לדלג לתוכן

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטען הומניטרי של האיחוד האירופי משונע על גבי אוניית הגלנוע "MV Roy P. Benavidez" של צי ארצות הברית למזח האמריקאי בעזה. צולם ליד נמל אשדוד, 6 ביוני 2024.

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה בדרכים שונות על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי והרעב ברצועת עזה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. הסיוע שנכנס לעזה כולל מזון, תרופות ואוהלים למגורי העקורים. הכנסת כל הסיוע ההומניטרי לעזה מתואמת עם ישראל.

במהלך המלחמה עלו סוגיות משמעותיות בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. במצור הראשוני על הרצועה ישראל מנעה כניסת סיוע הומניטרי למשך מספר שבועות.[1][2] ככל שהמלחמה התקדמה, הותר הסיוע ברמות מוגבלות בדרכים שונות, כולל דרך מעברי יבשה, הצנחות אוויריות, מזח ימי אמריקאי ויוזמה פרטית ישראלית. למרות זאת, ב-27 בפברואר 2024 מסר בכיר באו"ם כי רבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[3][4][5]

בתחילת מרץ 2025, עם פתיחת מבצע עוז וחרב, הורה בנימין נתניהו לעצור הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה,[6] מה שהוביל להחמרה במשבר ההומניטרי.[7] במאי 2025 החלה לפעול תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה באחריותה של הקרן ההומניטרית לעזה. סמוך למרכזי הסיוע של הקרן התרחשו לעיתים קרובות תקריות אלימות בהן נטען שנהרגו קרוב ל-2,000 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון.[8] ביולי 2025, הדרדר המצב ההומניטרי ותועדו עשרות מקרים של מוות מרעב.[9][10] בעקבות זאת הוחלט להגדיל את כניסת הסיוע ההומניטרי.[11]

עיקר הסיוע עבר דרך מעבר זיקים בצפון רצועת עזה ומעבר 96 סמוך למסדרון נצרים.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[ע 1]

תנאי המחיה בעזה לפני מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[12] דרך מעבר רפיח עד 2005, אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[ע 2] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[ע 3][ע 4] הגדרת החמאס כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואיחוד האירופי הובילו להפסקת השקעות וההגבלה על הכנסת "פריטים דו שימושים לעזה" פגעו בכלכלה המקומית. כל אלה הובילו להישענות חלקים הולכים וגדלים המאוכלוסייה בעזה על סיוע שהמימון אליו הגיע בעיקר אירופה, האו"ם, ארצות הברית ומדינות ערב.[13]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר, המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[14] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[15] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[16] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[17] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[18] חיילים, 58[19] שוטרים ו-10[20] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות המתקפה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים מעזה. המלחמה, שהתקיימה בשטח אורבני צפוף, הובילה לשינוע של האוכלוסייה מאזורי הלחימה על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. שינוע האוכלוסייה, פגיעה במאפיות[21] ובלפחות 80% מהתשתיות החקלאות,[22] הכנסה מוגבלת של מזון[2] ופגיעה בכ-70% מהכבישים בעזה[23] גרמו לפרוץ משבר הומניטרי ברצועת עזה. ככל שחלף הזמן, עומק המשבר ההומנטירי גדל וארגונים בינלאומיים הזהירו מפני התרחבות רעב.[24] במרץ 2024, פורסמה הערכה של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי.[25] נתוני האו"ם נשענים על נתונים שאסף אונר"א, אשר לא כללו סיוע שהועבר באופן ימי, אווירי או דרך מעבר ארז או באמצעות ארגוני סיוע אחרים.[ע 5]

אישור הסיוע על ידי ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדיווח של הוושינגטון פוסט ממרץ 2024, ישראל לא אפשרה כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני 7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[26]

בדוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים מפורטים מספר הבקשות להכסת מזון וציוד רפואי ואחר לעזה: בין באוקטובר 2023 לינואר 2024 אושרו 40 משלוחים של הארגון ו-26 נדחו.[27] המשלוחים כללו מים, מזון, ציוד רפואי וציוד מציל חיים אחר.[28] בפברואר 2024, טענה אונר"א כי ישראל לא משחררת מזון שעשוי להספיק לחודש מנמל אשדוד.[29]

באמצע מרץ 2024, פתח צה"ל מעבר חדש בצפון הרצועה, בסמוך לקיבוץ בארי. המעבר הוא חלק מפיילוט שנועד למנוע השתלטות של החמאס על הסיוע.[ע 6][ע 7]

בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכן 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש, לכל הפחות, להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[30]

אורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני 2024, שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר כרם שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימות האחת את השנייה בחוסר היכולות לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[31]

בעקבות פשיטה על מחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה באוקטובר 2024, הוחלט בישראל לסגור את מעבר ארז, ובמקביל – הוחלט להפסיק לחלק את הסיוע באמצעות הסקטור הפרטי, מאחר שהתגבשה מסקנה שמתבצעות שם הברחות רבות.[ע 8] מקורות בעזה סיפרו הם היו עדים לאחרונה לביזת משאיות סיוע הומניטרי שיצאו מכרם שלום בידי חמולות, חלקה בתיאום ובהכוונת חמאס.[ע 9]

ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים העידו על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[ע 10] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספטמבר היו מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה[32].ארצות הברית הודיעה במכתב לשר הביטחון ולשר לעניינים אסטרטגים כי תפסיק להעביר לה נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[ע 11][32] בעקבות זאת, הודיעה ישראל על העברת סיוע דרך מעבר ארז.[ע 12] 217 משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לצפון הרצועה החל מאמצע חודש אוקטובר.[33]

