לדלג לתוכן

השפעות כלכליות של מלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

מלחמת חרבות ברזל, והחיכוכים הצבאיים הנלווים לה בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון ובים האדום, משפיעים על הכלכלה בכמה היבטים, בעיקר על כלכלת ישראל וכלכלת רצועת עזה, אך גם על הכלכלה העולמית.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים. המלחמה משפיעה על הכלכלה העולמית בכמה תחומים.

במלחמה נגרם נזק נרחב לתשתיות ולכלכלת עזה.[8] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי למעלה מ-41,000 בתים נהרסו ולמעלה מ-222,000 ניזוקו.[9] כן נפגעו בתי חולים, בתי ספר, מערכות מים ותברואה וביטחון תזונתי.[8] חודש לאחר תחילת הלחימה דווח על ירידה של 61% בתעסוקה בעזה ואבדו 182 אלף מקומות עבודה,[10][11] חלקם של פועלים מעזה אשר עבדו בישראל.

לדברי מנהל הלשכה האזורית למדינות ערביות של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) עבדאללה אל דרדרי, נכון לנובמבר 2023 מספר הפלסטינים החיים בעוני ברצועת עזה עלה ב-300,000. בין אוקטובר לנובמבר 2023 היה התמ"ג הפלסטיני צפוי לרדת בכ-4.2% בהשוואה להערכות הקודמות, עם הפסד של כ-857 מיליון דולר.

עזה חוותה משבר פיננסי חמור כתוצאה מהתקפות ישראל, כאשר הגישה למזומנים מוגבלת מאוד. אף שהותר סיוע נכנס לרצועה, פלסטינים רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון, כיוון שאין להם כמעט גישה למזומן. מי שמרוויחים מהכאוס הם חלפני הכספים, שגובים עמלות של 20%.[12]

באפריל 2024 העריך ארגון העבודה הבין-לאומי שמעל ל-200,000 איש איבדו את עבודתם ברצועת עזה, כ-90% מכוח העבודה שהיה לפני המלחמה.[13] באוקטובר 2024 פרסם הבנק העולמי דו"ח לפיו הצמיחה ברצועת עזה ירדה ב-86% יחסית לרמת הצמיחה לפני המלחמה.[14]

תשתית וכלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הבנק העולמי, עוד לפני המלחמה היו 61% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני. לאחר חודש אחד של לחימה עלה מספר העניים בכ-20%. ה-UNDP דיווח על נסיגה של 11 עד 16 שנים במדד הפיתוח האנושי ברחבי עזה והגדה המערבית. בפברואר 2024 דיווח הבנק העולמי כי כלכלת עזה התכווצה ב-80% ברבעון הרביעי של 2023.

סטיקר באשדוד המציע הלוואה מהירה למי שנמצא במצב כלכלי קשה בעקבות המלחמה

במהלך טבח שבעה באוקטובר ניזוקו בישראל למעלה מעשרת אלפים כלי רכב[15] ו-8,402 מבנים.[16] לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[17] בינואר 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה, עלות המלחמה הוערכה בכ-217 מיליארד שקלים. עלות זו כוללת הן את תקצוב הלחימה של הצבא והן את הסיוע הרחב למשק בכל התחומים.[18] ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל.[19]

בספטמבר 2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי תחזית הצמיחה השנתית ב-2024 היא 0.7% עקב השפעות המלחמה על התוצר והירידה בייצוא. שיעור צמיחה זה נחשב לשלילי ומשקף ירידה בתוצר לנפש, זאת בשל העובדה שהאוכלוסייה בישראל גדלה בשיעור של כ-2% בשנה.[20]

בדצמבר 2024 ארגון ה-OECD הוריד בחדות את תחזיות הצמיחה של כלכלת ישראל - הן של 2024 והן של 2025. לפי כלכלני הארגון, תחזית הצמיחה ב-2024 תרד מ-1.9% ל-0.6%, ובשנת 2025 תהיה 2.4% בלבד. תחזית האינפלציה הועלתה ל-3.1% ב-2024 ול-3.6% ב-2025.[21]

