יוסף בן עמראן
| מדינה |
מוראביטון, אל-מוואחידון  |
|---|---|
| פטירה | מחצית השנייה של המאה ה-12 |
| מקום פעילות | סיג'ילמסה, מוראביטון, מוואחידון |
| תקופת הפעילות | המאה ה-12 |
| תחומי עיסוק | תלמוד והלכה. |
| תפקידים נוספים | דיין |
| בני דורו | רמב"ם, אבן עזרא |
  | |
יוסף בן עמראן (המאה ה-12) היה דיין בעיר סיג'ילמסה שבמרוקו וידידו הקרוב של רבי אברהם אבן עזרא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יוסף בן עמראן היה רב ודיין בעיר סיג'ילמסה שבמרוקו במאה ה-12. ככל הנראה היה נצר לשושלת חכמים בסיג'ילמסה, שכן רב האי גאון (939–1038) נשאל מדיין מסיג'ילמסה בעל שם זהה לשלו. יש המשערים כי דברי הרמב"ם באגרתו לתלמידו, אודות המחלוקת שהייתה לו עם הדיין מסגלמאסה, בעניין גט, מכוונים לרבי יוסף, ויש המפקפקים בכך.[1]
בקשרי ידידות עם אבן עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם אבן עזרא בפגש בתקופת נדודיו שהחלה ב-1140 ברבי יוסף, הוא התפעל מחכמתו ואף הקדיש לו כמה שירי שבח: 1. "לשוני בחרי מבחר לשונות". 2. "אם הנדוד חלקי". לדעת חלק מן החוקרים, הוא כתב עליו עוד ארבעה שירים נוספים. מהשיר "אם הנדוד חלקי" עולה כי האבן עזרא חסה בצילו של רבי יוסף לזמן ממושך, שכך הוא כתב:
מִגְדָּל יְקַר לִי בּוֹ / אֶחְסֶה וְאֶתְלוֹנֵן פָּנָיו בְּעַד לֶחְיוֹ / כְּשֶׁמֶשׁ בְּעֵץ רָעֳנַן
שנים לאחר מכן יחריבו גדודי אל-מוואחידון את קהילת סיג'ילמסה, על כך יבכה אבן עזרא בקינתו אהה ירד עלי ספרד:
וְהוֹי אֶקְרָא / כִּמְצֵרָה / עַל קְהִלַּת סַגְלְמַאסָה / וְעִיר גְּאוֹנִים / וּנְבוֹנִים / מְאוֹרָם חֹשֶׁךְ כִּסָּה / וְשָׁח עַמּוּד / וְהַתַּלְמוּד / וְהַבִּנְיָּה נֶהֱרָסָה/ וְהַמִּשְׁנָה / לִשְׁנִינָה / בְּרַגְלַיִם נִרְמָסָה.
התאסלמות למראית עין[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו רובם המוחלט של יהודי ספרד והמגרב שחיו תחת שלטון אל-מוואחידון, שנאנס להתאסלם. במכתב שנמצא בגניזה הקהירית, שנכתב על ידי איש בשם שלמה הכהן, שהיה במקום בשעת המהומות, נאמר כי רבי יוסף אולץ להתאסלם. הכותב מכנה בשל כך מכנה רבי יוסף בכינוי קשה: "ראש הפושעים". אך כבר העיר החוקר נפתלי בן-מנחם כי נראה שההמרה הייתה למראית עין בלבד, שכך יעיד אבן עזרא:
שְׂמַח הַשָּׁר בְּיִרְאַת אֵל וְאֵימָה / לְךָ הָיוּ בְמַתָּנָה נְתוּנוֹת / בְּרִית אֵל נֶאֱמֶנֶת לָךְ לְעוֹלָם / שְׁכָן־אֶרֶץ בְּטוֹב וּרְעֵה אֱמוּנוֹת
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפתלי בן-מנחם, ענייני אבן עזרא, עמוד 241 ואילך, מוסד הרב קוק, תשל"ח
- חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית א, עמוד 349, תשכ"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכתבו של רבי שלמה הכהן אודות הפרעות במגרב באתר bidspirit.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: ישראל שצ'יפנסקי, "מבוא" לספר רבינו אפרים, עמוד 16, ושם הערה 11, מוסד הרב קוק תשל"ו.