ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 252: | שורה 252: | ||
# [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:36, 4 במרץ 2015 (IST) |
# [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:36, 4 במרץ 2015 (IST) |
||
# [[משתמש:אוגו|אוגו]] - [[שיחת משתמש:אוגו|שיחה]] 22:27, 25 בפברואר 2016 (IST) |
# [[משתמש:אוגו|אוגו]] - [[שיחת משתמש:אוגו|שיחה]] 22:27, 25 בפברואר 2016 (IST) |
||
# [[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] [[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] - [[שיחת משתמש:יאיר דב|שיחה]] 21:02, 21 באוקטובר 2017 (IDT) |
|||
# [[משתמש:yairde|יאיר]] • [[שיחת משתמש:yairde|שיחה]] • ב' מרחשוון ה'תשע"ז (IST) |
|||
[[קטגוריה:ויקיפדיה: מיזמים פעילים]] |
[[קטגוריה:ויקיפדיה: מיזמים פעילים]] |
גרסה מ־21:02, 21 באוקטובר 2017
מנהל המיזם
מטרות המיזם
- לכתוב ערכים על נושאים מרכזיים בהלכה.
- לכתוב ערכים על ספרי הלכה חשובים.
- להרחיב את הערכים הקיימים.
- להוסיף את ברכת הנהנין למאכלים מסופקים במסגרת תת מיזם "לה' הארץ ומלאה".
תבנית משתמש
משתמש זה משתתף במיזם הלכה |
התפתחות ההלכה
[ עריכה ]
המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (ספר משלי, פרק א', ח') כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של היהדות האורתודוקסית.
בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
ראו גם
מנהג (יהדות) • חומרא דרבי זירא • פוק חזי מאי עמא דבר • אוצר דינים ומנהגים [ עריכה ]
המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד סיפור הבריאה כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". ביהדות מספר גישות כלפי המסורת, כאשר הגישה ההלכתית הנפוצה היא הגישה האורתודוקסית - גישה הגורסת כי דברי התנ"ך וחז"ל קדושים, ואל לנו לשנות מדבריהם. אחד מהמנסחים הבולטים של המסורת האורתודוקסית בימינו הוא הרמב"ם, שכתב את י"ג העיקרים המתמקדים בעיקר באופי האמונה באלוהים ועבודתו, תהליך היווצרותו של עם ישראל, נבואה ותחיית המתים.
ראו גם
מסורת (יהדות) • בריאת העולם • יציאת מצרים • מעמד הר סיני • הנבואה במסורת ישראל • עיקרי האמונה היהודית [ עריכה ]
תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.
סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.
ראו גם
תקנות חכמים • תקנות הקהילה • תקנות שו"ם • חרם דרבנו גרשום • ועד ארבע ארצותמצוות ועבירות
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
בוצע
- מצוות המלך --- בוצע
- שמחת הרגלים --- בוצע
- איסור סירוס --- בוצע
- מורא אב ואם --- בוצע
- איסור הסרת בדי הארון --- בוצע
- הכאת אב ואם --- בוצע
- איסור קללת אב ואם --- בוצע
- לא תהיה לו כנושה --- בוצע
- שור הנסקל --- בוצע
- לא תשנא את אחיך בלבבך --- בוצע
- איסור הלבנת פנים --- בוצע
- לא תאכלו על הדם --- בוצע
- גניבה (משפט עברי) --- בוצע
- גזל (משפט עברי) --- בוצע
- מצוות תשביתו --- בוצע הפניה לערך קיים ביטול חמץ.