בספטמבר 2025 אמר בנימין נתניהו שישראל נמצאת בסכנה לבידוד כלכלי בפרט בתחומי תעשיות הנשק, ושלדעתו עד שישראל תצא מהבידוד המדינה צריכה "להתנהל כמו ספרטה, שניהלה מלחמות רבות מול אתונה: "אנחנו הולכים להיות אתונה וסופר־ספרטה. אין לנו ברירה לפחות בשנים הבאות. נצטרך להגן על עצמנו ולדעת לתקוף את אויבינו". כמו כן קרא לקצר תהליכים בירוקרטיים והקלת ההליך המשפטי בכל הקשור לזירוז הקמת תעשיות נשק בישראל המכילות את כל שלבי הייצור. דבריו עוררו סערה שלאחריה נאלץ להבהיר את דבריו ולהדגיש כי התכוון לתעשיית הנשק בלבד ולא לשאר תחומי הכלכלה.[22][23]

על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2025 עלויות המלחמה נאמדות בכ-250 מיליארד שקלים לשנים 2023-2025. סך ההוצאות מפרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד שקלים, מהם כ-95 מיליארד שקלים הוצאות צבאיות ישירות. כ-37 מיליארד ש"ח שולמו בשנת 2024 בגין תגמולי מילואים.

תקציב המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירעון בתקציב המדינה הגיע באוגוסט 2024 ל-8.4% לעומת 1.3% בספטמבר 2023.[24]

עלויות ישירות ועקיפות עקב פגיעות נפשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח של עמותת נט"ל, שפורסם בנובמבר 2025, מספר האנשים עם תסמיני פוסט־טראומה גדל מ־16.2% מהאוכלוסייה ל-29.8% מהאוכלוסייה. זאת בהשוואה לממוצע העולמי של פוסט־טראומה שעמד על 3.9% מהאוכלוסיה בתקופה המקבילה. על פי הדו"ח, העלות הישירה והעקיפה של פגיעות נפשיות בעקבות מלחמת חרבות ברזל צפויה להגיע לכ־500 מיליארד שקל בשנים 2026-2031, מתוכם 200 מיליארד שקל עלות ישירה, הנובעת מהטיפול בנפגעים ומפגיעה בכושר העבודה שלהם ו־300 מיליארד שקל עלות עקיפה, הנובעת מתופעות שמלוות פוסט־טראומה, כמו עלייה בתאונות דרכים, באלימות במשפחה, בהתמכרות ובתחלואה במחלות קשות.[25]

השפעה עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט בהפגנה בתל אביב הקורא לסיוע לעסקים קטנים בעקבות המלחמה

בחודש אוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם כ-764 אלף איש - כ-17.6% מהמועסקים, זאת בהשוואה לכ-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס לשירות מילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע.[26] לפי העיתון כלכליסט, האוצר העריך כי אם המלחמה תימשך שמונה עד 12 חודשים תעמוד עלותה למשק הישראלי על יותר מ-200 מיליארד ש"ח, כ-10% מהתמ"ג.[27] זאת בהינתן שהמלחמה תרד לעימות מוגבל לעזה, ללא מעורבות חזיתות נוספות, ותתאפשר חזרתם למשק של 350 אלף חיילי מילואים.[27]

מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד יוני 2024 נסגרו 46,000 עסקים בישראל, בעיקר בענף הבנייה וענפים הקשורים אליו, בהם ענפי הקרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין. מגזרי המסחר והשירותים נפגעו בגלל המצב שבו אין תיירות נכנסת, יחד עם ירידה במצב רוח הלאומי ואזורי תיירות שהפכו לאזורי לחימה. גם מגזר החקלאות נפגע, מכיוון שהוא נמצא רובו ככולו באזורי לחימה בדרום ובצפון, וסובל ממחסור בכוח אדם.[28]

דירוג האשראי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל. בספטמבר 2024 מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל באופן חריג במיוחד בשתי דרגות. בנוסף הוסיפה תחזית דירוג שלילית. בדוח חריף ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון.[29]

השקעות וגיוס הון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת המלחמה ועד מרץ 2024 חלה נפילה של 73% בגיוסי הון של קרנות הון סיכון בישראל, שפל של עשר שנים.[30] כתוצאה מכך נוצרה זמינות הון נמוכה במיוחד עבור תעשיות ההיי-טק בישראל. כמו כן, כספי קרנות הנאמנות הישראליות הוסטו בעיקר לקרנות המשקיעות בחו"ל.[31]

ב-8 באוקטובר 2023, יום המסחר הראשון בבורסה לניירות ערך בתל אביב לאחר פרוץ המלחמה, נרשמו ירידות שערים חדות, שנמשכו עד סוף אוקטובר, אולם בהמשך המלחמה מחירי המניות חזרו לעליות, ובשנתיים הראשונות של המלחמה מדד תל אביב 35 עלה בכ-75% (מדד S&P 500, מדד הדגל שלארצות הברית, עלה בכ-65% באותה תקופה).