הסכם ישראל–חמאס שנחתם בינואר 2025, חייב את כניסתן של לפחות 600 משאיות סיוע לעזה מדי יום במהלך ששת השבועות הראשונים של ההפוגה, כולל 50 משאיות עם דלק. מחצית מהמשאיות אמורות להגיע לצפון הרצועה. למעלה מ-4,200 משאיות סיוע נכנסו לרצועת עזה בששת הימים מאז החלה הפסקת האש, כך הודיע האו"ם.[34]

התנגדות להעברת הסיוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסימת משאיות סיוע לכניסה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, 12 בפברואר 2024.
ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה

גם דרך מעבר כרם שלום ומעבר ניצנה נכנסו משאיות עם סיוע הומניטרי, אולם בשלב מוקדם של המלחמה הן נחסמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, על ידי תנועת צו 9 ותנועות נוספות, במחאה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בעוד שוהים שם חטופים ישראלים, ובטענה כי הסיוע משמש את חמאס במלחמה נגד ישראל. ב-13 במאי 2024 חסמו פעילי התנועה במעבר תרקומיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה והשליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו ונבזזו, ושתיים מהן הוצתו.

עקב ההתנכלות לשיירות הסיוע הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ללוות את השיירות על ידי שוטרים. ביוני 2024 שלח שבתאי מכתב ליועמ"שית ובו תלונה על כך שהשר בן גביר עקף אותו והורה לסגנו להפסיק את הליווי המשטרתי של השיירות בטענה שזה תפקידו של צה"ל.[ע 13]

העברת הסיוע לתושבי עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוע דרך מצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[35][ע 14] עד 28 בנובמבר 2023, בעיקר במהלך הפסקת האש הזמנית, נכנסו לעזה 2,000 משאיות סיוע דרך מצרים.[36] בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[37] ב-13 בדצמבר 2023 וב-3 במרץ 2024 תועדו השתלטות אנשי חמאס על משאיות אלו, ושלטו על אופן חלוקתו לאזרחים.[ע 15][ע 16]

סיוע דרך הצנחה מהאוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצנחת סיוע לרצועה ממטוס חיל האוויר של ארצות הברית באמצעות לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס. על המבצע היה אחראי פיקוד מרכז של ארצות הברית. צולם ב-2 במרץ 2024.

ב-6 בנובמבר 2023 ירדן הצניחה לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, ציוד רפואי לטובת בית חולים שדה שהקימה במקום.[ע 17] מאז הצניחו הירדנים ציוד רפואי ומנות מזון[38] בתיאום עם ישראל. לעיתים ההצנחות נפלו לים והסיוע לא הגיע ליעדו.[ע 18] בהמשך גם מדינות נוספות היו שותפות להצנחת הסיוע ההומניטרי, בהן ארצות הברית, איחוד האמירויות ברטניה וצרפת,[ע 19][ע 20][ע 21][39] כאשר ב-2 במרץ ארצות הברית הצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום הרצועה.[40] עם זאת, ישראל סירבה לאפשר לטורקיה ולקטר להצניח סיוע לרצועת עזה. טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים נגד ישראל בעקבות זאת.[ע 22]

סיוע דרך הים מקפריסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במרץ 2024 יצאה ספינת הסיוע "זרועות פתוחות" מנמל לרנקה שבקפריסין לרצועת עזה, כשעל סיפונה 200 טונות של סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה. הספינה הגיעה ליעדה ב-16 לחודש. הסיוע מומן על ידי ממשלת איחוד האמירויות וארגון הצדקה האמריקאי המטבח המרכזי העולמי, וכלל מי שתייה וחומרי מזון בסיסיים.[ע 23][41]

המזח הצף האמריקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
חיילי צבא ארצות הברית מקימים את המזח הצף, 15 במאי 2024.

ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמתו של מזח צף לחופי העיר עזה, שנועד לספק סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה בהיקף כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. המזח ניזוק מספר פעמים, וטופל בנמל אשדוד. ב-17 ביולי 2024 הודיע פיקוד המרכז של ארצות הברית על סיום המשימה, פירוק סופי של המזח והובלתו חזרה לארצות הברית.

אירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון הסיוע ההומניטרי, פברואר 2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[ע 24] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[ע 25] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[ע 26] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[ע 27] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי לטענתם.[42][43] לפי דיווחם של בית החולים אל-עודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[ע 27] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[44][45] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[46][47]

לפי פרסום ממרץ 2024, כי גורמי ביטחון ישראלים בכירים הזהירו את הדרג המדיני ואף דרשו לאפשר לקבוצות חמושות בעזה לאבטח את משאיות הסיוע שנכנסות לרצועה. זאת כדי למנוע ביזה של הסיוע ההומניטרי, לאחר האירוע הקשה.[48] על פי העיתון הערבי "א-שרק אל-אווסט", חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננת לנקום בחמולות. חמאס הוציא להורג את המוכתאר של חמולת דגמש בצפון הרצועה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי חמולות ברצועה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[49]

הרג הפלסטינים בכיכר כווית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[50][51][52][53] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[54] ב-19 במרץ הפלסטינים דיווחו על למעלה מ-20 הרוגים בכיכר כווית. לטענתם, הצבא פתח באש לעבר כינוס אזרחי שמטרתו הייתה להבטיח את העברת הסיוע ההומניטרי לשאר חלקי העיר.[55] זוהו גם אזרחים שנדרסו על ידי המשאיות. בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[56]