טרם בוצע
- הונאה במידות
- איסור כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה
- נשיאת הארון בכתף
- איסור הטיית משפט
- איסור יציאת הכהן מן המקדש
- בל תקיף
- איסור כניסת כהנים פרועי ראש וקרועי בגדים
- איסור קללה (נשיא דיין וא-להים)
- דיני מקרקעין ביהדות
- איסור שכיבה עם בהמה
- העברת ד' אמות - בשבת
- איסור אכילת בעלי חיים טמאים
- כיבוש הארץ (מצווה)
- מבשרך לא תתעלם
הלכות פרטיות
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
בוצע
- נסיעה באופנים בשבת --- בוצע
- נשיאת מטרייה בשבת --- בוצע
- עיקר וטפל (אנ') --- בוצע
- ליל תיפח --- בוצע
- הדלקה עושה מצווה --- בוצע
- בישול בחמה - בשבת ובבשר בחלב --- בוצע
- בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר --- בוצע
- ברכת שהחיינו ביום העצמאות --- בוצע
- ערים ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון
- דוד שמש בשבת
- קבלת הוראות השולחן ערוך או קבלת הוראות מרן
- ברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא
- סדר הפרשיות בתפילין ראוי לפיצול מהערך תפילין
מושגים
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- התרת נדרים --- בוצע
- פרסום הנס --- בוצע
- העוסק במצווה פטור מן המצווה --- בוצע
- בסיס לדבר האסור --- בוצע
- כדי אכילת פרס --- בוצע
- יד סולדת בו --- בוצע
- לא תתגודדו --- בוצע
- דין מרומה --- בוצע
- מסייע --- בוצע
- יחיד ורבים הלכה כרבים --- בוצע
טרם נעשה
- גופים מחולקים כגון בא על ה' נידות שחייב 5 חטאות
- שנים שעשאוה
- בשר בדגים
- ידיעה מחלקת - לשגגות
- התראה מחלקת - למזיד
- לאו שבכללות
- מופלא שבבית דין
- מופנה
- מעשה רב (הלכה)
- ספקא דיומא (אנ')
- סתם משנה
- פירות שביעית (כרגע מפנה לערך שמיטה)
- קודשי גבול
- קודשי מזבח
- שליש (הלכה)
- תנאי בית דין
- תרעומת (הלכה)
- המתחיל במצווה אומרים לו גמור
- נותן טעם בר נותן טעם - נ"ט בר נ"ט
- תולדות האור
- תולדות חמה
- גוד (אחית ואסיק)
- עת לעשות לה'
- דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה
- דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן
- קניין הגבהה - מפנה לערך קניין משיכה
- מתוך שאינו יכול להישבע משלם
- ברוב עם הדרת מלך (אנ')
- טומאה בחיבורים (הערך "טומאה בחבורים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה)
- הנאה (הלכה)
לה' הארץ ומלאה - ברכת הנהנין
במסגרת תת מיזם זה נוסיף למאכלים אשר יש ספק בברכתם פסקה בערך שלהם המציגה את הדעות השונות ואת טעמיהן אודות ברכת המאכל.
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- במבה -ידועה המחל' הגדולה בין הרב יצחק לרב דוד בניו של הגר"ע יוסף
- שוקולד - הגרשז"א סבר לברך העץ
- מצה - בוצע
- פיצה - מזונות או המוציא
- לדר - עץ או שהכל
- וופל - לדעת הגר"מ מזוז והגר"מ לוי שהכל
- שניצל - שהכל או מזונות
- פסיפלורה לדעת הגרי"ש אלישיב, הרב מצליח מזוז (ובעקבותיו בנו הגר"מ מזוז והגר"מ לוי) העץ, לדעת הגר"ע יוסף האדמה - יש להוסיף שיש גם נפק"מ לעניין ערלה
- אורז
- מסטיק - יש תשובה ב"יביע אומר" לברך, לדעת הגר"מ לוי לא מברכים
- דרז'ה
- דייסה
- לפת
- מרק - על כל סוגיו
- פירה
- פרכיה - פרכיות אורז(למה אין ערך כזה?)
- פלאפל
- חומוס
יישר כח לבן עדריאל על הרעיון לתת מיזם זה.
ערכים להרחבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
בוצע
- היתר מכירה -יש הרבה מאוד מה להוסיף --- בוצע
- הילולה --- בוצע
- בן סורר ומורה --- בוצע
טרם בוצע
- כיבוד אב ואם - חסרים שם פרטי ההלכות
- לא תחמוד
- שמחת הרגלים
- מצוות חינוך - דרושה הרחבה רבה
- אמירת הלל ביום העצמאות
- נולד (מוקצה)
- סתם יינם
- הכשרת בשר - יש מה להרחיב, ויש שם כמה אי דיוקים (מה עניין ניקור אצל מליחה ואיסור דם?)
- חציצה
- שוגג ומזיד - חסר את הדינים המיוחדים של שגגת שבת (שוכח עיקר שבת, שוכח שהוא שבת ושכח מלאכות)
- כלאיים
- כבש (מזבח)
- איסור עשיית פסל
- רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.
מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.
תקופת הזוגות |
תקופת התנאים |
תקופת האמוראים |
תקופת הסבוראים |
תקופת הגאונים |
תקופת הראשונים |
תקופת האחרונים |
ספרי הלכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- שו"ת שבט הלוי
- שו"ת מעין אומר
- מנוחת אהבה (הפניה)
- שו"ת תפילה למשה
- אבני נזר (הפניה)
- שמירת שבת כהלכתה --- בוצע
- ארחות שבת --- בוצע ובמקביל על המחבר הרב שלום גלבר
- תורת המועדים
הערות
יש להוסיף בסוף כל ערך תבנית {{הלכה}} הנראית כך: תבנית:הלכה
חברים במיזם
- העורך היהודי • שיחה • י' באדר ה'תשע"ה 23:22, 1 במרץ 2015 (IST)
- חלקי ציון הלוי • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ה 19:16, 2 במרץ 2015 (IST)
- בן עדריאל • שיחה • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:36, 4 במרץ 2015 (IST)
- אוגו - שיחה 22:27, 25 בפברואר 2016 (IST)
- יאיר דב יאיר דב - שיחה 21:02, 21 באוקטובר 2017 (IDT)
- יאיר • שיחה • ב' מרחשוון ה'תשע"ז (IST)