הרעב ההמוני ברצועת עזה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| מפת רצועת עזה ומגבלות הגישה שיש לתושביה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רעב המוני |
| מיקום |
רצועת עזה  |
| תקופה |
2023–הווה |
| נפגעים | |
| הרוגים | 27+ |
| פצועים | 677,000+ ברעב |
  | |
הרעב ההמוני ברצועת עזה הוא החרפת המשבר ההומניטרי בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהובילה לפתיחת מלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה ביצע צה"ל תקיפות אוויריות שהרסו תשתיות מזון, בהן מאפיות וטחנות קמח, ופגעו באספקת מזון חיוני. כמו כן צומצמה במידה ניכרת כמות הסיוע ההומניטרי עבור תושבי רצועת עזה. לפי הערכות האו"ם מעל לחצי מיליון תושבי עזה נמצאים על סף רעב.[1]
על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[2]
מאז תחילת המלחמה האוכלוסייה ברצועת עזה מסווגת בשלב 3 במדד הביטחון התזונתי, מדד ה-IPC, שמשמעותו משבר תזונה ומחיה ממשי וכמיליון איש נמצאים בתת-תזונה חריפה מאז דצמבר 2023.[1] במרץ 2024, פורסמה הערכה חדשה, ומספר תושבי עזה הסובלים מרעב עומד על כ-670,000.[3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – משבר המים ברצועת עזה |
המשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[4] דרך מעבר רפיח עד 2005 אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[5] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[6][7]
תחילת המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
כתגובה למתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023 פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל במטרה למוטט את שלטון החמאס ברצועת עזה, וצה"ל הורה לתושבי הרצועה להתפנות מבתיהם לאזורים שבהם לא נערכים קרבות. על מנת להפעיל לחץ על החמאס לשחרר את החטופים הידקה ישראל את הסגר על רצועת עזה, והחל מ-9 באוקטובר מנעה כניסת משאיות לעזה. באותו יום החל משבר המזון ברצועה, כיוון שחלק גדול מהסיוע ההומניטרי כלל מזון בסיסי שחולק לתושבים. ב-18 באוקטובר הצהיר עלי זכי, דובר תוכנית המזון העולמית, כי אוכלוסיית עזה נמצאת בסכנת רעב.[8] שלושה ימים לאחר מכן האו"ם פרסם הצהרה לפיה מלאי המזון אוזל. סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, הצהירה ב-23 באוקטובר שאנשים "ממש מתים ברעב בזמן שאנחנו מדברים".[9] באותה עת החלה ממשלת ישראל לאשר הכנסת משאיות סיוע לעזה, אך בכמות מינימלית. אושרה כניסתן של כ-20 משאיות ביום, עם מזון, מים וציוד רפואי, לעומת כ-500 שהיו נכנסות לעזה מדי יום לפני כן.[10]
ב-3 בנובמבר מסר האו"ם שהתזונה הממוצעת של תושבי עזה מורכבת משתי פרוסות לחם ליום בלבד,[11] וארגון ActionAid קבע כי מעל לחצי מיליון תושבים בעזה עומדים בפני מוות מרעב.[12] דיווחים דומים, שתיארו כיצד המצב הולך ומחמיר, נמשכו בחודשים שלאחר מכן.
