פרשת בני הערובה בבארי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
פרשת בני הערובה בבית פסי כהן שבקיבוץ בארי התרחשה ביום הראשון של מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח שהתרחש בקיבוץ. במהלכה ירה טנק של צה"ל שני פגזים על המחבלים ששהו בבית ובו בני ערובה, פגז אחד באזור השעה 17.00 בסמוך לבית, והשני באזור השעה 19.00 לאזור עליית הגג.
האירוע היה חלק ממתקפה של 300 מחבלי חמאס שחדרו לקיבוץ וחוללו טבח נרחב בתושביו, הרגו למעלה ממאה תושבים ולקחו בשבי עשרות, תוך שכוחות הבטחון אינם בשליטה על הנעשה במרחב הקיבוץ לאורך כל היום, וישנה אי בהירות לגבי כמות ומיקום המחבלים בשטח ולגבי המשמעויות של המשך הקרב עם הכניסה אל שעות החשכה. כחלק מן המתקפה נלקחו 14 בני ערובה על ידי כ-40 מחבלי חמאס לביתה של פסי כהן. תכנון המחבלים היה לחטוף את בני הערובה לרצועת עזה. בבית זה התנהל קרב בין לוחמי ימ"מ וצה"ל בפיקודו של תא"ל ברק חירם לבין המחבלים. בסופו של הקרב נהרגו 12 בני ערובה וכל המחבלים, למעט אחד שנכנע. שתי בנות ערובה ניצלו. בתקשורת הישראלית והבינלאומית עלו טענות מפי ניצולים וקרובי משפחה שפגזי הטנק הם שהרגו את בני הערובה, מה שהתברר לימים כשגוי, הן בתחקיר הפנימי של חיל השריון, הן בתחקיר האוגדה והן בתחקיר האזרחי של רשות העתיקות.[1]
מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השתלטות המחבלים על בני הערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 באוקטובר 2023, ליל שמחת תורה, אירחה פסי כהן,[2] בביתה שבבארי, את אחותה חנה, בעלה יצחק סיטון ובנם טל סיטון שנשארו ללון. למחרת בשעה 06:29 בבוקר החלה מתקפת הפתע של החמאס על יישובים רבים בדרום ישראל ובמרכזה. עם הישמע אזעקות צבע אדום בבוקר 7 באוקטובר נכנסו פסי ואורחיה לממ"ד. בשעה 12:56 פרצו המחבלים לבית. הם רצחו את יצחק סיטון ופצעו את טל סיטון.[3]
המחבלים גררו לביתה של פסי כהן את השכנים מהבתים הסמוכים: אילה ("איילוס") חצרוני והתאומים בני ה-12 ליאל וינאי שגדלים אצלה, חוה בן עמי מהבית ממול, זאב וזהבה הקר, וכן סוהיב אבו עמר, נהג אוטובוס ממזרח ירושלים שהמחבלים חטפו מהמסיבה ברעים כדי שישמש להם מתורגמן. האחרונים שהובלו לבית היו הדס ועדי דגן, ואיתם בני הזוג יסמין פורת וטל כץ, שנמלטו ממסיבת הטבע נובה שליד קיבוץ רעים ומצאו אצלם מקלט. הם הובלו לבית של פסי בסביבות השעה 15:00, אחרי שהמחבלים פוצצו את דלת המקלט בביתם של הזוג הדס.[3]
היו בבית 14 בני ערובה ואיציק סיטון ההרוג. המחבלים הושיבו את בני הערובה סביב שולחן האוכל. בשעה זו עדיין לא הגיעו כוחות משטרה וצה"ל, אך המחבלים חשבו שהם מוקפים כוחות ביטחון. מפקד המחבלים שאל את יסמין פורת, באמצעות המתורגמן החטוף, אם היא מכירה אנשים במשטרה, היא השיבה בחיוב והוא ביקש ממנה להתקשר. הוא הורה לה לומר למשטרה שהם 50 בני ערובה (ולא 14), ושהם נמצאים בחדר האוכל. הוא דיבר עם השוטרים בטלפון ודרש שייתנו להם לקחת את בני הערובה לרצועת עזה מבלי שהצבא יפגע בהם, אחרת הם יוציאו את בני הערובה להורג אחד אחד.[4]
הקרב בין כוח צה"ל וימ"מ למחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הגיע למקום כוח של צה"ל וימ"מ, והתנהל קרב יריות ממושך בינו לבין המחבלים שהשתלטו על הבית.