הרג ופגיעה בעובדי הסיוע ההומניטרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת המלחמה ועד תחילת ינואר 2025 נהרגו לפחות 369 עובדי סיוע,[57] מרביתם תושבי עזה. בין ארגוני הסיוע השונים הפעילים בעזה לבין צה"ל ישנה מערכת תיאום[58] המופעלת דרך האו"ם.[59] המערכת הופעלה בעקבות בקשה של ארצות הברית מישראל.[60] התיאום נעשה באמצעות deconfliction. מערכת המאפשרת לארגוני סיוע לעבוד באזורי עימות ברחבי העולם, למשל עזה. התיאום כולל ויידוא שצה"ל יודע היכן נמצאים ארגונים הומניטריים (כולל מתן קואורדינטות GPS של כל המתקנים) והיכן צפויים לנוע כלי רכב בכל זמן נתון בכל יום נתון. כן, נערך עדכון בזמן אמת איפה צפויים לנו כלי רכב בכל זמן נתון.[61] בעקבות הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי בתחילת אפריל 2024, תבעו ארגוני סיוע הפועלים בעזה מהצבא הישראלי להשתפר ולהקפיד על נוהלי ביטחון שנועדו לשמור על בטיחות עובדיהם.[59] בסוף אפריל, מחבלים שיגרו פצצות מרגמה לעבר סיור של עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם בצפון רצועת עזה. באירוע לא היו נפגעים.[ע 28] הסיור הופסק מיידית והנציגים הזרים עזבו את המקום.

פגיעות בעובדי ארגוני הסיוע מובילים להפסקת חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הארגונים ולהמשך הרעב בעזה.[62]

במהלך המלחמה אנשי חמאס צולמו תוך שימוש באלימות קשה, ואף יורים באוויר, כדי למנוע מאזרחי עזה להגיע לסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה.[ע 29] בסרטון אחר נראו אנשי חמאס כשהם נוסעים על משאיות שאמורות להגיע לתושבי עזה. במקביל, צה"ל יצר קשר עם חמולות עזתיות המתנגדות לחמאס כדי שייאבטחו אזורים ברצועה, כך לפי העיתון הערבי א-שרק אל-אווסט. לפי אותו דיווח, חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננו לנקום בחמולות. מאוחר יותר פורסם שחמאס הוציא להורג את מוכתר של חמולת דגש בצפון רצועת עזה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי החמולות ברצועת עזה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[ע 15][ע 30]

במאי 2024, ישראל סגרה זמנית את מעבר הגבול המרכזי של כרם שלום בעזה לאחר תקיפה קטלנית שביצע חמאס אל האזור.[63][64] באותו החודש ארגון זכויות האדם Human Rights Watch טען כי היו 8 תקריות מתחילת המלחמה בה הוא הותקפו עובדי סיוע על ידי כוחות ישראליים למרות שהם סיפקו מיקומים לראשיות הישראליות. לדברי הארגון, שמונה התקריות חושפות פגמים של ממש במה שמכונה "מנגנון למניעת עימותים" – מנגנון שנועד להגן על עובדי הסיוע ולאפשר להם לספק בבטחה סיוע הומניטרי מציל חיים ברצועת עזה.[ע 31]

בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[ע 32] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[ע 32] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[ע 33]

קרן הסיוע ההומניטרי לעזה הודיעה כי חמישה פלסטינים שעבדו עבורה נהרגו ביוני 2025 בתקיפת חמאס על אוטובוס שהסיע אותם ברצועה.[65] בקרן נאמר מוקדם יותר שחמאס איים על נהגים ועובדים עזתים באתרי החלוקה.[66] על פי הקרן, חמאס הציע פרס על ראשיהם של העובדים ההומניטריים.[67][67][68]

עצירת הסיוע ההומניטרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במרץ 2025, עם תום השלב הראשון של הסכם חמאס–ישראל החליטה ממשלת ישראל לעצור את כל הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה עד להודעה חדשה,[69] ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, צה"ל סגר את כל המעברים לרצועת עזה ועצר את כניסת הסיוע ההומניטרי לשטחה. חמאס האשים את ישראל ב"הפרה בוטה" של ההסכם, שכן סעיף 14 בהסכם קובע כי ההפוגה בלחימה והכנסת הסיוע ההומניטרי המופיע בו ימשיכו להתממש גם בעת המשא ומתן שמנהלים הצדדים על שלב ב'. ראש משרד ההסברה של חמאס בעזה אמר בראיון לערוץ אל-ערבי הקטרי כי "ישראל מתעלמת מהחוקים הבינלאומיים ומונעת הכנסת תרופות ומזון. עצירת הכנסת הסיוע משמעותה החלטה של הכיבוש להרעיב את תושבי הרצועה".[70] לפי עמותות שמאל וארגוני זכויות אדם ישראליים, ההוראה מהווה הפרה של הדין הבינלאומי והישראלי, שכן על המדינה, ככוח כובש, מוטלת חובה לאפשר אספקת מזון, תרופות וסיוע חיוני לאוכלוסייה האזרחית, ללא הפיכתו לכלי מיקוח.[71]

ב-5 במרץ שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת פרסמו הצהרה משותפת בה קראו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות ולהבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה.[72] ארבעה ימים לאחר מכן, ניתקה ישראל את אספקת החשמל לעזה, שיועדה למתקני התפלה.[73] ב-10 במרץ עשרות בני משפחה של חטופים ישראלים דרשו מראש הממשלה נתניהו לבטל את ההחלטה, בנימוק שהיא מעמידה את יקיריהם המוחזקים בעזה בסכנה מיידית. מספר חטופים ששוחררו משבי חמאס העידו כי חוסר במים ראויים לשתייה השפיע עליהם ישירות, והם נאלצו לשתות מים מלוחים.[74]

