חיל הים במלחמת חרבות ברזל
 | |
| סוג היחידה | חיל ים |
|---|---|
| שייכות חיילית |
 חיל הים |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים |
 אלוף דוד סער סלמה |
| יחידות משנה | |
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | הים התיכון, ים סוף |
| קרבות | |
| לחם לצד | |
| לחם נגד | |
| אבדות | 3 לוחמים נהרגו בקרבות |
.jpg)
.jpg)
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, חיל הים פעל ברצועת עזה, בחזית הצפונית ובזירת ים-סוף. ספינות מפלגה 916 ושייטת ספינות הטילים, תחת פיקוד בסיס אשדוד, השתתפו במאמץ ההגנה בחזית העזתית וסייעו בתצפית ובאש מדויקת לכוחות צה"ל המתמרנים ברצועת עזה, אך נכשלו במשימה למנוע חדירת כוחות אויב מהים, מה שהוביל לטבח בחוף זיקים. סטי"לים נוספים ירדו לאילת והגנו על העיר ועל המרחב האווירי הדרומי של ישראל. במהלך המלחמה ספינות הטילים יירטו מטרות עוינות בדרום ובצפון, והגנו על המתקנים האסטרטגיים במרחב הימי. בהמשך, עם התחממות החזית הצפונית במלחמה, כוחות זרוע הים תקפו מטרות בלבנון באמצעות ירי תותחים וחימושים מדויקים.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, יום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפה על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,000 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון דלים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 843 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-248 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל.
כישלון הדיפת מתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר מתקפת הפתע קיבל מפקד בסיס אשדוד, אל"ם איתן פז, התרעה מוקדמת על פעילות חריגה של מחבלים ברצועת עזה. פז הקפיץ את סיירת הדבורות, והעלה כוננות של סירה נוספת באשדוד וסירת צרעה באשקלון,[2] עם תחילת מתקפת הפתע ניסו לבלום לוחמי פלגה 916, סירות מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים.[3] הלוחמים, על ספינה מסוג דבורה וסירה מסוג צרעה, הצליחו להשמיד חלק מהכלים הימיים שבאמצעותם ניסו המחבלים לחדור לישראל וחיסלו כמה עשרות מחבלים בים ועל קו החוף, חלקם באש תותחי טייפון וחלקם בהכוונה של אש מהאוויר. למרות מאמץ הלוחמים, לא הצליחו למנוע חדירת שתי[4] סירות מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס שהצליחו להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים.[5][6] הלוחמים המשיכו לחסל אויבים שזיהו על קו החוף ומחבלים שניסו לחצות את גדר הגבול שנפרצה.[7][8] מתחקיר חיל הים ומתחקיר הקרב בזיקים עולה כי לוחמי החיל – מבקריות החוף ועד מפקדי ולוחמי ספינות הדבורה והצרעה – פעלו בנחישות ובמקצועיות מעוררת כבוד והערכה על הדרך בה הם ניהלו את הקרב מול כ-50 מחבלים שהגיעו משטח הרצועה בהפתעה בשבע סירות מהירות. חיל הים מנע בכך הגעה של המחבלים לחופי אשקלון ואשדוד, לאסדות הגז ולמתקן קצא"א אך לא עמד במשימה למנוע חדירה של ספינות מחבלים לחופי ישראל.[9] צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל, מצא כי תחקיר חיל הים היה לקוי,[10] ומסקנתו הייתה כי "חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל 7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון."[11]
בהמשך המלחמה הרגו לוחמי פלגה 916 עשרות מחבלים.[12]
במקביל ללחימה הימית, לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה העצימה נגד המחבלים שחדרו לישראל, בקיבוץ בארי, במוצב סופה ובמקומות נוספים. לוחמי השייטת לקחו בשבי את סגן-מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי של החמאס.[13]
הזירה הימית הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
לאחר טבח שבעה באוקטובר, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע באש ובתצפית. כלי שיט תקפו מאות מטרות טרור ביניהן, עמדות תצפית, חוליות נ"ט, כלי שיט, מוצבים ותשתיות צבאיות. הכוחות חיסלו בים וביבשה כ-200 מחבלים, ביניהם מחבלים רבים מהקומנדו הימי של חמאס. עוד לפני תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, שייטת 13 ביצעה פשיטה על חוף הרצועה והשמידה תשתיות טרור של הכוח הימי של החמאס.[14] בהמשך הלחימה, השייטת ביצעה מבצעים מיוחדים ופשיטות בשטח הרצועה, בין עזה ועד לרפיח.
ספינות הטילים החדשות של חיל הים מסוג סער 6 תקפו לראשונה מאז נקלטו בזרוע באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. הקורבטות אח"י עוז ואח"י מגן תקפו מטרות טרור ברצועת עזה והשמידו עמדות תצפית, אתרי אמל"ח ומתקני שיגור של ארגוני הטרור ברצועה.[15]
.jpg)
כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב-זרועי, הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה המתמרנות במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית ("שדכנים") והובילו יחדיו תקיפות מדויקות מהים בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.[16] בהמשך, לאחר שנוצרה שפה משותפת בין כוחות החי"ר והשריון לכוחות חיל הים, נוצר קשר ישיר בזמן אמת בין הקצינים המתמרנים ברצועה למפקדי הספינות בים.
ב-9 באוקטובר החלו כלי שיט של חיל הים בתקיפת מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. ב-6 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו מפקדות, עמדות שיגור וטילי נ"ט.
ב-27 באוקטובר לוחמי שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעו פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידו תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.[17]
ב-7 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו במהלך הלילה באמצעות חימוש מדויק מטרות של חמאס הכוללות בין היתר עמדות ואמצעים טכנולוגיים.[18] ב-9 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו עמדת שיגור טילי נ"ט של ארגון הטרור חמאס, ממנה זוהו שיגורים לכיוון הכוחות המתמרנים.[19] ב-22 בנובמבר במהלך הלילה תקפו סטי"לים של חיל הים מטרות צבאיות של הזרוע הצבאית של חמאס. ב-23 בנובמבר בערב ביצע צה"ל סיכול ממוקד בעמר אבו ג'אללה, מפקד הכוח הימי של חמאס בח'אן יונס, והרג אותו ביחד עם מחבל שהיה לידו. את הסיכול ביצע מטוס קרב לפי מידע מודיעיני שסיפקו שב"כ, ומספן המודיעין של חיל הים.[20]
.jpg)
ב-13 בנובמבר כוחות צוות קרב חטיבתי 401 וכוח שייטת 13 פשטו על בית החולים רנתיסי במרכז העיר עזה, במהלך הפשיטה נחשפה תשתית טרור של חמאס בבית החולים.[21]
ב-16 בנובמבר במהלך הלילה כוח משולב של שייטת 13, צק"ח 188 וכוחות הנדסה, השתלטו על מעגן עזה ששימש את חמאס לצורכי טרור ימי. במהלך ההשתלטות חיסלו הכוחות 10 מחבלים, השמידו 4 מבנים ו-10 פירי מנהרות.[22]
ב-4 בדצמבר תקפו ספינות טילים של שייטת 3 תקף מטרות חמאס, כולל עמדת תצפית של הכוח הימי של החמאס ותשתיות טרור במעגן עזה.
בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי יחד עם שייטת 13 פשטו לוחמי חטיבה 551 על מבנה חמ"ל בג'באליה בו אותרו אמצעי תצפית וחומרי מודיעין.[23]
ב-7 וב-8 בדצמבר תקפו תשתיות טרור ומתחמים צבאיים של חמאס במרחב דרום הרצועה באמצעות ירי פגזים וחימוש מונחה מדויק תשתיות טרור ששימשו את הקומנדו הימי של חמאס במרכז ובדרום הרצועה. בין המטרות שתקפו ספינות חיל הים אתרים צבאיים, מוצבים, ומחסני נשק.
ב-16 בדצמבר בפשיטה משותפת לצוות הקרב של חטיבה 401 ולשייטת 13, בשכונת רימאל בעזה, פשטו הכוחות על בתי הספר "אלמעתצם באללה" ו"אלפאראבי" בהם הסתתרו מחבלי חמאס. במהלך הפשיטה הלוחמים חיסלו מחבלים בקרבות, ומחבלים שהסתתרו בתוך בתי ספר נכנעו ונעצרו על ידי הכוחות.
