חרשה (יישוב)

**חרשה** (יישוב קהילתי)
	חרשה ממעוף הציפור, 2016
טריטוריה	יהודה ושומרון
מחוז	מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד	1997
גובה	767 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב קהילתי	75 משפחות (2023)
קואורדינטות	31°56′40″N 35°08′58″E / 31.94449722°N 35.14931944°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) חרשה

חרשה היא התנחלות בעל צביון של יישוב קהילתי בגוש טלמונים, המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין.

מקור השם חרשה הוא מפסוק בספר נחמיה: "וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם." (ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ס"א)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 הקימו תלמידים מישיבת מרכז הרב מאחז בגובה 770 מטר מעל פני הים, על הר במערב בנימין המשקיף על כל שפלת החוף. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון, שראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית. ביישוב מתגוררות כיום כ-70 משפחות.

בשנת 2004 הוקמו במקום שני בתי קבע, ובשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע נוספים. תנועת "שלום עכשיו" עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחתה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל 4 שנים, במהלך הדיון טענו תושבי המאחז כי אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טענה מנגד שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית. בהמשך התקבלה טענת תושבי המאחז והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון הכריז על האדמות שבהן נמצאים המבנים שבהן עסקה העתירה כאדמות מדינה, והמדינה השיבה לבג"ץ כי בכוונתה להכשיר את המבנים. בעקבות כך, נדחתה העתירה ביחס למבנים בחרשה.^[1]

ב-4 באפריל 2019 מסרה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים חוות דעת משפטית שנכתבה על ידי עו"ד כרמית יוליוס, ראש אשכול נדל"ן, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המכשירה את דרך הגישה למאחז. משמעותה של חוות דעת זו הייתה שניתן להסדיר את מעמדו החוקי, וניתן יהיה להגיש לו תב"ע.^[2]

בתחילת 2020 אושרה התב"ע הראשונה ביישוב ובתוכנית נכללות 258 יחידות דיור^[3].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוא יישוב תורני לאומי. רב היישוב הוא הרב יאיר רמר (בנו של הרב אברהם רמר). בחרשה נמצאת ישיבה תיכונית, "ישיבה לצעירים חרשה", בראשות הרב אורי שטטנר.

ישראל מובילה בעולם, בפער משמעותי, בתרומת כליה אלטרואיסטית. כ - 60 אחוז מתורמי הכליה מגיעים מהמגזר הדתי לאומי^[4]. בשנת 2024 הישוב חרשה, נמצא בראש טבלת תורמי הכליה לנפש בישראל. חרשה מחליף את הישוב הדתי - לאומי יצהר שבשומרון, שהיה השיאן הקודם^[5].

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחרשה ממוקמת "תצפית גג הארץ" ממנה ניתן להשקיף על מישור החוף מהרצליה ועד אשדוד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרשה ממוקמת במערב בנימין, בסמיכות להתנחלויות טלמון ונריה שבגוש טלמונים. חרשה יושבת על פסגת הר הנקרא 'הר חרשה', ובמורדותיו שוכן 'חורש ירון'. הוא צופה על השפלה ומישור החוף ממערב, ועל רמאללה ממזרח.

הפסגה של חרשה היא בגובה 767 מטרים.

ארכיאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד המזרחי של היישוב, בינו ובין עין חרשה נתגלו מערות קבורה יהודיות. מצד מערב, בדרך העולה אל היישוב יש את גבעת היקבים ובה שרידי יישוב יהודי מתקופת בית ראשון ומתקופת בית שני. באתר נשתמרו רחובות, קירות, בתים, קולומבריום ומערכת בורות תת קרקעית הכוללים כ – 30 בורות פעמון חצובים בסלע בתצורת בורות גבעון.