בעקבות הפסקת החשמל לעזה דווח על שיא של מחסור במים נקיים ברצועה. יוניצ"ף מסר כי עזה סובלת ממחסור חמור במים, ושרק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה. איגוד עיריות רצועת עזה פרסם אזהרה ממה שכינה "אסונות בריאותיים וסביבתיים חמורים", כולל התפשטות מואצת של מחלות ומגפות, בשל מניעת החשמל והמים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הודיע שיש צורך דחוף בסיוע הומניטרי מציל חיים בעזה.[75] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, אחוז דגימות המים המזוהמים ברצועה עלה ליותר מ-25%, מה שמוביל להתפשטות מחלות רבות בקרב תושבים. המשרד ציין כי 90% ממתקני ההתפלה מושבתים, ו-80% ממתקני השפכים אינם פועלים — מצב שמוביל לעלייה ניכרת בזיהום מי הים.[76]

ב-25 באפריל תוכנית המזון העולמית הודיעה כי מלאי המזון שלה ברצועה אזל.[77] ב-7 במאי גם המטבח המרכזי העולמי הודיע כי כי נגמרה לו אספקת המזון ברצועה.[78]

השבת הסיוע ההומניטרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2025 החליט ראש ממשלת ישראל להחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועה במידה מצומצמת, וזאת על מנת לבלום לחצים בינלאומיים להפסקת מבצע מרכבות גדעון שהחל זמן קצר קודם לכן.[79][80]

יוזמת הסיוע הפרטית החליפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2023, בשבועות הראשונים של המלחמה, החלה להתגבש יוזמה ישראלית להקמת מערכת סיוע הומניטרי חלופית ברצועת עזה. קבוצת מילואימניקים ואנשי עסקים שכינתה את עצמה "פורום מקווה ישראל" פיתחה תפיסה לחלוקת סיוע באמצעות קבלנים פרטיים זרים. המטרה המוצהרת הייתה לעקוף את האו"ם ולמנוע מהסיוע להגיע לידי חמאס או לשוק השחור. הקבוצה פעלה תחת חסותו של אלוף רומן גופמן, אז ממלא מקום ראש מטה מתאם הפעולות בשטחים ומאוחר יותר מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. במקביל, הציע איש העסקים הישראלי-אמריקני מוטי כהנא, בעל חברת הלוגיסטיקה GDC, תוכנית מתחרה לניהול הסיוע ואף קיבל אישורים ראשוניים לפיילוט, אך בסופו של דבר לא נבחר. התוכנית שזכתה בסופו של דבר כללה שיתוף פעולה עם חברות אבטחה אמריקניות - בעיקר SRS בניהול פיליפ ריילי, קצין CIA לשעבר, וקרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) בניהול ג'ייק ווד.

האו"ם וארגוני הסיוע הבינלאומיים התנגדו בחריפות לתוכנית, בטענה שהיא מסוכנת ועלולה להגביל את הסיוע לחלקים מוגבלים ברצועה ולאלץ אזרחים לצעוד קילומטרים דרך קווי צה"ל כדי להגיע למזון. ארגוני הסיוע הפועלים ברצועה הודיעו כי לא ישתפו עמה פעולה.[81]

בסוף חודש מאי יצאה אל הפועל תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה באחריותה הבלעדית של GHF. במסגרת התוכנית, נפתח מרכז סיוע בתל סולטאן ברפיח, ומרכז נוסף נפתח באזור מורג - בדרום רצועת עזה, בין חאן יונס לרפיח.[82] מאוחר יותר נפתח מרכז גם סמוך למסדרון נצרים.[83] ביום הראשון של הפעילות נעצרה חלוקת הסיוע לאחר שהמונים פרצו למתחם ברפיח ובזזו את כולו.[84]

סמוך למרכזי הסיוע התרחשו תקריות אלימות לעיתים קרובות ומאות בני אדם נהרגו מירי.[85][86][87][88] לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין ה-27 במאי 2025 ל-21 ביולי 2025, צה"ל הרג לפחות 1,054 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון, במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה, ובסמוך לשיירות המופעלות על ידי ארגוני סיוע אחרים.[89][90] לדברי קצינים ולוחמים בצה"ל, הצבא ירה לעבר אזרחים שבאים לפני הפתיחה כדי למנוע מהם להתקרב – או אחרי הסגירה, במטרה לפזרם.[91]בצה"ל לא הכחישו את הירי, אך נאמר כי זה נעשה במקרים של התקרבות אל הכוחות מחשש לפגיעה בהם[92][93] וכי הנתונים שפרסם חמאס מוגזמים, מתוך כוונה לפגוע בהמשך התוכנית.[94]

ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי הודיע ב-21 ביוני על חידוש פעולתו ברצועת עזה לאחר כחודש. הארגון הודיע שמשאית סיוע של הארגון הגיעה לצוותים שלו ברצועת עזה, לראשונה זה 12 שבועות.[95] לפי צה"ל, מרכזי חלוקת האוכל מאכילים כמחצית מתושבי רצועת עזה.[96]

בסוף יולי 2025, כחודשיים לאחר השינוי בנוהלי הכנסת הסיוע, התפתח מצב חירום תזונתי וסיכון לרעב קטסטרופלי בכל שטחי הרצועה. 16.5% מאוכלוסיית הילדים מתחת לגיל חמש סבלו מתת־תזונה, וביקורת חריפה נמתחה בעולם על ישראל שנתפסה כאחראית למצב זה. בעקבות המצב - צה"ל יזם מבצע הצנחת סיוע הומניטרי לעזה. בנוסף, הוגדרו מסדרונות הומניטריים שיאפשרו תנועה בטוחה של שיירות האו"ם וארגוני הסיוע להכנסת מזון ותרופות לאוכלוסייה[97] והפוגות הומניטריות באזורים שבהם צה"ל לא פעל קרקרעית.[98] ב-27 ביולי פורסם כי איחוד האמירויות מקימה, באישור ישראל, צינור שיוביל מים ממצרים לרצועת עזה[99]

