לדלג לתוכן

נשים במלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סא"ל אור ליבני-בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל. תחת פיקודה חיסל הגדוד עשרות מחבלים במהלך מתקפת הפתע על ישראל.

נשים במלחמת חרבות ברזל היו שותפות פעילות בלחימה במגוון זירות ותפקידים. החל ממתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, נשים מילאו תפקיד פעיל בהגנה על תושבים, במשטרת ישראל, בחיל האוויר, בחיל הגנת הגבולות והאיסוף הקרבי ועוד. במתקפת הפתע נהרגו ונפצעו חיילות, שוטרות וחברות בכיתות הכוננות של היישובים. לראשונה נשים רבות, ובהן חיילות, נחטפו בידי החמאס לרצועת עזה. מאוחר יותר, בשלב הלחימה הקרקעית ברצועת עזה, נכנסו לרצועה לוחמות ונשות רפואה.

ערך מורחב – שירות נשים בצה"ל

החל מתחילת המאה ה-21 עלתה משמעותית מעורבות נשים בתפקידי לחימה בצה"ל, עד למצב שבו מרבית תפקידי הלחימה פתוחים לנשים, ובהם תפקידי טיס, חובלים, שריון, מודיעין שדה, חיל הגנת הגבולות, יחידות מיוחדות ועוד[1]. במלחמת חרבות ברזל, לראשונה מאז קום המדינה לחמו נשים מטעם צה"ל בתוך רצועת עזה[2].

במתקפת הפתע על ישראל נהרגו 14 תצפיתניות ובקריות איסוף יבשתי מגדוד 414 בקרב מוצב נחל עוז[3]. 7 תצפיתניות נפלו בשבי. תצפיתניות נוספות ננעלו בחמ"ל והמשיכו כל העת לדווח ולתפעל את האירוע[4][5]. מעדויות שנמסרו לאחר האירוע עולה, שהתצפיתניות התריעו בחודשים שקדמו למתקפת הפתע על ההכנות שעשה החמאס להתקפה, איסוף מודיעין ואימונים חריגים[6][7][8][9]. לדברי התצפיתניות, בכל התקופה הזו סירב הפיקוד הבכיר להקשיב להתרעות[10].

חודש אחרי הטבח, נחנך חמ"ל התצפיתניות החדש של גזרת נחל עוז במחנה רעים[11][12].

פעילות גדוד קרקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב הטנקיסטיות במלחמת חרבות ברזל

טנק של לוחמות השריון מפלוגת פרא, (גדוד קרקל) בהובלת ופיקוד מח"ט הגזרה (גזרת פארן) שנכנס אליו, חבר ללחימה בדרום העוטף בערך בשעה 12:00, לאחר שנסע על זחלים עשרות קילומטרים.

עם הגעת הטנק לגזרה הוכוון הצוות לעבר ארבעה מחבלים במושב יתד והכניע אותם. הצוות המשיך בנסיעה עם הטנק לכיוון חולית, שבר את שער הקיבוץ והתקדם למוקד האירוע שם ניהלו, בשיתוף לוחמים נוספים, קרב במשך כ-40 דקות מול חוליה של 15 מחבלים עד חיסול המחבלים[13][14].

סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל, הצטרפה לכוח שהדף 15 מחבלים חמושים בקרב במושב יתד לאחר שעות ארוכות של לחימה[15].

נשים בחיל האוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים הצטרפו ללוחמה בחיל האוויר במגוון תפקידים החל מהיום הראשון למלחמה. בהן טייסות קרב[16], נווטות קרב[17], מפעילות כטמ"ם[17][18].

לוחמות חטיבת החילוץ וההדרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סא"ל ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר של חטיבת החילוץ וההדרכה, בתמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה, 19 בנובמבר 2023.

ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל, הותקף בא"ח העורף – בסיס אימונים חטיבתי של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (מחנה זיקים), ולאחר חילופי אש קשים, נהרגו בקרב על הבסיס שבעה חיילים, מתוכם שלוש לוחמות: סרן אור מוזס, סגן אדר בן סימון, וסמ"ר עדן אלון לוי[19][20][21].