איגרות חוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2024 תשואת איגרות החוב לעשר שנים חצתה את רף ה-5% תשואה, לראשונה מאז 2011, מה שמשקף מחסור בביקושים, לאור אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית. משמעות נתון זה היא שהתשואות הנדרשות על איגרות החוב הדולריות של ישראל דומות לאלה של מדינות מתפתחות שמדורגות ברמה של BBB, בהן הונגריה, פרו, מקסיקו, רומניה והרפובליקה הדומיניקנית, ומתקרבות לדירוג של אג"ח זבל.[32]

העליות בתשואת איגרות החוב מצביעות על התייקרות עלות החוב הציבורי של ישראל, בטווח הקצר והארוך כאחד, וחוסר אמון בכלכלה הישראלית מצד המשקיעים. התוצאה המיידית היא התייקרות חיי היום יום עבור תושבי המדינה.[33]

יחס חוב-תוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2025 הוצאות המלחמה הגדילו באופן ניכר את חובות המדינה והציבור. חלה עלייה ביחס חוב-תוצר מכ-61.4% בשנת 2023 לכ-69% בשנת 2024 וגידול בגירעון התקציבי מכ-4.1% מהתוצר ב-2023 לכ-6.8% מהתוצר ב-2024.

מלחמת חרבות ברזל, הובילה למשבר חמור בענף החקלאות בישראל. המחסור בכוח אדם הפך לבעיה קריטית, כאשר רבים מהעובדים הזרים עזבו את הארץ והעובדים הפלסטינים נמנעו מלהגיע לעבודה בשל המצב הביטחוני. לפני המלחמה, כ-33% מהעובדים בענף היו זרים ו-23% היו מהרשות הפלסטינית, אך כעת נוצר מחסור משמעותי בעובדים בכל רחבי הארץ.[34]

ההשלכות הכלכליות של המשבר היו חמורות. בששת החודשים הראשונים למלחמה, העלות הנוספת למשק הלאומי הגיעה למיליארד ₪. סכום זה כולל אובדן מזון בשווי 670 מיליון ₪, עלויות סביבתיות של 135 מיליון ₪ הנובעות מאובדן המזון,[35] ותוספת עלויות בריאותיות של כ-210 מיליון ₪.

בנובמבר 2025 פורסם שענף ההדרים סובל קשות והמגדלים משמידים חלק ניכר מהיבול שאינם מצליחים למכור. שווקי יעד מסורתיים במזרח אסיה, בעיקר יפן וקוריאה הדרומית חדלו להזמין פירות הדר, ומדינות אירופה צמצמו משמעותית את הייבוא מישראל. רוב הסחורה מיוצאת לרוסיה.[36]

תיירות ומסעדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר טבח שבעה באוקטובר פסקה כמעט לחלוטין התיירות הנכנסת לישראל.[37] רוב חברות התעופה הגדולות ביטלו את קווי הטיסה לישראל עקב המצב הביטחוני, וממשלות ברחבי העולם פרסמו אזהרת מסע לאזרחיהן. רוב חברות הביטוח בעולם הודיעו כי ביטוח נסיעות סטנדרטי אינו תקף לישראל. אוניברסיטאות ברחבי העולם הקפיאו את ביקורי הסטודנטים שלהן בישראל במסגרת חילופי סטודנטים.

גם תיירות הפנים ירדה באופן חד, עקב תקיפות בדרום ובצפון.[38] מפונים רבים תפסו את חדרי בתי המלון בישראל.[39]

עובדים רבים בענף התיירות איבדו את פרנסתם.[40] כדי לשמר את עובדי הענף הקצה משרד התיירות 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה משמעותית.[41]

מאז תחילת המלחמה ועד פברואר 2025 נסגרו מאות מסעדות בישראל, בהן מסעדות שהיו קיימות שנים רבות, עקב ירידה מתמשכת ומשמעותית במספר המבקרים.[42] גורם נוסף לסגירת מסעדות היה העלייה בדמי השכירות לעסקים.[43]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מינואר עד נובמבר 2024 נרשמו 897 אלף כניסות מבקרים לישראל, לעומת 3.2 מיליון בתקופה המקבילה ב-2023 — ירידה של 71%.[44]

צפון ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פתיחת חזית המלחמה בצפון ישראל עסקים רבים באזור גבול הצפון נאלצו להתפנות ולסגור את העסקים שלהם ליותר משנה,[45] מה שגרם לקשיים כלכליים קשים אצל בעלי העסקים וירידה של עד 65% בהכנסה. משפחות רבות לא הצליחו לממן את עצמם בעקבות סגירת מקור ההכנסה המרכזי שלהם.[46]

אך לצד העסקים שפונו היו עסקים שלא פונו על ידי ממשלת ישראל והיו צריכים להמשיך להפעיל את העסקים שלהם תחת אש, עסקים שעשו זאת והיו מחוץ לטווח של 3.5 קילומטרים מהגבול לא קיבלו תמיכה כלכלית מהממשלה כמו פיצוי או פטור מארנונה לעומת אלו שכן היו בטווח אשר נתן להם זכאות לפיצויים שנלקחו מתוך התקציב שממשלת ישראל הקצתה לצפון המדינה. התקציב כלל 15 מיליארד שקלים, שלושה מיליארד שקלים לתושבי הצפון בטווח של עד 3.5 קילומטרים מגבול לבנון ו-12 מיליארד שקלים לשיקום עסקים ותשתיות.[47][48] תקציב זה קטן ב-16 מיליארד מהתקציב שממשלת ישראל הקצתה לדרום המדינה.[45][47]

בנוסף לתקציב השיקום של הצפון, מדינת ישראל הציעה הטבות מס לעסקים שיחזרו או יעברו לתפעל בצפון וזאת על מנת לעודד עסקים לעורר את התיירות בצפון המדינה.[49]

דוח מבקר המדינה לשנת 2025, אשר עוסק בהיבטים הכלכליים והתקציביים של מלחמת חרבות ברזל מצא ליקויים בתהליך אישור תקציבי המלחמה ובחוסר המנגנונים התקציביים המוקדמים שהיו עשויים לסייע בהתמודדות מהירה יותר עם המשבר הכלכלי. צוין כי הקבינט התאפיין בפעילות דלה ומצומצמת וחדל לחלוטין מלהתכנס באמצע דצמבר 2023 וכתוצאה נמנע מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר נקלעו למשבר כלכלי וחברתי חמור.[50]

בספטמבר 2025 יותר מ-4,000 אנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה חתמו על עצומה בה הם מתחייבים שלא לעבוד עם מוסדות וחברות קולנוע ישראליות שלטענתם "מעורבות בפשעי מלחמה, רצח עם ואפרטהייד נגד העם הפלסטיני" וטען כי רוב מוסדות וחברות הקולנוע בישראל מעולם לא תמכו בזכויות המלאות של הפלסטינים.[51] בין החותמים נמצאים יוצרים ושחקנים מפורסמים בהם יורגוס לנתימוס, אווה דוברני, אדם מקיי, מייק לי, אמה סטון, אוליביה קולמן, איו אדבירי, לילי גלדסטון, מארק ראפלו, גאל גרסיה ברנאל, ריז אחמד, טילדה סווינטון, חאווייר ברדם וג'וש או'קונור. את העצומה יזם הארגון Film Workers for Palestine, שטען כי שיתוף פעולה עם מוסדות ישראליים כגון פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל חיפה, דוקאביב ו-TLVFest מהווה "הצדקה או הלבנה של רצח עם ואפרטהייד".[52] ההתחייבות חלה על פסטיבלים, בתי קולנוע, גופי שידור וחברות הפקה ישראליות, אך לא על עבודה עם יוצרים ישראלים פרטיים.[51] בעצומה נכתב כי מאחר שממשלות רבות בעולם "מאפשרות את הטבח בעזה", על אנשי הקולנוע לפעול כדי לא להיות שותפים לו. המהלך הושווה ליוזמה משנת 1987, אז ייסדו ג'ונתן דמי, מרטין סקורסזה ועוד יוצרים בולטים את Filmmakers United Against Apartheid, שקראה להחרים את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.[52] אולפן פאראמונט הוא הראשון מבין האולפנים הגדולים שהתייחס לנושא באופן רשמי ופרסם הודעה המגנה את החרם, וטען כי השתקת יוצרים על בסיס לאום אינה מקדמת שלום. לפי פאראמונט, יש צורך בעידוד יצירה, שיתוף רעיונות ותקשורת עולמית במקום צמצום והדרה.[53]

מלחמת חרבות הברזל הסבה ללבנון נזקים כלכליים, כאשר הנפגעים הישירים הם תושבי דרום לבנון ובעיקר חקלאים שאינם יכולים לקצור את יבוליהם.[54][55][56] חוקר הכלכלה, פרופסור ג'אסם עג'אקה, ציין כי מגזרי התיירות, השירותים וההשקעות נפגעו קשות והעריך שההפסדים יגיעו לכ-25 מיליארד דולר.[56] ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות.[56]

שר החקלאות של לבנון, עבאס אלחאג' חסן, דיבר על תוכניות חירום לסיוע לחקלאים ופנייה לארגון החקלאות והמזון של האו"ם בבקשה לסיוע דחוף. לדבריו, בשריפות שנגרמו מארטילריה צה"לית נהרסו 40,000 עצי זית.[57] השר גם התריע מפני השלכות של הפסקת התעופה הבינלאומית בביירות, דבר שיכול להפוך את לבנון למבודדת עוד יותר.[56] המכון לאוצר בינלאומי (אנ') חזה שהתמ"ג של לבנון עלול לרדת באחוז אחד עד סוף השנה וב-30% ב-2024 במקרה של התרחבות המלחמה.[58]

הכלכלה העולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המגזין בלומברג, אחת מתוצאות המלחמה עלולה להיות מיתון בכלכלה העולמית.[59] המלחמה עשויה להשליך על כלכלת אירופה בצמצום המסחר האזורי, עלויות אנרגיה גבוהות וירידה בביטחון הצרכן. בגולדמן זקס הדגישו כי ההשפעה העיקרית על אירופה היא דרך שוקי הנפט והגז הטבעי.[60]

בחזית התימנית במלחמת חרבות ברזל, תקפו החות'ים אוניות סוחר בקרבת באב אל-מנדב, וחברות ספנות הסיטו את ספינותיהן מים סוף. כתוצאה מכך, מעבר הסחורות מאסיה ומאזורים אחרים לישראל ולאירופה הצטמטם ועלויות המשלוח התייקרו, ונמל אילת הושבת כמעט לחלוטין.[61] בשל מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, כ-30 אחוז מהשילוח העולמי נפגע, חלה ירידה של 43% בתנועה דרך תעלת סואץ ועלייה של 60% במסלול המקיף את יבשת אפריקה סביב כף התקווה הטובה, מסלול ארוך ויקר יותר.[62]

בנוסף, התמודדו מותגים כמו מקדונלד'ס, קוקה קולה וסטארבקס עם חרם צרכנים בשל תמיכתם בישראל.[63]