בעקבות הפסקת האש שהחלה באוקטובר 2025, המתחם של הקרן בציר נצרים ננטש לאור קווי הפסקת האש שאליהם נסוג צה"ל, והיתר לא נפתחו מחדש בתחילת הפסקת האש. עניין קרן הסיוע לא הוזכר בשום צורה בהסכם שנחתם בין ישראל לחמאס, או בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. המתווה ההומניטרי בהסכם כולל כניסת 600 משאיות סיוע מדי יום לאו"ם, לארגונים בינלאומיים, למדינות תורמות וסקטור פרטי.[100]

עלויות מבצע הסיוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלות האבטחה של מבצע הסיוע ההומניטרי בעזה מוערכת בכ-35 מיליון דולר לחודש, כאשר חברת האבטחה האמריקאית SRS מעסיקה כ-500 עובדים במשכורת ממוצעת של 800 דולר ליום בתוספת הוצאות אירוח.[101]

מקור המימון של הסיוע לא פורסם. במאי 2025 טענו ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחבר הכנסת אביגדור ליברמן כי ישראל מממנת את תוכנית הסיוע החדשה באמצעות חברות קש (GHF ו-SRS) שהוקמו בשווייץ וארצות הברית, וכי מדובר במאות מיליוני דולרים מכספי ציבור ישראליים. הטענות התבססו על כך שמדינות המפרץ סירבו לממן את הקרנות, אך קרן הסיוע GHF דיווחה על תרומה של מאה מיליון דולר ממדינה מערב אירופית לא מזוהה.[102][101] הממשלה הכחישה את הטענות.[103] המחלוקת התחדדה לאחר התפטרותו של ג'ייק ווד, מנכ"ל קרן הסיוע GHF, שציין כי לא ניתן ליישם את התוכנית תוך שמירה על עקרונות הנייטרליות והעצמאות.

על פי תחקיר בעיתונות שפורסם במאי 2025 הליך בחירת החברות נעשה ללא מכרז או הליך תקין, כאשר צה"ל ומשרד הביטחון הודרו מהתהליך שבוצע על ידי צוותו של גופמן. מקורות במערכת הביטחון דיווחו על העברת מיליוני שקלים לעבודות מטה ללא ידיעת בכירי מערכת הביטחון, ועל חוסר בבדיקות ביטחון מתאימות של החברות והעובדים. למרות שהיוזמה הוצגה כפרויקט אמריקני עצמאי, שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר חשף כי ישראל הייתה שותפה להקמתה.[81]

ביוני 2025 התגלה כי הממשלה הישראלית העבירה כ-700 מיליון שקלים למימון מנגנון הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ההחלטה על העברת הכספים אושרה בתחילת חודש מאי 2025 תחת הכותרת הכללית "מערכת הביטחון", ללא פירוט מפורש של יעד התקציב - דבר החורג מהנוהג המקובל בהחלטות תקציביות. המקור התקציבי של הכסף היה קיצוץ רוחבי בשירותים האזרחיים, כולל בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתחבורה. למרות הפרסום, לשכות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' המשיכו לטעון כי "מדינת ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לעזה".[104]

ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל במוסד טען בראיון לחדשות 12 כי קטר וטורקיה הן המדינות היחידות שהסכימו להיות שותפות להכנסת כסף לרצועה במתווה שישראל הציעה והן עושות זאת בעזרת המוסד. לטענתו נבנתה תשתית פיננסית שתסתיר את הכנסת הכספים הזו בשל החקירה המתנהלת לגבי הקשר בין לשכת נתניהו לבין קטר.

ביולי 2025, דווח כי שר האוצר סמוטריץ יקדם ששלושה מיליארד שקלים יועברו לצרכים ההומניטריים של תושבי עזה.[105][106]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטלים:
פורטל ישראל
פורטל צה"ל
פורטל ארצות הברית
פורטל מדינות העולם