סא"ל ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף, הגיעה בבוקר 7 באוקטובר מביתה שבאופקים אל מפקדת מחוז דרום שבמחנה אורים, לשם חדר כוח מחבלים גדול. בדרכה לשם, שהייתה רצופה חסימות וחילופי אש, אספה שוקרון שני לוחמים מגדוד שחר. בשער המחנה הם ספגו אש כבדה של נשק קל ושל טילי RPG, והושלכו עליהם מטעני חבלה. בקרב שהתפתח במקום הצטרפה שוקרון לכוח קטן, שכלל לוחם מילואים בשלדג וכמה קציני לוט"ר ולוחמים אחרים. והללו הרגו ארבעה מחבלים, שהסתתרו באחת המיגוניות בסוף טיהור המחנה. במקביל לקרב במחנה אורים, הופעל גדוד שחר, שהיה בתעסוקה מבצעית בגזרת בנימין, ללחימה במרחב הדרום, וביממות הראשונות לאחר מתקפת הפתע, הובילה שוקרון את הלחימה של הגדוד במרחב העיר אופקים, בסריקות מבית לבית ובלכידת מחבלים שהסתתרו בעיר והמתינו להזדמנות לרצוח תושבים נוספים. במקביל ללחימה כנגד המחבלים, טיפלו כוחות גדוד שחר גם באירועי הרס שנגרמו מפגיעת טילים שנורו מהרצועה ופגעו בבתי העיר[17][22].

בשבוע הראשון של נובמבר 2023, נכנסו כוחות של החטיבה לרצועת עזה בהיקף רחב, ולדברי מפקד החטיבה אל"ם אלעד אדרי ב-19 בנובמבר, 40 אחוז מהסד"כ של החטיבה שנמצא בתוך הרצועה הן נשים, ובהן מפקדת גדוד (ירדן שוקרון) ושתי מפקדות פלוגה[23]. לפי יומן המלחמה של אתר צה"ל, ב-19 בנובמבר בשעה 17:00 הייתה הפעם הראשונה שבה גדוד מעורב של לוחמות ולוחמי חילוץ נכנס לרצועת עזה, בסיוע לתמרון הקרקעי[24]. הכח בפיקודן מאבטח בסיס לוגיסטיקה (מל"ק) אוגדתי. בשבוע השביעי למלחמה נכנס צה"ל לבית החולים שיפא בעיר עזה. בין הכוחות שעסקו בחשיפת המנהרות התת-קרקעיות מתחת לבית החולים היה גם גדוד קדם, גדוד מעורב של החטיבה, שכלל בפעילות זו לוחמת אחת, סמ"ר זיו, הלוחמת הראשונה שפעלה במנהרות תת-קרקעיות בעזה[25].

השתתפות נשים בלחימה הקרקעית בשטח עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים השתתפו בלחימה הקרקעית בשטח רצועת עזה בתפקידים רבים ומגוונים. כוח מגדוד רם נכנס לתוך הרצועה והחל להילחם לצד כוחות החי"ר, וכוח מגדוד שחר של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף, שהשתתף בהגנה על מוצב הלוגיסטיקה, היה כוח מעורב שכלל נשים. הלוחמות והלוחמים הצטרפו לצוותי קרב חטיבתיים באוגדה 162 וביצעו משימות מגוונות בהן סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. הלוחמות והלוחמים הצטרפו ללוחמי צוות קרב חטיבתי 460[26].

בחזית הנוכחות הנשית בשטח הרצועה, נכנסו נשות רפואה כגון רופאות ופרמדיקיות, עם הכוחות הלוחמים, כעשר במספר. בנוסף השתתפו נשים אחרות מפלוגות הסיוע המנהלתי, כגון קצינות לוגיסטיקה.[2][27]

כמו כן, קצינות תקשוב השתתפו גם הן בלחימה ברצועה. ביניהן סרן עדי איצקוביץ שהייתה לקצינת התקשוב הראשונה להיכנס לרצועה, ופיקדה על צומת התקשוב הראשונה אשר חצתה גב"ל ומוקמה בסמוך לקו החוף ברצועה.

רס"ל (מיל') שרון פרי, החיילת הראשונה בצה"ל שנלחמה בחזית כמפעילת D9, מלחמת חרבות ברזל.

ככלל, תפקיד לוחם צמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית פתוח לגברים בלבד, אך נשים יכולות לשרת כמדריכות צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית. רס"ל (מיל') שָרוֹן "שאראס" פֶּרִי היא החיילת הראשונה בצה"ל שלחמה בחזית כמפעילת D9. בשירותה הסדיר שירתה פרי כמדריכת צמ"ה ונחשבה לחיילת מצטיינת. היא גם התחילה קורס קצינים אך ויתרה על דרגות הקצונה כדי להמשיך לשרת בתפקידה (עקב מחסור בתקני קצונה לתפקיד). לאחר טבח 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל התנדבה למילואים. בהתחלה שירתה כסמב"צית ולאחר מכן נשלחה לפיקוד הצפון על מנת לרענן חיילי מילואים על הכלים ההנדסיים. אחרי שהתעקשה והפעילה לחצים, הוצבה לפלוגת צמ"ה שביצעה עבודות עפר הגנתיות וביצורים במרחב גדר המערכת סביב רצועת עזה, שם שירתה כמפעילה מן המניין. ב-3 בינואר 2024 קיבלה אישור מיוחד ונכנסה עם פלוגת הצמ"ה לתוך רצועת עזה, שם לחמה, חישפה מבנים בחירבת ח'וזאעה וגם חילצה דחפור שנפגע מרקטת RPG.[28][29][30]

