הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה עם ערך זה.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה עם ערך זה. | |
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. | |
הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה בדרכים שונות על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה עלו סוגיות משמעותיות בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. במצור הראשוני על הרצועה ישראל מנע כניסת סיוע הומניטרי למשך מספר שבועות.[1][2] ככל שהמלחמה התקדמה, הותר הסיוע ברמות מוגבלות בדרכים שונות. אולם, הסיוע שהוכנס לא הספיק והחל ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[3][4] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[5]
הסיוע שנכנס לעזה כולל מזון, תרופות ואוהלים למגורי העקורים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[6]
תנאי מחייה בעזה לפני מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[7] דרך מעבר רפיח עד 2005, אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[8] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[9][10] הגדרת החאמס כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואיחוד האירופי הובילו להפסקת השקעות וההגבלה על הכנסת "פריטים דו שימושים לעזה" פגעו בכלכלה המקומית. כל אלה הובילו להישענות חלקים הולכים וגדלים המאוכלוסיה בעזה על סיוע הומנטירי שהמימון אליו הגיע בעיקר אירופה, האו"ם מארצות הברית ומדינות ערב.[11]
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)- ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[12] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[13] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[14] שוטרים ו־10[15] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות המתקפה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים מעזה. המלחמה, שהתקיימה בשטח אורבני צפוף, דרשה שינוע של האוכלוסייה מאזורי הלחימה על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. שינוע האוכלוסיה, פגיעה במאפיות[16] ובלפחות 80% מהתשתיות החקלאות[17] והכנסה מוגבלת של מזון[2] גרמו לפרוץ משבר הומניטרי ברצועת עזה. ככל שחלף הזמן, עומק המשבר ההומנטירי גדל וארגונים בינלאומים הזהירו מפני התרחבות רעב.[18] במרץ 2024, פורסמה הערכה של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי.[19]
אישור הסיוע על ידי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל מאשרת את הכנסת כל הסיוע ההומניטרי לעזה. על פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא מאפשרת כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני ה-7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[20]
בדוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים מפורטים מספר הבקשות להכסת מזון וציוד רפואי ואחר לעזה: בין באוקטובר 2023 לינואר 2024 אושרו 40 משלוחים של הארגון ו-26 נדחו.[21] המשלוחים כללו מים, מים, מזון, ציוד רפואי וציוד מציל חיים אחר.[22] בפברואר 2024, טענה אונרא כי ישראל לא משחררת מזון שעשוי להספיק לחודש מנמל אשדוד.[23]
באמצע מרץ 2024, פתח צה"ל מעבר חדש בצפון הרצועה, בסמוך לקיבוץ בארי. המעבר הוא חלק מפיילוט שנועד למנוע השתלטות של החמאס על הסיוע.[24][25]
בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דיעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכם 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש, לכל הפחות, להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מידי יום.[26]
התנגדות להעברת הסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
גם דרך מעבר כרם שלום ומעבר ניצנה נכנסו משאיות עם סיוע הומניטרי, אולם בשלב מוקדם של המלחמה הן נחסמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, על ידי תנועת צו 9 ותנועות נוספות, במחאה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בעוד שוהים שם חטופים ישראלים, ובטענה כי הסיוע משמש את חמאס במלחמה נגד ישראל.
העברת הסיוע לתושבי עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיוע דרך מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[27][28] עד 28 בנובמבר ,2023 בעיקר במהלך הפסקת האש הזמנית, נכנסו לעזה 2,000 משאיות סיוע דרך מצרים.[29] בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[30] ב-13 בדצמבר 2023 וב-3 במרץ 2024 תועדו השתלטות אנשי חמאס על משאיות אלו, ושלטו על אופן חלוקתו לאזרחים.[31][32]
סיוע דרך הצנחה מהאוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-6 בנובמבר 2023 ירדן הצניחה לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, ציוד רפואי לטובת בית חולים שדה שהקימה במקום.[33] מאז הצניחו הירדנים ציוד רפואי ומנות מזון[34] בתיאום עם ישראל. לעיתים ההצנחות נפלו לים והסיוע לא הגיע ליעדו.[35] בהמשך גם מדינות נוספות היו שותפות להצנחת הסיוע ההומניטרי, בהן ארצות הברית, איחוד האמירויות ברטניה וצרפת,[36][37][38][39] כאשר ב-2 במרץ ארצות הברית הצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום הרצועה.[40] עם זאת, ישראל סירבה לאפשר לטורקיה ולקטאר להצניח סיוע לרצועת עזה. טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים נגד ישראל בעקבות זאת.[41]
סיוע דרך הים מקפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 במרץ 2024 יצאה ספינת הסיוע "זרועות פתוחות" מנמל לרנקה שבקפריסין לרצועת עזה, כשעל סיפונה 200 טונות של סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה. הספינה הגיעה ליעדה ב-16 לחודש. הסיוע מומן על ידי ממשלת איחוד האמירויות וארגון הצדקה האמריקאי המטבח העולמי המרכזי, וכלל מי שתייה וחומרי מזון בסיסיים.[42][43]
המזח האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמתו של מזח צף לחופי העיר עזה, שנועד לספק סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה בהיקף כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
הרג עובדי הסיוע ההומניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מתחילת המלחמה ועד תחילת אפריל 2024 נהגו 196 עובדי סיוע,[44] מרביתם תושבי עזה. בין ארגוני הסיוע השונים הפעילים בעזה לבין צה"ל ישנה מערכת תיאום[44] המופעלת דרך האו"ם.[45] המערכת הופעלה בעקבות בקשה של ארצות הברית מישראל.[46] התיאום נעשה באמצעות deconfliction. מערכת המאפשרת לארגוני סיוע לעבוד באזורי עימות ברחבי העולם, למשל עזה. התיאום כולל ויידוא שצה"ל יודע היכן נמצאים ארגונים הומניטריים (כולל מתן קואורדינטות GPS של כל המתקנים) והיכן צפויים לנוע כלי רכב בכל זמן נתון בכל יום נתון. כן, נערך עדכון בזמן אמת איפה צפויים לנו כלי רכב בכל זמן נתון.[47] בעקבות הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי בתחילת אפריל 2024, תבעו ארגוני סיוע הפועלים בעזה מהצבא הישראלי להשתפר ולקפיד על נהלי ביטחון שנועדו לשמור על בטיחות עובדיהם.[48] פגיעות בעובדי ארגוני הסיוע מובילים להפסקת חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הארגונים ולהמשך הרעב בעזה.[49]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Ellen Ioanes, Gaza’s spiraling humanitarian crisis, explained, Vox, 2023-10-14 (באנגלית)
- ^
ג'קי חורי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים, באתר הארץ, 6 בינואר 2024
- ^ Gaza has 'simply become uninhabitable': UN humanitarian chief, France 24, 2024-01-05 (באנגלית)
- ^ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
- ^ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר www.btselem.org, ינואר 2011
- ^ Gaza Agonistes, Middle East Research and Information Project, 2001 (באנגלית)
- ^ נגה קדמן, מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?, באתר גישה, מרץ 2009
- ^ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
- ^ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
- ^ Rachel Wilson, Krystina Shveda, Alexandra Newman, How much aid Gaza needs to survive: A visual guide, CNN, 2024-01-22 (באנגלית)
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, יוניסף, 22.12.23 (באנגלית)
- ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, March 28, 2024 (באנגלית)
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Humanitarian Access Snapshot - North of Wadi Gaza | Mid-January 2024, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2024-01-19 (באנגלית)
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #91, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2024-01-12 (באנגלית)
- ^ UN agency says aid shipment blocked in Israeli port, Reuters, February 11, 2024
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון ורויטרס (2024-03-12). "האו"ם העביר מזון לצפון הרצועה דרך נתיב חדש של צה"ל". Ynet. נבדק ב-2024-04-30.
- ^ לילך שובל, לראשונה: שש משאיות סיוע נכנסו לצפון הרצועה דרך כביש אותו בנה צה"ל, באתר www.israelhayom.co.il, 12.3.24
- ^ Jemma Crew & Tom Spender (2024-03-15). "Is Israel meeting promise to let more aid into Gaza?" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-04-30.
- ^ Barak Ravid, Israel to allow entry of humanitarian aid to Gaza from Egypt after U.S. pressure, axios.com, Oct 18, 2023
- ^ ליאור בן ארי, עינב חלבי, לראשונה מפרוץ המלחמה: מעבר רפיח נפתח להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ The White House, Statement from National Security Advisor Jake Sullivan on Airlift of Critical Humanitarian Supplies to Egypt to Support Aid Delivery in Gaza, The White House, 2023-11-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2023-12-04 (באנגלית)
- ^ עומר שחר איתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
- ^ אסף גבור, צפו בתיעוד: מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2023
- ^ ברק רביד, גיא אלסטר, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
- ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, Reuters, January 5, 2024
- ^ ספיר ליפקין, תיעוד: ירדן הצניחה סיוע שנפל בים - המוני עזתים מנסים לחלץ אותו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ישראל גראדווהל, נשיא צרפת מציג: כך נראית הצנחת הסיוע על תושבי עזה, באתר כיכר השבת, 10 באפריל 2024
- ^ ברק רביד, ארצות הברית החלה להצניח סיוע הומניטרי לעזה, באתר וואלה, 2 במרץ 2024
- ^ איחוד האמירויות: הצנחנו סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ^ Quentin Sommerville (2024-02-21). "Israel-Gaza: UK aid supplies air-dropped into Gaza for first time" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-04-20.
- ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
- ^ איתמר אייכנר, טורקיה זועמת על החלטת ישראל למנוע ממנה להצניח סיוע לעזה: "ננקוט בצעדים", באתר ynet, 8 באפריל 2024
- ^ נטע בר, 200 טון של מזון ומים: ספינת סיוע ראשונה יצאה מקפריסין לרצועת עזה, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ 1 2 Claudia Williams (2024-04-03). "There has been a 'distressing pattern' when it comes to aid worker deaths. Here's how organisations try to keep staff safe". ABC News (בAustralian English). נבדק ב-2024-04-27.
- ^ Michaelson, Ruth (2024-04-04). "Aid groups demand Israel improve measures to keep their workers safe". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-27.
- ^ Jacob Magid, IDF has established Gaza ‘deconfliction mechanism’ per US request — Israeli official, www.timesofisrael.com, 3 December 2023
- ^ Paul Adams (2024-04-02). "Deadly air strike shows system to protect aid workers in crisis, agencies say" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-04-27.
- ^ Michaelson, Ruth (2024-04-04). "Aid groups demand Israel improve measures to keep their workers safe". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-27.
- ^ David Gritten & Mahmoud Elnaggar (2024-04-04). "Fears for Gazans as aid groups halt work over deadly Israeli strike" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-04-27.