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר בצלם, ‏1 בינואר 2011
  2. ^ נגה קדמן, מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?, באתר גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע, ‏מרץ 2009
  3. ^ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
  4. ^ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
  5. ^ תמי קנר, הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה, פרסום מיוחד, 4 ביולי 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  6. ^ האו"ם העביר מזון לצפון הרצועה דרך נתיב חדש של צה"ל, באתר ynet, 12 במרץ 2024
  7. ^ לילך שובל, לראשונה: שש משאיות סיוע נכנסו לצפון הרצועה דרך כביש אותו בנה צה"ל, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  8. ^ איתמר אייכנר, הבלגן הישראלי שהוביל לסערה עולמית: כך התגלגלה פארסת הסיוע, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
  9. ^ ספיר ליפקין, האנרכיה בעזה, החמולות שבוזזות סיוע בהכוונת חמאס – והמשטרה החדשה שהוקמה, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2024
  10. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  11. ^ אתר למנויים בלבד בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  12. ^ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, אחרי האיום של ארה"ב: עשרות משאיות סיוע הוכנסו לצפון הרצועה דרך ישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
  13. ^ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר וחן מענית, המפכ"ל: בן גביר פנה ישירות לסגני כדי למנוע את אבטחת הסיוע לעזה, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
  14. ^ ליאור בן ארי, עינב חלבי, לראשונה מפרוץ המלחמה: מעבר רפיח נפתח להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
  15. ^ 1 2 עומר שחר ואיתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  16. ^ אסף גבור, ‏מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2023
  17. ^ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
  18. ^ ספיר ליפקין, תיעוד: ירדן הצניחה סיוע שנפל בים – המוני עזתים מנסים לחלץ אותו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
  19. ^ ישראל גראדווהל, ‏נשיא צרפת מציג: כך נראית הצנחת הסיוע על תושבי עזה, באתר כיכר השבת, 10 באפריל 2024
  20. ^ ברק רביד‏, ארצות הברית החלה להצניח סיוע הומניטרי לעזה, באתר וואלה, 2 במרץ 2024
  21. ^ ליאור בן ארי, איחוד האמירויות: הצנחנו סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, באתר ynet, 6 באפריל 2024
  22. ^ איתמר אייכנר, טורקיה זועמת על החלטת ישראל למנוע ממנה להצניח סיוע לעזה: "ננקוט בצעדים", באתר ynet, 8 באפריל 2024
  23. ^ נטע בר, 200 טון של מזון ומים: ספינת סיוע ראשונה יצאה מקפריסין לרצועת עזה, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  24. ^ אתר למנויים בלבד צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  25. ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
  26. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  27. ^ 1 2 מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
  28. ^ איתי בלומנטל, מחבלים ברצועה ירו פצמ"רים לעבר עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם – שעזבו את המקום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2024
  29. ^ ספיר ליפקין, מכות באלות וירי: כך מונע חמאס מהאזרחים להגיע לסיוע ההומניטרי, באתר מאקו, 3 בפברואר 2024
  30. ^ עינב חלבי, בגלל "מגעים עם ישראל": חמאס חיסל ראש חמולה ברצועה | זו המשפחה שבראשה עמד, באתר ynet, 14 במרץ 2024
  31. ^ רצועת עזה: כוחות ישראליים תוקפים מיקומים ידועים של עובדי סיוע, באתר Human Rights Watch, ‏14 במאי 2024
  32. ^ 1 2 דניאל אדלסון, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
  33. ^ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN‏, 28 באוגוסט 2024
  1. ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Ellen Ioanes, Gaza’s spiraling humanitarian crisis, explained, Vox, ‏2023-10-14
  3. ^ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
  4. ^ Michelle Nichols, ne quarter of Gaza's people one step away from famine, UN says, .reuters.com, ‏February 28, 2024
  5. ^ Mary Kekatos, 'One step away from famine' for more than 500,000 people in Gaza, UN official says, ABC News, ‏February 29, 2024
  6. ^ הכנסת הסיוע לרצועה נעצרה; נתניהו: "יהיו השלכות לסירוב חמאס", באתר חדשות 13, 2 במרץ 2025
  7. ^ אתר למנויים בלבד שירין פלאח סעב, "אנחנו נמות בכל מקרה, מרעב או מהפצצה": מעט המזון שנשאר ברצועה אוזל, והייאוש משתלט, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
  8. ^ Israel kills 73 in Gaza as UK, EU and others slam ‘unimaginable’ suffering, Al Jazeera, ‏12 באוגוסט 2025
  9. ^ Malnutrition rates reach alarming levels in Gaza, WHO warns, ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
  10. ^ Loveluck, Louisa; Mahfouz, Heba Farouk; Shamalakh, Siham; Berger, Miriam; Cheeseman, Abbie; Bisset, Victoria; Ledur, Júlia; Shapiro, Leslie; DeYoung, Karen (2025-07-24). "Mass starvation stalks Gaza as deaths from hunger rise". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286.
  11. ^ ניצן שפירא, כפי שפורסם ב-N12: ישראל מגדילה את הסיוע לעזה - שיחולק בדרך שלא נעשתה עד כה, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2025
  12. ^ Gaza Agonistes, Middle East Research and Information Project, ‏2001 (באנגלית)
  13. ^ Rachel Wilson, Krystina Shveda, Alexandra Newman, How much aid Gaza needs to survive: A visual guide, CNN, ‏2024-01-22
  14. ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
  15. ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  16. ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  17. ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