פיקודים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים במילואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך למעורבות רבה של נשים בתפקידי לחימה ובמערכות התומכות לחימה, במלחמת חרבות ברזל עלה מאוד שיעור נוכחות נשים בשירות מילואים. אלפי נשים גויסו בתחילת המלחמה בעזה, והן משרתות במגוון תפקידים, בהם ביחידות חילוץ והצלה של פיקוד העורף או הגנה מרחבית בחיל הרפואה והיחידות לוגיסטיות ובמערכות הטכנולוגיות בצבא[36].

בפברואר 2024, לראשונה בצה"ל, בעקבות שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל, קיבלה עדי גיגי, בוגרת קורס חובלים וקצינת אלקטרוניקה, דרגת סא"ל במילואים[37][38][39].

נשים נופלות בפעילות מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, נפלו בפעילות מבצעית סמ"ר עמר שרה בנג'ו[40] ולוחמת מג"ב שי גרמאי מצטיינת חטיבתית של ספטמבר 2023 שנפלה בפעילות בג'נין ב-7 בינואר 2024[41][42].

נשים במשטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרות לקחו חלק משמעותי בפעילות משטרת ישראל עם פרוץ המלחמה, ושש שוטרות נהרגו במהלך פעילותן[43]. רס"ר מור שקורי נהרגה בקרב עם המחבלים על גג תחנת משטרת שדרות במהלך הקרב בשדרות. רב שוטר רווית חנה אסייג, בת 19, נהרגה בקרב עם מחבלים במושב יכיני במהלך הטבח במושב. בהיתקלויות עם מחבלים נהרגו סמ"ר אליונה אסטפנקו, מפקחת קים דוקרקר, רב-סמל מתקדם שרון רחמני שנהרגה בקרב רעים ורס"ם יוליה ווקסר שנלחמה בקרב רעים.

רפ"ק שפרה בוכריס – מפקדת יחידת הסיירות במשמר הגבול דרום. בבוקר טבח 7 באוקטובר החליטה לפעול אף על פי שלא קיבלה פקודה על כך. בשבת בבוקר יצאה רפ"ק שפרה בוכריס עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"ם ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן לרעים למבצע חילוץ. בוכריס הגיעה עם צוותה בשני כלי רכב פרטיים ולא ממוגנים לאתר בו התקיימה קודם לכן מסיבת הטבע, ובמשך 4 שעות, פעלה לחילוץ והצלה של עשרות צעירים וצעירות[44].

רפ"ק מאלי שושנה – קצינת מתנדבים במרחב לכיש ומפקדת תורנית בתחנת המשטרה שדרות ביום של ההתקפה על מדינת ישראל. לחמה בעת המתקפה יחד עם שוטרי התחנה, וניהלה קרב יריות מול המחבלים במשך שעות ארוכות. במהלך הקרב היא הרגה לפחות ארבעה מחבלים, כאשר חבריה נהרגים לנגד עיניה. כאשר נזרק לעברה רימון היא השליכה אותו בחזרה אל המחבלים[45]. בשלב מסוים היא נפגעה והתחמושת נגמרה. היא ניצלה לאחר שהעמידה פני מתה למשך שעות עד שכוחות הימ"מ הגיעו וחילצו אותה[46].

רפ"ק מורן טדגי – גילתה תושייה והובילה את הלחימה באופקים נגד המחבלים. בפעולתה הצילה חיי אדם רבים[47].

ציור קיר של ענבל ליברמן שבוצע על ידי האמנים דניאל עמית וגרפיטיול בקריית המלאכה בתל אביב

במהלך המתקפה היו מעורבות אזרחיות שנלחמו במסגרת תפקידן כרכזות ביטחון, השתמשו במומחיות הרפואית שלהן או שהצליחו להתמודד מול המחבלים במגוון טקטיקות ולהציל חיים.