קרן המטבע העולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן המטבע הבינלאומית שינתה את תחזיתה לצמיחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) לכיוון ירידה. לפי נתוני הקרן, צפויה ירידה של 0.5% בצמיחה, נתון שלדבריה הוא סיבה לדאגה. הקרן מייחסת את הירידה לכמה גורמים, בהם ירידה בייצור נפט וירידה בתיירות, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן, שם התיירות היא חלק ניכר בכלכלה.[62]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  2. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  3. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  4. ^ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
  5. ^ מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  6. ^ אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  7. ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  8. ^ 1 2 "Gaza war inflicts catastrophic damage on infrastructure and economy". Reuters. 12 בנובמבר 2023 – via www.reuters.com. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Hostilities in the Gaza Strip and Israel – Reported Impact" (PDF). 9 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Israel-Gaza war 'devastating' Palestine economy, UN warns". Al Jazeera.
  11. ^ "Gaza loses 61 percent of jobs in Israeli war: UN". AhlulBayt News Agency.
  12. ^ אתר למנויים בלבד אחרי שהבנקים והכספומטים הוחרבו: מחסור חמור במזומנים בעזה, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2024
  13. ^ Planning the post-war reconstruction and recovery of Gaza, האו"ם, ‏6 באפריל 2024 (באנגלית)
  14. ^ Growth in the Middle East and North Africa, הבנק העולמי, ‏אוקטובר 2024 (באנגלית)
  15. ^ דובי בן גדליהו, ‏מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
  16. ^ 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר מגדילים התחדשות עירונית, ‏2023-10-25
  17. ^ "War is costing economy some $600m a week due to work absence — Bank of Israel". Times of Israel.
  18. ^ המלחמה הכי יקרה - ובמטרות ישראל עוד לא עמדה: תמונת מצב, אחרי 3 חודשים, באתר ynet, 7 בינואר 2024
  19. ^ ליאל קייזר, בעקבות המלחמה: תחזית דירוג האשראי של ישראל שונתה ל"שלילית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
  20. ^ מאת שלמה טייטלבאום, שיעור הצמיחה המעודכן: 0.7% בלבד, באתר ynet, 17 בספטמבר 2024
  21. ^ אדריאן פילוט, ה-OECD חותך את תחזיות הצמיחה של ישראל: "ייתכן שיהיה צורך בהעלאת ריבית", באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2024
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתניהו מודה: "אנחנו בסוג של בידוד. נהיה סופר־ספרטה", באתר TheMarker‏, 15 בספטמבר 2025
  23. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, נאום ספרטה של נתניהו — ניסיון לחמוק מוועדת החקירה בפרשת הצוללות, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2025
  24. ^ גד ליאור, הגירעון, הריבית, האינפלציה והדירוג: זה מה שקרה לכלכלת ישראל בשנה של מלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2024
  25. ^ שחר אילן, העלות האדירה של נזקים נפשיים מהמלחמה: 100 מיליארד שקל בשנה, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2025
  26. ^ השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה באוקטובר 2023, אגף אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
  27. ^ 1 2 אדריאן פילוט, בלעדיהערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
  28. ^ מתן וסרמן, ‏מדינה בקריסה: 46 אלף עסקים נסגרו מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2024
  29. ^ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
  30. ^ סופי שולמן, שפל של עשור בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2024
  31. ^ רועי ויינברגר, ‏בריחת כספים מישראל מתבצעת בעיקר דרך אפיקי ההשקעה הללו, באתר גלובס, 6 ביוני 2024
  32. ^ אהרן כץ, ‏בנק ישראל יתערב? הסיכון באג"ח של ישראל עולה, באתר גלובס, 19 ביוני 2024
  33. ^ אהרן כץ, ‏4 גרפים מספרים מה קרה לכלכלה מתחילת המלחמה, באתר גלובס, 18 ביולי 2024
  34. ^ הכנסת, השלכות כלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אגף החקלאות, באתר מרכז המידע והמחקר, ‏30 באוקטובר 2023
  35. ^ נספח לדוח לאומי, אובדן מזון והצלת מזון בישראל, באתר לקט ישראל ארגון להצלת מזון לאומי, ‏יולי 2024
  36. ^ סוף עונת התפוזים? הפרי שהפך לסמל ישראלי נפל לחרם העולמי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2025
