קרב יד מרדכי (2023)
קיר גרפיטי בנקודה בה נהרגו סמ"ר איתי מרציאנו, וסמ"ר אילי גמזו בעת שהגנו על האזרחים נעמי שטרית וקובי פריינטה שנהרגו באותה נקודה | ||||||||||||||||||
מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קיבוץ יד מרדכי | |||||||||||||||||
תוצאה | הצלת הקיבוץ מטבח ובלימת התקדמות המחבלים לאשקלון | |||||||||||||||||
|
קרב יד מרדכי התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל. במהלך הקרב נבלמו כוחות חמאס שהיו בתנועה על ציר הכביש הראשי צפונה על ידי כוח קטן של לוחמי משמר הגבול. גם ניסיון של המחבלים לתקוף את קיבוץ יד מרדכי נבלם על ידי כיתת הכוננות של הקיבוץ, לאחר שחוסלו ברובם, בתחילה על ידי כוח משמר הגבול המקומי ובהמשך בסיוע של כוחות ימ"מ בפיקודו של פקד ארנון זמורה וחטיבת הצנחנים. לא היו נפגעים מבין חברי הקיבוץ. בהפגזת המחבלים נפגעו מבנים בקיבוץ ביניהם "הבונקר" של מרדכי אנילביץ.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
קרב הבלימה על הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 06:30 בבוקר, עת החלו אזעקות הצבע אדום במרחב הנגב המערבי ועוטף עזה, דיווח קב"ט המועצה האזורית חוף אשקלון לרבש"צי המועצה על רחפנים באוויר מעל נתיב העשרה, הנמצא מדרום ליד מרדכי. כתוצאה מכך הקפיץ רבש"ץ יד מרדכי, מיכה רגב, את כיתת הכוננות והורה על התמקמות והתפרשות בנקודות ביישוב. חוליית כיתת הכוננות שהתקדמה להתמקמות באזור הרפת של הקיבוץ.[דרושה הבהרה]
בכניסה ליד מרדכי ממוקם בסיס קטן של משמר הגבול בו היו באותה עת שני שוטרים. אליהם הצטרף לוחם משמר הגבול מהימ"ס של החטיבה הטקטית, שהגיע באקראי כדי להצטייד במקום. הלוחם הבחין בכוחות מחבלים שנעו צפונה מדרום לצומת תוך כדי ירי. הוא תפס עמדה מאחורי בטונדה ובסיוע שני השוטרים המקומיים פתח בירי שפגע ברבים מהמחבלים שנאלצו לעצור. לאחר כעשרים דקות הגיע לאזור כוח משמר הגבול נוסף של הימ"מ בפיקודו של ארנון זמורה שהמשיך בלחימה ופגע במחבלי החמאס רכובים על אופנועים וטנדרים. אלה היו בדרכם צפונה בניסיון להגיע לצומת כפר סילבר ואולי אף צומת פלוגות. לפי עדות אחרת התכוונו המחבלים לשחרר מחבלים מבית הסוהר שקמה באשקלון.[6]
בהמשך זיהה כוח משמר הגבול טנדר מאויש במחבלים כ-200 מטר מהרפת, ופתח עליו באש. כוחות הימ"מ בפיקודו של ארנון זמורה חברו לכוח כיתת הכוננות לתת חיפוי וכוח נוסף איגף לכיוון הפרדס כדי לנטרל את המחבלים סביב הטנדר.[7] בסופו של דבר הרגו לוחמי הימ"מ, מג"ב וכיתת הכוננות כ-35 מחבלים ומנעו את חדירתם לקיבוץ.
הקרב בצומת יד מרדכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמוך לשעה 12:00 נפגש כוח של בא"ח צנחנים את רם חיון, קובי פריאנטה ונעמי שטרית, אזרחים מקבוצת ריצה משדרות, מסתתרים מאחורי בטונדה (קיר מגן מבטון) ליד צומת יד מרדכי. הסמח"ט נתן פקודה לכוח להישאר ולאבטח את הצומת והדרכים. לאחר זמן מה, זיהה הכוח מרחוק התקדמות של חוליות מחבלים הנעות לכיוונו, ולכן התפצל כוח הצנחנים לשני כוחות, כאשר שלושה לוחמים נשארו לשמור על חברי קבוצת הריצה משני צידי הבטונדה והשאר המשיכו להסתערות לכיוון המחבלים.[8] על משימת האבטחה הופקדו סמל מעיין נחמני, סמל איליי גמזו[9], וסמל איתי מרציאנו[10]. חוליית מחבלים איגפה את הבטונדה והחל קרב יריות בין שלושת לוחמי הצנחנים ובין המחבלים. נחמני נפצע, וגמזו ומרציאנו המשיכו להילחם. לאחר מספר דקות נפגעו גם מרציאנו וגמזו מאש המחבלים והם נהרגו במקום. בנוסף, בהיתקלות נהרגו גם נעמי שטרית וקובי פריאנטה.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיה איידן, "נלחמו עד טיפת הדם האחרונה": הניצול מקבוצת הריצה חזר לזירת הטבח, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- אלון חכמון, האסון הגדול שנמנע בקיבוץ יד מרדכי: "60 שניות שבהן התושבים ניצלו", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ נטע בר, דיווח ערבי: חמאס תכנן לפרוץ לכלא שקמה באשקלון, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2024
- ^ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מיה איידן, "נלחמו עד טיפת הדם האחרונה": הניצול מקבוצת הריצה חזר לזירת הטבח, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- ^ סמ"ר אילי גמזו ז"ל, באתר צה"ל
- ^ סמ"ר איתי אליהו מרציאנו ז"ל, באתר צה"ל
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |