמם היה בקשרים חמים. תלמידיו המפורסמים היו רבי צבי קלישר ורבי אליהו גוטמכר - שניהם ממבשרי הציונות.

פרסומו לדורות בא מספריו ההלכתיים, ובעיקר מספריו "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט". לאחר שפרסם את "נתיבות המשפט" בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, ופרסם ספר חדש בשם "יאיר נתיב", ובו הוא מפריך את השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו.

תקופת חייו של יעקב לורברבוים על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית חיבוריו נערכו על פי סגנונו של רבי יהונתן אייבשיץ.

  • חוות דעת - על שלחן ערוך חלק יורה דעה (1799).
  • מקור חיים - על שלחן ערוך אורח חיים ועל הט"ז ומגן אברהם (1807).
  • תורת גיטין - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל סדר נשים (1813).
  • בית יעקב - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל מסכת כתובות (1823).
  • נתיבות המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט והשגות הספר קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, (1809).
  • יאיר נתיב - תשובות להשגותיו של בעל "קצות החושן" על "נתיבות המשפט".
  • סידור דרך החיים, עם הלכות יומיומיות (1828).
  • מעשה ניסים - על הגדה של פסח (1801).
  • נחלת יעקב - חדושים על אגדות הש"ס (1849).
  • קהילת יעקב - על הלכות קידושין והלכות יום טוב (1831).
  • אמת ליעקב - על אגדות הש"ס (1855).
  • אמרי יושר - על מגילת רות (1805)
  • תעלומות חכמה - על מגילת קהלת (1804)
  • צרור המור על שיר השירים (1805).
  • פלגי מים - על מגילת איכה (1805).
  • מגילת סתרים - על מגילת אסתר (1808).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש המקדימים את שנת לידתו לה'תק"ח, ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ג, עמ' 431
  2. ^ אין להחליפה בקאליש הפולנית כפי שעשו כמה מכותבי תולדותיו.
  3. ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', עמ' 432-433.