.jpg)
ב-21 בדצמבר לאחר מספר ימים של מבצעיים ליליים של סיוע לכוחות המתמרנים ביבשה ותקיפות בצפון הרצועה, תקפו ספינות הטילים של שייטת 3 כלי שיט שהיו מיועדים לשימוש הקומנדו הימי של חמאס בדרום הרצועה.[24]
הזירה הימית הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת המלחמה פלגת הבט"ש 914 מבסיס חיפה שמרה על הגבול הימי מפני חדירות, וספינות הטילים של שייטת 3 יצאו להגן על האתרים האסטרטגיים של ישראל, בים ובחוף. הסטי"לים, באמצעות מערכת כיפה ימית, יירטו מטרות אוויריות עוינות מספר רב של פעמים, בעיקר כטב"מים ששיגר חזבאללה. חלק מהכטב"מים היו מכוונים לאסדות הגז של ישראל.[25] בהמשך, עם התחממות החזית הצפונית במלחמה, כלי השיט של זרוע הים תקפו מטרות טרור בלבנון באמצעות ירי תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ וחימושים מדויקים.[1]
מבצע חיצי הצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע חיצי הצפון
באוגוסט 2024, כחלק מהגברת המוכנות בזירה הצפונית, בסיס חיפה של זרוע הים תרגל תרחישי הגנה והתקפה במרחב הימי הצפוני. במהלך התרגיל הזירה הצפונית תרגלה תרחישי לחימה בזירה הימית וביניהם - הגנה על הגבול הימי, פינוי פצועים תחת אש, התנהלות בשעת חירום במפקדות השונות ותרחישים נוספים על מנת להגביר את מוכנות הכוחות.[26]
בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון להחלשת ארגון הטרור חזבאללה בלבנון. במהלך מבצע זה שייטת ספינות הטילים תקפה מפקדות ימיות של חזבאללה בחופי ביירות. המפקדות שימשו מוקד פעילות מרכזי בו אוחסנו עשרות כלי שיט ובוצעו הדרכות לכוח הימי של ארגון הטרור במטרה לפגוע במטרות ימיות ואסטרטגיות במרחב הימי של ישראל.[27]
.jpg)
ב-17 בספטמבר תקפו ספינות טילים של חיל הים את היחידה הימית של חזבאללה, טיבעו עשרות כלי שיט קטנים והרגו עשרות לוחמים. החיל סיפק מודיעין להשמדת הצי הסורי בנמליו בידי חיל האוויר הישראלי.[28]
בלילה שבין ה-1 ל-2 בנובמבר, פשטו לוחמי שייטת 13 על העיר בתרון, כ-140 ק"מ מצפון לגבול ישראל-לבנון, ולקחו בשבי את עמאד אמהז, בכיר בכוח הימי של חזבאללה.[29]
מבצע חץ הבשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע חץ הבשן
ב-8 וב-9 בדצמבר, כחלק ממבצע חץ הבשן לאחר נפילתו של משטר אסד, השמידו ספינות הטילים של חיל הים כ-15 כלי שיט של הצי הסורי בנמל לטקיה ובנמל אל-ביידה עליהם היו עשרות טילי ים-ים בעלי טווח של 80–190 קילומטרים, אשר כל אחד מהם נשא ראש קרב שמשקלו עשרות עד מאות ק"ג חומר נפץ מרסק.[30]
.jpg)
זירת ים-סוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
בעת מלחמת חרבות ברזל החות'ים, ארגון טרור שיעי-זיידי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, הכריז מלחמה על ישראל והחל לתקוף את ישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה שנלחמים נגד ישראל. בנוסף במטרה לשבש את תנועת הספינות שמגיעות בחלקן לישראל. חלק מההישתלטויות על הספינות היו על כאלו שאינן קשורות לישראל באופן ישיר, אלא ספינות שבבעלות חלקית של ישראלים.
ב-1 בנובמבר בשעה 0:45 צה"ל יירט איום אווירי שהגיע מתימן וזוהה דרומית לאילת. באותו יום ספינות טילים של חיל הים הגיעו לזירת ים סוף.
ב-12 בדצמבר 2023 פרסם דובר צה"ל שספינת סער 6 אח"י מגן נקשרה בבסיס אילת ותצא לפעילות בים האדום בעקבות תקיפות הטרור של החות'ים נגד ספינות בים האדום והכרזת החות'ים על הטלת מצור ימי נגד ישראל.[31]
ב-8 באפריל 2024 כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות מערכת "כיפה ימית" המותקנת על גבי ספינת סער 6 אח"י ניצחון ששטה ליד אילת. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת.[32][33][34][35]
ֿב--10 ביוני 2025, תקפו לראשונה ספינות הטילים של חיל הים מטרות צבאיות של החות'ים במחוז חודיידה שבתימן. בהודעת דובר צה"ל נמסר כי "ספינות טילים של חיל הים תקפו מטרות של שלטון הטרור החות'י בנמל חודידה שבתימן". "התקיפה נועדה להעמיק את הפגיעה בשימוש הצבאי שנעשה בנמל, אשר הותקף על ידי צה"ל בשנה האחרונה וממשיך לשמש לפעולות טרור.[36]
אבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיום מתקפת הפתע ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל איבדה זרוע הים 3 מלוחמיה (נכון ל-5 בנובמבר 2024).
