קרב מוצב פגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קרב מוצב פגה (מגן בארי)
סכימה של מוצב פגה
מערכה: מתקפת הפתע על ישראל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכי הסכסוך 7 באוקטובר 2023 (כ-12 שעות)
מקום מוצב פגה
קואורדינטות
31.4511, 34.4697
תוצאה לוחמי גדוד 13 הדפו את מחבלי החמאס לאחר לחימה עיקשת ואבדות רבות
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חמאסחמאס חמאס

כוחות
אבדות

14 הרוגים מלוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני

עשרות מחבלים נהרגו

מפה

קרב מוצב פגה, הוא אחד הקרבות הראשונים במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. בקרב לחמו 25 לוחמי פלוגה מבצעית ג' של גדוד 13 ומחלקת מרגמות של המסייעת של חטיבת גולני נגד כ-150 מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על מוצב פגה בגבול רצועת עזה. שלושה עשר לוחמים מגדוד 13 של חטיבת גולני נהרגו במהלך הקרב ובעקבותיו. בצד חמאס, עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מוצב פגה (בשמו הרשמי 'מגן בארי') נמצא דרומית לנחל עוז, כשלוש מאות מטרים מהגבול עם רצועת עזה, מול הכפר ג'וחור א-דיכ. באותו זמן הגנה על המוצב פלוגה מבצעית ג' של גדוד 13 מחטיבת גולני.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 2023, סביב השעה 6:30 בבוקר, החלו אזעקות ונפילות של ירי תלול מסלול בסביבות מוצב פגה. מוצב פלוגתי שמנה כ-25 לוחמים. הלוחמים שהיו במוצב נכנסו למרחב המוגן שבחדר האוכל, חלקם ללא ציוד הלחימה שלהם. שמונה חיילי צוות המרגמות בפיקוד סמל איתמר בן יהודה וסמל יקיר לוי, החיילים בפיקוד של איתמר נכנסו למיגונית של שטח המרגמות וסמל יקיר רץ להביא מחסניות וקסדות לחייליו. כעבור כרבע שעה, החלו להתקבל במוצב התרעות על חדירת מחבלים דרך הגבול וקולות ירי נשמעו במוצב עצמו. באותו הזמן, דקל סויסה, מפקד מחלקה בפלוגה, היה הקצין היחיד במוצב ומפקד המוצב בפועל. המחבלים נכנסו למוצב דרך השער האחורי וסויסה יצא מהמחסה עם שישה חיילים כדי להילחם בפושטים. סויסה הציב את הלוחמים שלו בכל הכניסות והיציאות של המוצב. עד מהרה, הבינו כי הם נמצאים בנחיתות מספרית משמעותית מול קרוב ל־100 מחבלים חמושים היטב. חיילים שנפצעו פונו לחדר האוכל. במקביל, החיילים שהיו במיגונית ליד המרגמות נתקלו והרגו כמה מחבלים תחת אש כבדה ביותר, תוך שהם מסתתרים בין הנגמ"שים. לאחר דקות של לחימה נפצעו מספר חיילים והתבצע פינוי תחת אש תופת של הפצועים לתוך המרחב המוגן של המוצב (חדר האוכל) שלום שטרית נפצע קשה ברגלו והתחבא מתחת לנגמ"ש, ואיתו התחבא גם שגיב כהן, עד שחולצו.

סביב השעה שמונה בבוקר, הגיעה לאזור המוצב תגבורת של נמ"ר עם לוחמים בפיקוד מפקד מחלקה טשאגר וסמ"פ שהיו בכוננות במרחק של כקילומטר מהמוצב. תוכניתו הייתה לחלץ את הלוחמים באמצעות שני נמרים נוספים שחנו במוצב. המחבלים שארבו בשטח פוצצו מטען על כבש הנמ"ר, מה שמנע ממנו להיפתח, הוציא את המקלע שלו משימוש וסיכל את תוכנית הפינוי. בתוך המוצב, איתמר כהן נהרג לאחר שניסה לירות טיל לאו לעבר המחבלים וסויסה פינה את גופתו לחדר האוכל מחשש לחטיפתה. בשעה 8:30 החל גל שני של פלישה למוצב, במהלכו המחבלים ירו טילי כתף וזרקו רימונים.

בהוראת סויסה כל הלוחמים התבצרו בחדר האוכל, כאשר סמל המחלקה ועוד חמישה לוחמים נלחמים בחוץ בלי אפשרות להגיע אל חדר האוכל ולבסוף חולצו ע״י הנמ״ר. סויסה עצמו נהרג יחד עם עוד חייל, רועי פרי, תוך כדי לחימה בכניסה הראשית למוצב כאשר הצליחו להדוף את המחבלים לזמן מה. לאחר שכל ניסיונות המחבלים לכבוש את חדר האוכל כשלו בשל ההגנה העזה של הלוחמים, המחבלים הצמידו מזרנים בוערים לחדר האוכל מבחוץ שהתמלא בעשן סמיך החיילים מספרים שבקושי היה אפשר לנשום העשן המחניק גם דרדר מאוד את מצב הפצועים שנהרגו לאחר מכן. מטרתם הייתה להבריחם החוצה לשטח השמדה. סביבות השעה 13:00, לאחר שהבינו שלא יוכלו להישאר יותר בחדר האוכל, באומץ אדיר וגבורה עצומה חמישה לוחמים (ליאור עזיזוב, עידן רז, שלו ברנס, איתי גליסקו ויקיר לוי הי"ד) יצאו להסתערות אל מול עשרות מחבלי הנוחבה ונהרגו תוך כדי לחימה. הלוחמים שהשארו בתוך חדר האוכל מספרים שלאחר הסתערו זו שרר שקט והיה נראה שהלוחמים הרגו או הבריחו את המחבלים ובכך הצילח הלוחמים שיצאו הצילו את שאר לוחמי המוצב.

הנמ"ר של מפקד המחלקה טשאגר והסמ"פ ובתוכו 17 חיילים, חלקם פצועים, נסע קודם לכן לצומת סעד בכדי לפנות את הפצועים, שם הם קיבלו פקודה להצטרף ללחימה בגזרת נחל עוז. בסביבות השעה 15:00 הגיע למוצב מסוק קרב שירה על המחבלים הבודדים שנשארו במוצב, הרג את חלקם והבריח את היתר. אחר הצהריים סביב השעה 17:00, הגיעה למוצב תגבורת חיצונית של כוח לוט"ר שפרץ פנימה והשתלט על המוצב. הקרב הסתיים לאחר כ-11 שעות לחימה. בסביבות השעה 18:00 יצאו לכיוון המוצב 3 רכבי פנתר לחילוץ פצועים, כאשר באחד מהם היו 5 לוחמי גולני מגדוד 13. הרכב עם הלוחמים נפגע מטיל קורנט כ-100 מטר מהמוצב. כתוצאה מהפגיעה, דולב אמויאל נהרג ורון חריר נפצע[5][6].

סמ"ר חיים מאיר עדן שנפצע קשה בקרב מוצב פגה, נפטר מפצעיו בבית החולים כחודשיים לאחר מכן[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  3. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  5. ^ נפגע מנ"ט, נחשב להרוג - ושב לחיים: הנס של רון, נבדק ב-2024-04-01
  6. ^ קרן נויבך, סמ"ר דולב אמויאל שמע את מצוקת חבריו בנחל עוז, נסע לעוטף כדי לנסות להציל את חבריו בקרב - ממנו לא חזר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2024
  7. ^ סמ"ר חיים מאיר עדן ז"ל, באתר צה"ל