ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מרדכי היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "מרדכי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מרדכי (פירושונים).

[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|280px|ממוזער|מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884]] [[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|שמאל|ממוזער|220px|מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר]]

אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי
ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון

מָרְדֳּכַי[1] הַיְּהוּדִי היה בן דודה של אסתר המלכה[2]. מרדכי שירת בחצר המלך הפרסי אחשוורוש, כנראה כשופט[3], ושם נקלע לסכסוך עם המן[4] כאשר יזם המן טבח מתוכנן ביהודי ממלכת פרס. מרדכי ביקש מאסתר לפנות למלך אחשוורוש על מנת לסכל את מזימתו של המן, והיהודים ניצלו. לאחר תלייתו של המן תפס מרדכי את מקומו כמשנה למלך אחשוורוש.

קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר המדאן שבאיראן; ואולם, גם בגליל, סמוך לקיבוץ ברעם, נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

שמו, זיהויו ותוארו[עריכת קוד מקור]

השם "מרדכי" הוא כנראה שם בבלי, ויש המשערים שמקורו הוא בשם האל הבבלי הראשי מרדוך[5]. בתלמוד[6] מופיע רמז לשמו בפסוק "ואתה קח לך בשמים ראש מור דרור"[7], המתורגם לארמית כ"מרי דכי"[8].

במשנה נאמר כי מרדכי היה נקרא גם פתחיה, על שם בקיאותו בשבעים לשון, והוא פתחיה שהיה ממונה על קרבנות העוף בבית המקדש[9].

בתלמוד הבבלי[10] ביארו שזאת היא גם הסיבה שבשלה הוא מכונה בספר עזרא[11] מרדכי בלשן, מפני שהוא היה "בייל לישני".


רקע היסטורי[עריכת קוד מקור]

בתעודה שהתגלתה מימי חשיארש הראשון, המזוהה עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה - שם המזכיר את שמו של מרדכי, שמופיע במגילה כמי שהתמנה למשנה למלך אחשוורוש.

השינוי במעמדו של מרדכי[עריכת קוד מקור]

בתחילת המגילה[12] מתואר מרדכי כשופט, "יושב בשער"[13]. לאחר שאחשורוש מצווה לתלות את המן, מתמנה מרדכי למחליפו[14], ובכך הופך מרדכי לאחד מבכירי שריו של אחשורוש. בסוף המגילה מתואר מרדכי כמשנה למלך אחשורוש[15].

במגילת אסתר, פרק ב' מוזכר ייחוסו של מרדכי כ"מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני", כלומר משבט בנימין (וחז"ל דרשו דרשות נוספות במשמעות הייחוס לבנימין[16]). מסופר שגלה בגלות יכניה. בתלמוד מוסבר שבין שמעי לקיש אבי שאול המלך היו דורות רבים, וייחוסו מתואר כך: "יאיר בן שמעי בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

התלמוד מסביר שהכינוי "היהודי", שמשמעותו משבט יהודה, נובע מכך שאמו הייתה משבט זה[17]. שיטה נוספת מסבירה שמרדכי היה משבט בנימין, אך גלה עם שבט יהודה - ולכן מכונה מרדכי "היהודי"[18].

מרדכי נמנה בתלמוד בין דייני הכנסת הגדולה שישבה בירושלים, לאחר עלייתו של מרדכי עם עולי זרובבל בימי כורש מלך פרס[19], ואף לאחר ששב לגולה המשיך להיות בקשר עמם וקבע בעזרתם את ימי הפורים לימי חג לדורות[20].

בספר עזרא נזכר אדם בשם מרדכי בין שבי הגולה: "וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל". חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי[21]. את המילה בלשן דרשו, בין השאר, ככינוי שניתן למרדכי על שם שהיה יודע שבעים לשון (בנוטריקון: בשבעים לשון) או על שם שהיה בולל לשונות ודורש אותן (שהיה דורש את משמעות המילים)[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ לפי המסורה הניקוד על האות ד הוא חטף קמץ, אך מקובל בלשון המדוברת לבטא מָרְדְּכַי עם שווא נע. פירוט נוסף בנושא מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ ההנחה הרווחת לפי אסתר הייתה אחייניתו, מקורה בתרגום שני על אסתר, ב', ז'.
  3. ^ הפסוק באסתר ב' אומר "מרדכי יושב בשער המלך", כשבמקרא יושב בשער הכוונה לדיין-שופט, כמובא בקישורים חיצוניים
  4. ^ שהמדרש (מובא במסכת מגילה טו ע"א) מתאר אותו כעבדו של מרדכי לפני התקופה המדוברת במגילה
  5. ^ מקור: http://hebrew-academy.org.il/2012/03/05/מרדכי-על-ניקוד-השם-במגילה/
  6. ^ מגילה י ע"ב
  7. ^ שמות ל' כ"ג
  8. ^ בתרגום אונקלוס הגרסה היא "מריא דכיא"
  9. ^ ראו מסכת שקלים, פרק ה', משנה א'.
  10. ^ מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'.
  11. ^ עזרא, ב', ב'.
  12. ^ פרק ב
  13. ^ יושב בשער, בקישורים חיצוניים
  14. ^ פרק ח
  15. ^ בפרק י
  16. ^ מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד ב'.
  17. ^ מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד ב'.
  18. ^ רש"י ואבן עזרא, אסתר, ב, ה.
  19. ^ בבלי מגילה יג ע"ב ו-טז ע"ב
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב', עמוד א' ודף ז', עמוד א'.
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב'.
  22. ^ ממדרש שם זה התגלגלו המונחים בַּלשן ובלשנות בלשון ימינו.

קטגוריה:אישים במגילת אסתר קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל