מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל האוויר הישראלי לחם במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון 7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע. מאז ולאורך המלחמה החיל לחם בכל החזיתות - בחזית העיקרית שברצועת עזה, החזית הצפונית בלבנון ובסוריה, וכנגד מעורבות איראן והחות'ים במלחמה.
נכון לפברואר 2024 פגע החיל בכ-31,000 מטרות בכלל הזירות, מתוכן כ-26,000 תקיפות בוצעו באמצעות מטוסי קרב[1]. נכון ל-21 ביולי 2024, במלחמה נפלו כ-16 חללים מזרוע האוויר: 9 חללים מיחידת שלדג, 3 חללים ממערך ההגנה האווירית, 2 חללים מיחידת 669, חללה אחת מלהק הציוד וחללה נוספת ממערך הבקרה[2].
- עוד ביומה הראשון של המלחמה היה חיל האוויר מעורב בתקיפות ברחבי רצועת עזה. באותו היום חיל החריב את "מגדל פלסטין", שהכיל תשתיות טרור של חמאס[3].
- לאורך המלחמה וגם במקביל לתחילת התמרון הקרקעי היה חיל האוויר מעורב בקרבות שונים, ובהם קרב ח'אן יונס, קרב ג'באליה וקרב עזה.
- כשבוע שלאחר המלחמה החל פינוי צפון רצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב בהפצת הכרוזים הקוראים לתושבי האזור לנוע דרומה.
- לאורך המלחמה חוסלו על ידי חיל האוויר בכירים ובהם איימן נופל (17 באוקטובר), ג'יהאד מוחייסן וג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי (19 באוקטובר), ומרואן עיסא (11 במרץ).
- ב-17 באוקטובר הואשם חיל האוויר בהפגזת בית החולים הערבי אל-אהלי, אך הוכח שהפיצוץ אירע כתוצאה משיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי.
- 2 בינואר - אירעה ההתנקשות בסאלח אל-עארורי בלבנון.
- ב-12 בפברואר חיל האוויר לקח חלק במבצע יד זהב לחילוצם של שני חטופים ברצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב גם בחיפוי במבצע ארנון ב-8 ביוני שבו חולצו ארבעה חטופים נוספים.
- ב-28 במרץ חיל האוויר יוחסה לחיל האוויר תקיפה ליד שדה התעופה הבין-לאומי חלב.
- ב-1 באפריל יוחסה לחיל האוויר ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, ליד הקונסוליה האיראנית בדמשק שבסוריה. כתגובה, ב-14 באפריל איראן תקפה את ישראל באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. התקיפה נבלמה, גם בזכות מערך ההגנה האווירית. כמספר ימים לאחר מכן ישראל תקפה שוב בבסיס חיל האוויר האיראני.
- 13 ביולי - התקיפה הישראלית באל-מוואסי שחיסלה את ראפע סלאמה, וייתכן שגם את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית.
- 21 ביולי - בפעם הראשונה בתולדות המדינה, תקף חיל האוויר מטרות של החות'ים בתימן במסגרת מבצע יד ארוכה.
ישראל
אלוף תומר בר