  • ענבל ליברמן – ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30, נשמעו בקיבוץ ניר עם אזעקות צבע אדום לכניסה למרחבים מוגנים. ענבל ליברמן, רכזת הביטחון השוטף של הקיבוץ, שמעה רעשים חריגים ליד הקיבוץ, שגרמו לה לשקול מחדש את המצב. היא הכינה תוכנית עבודה חדשה, יצרה מארבים למחבלים והעמידה חברים חמושים על הגדר של הקיבוץ. בזכות ההחלטה המוקדמת הזו, נמנעו עשרות נפגעים בנפש[48]. כיתת הכוננות ניהלה קרב יריות קשה במשך שלוש שעות מול המחבלים שבסופו נהרגו שני מחבלים והשלישי נפצע. כוח צה"ל, שהגיע מאוחר יותר, הסתער על המחבלים שנותרו מחוץ לקיבוץ. כל מי ששהה בקיבוץ ניצל. ב-18 באוקטובר 2023 בעת ביקור נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, הוא נפגש עם ניצולים ממתקפת הפתע על ישראל ובהם עם ליברמן[49][50].
  • רחל אדרי – בבוקר 7 באוקטובר פרצו לביתה של רחל אדרי ובעלה חמישה מחבלי חמאס, ניפצו את החלונות, שברו את הניידים, והשתלטו על בני הזוג. למחבלים היה נשק רב, לרבות רימונים, רובי סער AK-47 וטיל לאו. המחבלים היו בבית 19 שעות, ובמהלכן הגישה להם רחל עוגיות, קפה ושוחחה עימם. היא הלכה לשירותים מספר פעמים, על מנת שהשוטרים יוכלו להבחין בה, כאשר בכל פעם אחד המחבלים היה מלווה אותה. בנוסף, היא חבשה את אחד המחבלים שהיה פצוע. כשנלקחה כמגן אנושי על ידי מחבל למשא ומתן עם השוטרים כשהיא מאוימת באמצעות רימון יד לא נצור, היא סימנה לבנה ולשאר השוטרים שמחוץ לבית כמה מחבלים יש בביתה (5) בתנועה נסתרת באצבעות ידה[51][52]. ב־2 בלילה שוחררו בני הזוג על ידי שוטרים שפרצו לדירה תוך קרב וחיסלו את המחבלים. עם השוטרים ששחררו אותם היו ארקדי שוסטר, ויונס, קצין מג"ב. בנם של הזוג, פקד אביתר אדרי נאלץ להישאר בחוץ בגלל מעורבותו הרגשית[53][54][55].
  • מיכל אלון – אם ל-10 ילדים, אחות אונקולוגית במקצועה, הגיעה עם משפחתה ובעלה הרב לחגוג עם החיילים את שמחת תורה בבסיס זיקים. במהלך מתקפת הפתע על ישראל היא ספגה 3 כדורים מטווח קצר, אך הצליחה להדריך את הלוחמים כיצד לטפל בחבריהם הפצועים, ובכך הצילה את חייהם. למרות הפגיעות שספגה היא הצילה חיים של חיילת שנפגעה בראשה.[31][56] במהלך חודשי המלחמה טסה אלון למסעות הסברה רבים בברזיל ובארצות הברית.
  • נירה שפק – ניהלה חמ"ל מאולתר בממד בביתה בכפר עזה והשתמשה ברשת קשריה עם כוחות צה"ל וההתכתבות עם משפחות בקיבוץ כדי לכוון את כוחות צה"ל אל הבתים בהם שהו מחבלים. לאחר פינוי משפחתה, נכנסה שוב עם כוחות צבא וסייעה בפעולות הצלה וזיהוי גופות[57].
  • טלי חדד – בת 48 מאופקים ואם לשישה ילדים, עודדה את בנה, לוחם צה"ל, לצאת עם נשקו להציל חיי אדם. יצאה אחריו, התניעה את רכבה ונסעה שוב ושוב למוקד הלחימה כדי לפנות פצועים כאשר היא היחידה שפעלה בזירה למטרה זאת. הצליחה לפנות 14 פצועים תחת אש לתחנת מד"א בעיר, בהם גם בנה[58].
  • עמית מן – פרמדיקית, בת 26. במשך 6 שעות הייתה נצורה במרפאה בבארי וטיפלה בפצועים. הצילה חיים עד שנהרגה בטבח בבארי[59].
  • לי נוי ויזמן – חובשת ונהגת אמבולנס שפינתה והגישה טיפול רפואי לעשרות פצועים תחת אש באופקים כחלק מפעילותה הקימה נקודת פינוי וטיפול בתחנת אופקים.
  • נילי מרגלית – אחות, תושבת ניר עוז, שנחטפה עם עשרות מתושבי קיבוצה למנהרות החמאס. שם העניקה טיפול רפואי לחבריה לשבי, בעיקר לקשישים שבהם.
  • נסרין יוסף – אם משפחה דרוזית ממושב יתד. הצילה את המושב מפגיעת מחבלים כאשר חקרה מחבלים שנשבו בחצר ביתה והוציאה מהם מידע לגבי מיקומם של מחבלים אחרים במושב ולידו והעבירה אותו לחיילים[60].
  • שגית לוי גלפרב – הצילה את תושבי קיבוץ ארז כראש צוות החירום היישובי כשמיהרה לפתוח את החמ"ל של הקיבוץ עוד בתחילת ההתקפה כששמעה בנוסף לירי הרקטות וירי הנק"ל את האזעקה שבמושב נתיב העשרה הסמוך והזהירה את אנשי הקיבוץ כשהיא מורה להם מאמצעי התקשורת של החמ"ל להיכנס לממ"דים ומנהלת את קשר עם כיתת הכוננות של הקיבוץ שהתאחדה עם זו של קיבוץ אור הנר הסמוך לקרב עם המחבלים. כמו כן הצילה נער ונערה שהתארחו בקיבוץ כשהבריחה אותם אל הממ"ד של ביתה תוך סיכון מירי המחבלים[61][62].

