לדלג לתוכן

עוצבת חצי האש במלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבה 551 במלחמת חרבות ברזל
סוג היחידה חטיבת קומנדו במילואים
מדינת מוצא ישראלישראל ישראל
מפקדים אלוף-משנה  אלוף-משנה עידו קס
יחידת האם עוצבת האש
יחידות משנה
  • גדוד 7008
  • גדוד 699
  • גדוד 697
  • גדס"ר 6551
  • גדוד ההנדסה 8219
עימות מלחמת חרבות ברזל
גזרת פעילות רצועת עזה
קרבות
לחם נגד
אבדות 17 לוחמים נהרגו

במלחמת חרבות ברזל לחמה עוצבת חצי האש (חטיבה 551). בשלב הלחימה העצימה בתמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה. כוחות החטיבה לחמו בצפון רצועת עזה תחילה תחת עוצבת סיני ובהמשך תחת אוגדה 162, וסייעה בהכנעת חטיבת צפון הרצועה של חמאס. החטיבה סייעה בהחזרתם של חמש גופות חטופים מ-7 באוקטובר. במהלך המלחמה נפלו 17 מלוחמיה ומקציניה של החטיבה.

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.

ערך מורחב – קרב שדרות

ביום מתקפת הפתע הוזנקו כוחות החטיבה לסייע בקרבות הבלימה, החטיבה פעלה ונלחמה בעיר שדרות יחד עם כוחות חטיבת הצנחנים ויחידת מגלן על מנת להדוף את המחבלים ולהחזיר שליטה מלאה לעיר. ב-9 באוקטובר נמשכו הקרבות לאור הסתתרותם של מחבלים בבתי העיר. במהלך הקרבות נהרגו שלושה לוחמי גדוד 7008 סרן (במיל') יובל הליבני, רס"ן (במיל') ד"ר איתן מנחם נאמן, רס"ר (במיל') אביחי אמסלם.[6][7]

קרב בית חאנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב בית חאנון (2023)

עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, כבר בסוף אוקטובר 2023, פשטה החטיבה על מרחב בית חאנון, הובילה את כוחותיה של אוגדה 252, והביאה להישגים רבים.

בלילה שבין 28 ל-29 באוקטובר תקפה עוצבת סיני, בפיקוד תא"ל מורן עומר את שכונת הסביבון בבית חאנון. את ההתקפה הוביל גדוד 697 של החטיבה. במהלך הלחימה, לוחמי החטיבה חיסלו מחבלים, סרקו מבנים לאיתור אמצעי לחימה, ואיתרו ותקפו מאות מטרות מדויקות בשיתוף פעולה של כוחות חיל אוויר, הנדסה ושריון.[8] כמו כן, איתרו והשמידו לוחמי החטיבה פירי מנהרות רבים, השתלטו על מבנים צבאיים ואף אזרחיים בהם נמצאו כמות גדולה של אמצעי לחימה, מפות וחומרי מודיעין של ארגון הטרור חמאס.[9]

ב-10 בנובמבר במהלך פעילות בבית חאנון לאחר שפיר היה ממולכד ומטען חבלה התפוצץ, נהרגו רס"ן (מיל') משה ידידיה לייטר, רס"ר (במיל') מתן מאיר, רס"ם (במיל') יוסף חיים הרשקוביץ, ורס"ר (מיל') סרגיי שמרקין.[10]

הקרב בבית לאהיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מה- 18 בנובמבר כוחות החטיבה עברו לפעול תחת עוצבת הפלדה. החטיבה לחמה בבית לאהיא ובמערב העיירה ג'באליה, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.

גדס"ר 6551 פעל והוביל מספר שבועות את הלחימה תחת חטיבה 261 בגזרת העיר עזה ומחנה הפליטים ג׳בליה. פגע בפעילי חמאס רבים, איתר ומנהרות והשמיד אמל״ח. עד סוף דצמבר.

ב-1 בדצמבר צוות קרב חטיבה 551 חיסלו מחבלים ותשתיות של ארגון הטרור חמאס באזור בית לאהיה באמצעות ירי טנקים ועל ידי הכוונת כלי טיס לתקיפה מהאוויר. במהלך הקרב נפצע לוחם גדוד 699 רס"ר (במיל') צביקה לביא ז"ל. לביא נפטר מפצעיו בתאריך 11.12

קרב ג'באליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ג'באליה (2023)

ב-5 בדצמבר במסגרת הפעילות במחנה הפליטים ג'באליה, כוחות החטיבה יחד עם לוחמי שב"כ, ושייטת 13 איתרו אמצעי תצפית ושליטה, אמצעי לחימה ומפות.[11] במהלך הקרבות נהרג לוחם גדוד 7008 רס"ר (במיל') עילי אליהו כהן.[12]

ב-7 בדצמבר באזור שייח' זאיד, כוח של עוצבת חצי האש שביצע סריקות זיהה פיר פתוח. הם התקרבו אליו ביחד עם כוח של יהל"ם – ואז אירע פיצוץ עז של מטען חבלה. באירוע נהרגו רס"ר (במיל') איל מאיר ברקוביץ' ורס"ר (במיל') גל איזנקוט, בנו של השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט.[13]

ב-11 בדצמבר במהלך פעילות בג'באליה לוחמי החטיבה איתרו והשמידו מחרטת נשק לייצור אמל"ח.

