יוסף אבן אביתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת[1] בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד ובסוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרידה שבאל-אנדלוס למשפחה מיוחסת, אביו היה הרב יצחק בן שטנאת בן אביתור.

אבן אביתור היה מתלמידיו של רבנו משה בן חנוך בישיבת קורדובה, כשנפטר רבו התמנה בנו רבנו חנוך בן משה לראשות הישיבה, ומינויו זכה לגיבוי ולחסות מצד חסדאי אבן שפרוט. אולם לאחר פטירתו של אבן שפרוט, ערער רב יוסף אבן אביתור על הכתרתו לראשות הישיבה המקומית, כי לדבריו הייתה לו זכות קדימה למשרה זו בשל היותו יליד ספרד. בשלב מסוים של המחלוקת נידה רבנו חנוך את אבן אביתור, הוא עזב את העיר ולאחר נדודים, בין היתר במצרים בה שהה תקופה ממושכת, התיישב בדמשק. בסוף ימיו השלים רב יוסף בן אביתור עם רבנו חנוך, ולמרות שנקרתה לידיו הזדמנות להדיחו ממשרתו ולשמש בעצמו כראש ישיבת קורדובה, ויתר עליה ושלח לתומכיו מבני העיר מכתב תמיכה ברבנו חנוך, הוא נשאר בדמשק ונפטר בה.

יצירותיו התקבלו בקרב קהילות ישראל וחלקן משובץ בסידורי התפילה של עדות שונות. מבין פיוטיו, ידועים בייחוד פיוטי ההושענות שלו, ו"סדר העבודה" שלו בתפילת יום הכיפורים.

מלבד פיוטיו, מיוחסת לו גם כתיבת תרגום לערבית של התלמוד הבבלי עבור "מלך ישמעאל", הוא ככל הנראה הח'ליפה הפאטמי אל-חאכם, אליו היה מקורב בעת שהותו במצרים. חלק מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרות תשובות הגאונים[2], וישנן מסורות הלכתיות שנמסרו בשמו[3].

היו שייחסו לו כתיבת חיבורים קבליים: מאמר בשם "סוד דרכי האותיות והנקודות" מצטט שלושה מאמרים מ"קבלת אבן אביתור", וספר קבלי בשם "ספר הנעלם" מצטט מ"פירוש לספר יצירה לר' יוסף אבן אביתור. אך יש מפקפקים בייחוס המאמרים המוזכרים אליו[4].

הוא כתב אזהרות לחג השבועות, לפי תרי"ג מצוות; חלקן השתמרו, לדעת עזרא פליישר[5] פחות ממחציתן.

מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אניה ותאניה (גנזי שעכטער ח"ג, ניו יורק תרפ"ח, עמ' 320)
  • מפיוטי רב יוסף בן אביתור (גנזי קדם, ח"ו, ירושלים תש"ד, עמ' 25–26)
  • נשמת לחג השבועות (נשמת ישורון מטיף. בעיקר מחזורי ספרד[6])

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Angel Sáenz-Badillos; Judit Targarona Borrás: Yosef ibn Yiṣḥaq ibn Abitur. בתוך: Diccionario de autores judios (Sefarad. Siglos X-XV). El Almendro, Córdoba 1988 (Estudios de Cultura Hebrea, Band 10), S. 180-181. ISBN 84-86077-69-9. (בספרדית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעתים: שטנאש. במכתבו לרב שמואל הכהן גאון, גאון ישיבת ארץ ישראל, כתב אבן אביתור הסבר למקור השם ובו הוא מתאר את סבו כמי ש"הייתה ידו תקיפה בספרד, ולהגיד מעלותיו בין בתורה בין בדבר אחר בל נוכל, והוא קיים ד' מיתות באספמיא, מה שלא ייתכן לזולתו בחוץ לארץ, ולשום שהיה שוט להלקאת הרשעים קראוהו שוט אנש, ודבר זה לשבח היה בפני צור ויצור".
  2. ^ ראו למשל: תשובות הגאונים שערי צדק, ד' ב' סימן כ"ט. שם הצריך חליצה ממומר
  3. ^ כמו רבים מחידושי ההלכה שנכתבו בתקופת הגאונים, התגלו במאה ה-20 וה-21 קטעים חדשים משלו. ראו למשל: סיני, תשנ"ב, עמ' קכ"ז: "ובדבר הנץ החמה שאלו בעניינו לבן שטנאש (הוא רב יוסף אבן אביתור) ואמר הנץ החמה כאשר רואים אדום בשמים".
  4. ^ גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזוהר) בתוך: מדעי היהדות, ירושלים תרפ"ז, עמ' 192 [ל], הערה 4. וראו שם בסוף דבריו שצונץ מצטט שמות מלאכים מתוך פיוטיו המוכרים של אבן אביתור, ולכן קיימת סבירות שהיה לו מגע עם חכמת הקבלה.
  5. ^ להלן "לקריאה נוספת", עמ' 305.
  6. ^ ראו על פיוט זה: יונה פרנקל, מחזור לשבועות ע"פ שיטת ד"ר דניאל גולדשמידט, הוצאת קורן ירושלים תש"ס, עמ' י"ח ונ"ח. הפיוט עצמו נדפס שם בעמ' 91 ואילך.