פגיעות בנשים במהלך מתקפת הפתע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלווייתה של מיכל רואימי שנרצחה במסיבת הטבע ברעים, 15 באוקטובר 2023
ערך מורחב – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023

לאחר מתקפת הפתע על ישראל הגיעו לידי הצבא סרטונים ממצלמות החמאס ועדויות על התעללות במבוגרים, ילדים, ונשים, כולל אונס נשים, שקדמה לרצח או לחטיפה[63][64][65][66].

פרופ' רות הלפרין-קדרי, טוענת שהמתקפה המכוונת ומעוררת האימה נגד נשים וילדים, שכללה עינויים ואונס, הייתה יעד מרכזי מתוך מטרה להפיץ פחד ואימה, והוא חלק משימוש בפשעים נגד נשים כנשק במלחמה.[64]

עו"ד ענת טהון אשכנזי כתבה שהשימוש בנשים כנשק מוכר כפשע מלחמה, ויכול להוביל לרצח עם.[64][67]

הדיווחים על אונס ואלימות מינית מבוססים על עדויות מניצולים מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים, וממקומות אחרים בהן היו עדויות לאונס נשים לפני שהן נרצחו או נחטפו, עדויות של המחלצים, ראיות פורנזיות התואמות לעינויים ואונס וכן סרטונים שצולמו על ידי חמאס וחלקם אף עלו לרשתות החברתיות ולטלגרם על ידי פעילי החמאס עצמם[64][67][68][69].

חטיפת נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגנה למען השבת החטופים הישראלים בעזה, שהתקיימה מול הקריה בתל אביב

במהלך מתקפת הפתע על ישראל חטפו המחבלים אזרחים, בהם זקנים, נשים ילדים וגברים, והובילו אותם לשבי בעזה. ישנם דיווחים על מקרי אונס ופגיעות מיניות בחטופים[70][71].

אחד המקרים המתועדים מהחטיפות הוא חטיפת נועה ארגמני, אישה ישראלית בת 25, שנחטפה על ידי חמאס ממסיבת הטבע ברעים. באחד הסרטונים הראשונים שפורסמו מהטבח של חמאס, היא נראית נחטפת באופנוע כשהיא צועקת "אל תהרוג אותי!" כאשר זרועותיה מושטות לעבר חברה אבינתן אור, שנחטף גם הוא[72]. חטיפתה של ארגמני הוצגה בעמוד הראשון של מהדורת ה-8 באוקטובר של Mail on Sunday (אנ'). ב-8 ביוני 2024 חולצה ארגמני במבצע ארנון ממחנה הפליטים נוסייראת.

באחד הסרטונים נראית יפה אדר, בת ה-85, שנוטלת תרופות מצילות חיים באופן יום-יומי, נלקחת לשבי חמאס ברצועת עזה[73][74]. ב-24 בנובמבר שוחררה יפה במסגרת הסכם הפסקת האש. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, התייחס לכך בנאום תמיכה בישראל שנשא[75].

בסרטון אחר נראית שני לוק, ישראלית-גרמנייה, מושכבת בטנדר בעירום חלקי ומובלת ברחובות עזה כאשר הקהל יורק עליה[76][77]. ב-30 באוקטובר עדכן צה"ל את משפחתה כי היא לא בחיים, כיוון שנמצאה עצם מבסיס הגולגולת של לוק שמעידה על מותה[78]. גופתה של לוק אותרה והושבה לקבורה בישראל לאחר מעל 7 חודשים, ב-17 במאי 2024.

בסרטון נוסף נראים מחבלי חמאס דוחפים בברוטליות את נעמה לוי, תצפיתנית בת 19, חטופה פצועה לרכב[79].

