איוו אנדריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איוו אנדריץ
Иво Андрић
Andric Ivo.jpg
לידה 10 באוקטובר 1892
טראווניק, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ב-בוסניה הרצגובינה)
פטירה 13 במרץ 1975 (בגיל 82)
בלגרד, יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה
עיסוק סופר
לאום יוגוסלבי
שפות היצירה סרבית, קרואטית, סרבו-קרואטית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושאי כתיבה חיים בין מזרח למערב, ריקנות
פרסים פרס נובל לספרות (1961)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן "איוו" אנדריץ', (בסרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, ‏10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית- 13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961. כתיבתו עוסקת בחיים בין מזרח למערב, בריקנות, ובניסיון להתגבר על האבסורד באמצעות האמנות. אנדריץ' היה חבר באקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות.

אנדריץ' נולד להורים ממוצא קרואטי בכפר ליד טראווניק (שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית). שמו המקורי היה איוון, אבל הוא נודע בשם החיבה, איווֹ. כשהיה בן שנתיים נפטר אביו. אמו, שלא יכלה לכלכל את המשפחה, שלחה אותו להתגורר עם משפחתה בווישגרד בבוסניה-הרצגובינה (כיום בשטח רפובליקה סרפסקה), עיר השוכנת על נהר הדרינה. נהר זה התפרסם בעקבות ספרו "גשר הדרינה".

למד בוישגראד, סרייבו, וינה, קרקוב וגראץ. התמחה בהיסטוריה בתחום התרבות הבוסנית תחת השלטון העות'מאני וב-1924 קיבל תואר דוקטור. שמו נקשר בתנועת "בוסניה הצעירה" שלקחה אחריות על ההתנקשות בפרנץ פרדיננד הארכידוכס ב-1914. מאוחר יותר, לאחר המלחמה הפך לדיפלומט ושירת בשגרירויות של בירות אירופאיות.

פרסם סיפורים ומסות, ביניהם: "תולדות טרווניק" (בלגרד 1945), "גשר הדרינה" (בלגרד 1945), "חצר השטן" (1954), "תמרורים לצד הדרך" (פורסם לאחר מותו בבלגרד 1977).

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוו אנדריץ' בוויקישיתוף


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.