ב-1 בדצמבר פורסם דו״ח IPC, לפיו כמעט כלל האוכלוסייה ברצועת עזה מסווגת לפחות בשלב 3 במדד הביטחון התזונתי, שמשמעותו משבר תזונה ומחייה ממשי, מתוכם 40% בשלב 4 (מצב חירום הומניטרי) ו-15% (378,000 איש) בשלב 5 (רעב/קטסטרופה הומניטרית).[13] הדוח מזהיר כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל אם המלחמה לא תיפסק.[14] על פי הצפי של הדו"ח עד פברואר 25% מהאוכלוסיה (576,000 איש) יהיו בשלב 5 של המדד.[15][16] ב-22 בדצמבר הזהיר יוניסף כי הסיכון לרעב עולה מדי יום.[17] במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[3]
הגבלת כניסת מזון לעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי צה"ל, חמאס אחראי לרעב, בגלל שאנשיו גונבים סיוע הומניטרי,[18] הורגים אנשים המבקשים סיוע הומניטרי,[19] ושומרים לעצמם מזון במחסנים מוסתרים.[20] ארצות הברית והאו"ם הכחישו טענות אלה וציינו שלא סופקו ראיות התומכות בהן.[21] ב-1 במרץ 2024, נשיא ארה"ב ביקר בחריפות את הגבלת כניסת המזון מהיבשה לרצועת עזה ואמר: ”"בנוסף להרחבת המשלוחים דרך היבשה, כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים לעמוד על כך שישראל תאפשר ליותר משאיות ובעוד דרכים כדי להביא ליותר ויותר אנשים את העזרה שהם צריכים. בלי תירוצים."”[22][23]
על פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא מאפשרת כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני ה-7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[24]
פגיעה בתשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך אוקטובר ונובמבר 2023 הפציצה ישראל את רוב המאפיות וטחנות הקמח ברצועת עזה.[25] כן נהרסו במהלך המלחמה בין 80% ל־97% מתשתיות החקלאות ברצעה.[26]
במאפיות הבודדות שהמשיכו לפעול היו תורים ארוכים. כמו כן הותקפו סירות דייגים ורוב הנמלים ברצועת עזה. על פי ההערכות, כ-22% מהשטחים החקלאיים נהרסו.[27] בנוסף לכך נהרסו בהפצצות ישראל מפעלי מזון, מחסני מזון ומשאיות להובלת מזון.[28]
ב-10 בדצמבר 2023 האו"ם, ארגוני סיוע בינלאומיים ועובדי סיוע בעזה הזהירו מפני רעב המוני.[29][30] ב-15 בדצמבר הצהיר סגן ראש תוכנית המזון העולמית כי להערכתו תשעה מתוך עשרה תושבים בעזה לא אכלו אוכל במשך כל אותו היום.[31]
החרפת משבר הרעב ב-2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 בינואר 2024 אמר הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית, עריף חוסיין, ש-80 אחוז מכלל האנשים בעולם שחווים רעב קטסטרופלי נמצאים ברצועת עזה בהתבסס על הנתונים שמדד ה-IPC.[32][33] לדבריו, "מעולם לא ראיתי משהו בקנה מידה דומה למה שקורה בעזה ובמהירות כזאת".[34] על פי פרופסור אלכס דה ואל (אנ'), מומחה למשברים הומניטריים, "החומרה, קנה המידה והמהירות של הרס המבנים הדרושים להישרדות, ואכיפת המצור, עולים על כל מקרה אחר של רעב מעשה ידי אדם ב-75 השנים האחרונות". על פי מומחים, המצב בעזה ייחודי, בהשוואה למשברים אחרים, משום שהאנשים שחיים בה סגורים בשטח ללא אפשרות לחפש מזון במקומות אחרים.[35]
ב-21 בינואר 2024 דיווח האו"ם כי רק 15 מאפיות עדיין פועלות ברצועת עזה כולה.[36] ב-12 בפברואר קבע ארגון המזון והחקלאות כי "מעולם לא נרשמו רמות חריפות של רעב וחוסר ביטחון תזונתי כמו אלה שיש בעזה."[37]
במספר מקרים במהלך ינואר ופברואר ישראל תקפה דייגים ברפיח ובדיר אל-בלח שניסו לדוג דגים למאכל.
ב-11 בפברואר דווח על תורים ארוכים בעמדות לחלוקת מזון ברפיח. ב-15 בפברואר מסר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שיש צורך דחוף להקים מרכז ייצוב ברפיח, לצורך טיפול בילדים הסובלים מתת-תזונה חמורה.
במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[38]
ב-25 במרץ פורסם כי תושבים רעבים בעזה החלו לאכול צמחי חלמית.[39]
סיוע הומניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
- ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב-13 בפברואר 2024 עצר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משלוח של קמח שנשלח מארצות הברית עבור ארגון אונר"א, והצהיר שעשה זאת "בתאום עם ראש הממשלה" מאחר שלטענתו הוכח שעובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הפתע.[40] היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, אישר שישראל חוסמת העברת קמח לעזה. ב-14 בפברואר דיווח פייננשל טיימס כי משלוחי מזון גדולים שיועדו לעזה מאוחסנים בנמל אשדוד, וממשלת ישראל מסרבת לשחרר אותם.[41]
ב-20 בפברואר הודיעה תוכנית המזון העולמית כי תפסיק את משלוחי הסיוע לצפון עזה. בתגובה להודעה הצהיר משרד התקשורת בעזה כי מדובר ב"גזר דין מוות לשלושת רבעי מיליון בני אדם".[42] ב-24 בפברואר הודיעה אונר"א שהיא מפסיקה את השירותים ההומניטריים בצפון עזה.[43]
ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[44] ב-16 במרץ הגיע משלוח הסיוע הראשון לעזה דרך הים, מזה כמעט שני עשורים. הסיוע, שכלל 200 טון מזון יבש, אורגן ונשלח מטעם World Central Kitchen.[45]
השפעת הרעב על ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בינואר דיווח פיליפ לזאריני: "בכל פעם שאתה הולך לבית ספר בעזה, הילדים מסתכלים לך בעיניים ומתחננים ללגימת מים או פרוסת לחם." ב-16 בינואר דיווחו גורמים רשמיים על תמותת תינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מתת-תזונה, ועל ילדים שנחלשו מהרעב ומתו מהיפותרמיה. ב-10 בפברואר 2024 אמר דובר קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים שבעזה יש את השיעור הגבוה בעולם של ילדים הסובלים מתת-תזונה. ב-17 בפברואר דווח על מקרה של ילדה בת 8 שמתה מרעב והתייבשות. לאחר מכן דווח על מקרים נוספים של תמותת תינוקות וילדים מתת-תזונה.[46] בהודעה לעיתונות שיצאה ב-15 במרץ מטעם יונסף נמסר כי לפחות 23 ילדים מתו בעזה מתת תזונה והתייבשות בשבועות האחרונים. כן נמסר שאחד מכל שלושה לילדים מתחת לגיל שנתיים, בצפון רצועת עזה סובל מתת תזונה חריפה.[47][48]
האשמת ישראל בפשע מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בדצמבר 2023 האשים ארגון Human Rights Watch את ישראל ב"הרעבה מכוונת של אזרחים כשיטת לוחמה ברצועת עזה."[49]
ב-16 בינואר 2024 האשימו מומחי זכויות אדם של האו"ם את ישראל ב"הרס מערכת המזון של עזה ושימוש במזון כנשק נגד העם הפלסטיני."[50]
טענות בדבר הרעבה מכוונת נאמרו על ידי הסנאטור האמריקאי כריס ואן הולן,[51] כמו גם הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ז'וזפ בורל,[52][53] ומנהלת אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלמאר.[54] ב-27 בפברואר אמר מייקל פח'רי, הדווח המיוחד של האו"ם לזכות למזון, כי ההרעבה המכוונת בעזה מהווה מצב של רצח עם.[55]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בינואר 2024 אמר אל"ם משה טטרו, ראש מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, שאין רעב בעזה.[56]
ב-18 בפברואר פורסמה הצהרה משותפת של אוקספם ושבעה ארגונים הומניטריים נוספים, שבה נאמר: "אם המצב יימשך, הוא יהפוך לאחד האסונות הגדולים ביותר שעמדו בפנינו כהומניטרים... המשבר הזה יגיע בקרוב לנקודת מפנה, שבה סיוע חירום למזון לא יספיק. מניעת מוות המוני תהיה קשה יותר ככל שהרעב יגבר."