נשים בעורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמ"ל אזרחי – איסוף ציוד עבור חיילי צה"ל ומפונים, אוקטובר 2023

נשים רבות בעורף חוו פגיעה כלכלית עקב ההאטה במשק שנוצרה במהלך המלחמה. אימהות התקשו לשוב לעבודה כיוון שהמסגרות לילדים הושבתו או נוהלו במתכונת חירום חלקית. נשים רבות נאלצו לעקור ממקום מגוריהן עקב פינוי יישובים. נשים עצמאיות או בעלות עסק חוו פגיעה כלכלית קשה עוד יותר עקב אי יכולת לתפעל את העסק עקב המלחמה[80]. עוד נמצא כי נשים רבות הוצאו לחל"ת וייתכן כי ההשלכות הכלכליות של המלחמה על שוק העבודה השפיעו יותר על נשים מאשר על גברים[81][82].

הנצחה והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבורתן של נשים במלחמה זכתה להתייחסות תקשורתית, בכתבות, ראיונות ותוכניות דוקומנטריות. בחודש מאי, 2024 עלה לרשת לאחר עבודת מחקר של פורום דבורה, שיזם כתב והפיק את הפרויקט, אתר ייעודי לכבודן של גיבורות ישראל לציון הנשים ששרתו ולחמו ולזכר הנופלות. האתר "גיבורות ישראל", מתייחס לנשים בלחימה, לנופלות ולהיסטוריה של פעולות שהובילו נשים באופן שנועד לשמר את הזיכרון הקולקטיבי ואת חשיבותן של נשים למאמץ המלחמתי[83].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו–1986, באתר נבו הוצאה לאור
  2. ^ 1 2 קורין אלבז־אלוש, הלוחמת בעזה ששולחת חלב לתינוקת בארץ: "שואבת, שופכת ובוכה", באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  3. ^ יואב זיתון, חודש אחרי, חמ"ל התצפיתניות של נחל עוז נפתח במיקום אחר: "נמשיך להילחם לזכר חברותינו", באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  4. ^ חזקי ברוך, מיכל הרצוג במפגש עם תצפיתניות: "תודה מכל הלב - על התפקוד יוצא הדופן", באתר ערוץ 7, 6 בנובמבר 2023
  5. ^ ירון אברהם, ‏מזיהוי המחבלים ועד "פרש טורקי מלא": הקלטות הקשר הדרמטיות מחמ"ל התצפיתניות | מיוחד, באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2024
  6. ^ אלי אשכנזי‏, הורי התצפיתניות מנחל עוז: "הן הכירו את השטח הכי טוב, אבל אמרו להן - 'אתן המודיעין הכי נחות'", באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
  7. ^ בת-חן אפשטיין אליאס, מרב סבר, "הבסיס הפך מהבית השני שלי לבית קברות": התצפיתניות מגבול עזה פותחות את הלב, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  8. ^ לי נעים, ‏התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2023
  9. ^ נטע סרוסי, ‏מוכשרות, חדות ומקצועיות: למה לא הקשיבו לתצפיתניות, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
  10. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, "מי שיגיד שאי אפשר היה לדעת - משקר": התצפיתניות ראו את חמאס נערך לטבח, אך דבר לא נעשה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
  11. ^ חמ"ל תצפיתניות נחל עוז נפתח במיקום חדש: "נמשיך להילחם לזכר חברותינו", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2023
  12. ^ קורין אלבז-אלוש, התצפיתניות חזרו לחמ"ל שבו נהרגו חברותיהן: "באנו לטרוף - בשבילן", באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  13. ^ חגית הורנשטיין, גבורת הטנקיסטיות: הלוחמות שניהלו קרב על יישובי הדרום, באתר כלבו – חיפה והצפון, 17 באוקטובר 2023
  14. ^ דני קושמרו, ‏"פשוט דורסת את המחבלים וממשיכה הלאה": הטנקיסטיות שהצילו קיבוץ, באתר ‏מאקו‏, 25 בנובמבר 2023
  15. ^ יואב זיתון, הקצין בן ה-70 שחיסל מחבלים עם נשקו האישי, ואלו שנפצעו והמשיכו בקרב, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  16. ^ "חרבות ברזל" - מצורף תיעוד מהיערכות חיל-האוויר, סרטון בערוץ "חיל האוויר", באתר יוטיוב (אורך: 00:29)
  17. ^ 1 2 3 4 5 דינה חלוץ, "אחרי 7 באוקטובר אין יותר ספקות לגבי נשים לוחמות, הן עשו כל מה שנדרש", באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  18. ^ "המטוסים האלה מורידים מאות מחבלים" | אני מפעילת כטמ"ם, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 10:51)
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    חללי חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
  20. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
  21. ^ 7 מפקדים שהצילו בגופם 100 טירונים: סיפור הגבורה המדהים של בסיס זיקים, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 17:00)
  22. ^ סא"ל ירדן, חטיבת החילוץ וההדרכה, באתר צה"ל, 11 באוקטובר 2023
  23. ^ לראשונה - גדוד מעורב של לוחמות ולוחמי חילוץ נלחם ברצועת עזה, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023