| זירה | פלגות הבט"ש | שייטת 13 | סה"כ |
|---|---|---|---|
| מתקפת הפתע | 0 | 1 | 1 |
| התמרון הקרקעי ברצועת עזה | 0 | 0 | 0 |
| הזירה הצפונית-לבנון | 2 | 0 | 2 |
ב-8 באוקטובר, במהלך הקרב על קיבוץ בארי נהרג סמ"ר אופק רוסו, לוחם שייטת 13 אשר שימש כחובש ובעת שהעניק טיפול רפואי לפצוע נורה ונהרג מאש מחבלים.[37]
במהלך פעילות מבצעית במרחב הימי הצפוני סמוך לגבול לבנון, נהרגה סמל קאמיי אחיאל כתוצאה מתקלה באמצעי לחימה של צה"ל.[38]
בליל 1 באפריל 2024 פגע ששוגר על ידי ההתנגדות האסלאמית בעיראק במבנה בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"ם ששוגר מעיראק.
ב-25 באוגוסט 2024 לפנות בוקר זוהה על ידי אגף המודיעין כי מתקיימת היערכות של חזבאללה לבצע ירי לעבר צפון הארץ והמרכז. כדי לסכלה יצאו 100 מטוסי קרב של חיל האוויר למבצע זה הרגע, המטוסים תקפו באופן יזום מאות משגרים חמושים. בתגובה לכך, זמן קצר לאחר מכן החל החזבאללה בירי כטב"מים רקטות ופצצות מרגמה אל עבר יישובי הצפון. כתוצאה מהמתקפה נפגעה ספינת דבורה של פלגה 914 של חיל הים ונפצעו מספר לוחמים. בהמשך היום הודיע צה"ל שסמ"ר דוד משה בן-שיטרית, לוחם בדבורה שנפגעה, מת מפצעיו.[39] מתחקיר ראשוני עלה כי טיל מיירט של כיפת ברזל שוגר לעבר כטב"ם ששיגר חזבאללה למרחב הימי, אך הטיל המיירט החליף בטעות את המטרה שלו ופגע בדבורה ובלוחמים שהיו עליה.
-
מדבקה לזכרה של לוחמת חיל הים סמל קאמיי אחיאל -
מדבקה לזכרו של רס"ל אופק רוסו - צוללן לוחם בשייטת 13
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, הזירה הימית במלחמה, מערכות, 23 בנובמבר 2023
- דן ארקין, שייטת הסטי"לים במלחמת חרבות ברזל, באתר "IsraelDefense", 8 בפברואר 2024
- שי לוי, הקרב של חיל הים על "שטחי ההשמדה" בעזה, באתר מאקו, 26 ביולי 2024
- אבי אשכנזי, לא רק שומרי המפרץ: המהפך של חיל הים שגם בחמאס וחיזבאללה לא ציפו לו, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2025
- ניצן שפירא, התקיפה הנועזת מלב הים שבוצעה לראשונה והפתיעה את האויב - והיכולות החדשות, באתר מאקו, 30 באפריל 2025
- אבי אשכנזי, גרמניה בנתה, ישראל שיפרה: הספינה שהפכה למפלצת - ומדהימה את העולם, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2025
- כתבנו דרור בלאזאדה התלווה לשייטת 3 על ספינת הקרב אח"י מגן סער 6 שהובילה את המאמץ המלחמתי, ערוץ 14. 2025.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
תיעוד מתקיפות זרוע הים בלבנון, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2024
- ^ אבי אשכנזי, תחקיר הקרב בזיקים: למרות אומץ הלב של הלוחמים - חיל הים לא עמד במשימה, באתר מעריב אונליין, 28 באפריל 2025
- ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, סירות הנוחבה שחדרו, התצפיתנית שמנעה טבח גדול יותר - ומחדל כוח החי"ר שהוקפץ | תחקיר חיל הים על 7/10, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ^ ראובן כספי, חיל הים במלחמה: סיכול חדירות מהים ופריסת שייטת צוללות, באתר בחדרי חרדים, 19 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, המודיעין החסר, הפשיטה על חוף זיקים והחילוץ שהתעכב: כך נכשל חיל הים ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, לוחמי גולני ברחו מהמחבלים - שרצחו 14 בשירותים ובמיגונית | תחקיר 7/10 בחוף זיקים, באתר ynet, 4 במאי 2025
- ^ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, השתלשלות האירועים על פי צה"ל מתחקיר הקרב בזיקים, באתר ynet, 4 במאי 2025
- ^ אבי אשכנזי, לוחמי גולני ברחו, חיילת אחת הצילה את חיל הים: הדרמה הגדולה בחוף זיקים נחשפת, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2025
- ^ ישי אלמקייס־אלרם, תחקיר התחקירים: 20% מתחקירי ה-7.10 לא עמדו בסטנדרט הצה"לי, בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2025