ב-19 בדצמבר במהלך הקרבות להשלמת כיבוש ג'באליה והשגת שליטה מלאה של צה"ל נהרגו לוחם גדוד 7008 רס"ל (מיל') מעוז פניגשטיין.[14]

ב-28 בדצמבר המשיכה חטיבה בקרבות לאחיזת השליטה בצפון רצועת עזה ובבמחנה הפליטים ג'באליה במהלך הלחימה נהרג סרן הראל שרביט קצין לוחם בגדוד 7008.[15]

גדס"ר 6551, תחת חטיבה 261, הוביל את המתקפה של אוגדה 162 על מחנה הפליטים. במהלך הלחימה במחנה, פגע באויב והשמיד תשתיות רבות. לגדוד היו 9 פצועים במהלך הלחימה במ״פ.

ב-7 בפברואר 2024 סמ"ר (במיל') חנן דרורי לוחם בחפ"ק סמח"ט, נפטר לאחר שנדבק בפטריה מסוכנת ב-17 בדצמבר 2023 בקרב בג'באליה.[16]

שיח' רדואן ואל-נזלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר לחם גדס"ר 6551 בא-נזלה עדיין תחת פיקוד חטיבה 261 והוביל את ההתקפה החטיבתית לכיוון מחנות המרכז. הגדוד פגע והשמיד פעילי חמאס, תשתיות ואיתר מנהרה אסטרטגית. ב־29 בדצמבר, במארב של מחבלי חמאס, נהרג רס"ר במיל' דניאל יעקב בן הרוש[17] ונפצעו 4 לוחמים.

בדצמבר 2023 לחם גדוד 697 במשך כחודש תחת פיקוד חטיבה 14 במסגרת עוצבה 162, בגזרת העיר עזה, בשכונת שיח' רדואן,[18] פגע בפעילי חמאס, איתר והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.[19]

הקרבות בדרום הרצועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ח'אן יונס (2023)

ב-8 בינואר פעלה כוחות מהחטיבה במרחב ח'אן יונס תחת פיקודה של אוגדה 98 לכיבוש העיר והכרעת חטיבת ח'אן יונס של חמאס. במהלך הלחימה נהרגו שני לוחמי גדוד ההנדסה 8219 של החטיבה: רס"ל (במיל') דוד שורץ ורס"ל יקיר הכסטר.

קרב הגנה ברכס רמים ובמטולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החדשים אפריל–יולי 2024, גדודי החטיבה תפסו את גזרת מטולה ומשגב עם כחלק מהמערכה לשמירת יישובי הצפון אל מול החזבאללה. ב-6 במאי נהרגו 2 לוחמי גדס״ר 6551, רס״ר דן קמחג׳י ורס״ר נתן נחמן הרץ מפגיעת כטב״ם חזבאללה.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  3. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  4. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  5. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  6. ^ מיטל יסעור בית-אור, מאות ליוו למנוחות את סרן יובל הלבני, קצין מילואים שנהרג בקרבות בשדרות, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  7. ^ ניר אלון, "עוד הציל חיים ביום הראשון ללחימה": בסורוקה נפרדים מהרופא הבכיר, באתר b7net, ‏11 באוקטובר 2023
  8. ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, ‏ 11 באפריל 2024.
  9. ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
  10. ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
  11. ^ לוחמים פשטו על חמ"ל הביטחון הכללי של חמאס: זה מה שמצאו שם | התיעודים מג'באליה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
  12. ^ "בחרת להמשיך להילחם, למרות שהמפקד שחרר אותך" | סיפורי הנופלים, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
  13. ^ הותר לפרסום: גל איזנקוט, בנו של השר איזנקוט, נפל בעזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  14. ^ נפרדים מהנופלים: "רק אתמול דיברנו וחלמנו על התינוקת שתהיה", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  15. ^ אלישע בן קימון, הראל שנפל בעזה הובא למנוחות: "נצא מחוזקים, וניקשר עוד יותר לארץ האהובה", באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
  16. ^ סמ"ר במיל' חנן דרורי מירושלים נפטר לאחר שנדבק בפטריה מסוכנת בלחימה ברצועת עזה, באתר mynetjerusalem, ‏7 בפברואר 2024
  17. ^ נינה פוקס, סרן במיל' רותם יוסף לוי ורס"ר במיל' דניאל יעקב בן הרוש נפלו בקרב בעזה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
  18. ^ גל פרל, איפה התחבולה?, מערכות, גיליון 503, ספטמבר 2024, עמ' 27-22.
  19. ^ אביב אביטל, מרב סבר, אלי ברק, "אני לא מרגיש גיבור אלא די פחדן, כמו ברולטה שבה מזל יכריע את גודל האבידות", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2024.
  20. ^ אבי אשכנזי, ‏הותר לפרסום: רס"ר דן קמחג'י ורס"ר נחמן נתן הרץ נהרגו מפגיעת הכטב"מ בצפון, באתר מעריב אונליין, 7 במאי 2024