ברכת הגשמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברכת גשמים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת הגשמים

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כְּהָמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחָבִי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כְּאַיָּלוֹת – אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֵת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאָלֶף אֲלָפִים וְרַב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת, נִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשֹׂבַע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶבֶר מִלְטְתָּנוּ, וּמְחֹלָיִּם רָעִים וְרַבִּים דַּלְתָּנוּ. עַד הִנֵּה עָזַרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עָזַבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּנוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל רָב הַהוֹדָאוֹת

בבלי ברכות נט ב

ברכת הגשמים היא ברכת הודאה שמברכים על ירידת גשם, במקרה שבו הגשמים מביאים לשמחה מיוחדת.

מתי מברכים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור לברכת הגשמים הוא במסכת ברכות: "...מאימתי מברכין על הגשמים - משיצא חתן לקראת כלה". רש"י בפירושו לתלמוד, מסביר שהאלגוריה מכוונת לשלולית מים המקפצת לקראת כל טיפה הנופלת עליה: "שהמים קבוצים על הארץ, וכשהטיפה נופלת עליה, טיפה התחתונה בולטת לקראתה".[1]

התלמוד מתחיל את הדיון בשאלה מתי יש לברך ברכה זו בסתירה בין משנה לברייתא. במשנה כתוב כי יש לברך ברכת הטוב והמטיב, ואילו בברייתא מובא נוסח ברכת הגשמים. במסקנת הדיון בתלמוד ישנן שתי אפשרויות להסביר את הסתירה:

  • האפשרות הראשונה תלויה בכמות: אם יורד הרבה גשם - אז מברכים ברכת הגשמים, ואם יורד מעט - אז מברכים ברכת הטוב והמטיב.
  • האפשרות השנייה תלויה במניע: אם יש לאדם קרקע חקלאית הזקוקה לגשם - עליו לברך ברכת הטוב והמטיב, ואם אין לו - עליו לברך ברכת הגשמים.[2]

התלמוד הירושלמי דן בשאלה של העונה בה יש לברך ברכה זו.[3] מובאת שם מחלוקת בעניין, בין רבי יוסה בשם רבי זעירא לבין רבי תנחום. רבי יוסה אומר כי ברכה זו תוקנה רק למקרה בו הייתה בצורת וחכמים גזרו תענית, ואז כשיורד הגשם יש לברך את ברכת הגשמים. לעומתו, רבי תנחום סבור שבכל פעם שמתחיל לרדת גשם - יש לברך ברכת הגשמים. להלכה נפסק שברכת הגשמים אינה קשורה דווקא לתענית לאחר בצורת, אלא בכל פעם שיורדים גשמים יש לברך אותה.[4]

הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם פוסק בהלכות תעניות שכאשר יש בצורת והציבור מתענה ויורדים גשמים - יש לקרוא הלל, וכלל אינו מזכיר בהלכות אלו של תעניות את ברכת הטוב והמטיב או ברכת הגשמים.[5] בהלכות ברכות, לעומת זאת, לגבי ברכת הגשמים וברכת הטוב והמטיב, הרמב"ם מקבל את החילוק של התלמוד, ואף מוסיף לו מקרה שלישי: אדם שיש לו קרקע חקלאית - מברך ברכת שהחיינו; אדם שיש לו קרקע חקלאית בשותפות עם אדם אחר - מברך ברכת הטוב והמטיב; ואדם שאין לו קרקע חקלאית משלו - מברך ברכת הגשמים.[6]

השולחן ערוך פוסק באופן שמשתמע לשתי פנים: "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם, אע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כל כך שרבו על הארץ, שיעלו עליהם אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה."[7] בלשונו ניתן לראות כי מדובר בברכת הגשמים, שכן הוא מזכיר את ההגדרה "שיעלו עליהם אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה" הדומה מאוד בצורתה להגדרת התלמוד בנוגע ל"משיצא חתן לקראת כלה".[4] לכאורה ניתן לראות כי הוא חולק על הרמב"ם, שכן הוא מזכיר שיש לברך את הברכה רק לאחר עצירת גשמים ולא בכל מקרה, אך הרב משה צבי נריה מפרש כי לא מדובר בבצורת ממש, אלא בכל פעם ששמחים בירידת גשמים לאחר שהם חסרו - ניתן לברך.[4]

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד לאחר שמביא את הנוסח הברכה, דן בנוגע לחתימתה: "רבי יוחנן מסיים בה הכי: 'אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו... תשתחוה, ברוך אתה ה' רוב ההודאות' - רוב ההודאות ולא כל ההודאות?! - אמר רבא: אימא 'האל ההודאות'. אמר רב פפא: 'הלכך נימרינהו לתרוייהו (נאמר את שתי האפשרויות): רוב ההודאות והאל ההודאות."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]