תוכנית המזון העולמית של האו"ם הזהירה מפני חשש אמיתי לפיו עד מאי 2024 ימותו מרעב כחצי מיליון מתושבי עזה.[57]
במרץ 2024 דווח על 15 ילדים שמתו כתוצאה מתת-תזונה. בתגובה, קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים פרסמה הצהרה: "מקרי המוות של ילדים שחששנו מהם נמצאים כאן עכשיו, וצפויים עוד מקרים רבים, אלא אם כן המלחמה תסתיים והמכשולים לסיוע הומניטרי ייפתרו מיד."[58][59]
בביקור תמיכה בישראל של קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הוא אמר גם: "איננו יכולים לעמוד מנגד ולצפות בתושבי עזה בסכנת רעב. אלו לא הערכים שלנו".[60]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Gaza Strip: Acute Food Insecurity Situation for 24 November - 7 December 2023 and Projection for 8 December 2023 - 7 February 2024 | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר www.btselem.org, ינואר 2011
- ^ 1 2 GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ Gaza Agonistes, Middle East Research and Information Project, 2001 (באנגלית)
- ^ נגה קדמן, מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?, באתר גישה, מרץ 2009
- ^ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
- ^ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
- ^ Aid is trickling in, but Gaza still grows hungrier, באתר וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Small aid convoy reaches Gaza after Hamas releases two hostages, פייננשל טיימס, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^
ג'קי חורי, ישראל אפשרה לראשונה הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, אך לפי האו"ם הוא רחוק מלהספיק, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2023
- ^ The average Palestinian in Gaza is living on 2 pieces of bread a day, UN official says, AP News, 2023-11-04 (באנגלית)
- ^ Tucker Reals, Israel-Hamas war leaves thousands of Palestinians in Gaza facing "death by starvation," aid group warns - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-11-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ GAZA STRIP: Hostilities leave the entire population highly food insecure and at risk of Famine, IPC - Integrated Food Security Phase Classification
- ^ Gupta, Gaya (2024-03-03). "U.N. Experts Say Gaza Is Close to Famine. What Does That Mean?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ Gaza grapples with catastrophic hunger as new report predicts famine if conflict continues, World Food Programme, 2023-12-21 (באנגלית)
- ^ GAZA STRIP : IPC Acute Food Insecurity | November 2023 - February 2024, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 12.12.23
- ^ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, יוניסף, 22.12.23 (באנגלית)
- ^ IDF releases video of Hamas stealing aid from Gazans, ynetnews, 2023-12-09 (באנגלית)
- ^ Gazans to IDF: Hamas steals UNRWA food, kills civilians who ask for aid, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-01-08 (באנגלית)
- ^ Rosenberg, Matthew; Abi-Habib, Maria (2023-10-27). "As Gazans Scrounge for Food and Water, Hamas Sits on a Rich Trove of Supplies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-06.
- ^ Karen DeYoung, John Hudson, Despite U.S. pressure on Israel, casualty count in Gaza remains high, וושינגטון פוסט, 14.01.24
- ^ Claire Parker, How Israel’s restrictions on aid put Gaza on the brink of famine, .washingtonpost.com, March 3, 2024
- ^ Jacob Magid, ‘No excuses’: Biden raps Israel for lack of aid entering Gaza, timesofisrael.com, 1 March 2024
- ^ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, March 28, 2024 (באנגלית)
- ^ שירין פלאח סעב, רעב חמור מתפשט במהירות ברחבי רצועת עזה. ארבעה מונולוגים מהקטסטרופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
- ^ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ In Gaza, 'an estimated 22% of agricultural land' has been destroyed since the start of the conflict, The Observers - France 24, 2023-12-12 (באנגלית)
- ^ Just how bad is it in Gaza?, האקונומיסט, 2024-01-11
- ^ Hazem Balousha , Ellen Francis, John Hudson, Kareem Fahim, Aid groups warn of starvation in Gaza after U.S. vetoes cease-fire call, וושינגטון פוסט, 09.12.23
- ^ צבי בראל, מותר להרעיב את האויב, אך כמה קלוריות דרושות לפשע מלחמה?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2023
- ^ Kelsey Abels, A hunger Gazans have ‘never, ever’ experienced grows in the territory, וושינגטון פוסט, 15.12.23
- ^ IPC-CH Dashboard, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 2024-03-10 (ארכיון)
- ^ "Just how bad is it in Gaza?". The Economist. 2024-01-10. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2024-03-11.