  18. ^ ※ מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  19. ^ ※ אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  20. ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  21. ^ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian. ISSN 0261-3077.
  22. ^ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  23. ^ UNOSAT Gaza Strip Road Network Comprehensive Damage Assessment - August 2024, unosat.org
  24. ^ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, באתר יוניסף, ‏22 בדצמבר 2023
  25. ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
  26. ^ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, ‏March 28, 2024
  27. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Humanitarian Access Snapshot - North of Wadi Gaza | Mid-January 2024, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-19
  28. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #91, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-12
  29. ^ UN agency says aid shipment blocked in Israeli port, Reuters, ‏February 11, 2024
  30. ^ Jemma Crew & Tom Spender (2024-03-15). "Is Israel meeting promise to let more aid into Gaza?".
  31. ^ Yolande Knell, Gaza aid depot where food waits as Israel and UN trade blame, www.bbc.com, ‏22/6/2024
  32. ^ 1 2 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, ‏Oct. 15, 2024
  33. ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט‏, בעקבות לחץ אמריקני: צה"ל הרחיב את האזור ההומניטרי ברצועה, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2024
  34. ^ ירידה חדה במספר משאיות הסיוע שנכנסו לעזה ביום שישי, באתר זמן ישראל, 25 בינואר 2025
  35. ^ Barak Ravid, Israel to allow entry of humanitarian aid to Gaza from Egypt after U.S. pressure, axios.com, ‏Oct 18, 2023
  36. ^ The White House, Statement from National Security Advisor Jake Sullivan on Airlift of Critical Humanitarian Supplies to Egypt to Support Aid Delivery in Gaza, The White House, ‏2023-11-28
  37. ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2023-12-04
  38. ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, Reuters, ‏January 5, 2024
  39. ^ Quentin Sommerville (2024-02-21). "Israel-Gaza: UK aid supplies air-dropped into Gaza for first time".
  40. ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
  41. ^ Monika Pronczuk, Raja Abdulrahim, Gaya Gupta, Ronen Bergman, Julian E. Barnes, Aaron Boxerman, First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza, The New York Times, ‏March 16, 2024
  42. ^ Abraham, Leanne; Gamio, Lazaro; Shao, Elena; Toler, Aric; Willis, Haley (2024-03-01). "What We Know About the Deaths Near the Gaza Aid Convoy". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  43. ^ Palestinians seeking aid attacked by Israeli forces again, Al Jazeera
  44. ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN". 2024-03-02.
  45. ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, באתר Voice of America, ‏1 במרץ 2024
  46. ^ Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor
  47. ^ ‘Flour Massacre’: Impunity Persists as Israeli Forces Open Fire On Starving Palestinians Seeking Vital Aid, Palestinian Centre for Human Rights
  48. ^ עומר שחר איתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  49. ^ ישראל לפקוביץ, חמאס הוציא להורג ראש חמולה בשל שת"פ עם ישראל, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2024
  50. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏4 במרץ 2024
  51. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-15
  52. ^ Six Palestinians killed in line for aid in Gaza, יורוניוז, ‏2024-03-14
  53. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-21
  54. ^ Abdulrahim, Raja (2024-03-16). "U.N. Documents More Than Two Dozen Attacks on Gazans Waiting for Aid Since January". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  55. ^ שירין פלאח סעב, רואן סלימאן, 50,000 בני אדם נהרגו בעזה. כך זה קרה יום אחרי יום, דיווח אחרי דיווח, באתר הארץ, 24 במרץ 2025
  56. ^ Completely chaotic scenes after Israel targets people waiting for aid, Al Jazeera
  57. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, חילופי ההאשמות בין צה"ל, האו"ם וחמאס מתרבים, והתושבים בעזה נותרים ללא הסיוע, באתר הארץ, 12 בינואר 2025
  58. ^ Claudia Williams (2024-04-03). "There has been a 'distressing pattern' when it comes to aid worker deaths. Here's how organisations try to keep staff safe". ABC News.
  59. ^ 1 2 Michaelson, Ruth (2024-04-04). "Aid groups demand Israel improve measures to keep their workers safe". The Guardian. ISSN 0261-3077.
  60. ^ Jacob Magid, IDF has established Gaza ‘deconfliction mechanism’ per US request — Israeli official, www.timesofisrael.com, ‏3 December 2023
  61. ^ Paul Adams (2024-04-02). "Deadly air strike shows system to protect aid workers in crisis, agencies say".
  62. ^ David Gritten & Mahmoud Elnaggar (2024-04-04). "Fears for Gazans as aid groups halt work over deadly Israeli strike".
  63. ^ Israel closes Gaza's key Kerem Shalom border crossing after deadly attack claimed by Hamas, France 24, ‏2024-05-05
  64. ^ Nidal Al-Mughrabi, Israel attacks Rafah after Hamas claims responsibility for deadly rocket attack, Reuters, ‏May 6, 2024
  65. ^ עינב חלבי, דניאל אדלסון, חמאס תקף אוטובוס של קרן הסיוע לעזה: "5 עובדים נהרגו, חשש שאחרים נחטפו", באתר ynet, 11 ביוני 2025
  66. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, קרן הסיוע לעזה: "חמאס איים על צוותינו, מאות אלפים נותרו רעבים", באתר ynet, 7 ביוני 2025
  67. ^ 1 2 דני זקן, חמאס נגד הסיוע: הפרס שמוצע על ראשיהם של העובדים ההומניטריים ברצועה, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2025