- ^ סיכום הרמטכ"ל לדו"ח המומחים לבדיקת איכות התחקירים והפקת הלקחים מ-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 10 בנובמבר 2025
- ^ תיעוד: כך חוסלו מחבלים שניסו לחדור מזיקים, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל לקח בשבי את מפקד החטיבה הדרומית של חמאס, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^
היום ה-21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:59)
- ^ שקד סבן, שוברות שוויון? מכונות המלחמה הימיות שתקפו לראשונה בעזה, באתר מאקו, 8 בנובמבר 2023
- ^ זה שיתוף הפעולה בין כוחות הים והיבשה ברצועה, באתר צה"ל, 7 בנובמבר 2023
- ^ צה"ל: לוחמי שייטת 13 פשטו מהים והשמידו תשתיות טרור בדרום רצועת עזה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ כתבי חדשות 12, היום ה-32 למלחמה | מעוז חמאס בלב הרצועה נכבש, צה"ל תקף חוליית נ"ט בלבנון, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2023
- ^ יובל זוזוט עסיס, כותשים את הטרור: צה"ל חיסל את ראש מערך טילי הנ"ט של חמאס, באתר עכשיו 14, 9 בנובמבר 2023
- ^ צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חאן יונס בארגון הטרור חמאס, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2023
- ^ ההוכחות לכך שחמאס הפך את בתי החולים למכונת טרור, באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2023
- ^ הפילו אנדרטה לזכר אירועי המרמרה: כך צה"ל השתלט על המעגן המרכזי בעזה, באתר מעריב אונליין, 16 בנובמבר 2023,
לילך שובל, באמצעות לוחמי שייטת 13 וחטיבה 188: צה"ל השתלט על המעגן המרכזי של עזה, באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2023 - ^ יואב זיתון, לוחמים פשטו על חמ"ל הביטחון הכללי של חמאס: זה מה שמצאו שם | התיעודים מג'באליה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אלפי חימושים מהים: תיעוד תקיפות הסטי"לים לטובת התמרון בעזה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ יובל אזולאי, בפעם השנייה ביומיים - ספינת טילים יירטה כטב"ם ששיגר חיזבאללה לעבר אסדת הגז, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2024
- ^ נערכים לכל תרחיש: הושלם תרגיל לחימה במרחב הימי בצפון הארץ | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ^ i24NEWS, "מזהה, הולכים לביצוע": תיעוד פעילות חיל הים נגד חיזבאללה, באתר i24NEWS, 2024-11-13
- ^
יוסי מלמן, בלי הרבה יחסי ציבור, המלחמה בעזה ולבנון איפשרה לחיל הים להצליח, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2024
- ^ אלי אשכנזי, חילופי האשמות בלבנון: איך שייטת 13 הצליחה ללכוד את בכיר חזבאללה?, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2024
- ^ מבצע 'חץ הבשן' - הפרטים והנתונים נחשפים, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2024
- ^ לראשונה - כל ספינות 'סער 6' סיימו את הליך המבצוע, אחת מהן הפליגה לים סוף, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2023
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024
- ^ גל מיטל, זה מה שקרה בדקות בין זיהוי הכטב"ם - ליירוט ההיסטורי בלב ים, באתר צה"ל, 11 באפריל 2024
- ^ ניצן שפירא, ספיר ליפקין, אחרי התרעת הפינוי: ישראל תקפה בתימן - מהים, באתר מאקו, 10 ביוני 2025
- ^ השיחה הגיעה ובקול שבור ומרוסק נאמר: "אופק נהרג", באתר וואלה, 20 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, כתוצאה מתקלה טכנית: לוחמת חיל הים קאמיי אחיאל נהרגה בפעילות בצפון, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2023
- ^ סמ"ר דוד משה בן שיטרית ז"ל, באתר צה"ל
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