- ^ Chotiner, Isaac (2024-01-03). "Gaza Is Starving". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2024-03-10.
- ^ Stephanie Nolen, Looming Starvation in Gaza Shows Resurgence of Civilian Sieges in Warfare -, The New York Times, 2024-01-13
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #98, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2024-01-21 (באנגלית)
- ^ M.I, Gaza: Every day, more and more people are on the brink of famine-like conditions - FAO - Interview, Question of Palestine (באנגלית אמריקאית)
- ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ כתבה של סוכנות הידיעות רויטרס
- ^ מורן אזולאי, ישראל מעכבת העברת קמח לרצועת עזה, באתר ynet, 13 בפברואר 2024
- ^ ברק רביד, סמוטריץ' מעכב משלוח קמח אמריקני לעזה כיוון שהוא מיועד לאונר"א, באתר וואלה!, 13 בפברואר 2024
- ^ תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מפסיקים את העברת משלוחי המזון לצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
- ^ ג'קי חורי, יהונתן ליס, הרעב הכבד בעזה גובר, תוכנית המזון של האו"ם עצרה את הסיוע לצפון הרצועה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
- ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ עינב חלבי, רויטרס, הרעב בעזה גובר, ובאו"ם חוששים מפגיעה בהתפתחות ילדים | תמונת מצב מהרצועה, באתר ynet, 25 בינואר 2024
- ^ Acute malnutrition has doubled in one month in the north of Gaza strip: UNICEF, www.unicef.org, 15 MARCH 2024 (באנגלית)
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "Alarming number of children suffer from most severe form of malnutrition, U.N. agency says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת לחימה בעזה, באתר Human Rights Watch, 18 בדצמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Over one hundred days into the war, Israel destroying Gaza’s food system and weaponizing food, say UN human rights experts, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 2024-01-16
- ^ US senator accuses Israel of ‘textbook war crime’ in Gaza Strip, The Times of Israel, 13.2.24
- ^ EU top diplomat: 'Israel responded disproportionately to Hamas attack', Middle East Monitor, 26.2.24
- ^ סוכנויות הידיעות ועינב חלבי, האיחוד האירופי: ישראל מרעיבה את עזה בכוונה, ומשתמשת ברעב כנשק, באתר ynet, 18 במרץ 2024
- ^ פרסום של קלמאר ברשת X, 3.3.24
- ^ Lakhani, Nina (2024-02-27). "Israel is deliberately starving Palestinians, UN rights expert says". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-06.
- ^ ‘No food shortage in Gaza,’ says IDF official, dismissing UN claims to the contrary, באתר זמן ישראל, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ ניו יורק טיימס, מומחי האו"ם אומרים שעזה על סף רעב בדרגתו החמורה ביותר. מה זה אומר?, באתר הארץ, 5 במרץ 2024
- ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ ynet ורויטרס, זעזוע בעולם מהרעב של ילדי עזה: "מ-12 ק"ג הוא ירד ל-6, יש אימהות שלא מניקות", באתר ynet, 5 במרץ 2024
- ^ איתמר אייכנר, קנצלר גרמניה, לצד נתניהו: לא נעמוד מנגד כשבעזה גוועים מרעב, באתר ynet, 17 במרץ 2024