  68. ^ Terror in Gaza: Hamas offers bounties to kill US and local aid workers, group says, Yahoo News, ‏2025-06-28
  69. ^ סמוטריץ' הודיע: הסיוע ההומניטרי הופסק עד להחזרת החטופים, באתר "סרוגים", 2 במרץ 2025
  70. ^ יהונתן ליס, יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו הורה לעצור את הסיוע לעזה "בשל סירוב חמאס למתווה ויטקוף", באתר הארץ, 2 במרץ 2025
  71. ^ עמותות שמאל עתרו לבג"ץ נגד עצירת הסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2025
  72. ^ יואב שוסטר‏, שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת בהצהרה חריפה נגד ישראל, באתר וואלה, 5 במרץ 2025
  73. ^ איתמר אייכנר, גד ליאור, ישראל מפסיקה את העברת החשמל לעזה, למרות אזהרת צה"ל בעבר שזה עלול לסכן חטופים, באתר ynet, 9 במרץ 2025
  74. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג וג'קי חורי, עשרות קרובי חטופים לרה"מ: ניתוק החשמל בעזה מסכן את חיי יקירינו, באתר הארץ, 10 במרץ 2025
  75. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, רואן סלימאן וחן מענית, ניתוק קו החשמל האחרון לעזה מביא לשיא את המחסור במים נקיים, באתר הארץ, 13 במרץ 2025
  76. ^ רואן סלימאן, ניר חסון ורויטרס, מקורות רפואיים ברצועה: לפחות 70 בני אדם נהרגו היום בתקיפות צה"ל, באתר הארץ, 14 במאי 2025
  77. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, ליזה רוזובסקי ורויטרס, תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מלאי המזון שלנו ברצועה אזל, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
  78. ^ ניר חסון, המטבח המרכזי העולמי: אספקת המזון שלנו ברצועה נגמרה, באתר הארץ, 7 במאי 2025
  79. ^ מורן אזולאי, נתניהו: "הכנסת הסיוע - כי התקרבנו לקו האדום"; סמוטריץ' תומך: "שינוי אדיר", באתר ynet, 19 במאי 2025
  80. ^ יוסי יהושוע, חשיפה: ישראל העבירה יותר מ-340 משאיות לרצועה במסלול עוקף חמאס, באתר ynet, 31 במאי 2025
  81. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, תחקיר "הארץ": משרד רה"מ בחר בגוף שיחלק את הסיוע ברצועה, מאחורי הגב של מערכת הביטחון, באתר הארץ, 25 במאי 2025
  82. ^ עינב חלבי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, נפתחו מרכזי חלוקת מזון: "חמאס הציב מחסום, העזתים פרצו אותו" | תיעוד מתוך החבילות, באתר ynet, 27 במאי 2025
  83. ^ נורית יוחנן, צילומים מרצועת עזה: מאות בני אדם מגיעים למרכז סיוע חדש שנפתח, באתר זמן ישראל, 29 במאי 2025
  84. ^ כאוס בעזה: המונים פרצו למתחם חלוקה ובזזו את כולו, האמריקנים ירו באוויר, מסוקים הוזנקו, באתר ynet, 27 במאי 2025
  85. ^ עינב חלבי, סוכנויות הידיעות, אלישע בן קימון, צה"ל בודק טענות לעשרות הרוגים בעזה: "נורו למוות כשהמתינו למשאיות סיוע", באתר ynet, 20 ביולי 2025
  86. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, 100,000 מתים. מאחורי מספר הקורבנות האמיתי בעזה, באתר הארץ, 25 ביוני 2025
  87. ^ אור הלר, תושב עזה בשיחה עם קצין: "חמאס יורה וגונב את הסיוע", באתר חדשות 13, 5 ביוני 2025
  88. ^ חנן גרינווד, תיעוד של צה"ל חושף: חמושים יורים באזרחים שמנסים לאסוף סיוע, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2025
  89. ^ Matt Spivey and Adam Durbin, Gaza latest: 'We are not close to famine, we are living it,' says doctor as UN warns of 'dire' crisis, BBC News
  90. ^ Israeli forces have killed over 1,000 aid-seekers in Gaza since May, the U.N. says, NPR, ‏July 23, 2025
  91. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, יניב קובוביץ ובר פלג, לוחמים מעידים: צה"ל יורה בכוונה לעבר עזתים ליד מרכזי הסיוע, באתר הארץ, 27 ביוני 2025
  92. ^ וול סטריט ג'ורנל: חיילים בעזה העידו על ירי בנושאי דגלים לבנים במתחמי חלוקת הסיוע, באתר הארץ, 21 ביולי 2025
  93. ^ יואב זיתון, במקום להילחם, חיילים מאבטחים הכנסת אוכל לעזתים: "אי-אפשר להיות בכל צומת ברצועה", באתר ynet, 28 ביוני 2025
  94. ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, קצין בכיר סותר את דברי הרמטכ"ל: "אין דשדוש בפעילות צה"ל בעזה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 ביוני 2025
  95. ^ ארגון הסיוע WCK: חזרנו לפעול בעזה, משאיות שלנו נכנסו לראשונה זה 12 שבועות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2025
  96. ^ יואב זיתון, במקום להילחם, חיילים מאבטחים הכנסת אוכל לעזתים: "אי-אפשר להיות בכל צומת ברצועה", באתר ynet, 28 ביוני 2025
  97. ^ ברק רביד, ניצן שפירא, הביקורת על המצב בעזה: צה"ל יבצע הפוגות הומניטריות - ומחדש את הצנחת הסיוע ברצועה, באתר מאקו, 26 ביולי 2025
  98. ^ ניצן שפירא, צה"ל פרסם מפה: אלה האזורים שבהם תהיה הפוגה הומניטרית בעזה | תיעוד הצנחת הסיוע, באתר מאקו, 27 ביולי 2025
  99. ^ ניצן שפירא, פרסום ראשון: איחוד האמירויות החלה בהקמת קו מים חדש ממצרים לרצועה, באתר מאקו, 27 ביולי 2025
  100. ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, "נקודת המפנה במלחמה"? מתחם חלוקת הסיוע בנצרים ננטש, היתר לא נפתחו, באתר ynet, 12 באוקטובר 2025
  101. ^ 1 2 אורי בלאו ומליאן צ'רני, כ-360 מיליון שקל לשלושה חודשים רק לאבטחה - והשאלה שנותרה פתוחה: מי משלם?, באתר "שומרים", 29 במאי 2025
  102. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד טוען: ישראל מממנת את הסיוע לעזה באמצעות חברות קש - והממשלה מסתירה זאת, באתר ynet, 26 במאי 2025
  103. ^ ליברמן טוען: ישראל מממנת את הסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2025
  104. ^ ליאל קייזר, מתחת לרדאר: הממשלה העבירה 700 מיליון ש"ח לטובת הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 ביוני 2025
  105. ^ ליאל קייזר, סמוטריץ' מקדם העברה של 3 מיליארד שקלים לצרכים ההומניטריים של תושבי עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 באוגוסט 2025
  106. ^ "כסף לניצחון במלחמה"? ההודעה של סמוטריץ' על הסיוע הוציאה את גנץ מהכלים, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2025
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הסיוע_ההומניטרי_לרצועת_עזה_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=42419480"