  24. ^ יומן המלחמה - 19/11, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023
  25. ^ כולם גברים וזיו אחת: הלוחמת הראשונה שפעלה בבית החולים שיפא בעזה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:17)
  26. ^ יואב זיתון, לראשונה בתמרון של צה"ל - לוחמות במעוז חמאס בעזה: "עד לניצחון" | תיעוד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  27. ^ יפעת ארליך, מקדימות תרופה: מטיפול בפצועים בשטח ועד ל"זולה" עם החיילים - סיפורן של הרופאות והפרמדיקיות בעזה, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2023
  28. ^ יואב זיתון, לוחמת ה-D9 הראשונה בעזה: "נכנסתי לעשות היסטוריה" | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 25 בינואר 2024.
  29. ^ לוחמת ה-D9 הראשונה בעזה: "נכנסתי לעשות היסטוריה" | תיעוד מיוחד, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 03:48).
  30. ^ Yoav Zitun, 'I knew nothing would stop me': First female IDF D9 operator talks, ynetnews, ‏9 בפברואר 2024 (באנגלית).
  31. ^ 1 2 חנן גרינווד, הילה טימור אשור, יפעת ארליך, דויד פרץ, מרב סבר, אייל לוי, גיבורי ישראל: בתוך התופת התגלתה רוחם של האזרחים והלוחמים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  32. ^ ניר כהן, שרון כידון, סרן עדן נימרי הצילה את צוותה ונהרגה: "אהבת חיי, עכשיו צריך להגן על המדינה", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  33. ^ עשרות סיכולים ותקיפות - 3 ימי לחימה מהעיניים של לוחמי הים. צפו, באתר צה"ל, 10 באוקטובר 2023
  34. ^ מיכל פעילן, ‏לראשונה ממלחמת העצמאות - לוחמות בחזית: "פועלות במרחב ח'אן יונס", באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2023
  35. ^ טל שלו‏, הלוחמות הראשונות שעושות היסטוריה בעזה: "אנחנו כאן בשביל המדינה - לא בשביל להוכיח", באתר וואלה, 14 בדצמבר 2023
  36. ^ אתר למנויים בלבד הדר חורש, "התבאסתי כשאמרו שלא צריכים אותי, וחיכיתי על קוצים. כשקראו לי, טסתי לבסיס", באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2023
  37. ^ נינה פוקס, לראשונה בחיל הים: חובלת במילואים עלתה לדרגת סא"ל, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
  38. ^ אגם תותחני, פורצות גבולות, באתר חיל הים
  39. ^ נינה פוקס, לראשונה בחיל הים: חובלת במילואים עלתה לדרגת סא"ל, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
  40. ^ מתן צורי, היא התעקשה ללכת לפעולה - ומשם לא חזרה, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
  41. ^ רז שכניק, ליאת זנד, "היא התעקשה ללכת לפעולה - ומשם לא חזרה": סיפורה של סמ"ש שי גרמאי ז"ל, באתר ynet, 4 באפריל 2024
  42. ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, עינב חלבי, יאיר קראוס, קרב בג'נין: לוחמת מג"ב שי גרמאי נהרגה, 6 מחבלים חוסלו מהאוויר, באתר ynet, 7 בינואר 2024
  43. ^ שמעון איפרגן, ‏גבורת השוטרות: הגנו בגופן מפני המחבלים ונהרגו בקרב, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  44. ^ מאיר תורג'מן, השוטרת הדתייה חילצה ברכבה עשרות פצועים מהתופת ברעים: "אנחנו לא גיבורים, עשינו את המשימה שלנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  45. ^ יניר יגנה‏, הקרב על תחנת שדרות וגבורת השוטרת: "נפגעתי ביד והמשכתי להילחם", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
  46. ^ אתר למנויים בלבד מאיה פולק, ‏שדרות: גבורת השוטרים שהתגלתה בקרב על גג תחנת המשטרה, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2023
  47. ^ אלי ברק, "התקשרתי לילדים והסתערתי": סיפורה של קצינת המשטרה שניהלה את הקרב באופקים, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2024
  48. ^ מרב סבר, הגיבורה של ניר עם: הרבש"צית שהצילה קיבוץ שלם ממחבלי החמאס, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  49. ^ מוריה אסרף וולברג, ביקור היסטורי של הנשיא ביידן בישראל: "יש לכם זמן למהלך בעזה", באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2023
  50. ^ ארנולד נטייב, ‏בזמן מתקפת המחבלים: הסיפור הבלתי יאומן של הצעירה שהצילה קיבוץ שלם, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
  51. ^ יניר יגנה‏, רחל "משכה זמן" עד שחולצה: "הבאתי למחבלים שתייה. פינקתי אותם, צחקתי איתם", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
