עוצבת חצי האש במלחמת חרבות ברזל
 | |
| סוג היחידה | חטיבת קומנדו במילואים |
|---|---|
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים |
 אלוף-משנה עידו קס |
| יחידת האם |
 עוצבת האש |
| יחידות משנה |
|
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | רצועת עזה |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אבדות | 21 לוחמים נהרגו |
במלחמת חרבות ברזל לחמה עוצבת חצי האש (חטיבה 551). בשלב הלחימה העצימה בתמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה. כוחות החטיבה לחמו בצפון רצועת עזה, תחילה תחת עוצבת סיני ובהמשך תחת אוגדה 162, וסייעו בהכנעת חטיבת צפון הרצועה של חמאס. החטיבה סייעה בהחזרתן של חמש גופות חטופים מ-7 באוקטובר. במהלך המלחמה נפלו 21 מלוחמיה ומקציניה של החטיבה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.
קרב שדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב שדרות
ביום מתקפת הפתע הוזנקו כוחות החטיבה לסייע בקרבות הבלימה. החטיבה פעלה ונלחמה בעיר שדרות יחד עם כוחות חטיבת הצנחנים ויחידת מגלן על מנת להדוף את המחבלים ולהחזיר שליטה מלאה לעיר. ב-9 באוקטובר נמשכו הקרבות נגד מחבלים שהסתתרו בבתי העיר. במהלך הקרבות נהרגו שלושה לוחמי גדוד 7008 סרן (במיל') יובל הליבני, רס"ן (במיל') ד"ר איתן מנחם נאמן, רס"ר (במיל') אביחי אמסלם.[8][9][10]
קרב בית חאנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב בית חאנון (2023–2025)
עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, כבר בסוף אוקטובר 2023, פשטה החטיבה על מרחב בית חאנון, הובילה את כוחותיה של אוגדה 252, והביאה להישגים רבים.[11]
בלילה שבין 28 ל-29 באוקטובר תקפה עוצבת סיני, בפיקוד תא"ל מורן עומר את שכונת הסביבון בבית חאנון. את ההתקפה הוביל גדוד 697 של החטיבה. במהלך הלחימה, לוחמי החטיבה חיסלו מחבלים, סרקו מבנים לאיתור אמצעי לחימה, ואיתרו ותקפו מאות מטרות מדויקות בשיתוף פעולה של כוחות חיל אוויר, הנדסה ושריון.[12] כמו כן, איתרו והשמידו לוחמי החטיבה פירי מנהרות רבים, השתלטו על מבנים צבאיים ואף אזרחיים בהם נמצאו כמות גדולה של אמצעי לחימה, מפות וחומרי מודיעין של ארגון הטרור חמאס.[13]
במהלך המלחמה גדוד ההנדסה 8219 לא פעל באופן ישיר עם החטיבה. בימים הראשונים לכניסה הקרקעית, ב-8 בנובמבר, תחת אוגדה 36 שנכנסה וחצתה את הרצועה ממזרח למערב, נפל רס"ר אליהו בנימין אלמקייס, ככל הנראה מפגיעת פצמ"ר.[14]
ב-10 בנובמבר במהלך פעילות בבית חאנון לאחר שפיר היה ממולכד ומטען חבלה התפוצץ, נהרגו רס"ן (מיל') משה ידידיה לייטר, רס"ר (במיל') מתן מאיר, רס"ם (במיל') יוסף חיים הרשקוביץ, ורס"ר (מיל') סרגיי שמרקין.[15]
הקרב בבית לאהיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מה- 18 בנובמבר כוחות החטיבה עברו לפעול תחת עוצבת הפלדה. החטיבה לחמה בבית לאהיא ובמערב העיירה ג'באליה, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.
גדס"ר 6551 פעל והוביל מספר שבועות את הלחימה תחת חטיבה 261 בגזרת העיר עזה ומחנה הפליטים ג׳בליה. פגע בפעילי חמאס רבים, איתר ומנהרות והשמיד אמל״ח. עד סוף דצמבר.
ב-1 בדצמבר צוות קרב חטיבה 551 חיסלו מחבלים ותשתיות של ארגון הטרור חמאס באזור בית לאהיה באמצעות ירי טנקים ועל ידי הכוונת כלי טיס לתקיפה מהאוויר. במהלך הקרב נפצע לוחם גדוד 699 רס"ר (במיל') צביקה לביא. לביא נפטר מפצעיו בתאריך 11.12
קרב ג'באליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב ג'באליה הראשון (2023)
ב-5 בדצמבר במסגרת הפעילות במחנה הפליטים ג'באליה, כוחות החטיבה יחד עם לוחמי שב"כ, ושייטת 13 איתרו אמצעי תצפית ושליטה, אמצעי לחימה ומפות.[16] במהלך הקרבות נהרג לוחם גדוד 7008 רס"ר (במיל') עילי אליהו כהן.[17]
ב-7 בדצמבר באזור שייח' זאיד, כוח של עוצבת חצי האש שביצע סריקות זיהה פיר פתוח. הם התקרבו אליו ביחד עם כוח של יהל"ם – ואז אירע פיצוץ עז של מטען חבלה. באירוע נהרגו רס"ר (במיל') איל מאיר ברקוביץ' ורס"ר (במיל') גל איזנקוט, בנו של השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט.[18]
ב-11 בדצמבר במהלך פעילות בג'באליה לוחמי החטיבה איתרו והשמידו מחרטת נשק לייצור אמל"ח.
ב-19 בדצמבר במהלך הקרבות להשלמת כיבוש ג'באליה והשגת שליטה מלאה של צה"ל נהרג לוחם גדוד 7008 רס"ל (מיל') מעוז פניגשטיין.[19]
ב-28 בדצמבר המשיכה חטיבה בקרבות לאחיזת השליטה בצפון רצועת עזה ובבמחנה הפליטים ג'באליה במהלך הלחימה נהרג סרן הראל שרביט קצין לוחם בגדוד 7008.[20]
גדס"ר 6551, תחת חטיבה 261, הוביל את המתקפה של אוגדה 162 על מחנה הפליטים. במהלך הלחימה במחנה, פגע באויב והשמיד תשתיות רבות. לגדוד היו 9 פצועים במהלך הלחימה במ״פ.
ב-7 בפברואר 2024 סמ"ר (במיל') חנן דרורי לוחם בחפ"ק סמח"ט, נפטר לאחר שנדבק בפטריה מסוכנת ב-17 בדצמבר 2023 בקרב בג'באליה.[21]
שיח' רדואן ואל-נזלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר לחם גדס"ר 6551 בא-נזלה עדיין תחת פיקוד חטיבה 261 והוביל את ההתקפה החטיבתית לכיוון מחנות המרכז. הגדוד פגע והשמיד פעילי חמאס, תשתיות ואיתר מנהרה אסטרטגית. ב־18 בדצמבר, במארב של מחבלי חמאס, נהרג רס"ר במיל' דניאל יעקב בן הרוש[22] ונפצעו 4 לוחמים.
בדצמבר 2023 לחם גדוד 697 במשך כחודש תחת פיקוד חטיבה 14 במסגרת עוצבה 162, בגזרת העיר עזה, בשכונת שיח' רדואן,[23] פגע בפעילי חמאס, איתר והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.[24]
הקרבות בדרום הרצועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הלחימה בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל
ב-8 בינואר פעלו כוחות מהחטיבה במרחב ח'אן יונס תחת פיקודה של אוגדה 98 לכיבוש העיר והכרעת חטיבת ח'אן יונס של חמאס. במהלך ניהול התקפה כח הנדסה וצנחנים מגדוד 101 נפגע מ־RPG. כתוצאה מהפגיעה נהרגו שני לוחמי גדחה"ן 8219 של החטיבה: רס"ל (במיל') דוד שורץ[25] ורס"ל (במיל') יקיר הכסטר.[26] 17 לוחמים נוספים נפצעו.
קרב הגנה ברכס רמים ובמטולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך החדשים אפריל–יולי 2024, גדודי החטיבה תפסו את גזרת מטולה ומשגב עם כחלק מהמערכה לשמירת יישובי הצפון אל מול החזבאללה. ב-6 במאי נהרגו 2 לוחמי גדס״ר 6551, רס״ר דן קמחג׳י ורס״ר נתן נחמן הרץ מפגיעת כטב״ם חזבאללה.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- אבי אשכנזי, חוקי המשחק מול לבנון השתנו: "הגבול בנקודה הכי שקטה ב־40 השנים האחרונות", באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ מיטל יסעור בית-אור, מאות ליוו למנוחות את סרן יובל הלבני, קצין מילואים שנהרג בקרבות בשדרות, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ ניר אלון, "עוד הציל חיים ביום הראשון ללחימה": בסורוקה נפרדים מהרופא הבכיר, באתר b7net, 11 באוקטובר 2023
- ^ עמוד ההנצחה השיתופי של אביחי אמסלם הי"ד, באתר רממבר
- ^ גל פרל, חוקר בכיר במרכז דדו וסרן (מיל') בעוצבת הצנחנים "חיצי האש"., האם וכיצד ניתן להכריע טקטית, בתמרון קרקעי, צבאות טרור – מלחמת "חרבות ברזל" כמקרה בוחן – גל פרל, באתר צה"ל, 30 ביוני 2025
- ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
- ^ רס"ר (במיל') אליהו בנימין אלמקייס ז"ל, באתר צה"ל
- ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
- ^ לוחמים פשטו על חמ"ל הביטחון הכללי של חמאס: זה מה שמצאו שם | התיעודים מג'באליה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ "בחרת להמשיך להילחם, למרות שהמפקד שחרר אותך" | סיפורי הנופלים, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ הותר לפרסום: גל איזנקוט, בנו של השר איזנקוט, נפל בעזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ נפרדים מהנופלים: "רק אתמול דיברנו וחלמנו על התינוקת שתהיה", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ אלישע בן קימון, הראל שנפל בעזה הובא למנוחות: "נצא מחוזקים, וניקשר עוד יותר לארץ האהובה", באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ סמ"ר במיל׳ חנן דרורי מירושלים נפטר לאחר שנדבק בפטריה מסוכנת בלחימה ברצועת עזה, באתר mynet ירושלים, 7 בפברואר 2024
- ^ נינה פוקס, סרן במיל' רותם יוסף לוי ורס"ר במיל' דניאל יעקב בן הרוש נפלו בקרב בעזה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ גל פרל, איפה התחבולה?, מערכות, גיליון 503, ספטמבר 2024, עמ' 27-22.
- ^ אביב אביטל, מרב סבר, אלי ברק, "אני לא מרגיש גיבור אלא די פחדן, כמו ברולטה שבה מזל יכריע את גודל האבידות", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2024
- ^ קורות החיים של רב סמל דוד שורץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של רב סמל יקיר ימין הכסטר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אבי אשכנזי, הותר לפרסום: רס"ר דן קמחג'י ורס"ר נחמן נתן הרץ נהרגו מפגיעת הכטב"מ בצפון, באתר מעריב אונליין, 7 במאי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