בזמן קרב הירי שוחח חסן חמדונה, מפקד חוליית המחבלים, בטלפון עם משטרת ישראל. בשיחתו הודיע כי בכוונתו להיכנע, ובמשטרה הודיעו לו שאם ברצונו לעשות זאת, עליו להתפשט ולצאת החוצה עם בת הערובה ששוחחה איתם בתחילת השיחה. כשעשה זאת, הציע לשאר המחבלים שייכנעו גם הם, אולם הם סירבו, ואיימו עליו שאם הוא ייצא החוצה וייכנע הם ייראו זאת כבגידה ויהרגו אותו. הירי פסק, והוא יצא עם בת הערובה יסמין פורת כשהיא צמודה לגופו ומשמשת עבורו כמגן אנושי. פורת סיפרה שכאשר הם יצאו לחצר היא ראתה שם את בן זוגה שוכב כפות ופניו לקרקע ולידו עוד שלושה בני ערובה. היא קראה לו והוא הרים את ראשו. כשהמחבל הגיע עם יסמין לחיילים והשוטרים שעמדו מנגד הוא שחרר אותה. החיילים אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. הוא ויסמין פורת נחקרו בשטח וגילו שיש בבית וסביבו 40 מחבלים ו-13 בני ערובה. בסיום החקירה לוחמי הימ"מ הורו לו לכרוז במגפון לחבריו להיכנע. הוא ביצע זאת ואף קרא לשאר המחבלים בשמותיהם הפרטיים.
האש חודשה, המחבלים ירו רקטת RPG, ושני לוחמי ימ"מ ירו שני טילי לאו אל עבר הבית.
לפי התחקיר בניו-יורק טיימס, התפתח ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ, שקיווה שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם, שביקש לסיים את האירוע עד רדת החשכה.[5] את ההסבר להחלטתו ניתן למצוא בדברי אל"מ אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 שסיפר: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים".[6]
קרב ירי זה נמשך עד שבסופו של דבר חירם פקד על הטנק, ולגרסתו הורה: "תפרוץ פנימה, גם במחיר של נפגעים אזרחים". הטנק, בפיקודו של סגן אלוף סלמן חבקה,[7] ירה פגז אל עבר גג הבית (בנוסף לפגז נוסף שנורה כבר באזור השעה 17.00 בסמוך לקרקעית הבית). הדס דגן, בת הערובה היחידה ששרדה את המתקפה (מלבד יסמין פורת ששוחררה לפני כן), העידה שההפגזה הביאה למותם של המחבלים ושל כל בני הערובה כולל בעלה.[8] מאידך, תחקיר חיל השריון, תחקיר האוגדה והתחקיר האזרחי של רשות העתיקות הגיעו למסקנה שבני הערובה נהרגו מירי נשק קל עם כדורי 7.62 עוד לפני ירי פגז הטנק אל עבר גג הבית.[9]
לפני התחקירים האמורים, בתגובה לשאלות התקשורת לגבי האירוע, דובר צה"ל מסר כי "האירוע יתוחקר באופן מעמיק ומפורט, כמו כל אירועי 7 באוקטובר, ברגע שעצימות המלחמה תאפשר זאת".[10]
כחודש וחצי לאחר ההפגזה זוהו שרידי גופתה של בת הערובה ליאל חצרוני, שהוגדרה כילדה הנעדרת האחרונה. היא שהתה בבית המופגז לצד אחיה התאום ואחות סבתם, שנהרגו גם הם.
סיקור תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שיחת הטלפון של בת הערובה יסמין פורת למשטרה, היא הוכרחה על ידי המחבלים לומר שבמקום מוחזקים 50 בני ערובה ושמדובר בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שגרם לדיווחים מוטעים במהלך האירוע.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://www.jdn.co.il/news/2153505/
זמן אמת עונה 7 | בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (במסגרת התוכנית זמן אמת)", באתר יוטיוב, 7 בדצמבר 2023- לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
- שיחה עם יסמין פורת, ניצולה מהטבח בבארי, סרטון בערוץ "סיון רהב מאיר", באתר יוטיוב, 11 באוקטובר 2023
ניו יורק טיימס, תא"ל חירם לניו יורק טיימס: הוריתי למפקד הטנק בבארי לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023- יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
- שי לוי, ליאור שלו, פרשת ברק חירם היא מחדל. זה רק לא המחדל שמימין ומשמאל מתעקשים לדבר עליו, באתר מאקו, 29 בפברואר 2024
- Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, 23 בדצמבר 2023
- בלעדי: הקצין שלחם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:07)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ N12 - תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם..., באתר N12, 2024-04-02
- ^ פסי כהן, באתר של קיבוץ בארי
- ^ 1 2 לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
- ^ הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, כאן 1
- ^ Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, 23 בדצמבר 2023
- ^ נוב ראובני, בלעדי: הקצין שלחם לצד תא"ל חירם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה
- ^ תחקיר אירוע ירי הטנק בבארי: החטופים נורו ונרצחו על ידי המחבלים מטווח קצר
- ^ לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023; ניו יורק טיימס, מפקד אוגדה 99 על הלחימה בבארי: הוריתי למפקד הטנק לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023
- ^ N12 - תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם..., באתר N12, 2024-04-02
- ^ צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם
- ^ בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, באתר ערוץ 7