  52. ^ עומר דניאל, ניצחה את המחבלים עם קפה ועוגיות: רחל מאופקים הפכה לכוכבת ברשת, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  53. ^ אילנה קוריאל, החילוץ המדהים של רחל מאופקים, שבנה ניהל מו"מ עם המחבלים | תיעוד המפגש לאחר הפריצה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  54. ^ קובי עוזיאלי, בלתי נתפס: השוטר שהציל את הוריו מחמישה מחבלים, באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2023
  55. ^ תושבת העוטף שנלקחה כבת ערובה: "הסחתי את דעתם של המחבלים עם אוכל ושתייה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  56. ^ היום שלא נגמר | פרק 2 - 08:00-07:15, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 באוקטובר 2024
  57. ^ מעוררת השראה: זהו סיפורה של האישה שהצילה את כפר עזה, באתר אייס, 20 בנובמבר 2023
  58. ^ אדם קוטב, טלי מאופקים פינתה את בנה תחת אש - והמשיכה לעוד פצועים: "לא היה רגע דל", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  59. ^ איתן גליקמן, השיחה האחרונה של עמית הפרמדיקית: "הצילה חיים עד הרגע האחרון", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  60. ^ גיא פינס, ‏כמו לביאה: האישה שחקרה את המחבלים והצילה יישוב שלם בשבת השחורה, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2024
  61. ^ אדוה דדון, ‏"מסרבת להיות גיבורה": האישה שהצילה את קיבוץ ארז משחזרת, באתר ‏מאקו‏, 15 בנובמבר 2023
  62. ^ נבו טרבלסי, ‏"אם הייתי מעכבת את פתיחת החמ"ל בחמש דקות היו לנו מחבלים בפנים", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2023
  63. ^ פרופ' עמיחי כהן, הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 באוקטובר 2023
  64. ^ 1 2 3 4 אריאלה כרמל, שתיקה כואבת במיוחד: "ארגוני הנשים בעולם נטשו ובגדו בנו", באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2023
  65. ^ אתר למנויים בלבד תמר קפלנסקי, המחשבה לא מרפה: מה יהיה על החטופות? נשים משלמות מחירים אחרים במלחמות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
  66. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
  67. ^ 1 2 ענת טהון אשכנזי, מהגנה להנהגה: נשים במלחמה בראי המשפט הבינלאומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 08 בנובמבר 2023
  68. ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, תחקיר ב-CNN, עדויות קשות: ישראל במאבק בהכחשות מקרי האונס, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
  69. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, העדויות לפשעי מין בטבח מצטברות, אך הדרך לבית המשפט עוד ארוכה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2023
  70. ^ ורד פלמן, הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  71. ^ The Media Line, Survivors from the south: Victims of Hamas’ terror speak from hospital, ynetnews, ‏10 באוקטובר 2023
  72. ^ Caitlin O'Kane, "Her name is Noa": Video shows woman being taken by Hamas at Supernova music festival where at least 260 were killed, CBS News, ‏9 באוקטובר 2023
  73. ^ קורין אלבז-אלוש, סבתא של אדווה, בת 85, נחטפה לעזה: "לא דיברו איתנו. המדינה הפקירה אותה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  74. ^ 103FM, ‏כלתה של בת 85 שנחטפה לעזה זועקת: "אני לא יודעת כמה זמן היא תוכל לשרוד", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  75. ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע רצוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
  76. ^ דניאל בטיני, שני נחטפה ממסיבת הטבע, אמה זיהתה אותה בסרטון שהופץ: "מבקשת עזרה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  77. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, אמנית הקעקועים שגופתה הוצגה על ידי חמאס: פעילת שלום, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
  78. ^ יעל צ'כנובר, שלושה שבועות אחרי הסרטון המזעזע: משפחתה של שני עודכנה שאינה בחיים, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  79. ^ Capture of Civilians, Soldiers After Hamas Attack on Israel | WSJ News, סרטון בערוץ "WSJ News", באתר יוטיוב (אורך: 01:23)
  80. ^ ירדן בן גל הירשהורן, מאות אלפי נשים מגבות את הלחימה בעורף – אך תנאי ההעסקה שלהן בסכנה, באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2023
  81. ^ גד ליאור, עיקר המוצאים לחל"ת: נשים, הורים לילדים וצעירים עד גיל 34, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  82. ^ יעל ולצר, "ההכנסות החלו לצמוח, וביום אחד - הכל קרס": הנשים שאיבדו את העסק במלחמה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
  83. ^ גיבורות ישראל