  37. ^ יוסי פתאל: ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה ואין מתווה ראוי לפיצויים, באתר חדשות 13, 24 באוקטובר 2023
  38. ^ אתר למנויים בלבד הדר קנה, ענף התיירות משותק: "העצירה כמעט מוחלטת, כל ההזמנות עד סוף השנה בוטלו", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2023
  39. ^ קותי פונדמינסקי, ניסיון אחרון להחיות את ענף התיירות בירושלים, באתר mynet‏ ירושלים, 8 בספטמבר 2024
  40. ^ הודיה רן ותאיר אלטשולר, התיירות בגסיסה: “אם לא תהיה פעולה מיידית, ענף שלם יקרוס”, באתר עכשיו 14, 29 בינואר 2024
  41. ^ מאת איריס ליפשיץ-קליגר, המדינה תקצה 70 מיליון שקל לשימור עובדים בתיירות הנכנסת, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
  42. ^ אתר למנויים בלבד איתן לשם, עשרות בתי אוכל נסגרו רק בתל אביב מתחילת המלחמה. השבוע הצטרפו עוד 10, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2024
  43. ^ שרון בן-דוד, ‏מי יציל את המסעדנים? רק בשבועיים האחרונים נסגרו 11 מסעדות בת"א, באתר "Time Out ישראל", 8 בנובמבר 2024
  44. ^ אתר למנויים בלבד הדר קנה, התיירות בשפל — אבל מינואר, תיירים שנכנסים לישראל יידרשו לשלם אגרה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2024
  45. ^ 1 2 צופית גורדון, לא מספיק לזרוק 4 מיליארד שקלים על יישובי הצפון - יש להפנות אותם לעסקים הקטנים, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2024
  46. ^ יאיר קראוס, 80% מהעסקים הקטנים בגליל ובגולן פסימיים: לא נצליח לשרוד, באתר ynet, 9 בנובמבר 2024
  47. ^ 1 2 שי רינגל, ליאור באקאלו, "המדינה ויתרה": העסקים בצפון הארץ מתקשים להתמודד עם אי-הוודאות, באתר מאקו, 28 במאי 2024
  48. ^ שקד שדה, ‏ראשי הרשויות בצפון בדרישה: "להוציא לפועל את תוכנית השיקום מיד", באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2025
  49. ^ אורי בארי, הטבות כספיות והקלות מס - שיקום הצפון צריך להתחיל היום, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2024
  50. ^ מלחמת חרבות ברזל - היבטים כלכליים ותקציביים, באתר מבקר המדינה, ‏נובמבר 2025
  51. ^ 1 2 Hollywood stars among thousands who join pledge not to work with Israeli film institutions 'implicated in genocide', NBC News, ‏2025-09-11 (באנגלית)
  52. ^ 1 2 Alex Ritman, Yorgos Lanthimos, Olivia Colman, Ayo Edebiri and Josh O’Connor Among 1,200 Industry Names Pledging Not to Work With Israeli Film Institutions ‘Complicit in War Crimes’, Variety, ‏2025-09-08 (באנגלית אמריקאית)
  53. ^ Matt Donnelly,Angelique Jackson, Paramount Condemns Israeli Film Boycott After Emma Stone, Joaquin Phoenix and 3,900 Industry Names Sign Pledge: ‘Silencing’ Artists Does Not Promote Peace, Variety, ‏2025-09-12 (באנגלית אמריקאית)
  54. ^ Lebanon, William Christou ــ South (2023-10-21). "In Lebanon, war with Israel threatens the olive harvest". newarab.com/ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
  55. ^ Atallah, Nada Maucourant; Prentis, Jamie (2023-10-22). "South Lebanon farmers fear grim harvest if war breaks out". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
  56. ^ 1 2 3 4 פסח מלובני, קולות בלבנון: מלחמת חרבות הברזל הסבה נזקים כלכליים עצומים ללבנון, באתר Israeldefense, ‏22/11/2023
  57. ^ Alkousaa, Riham; Alkousaa, Riham (2023-11-02). "Lebanon says fires destroy 40,000 olive trees, blames Israeli shelling". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
  58. ^ IIF says Lebanese economy is vulnerable to Hamas-Israel war L'Orient-Le Jour. 1 November 2023 - via today.lorientlejour.com/
  59. ^ "Wider War in Middle East Could Tip the World Economy Into Recession". Bloomberg. 12 באוקטובר 2023 – via www.bloomberg.com. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Smith, Elliot (3 בנובמבר 2023). "Goldman Sachs says the Israel-Hamas war could have major implications for Europe's economy". CNBC. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ אתר למנויים בלבד עידן בנימין, האיום החותי כמעט מחק את הפעילות בנמל אילת — ונהפך לבעיית סחר עולמית, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2023
  62. ^ 1 2 gazetteterrymurphy, Looking at causes, measuring effects of Israel-Hamas war, Harvard Gazette, ‏2024-02-15 (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ "Disillusion with the West amid Israeli strikes on Gaza fuels Arab boycott of brands". The National. 12 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)