מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות

**מרד ישראל בחצור**
	הר תבור, שם אסף ברק את אנשיו לפני הקרב בנחל קישון
	הר תבור, שם אסף ברק את אנשיו לפני הקרב בנחל קישון
תאריכים	המאה ה-13 לפנה"ס – הווה
מקום	ארץ ישראל
תוצאה	ניצחון המורדים הישראליים
הצדדים הלוחמים
שבט זבולון; שבט נפתלי	ממלכת חצור
מפקדים
דבורה הנביאה; ברק בן אבינעם	סיסרא
כוחות
מיליציה של 10,000 איכרים	900 רכב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:50, 29 בינואר 2018

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מחקר מקורי.

שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ צד שני-אבידות, ראש מדינה שני, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרד ישראל בחצור היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, המקור היחיד לדבר הוא המקרא, אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת עידן הברונזה במאה ה-13 לפנה"ס.

לפי תיאור המקרא, צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור. נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ליהושע, שעל פיו השמיד את בית יבין. הדבר עומד בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע.

רקע

בעידן הברונזה, אזור הסהר הפורה נשלט בידי אימפריות גדולות, כגון האימפריה המצרית, האימפריה החתית, והאימפריה האכדית, ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסוימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.

במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות. הקריסה לוותה במרד גדול פנימי נגד ערי המדינה, ככל הנראה של שבטי העבדים הכנעניים. לאחר המרד, השבטים החלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר הארכאולוגי, אותם שבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם ישראל, כפי שמופיע במצבת מרנפתח שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה. ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור הוא רק אחד מן מרידות רבות של קבוצות מתוך שבטי ישראל.

הכנות למרד

ברק בן אבינעם החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי זבולון ונפתלי, שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש. נראה שהערכת מספר הישראלים בעשרת אלפים היא מופרזת יחסית למרד באותה תקופה, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.

הקרב בנחל קישון ומגידו

בספר שופטים מתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזים לקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו. ייתכן שהמלחמה בחצור המתוארת בספר יהושע הייתה למעשה חלק מהמרד שהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.

לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על הר התבור כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו^[1]. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי מזג האוויר הביאו את התוכנית להצלחתה^[2]. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר (מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.

במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט^[3]. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו^[4] והשקתה אותו בחלב על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתו בעזרת יתד האוהל, וכשראתה את ברק מחפש את סיסרא קראה לו והראתה לו את סיסרא המת. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה הוא חלק מרכזי משירת דבורה.

אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.

השלכות

ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל". הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו הפלשתים, עם מן התרבות המיקנית היוונית, שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים

כיבוש חצור בסיפורי התנ"ך, באתר הסודות של חצור
ד' השביט, ‏חשיבה מחוץ לקופסה, מערכות 445, אוקטובר 2012

הערות שוליים

^ "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא
^ שופטים ה, כ-כב
^ "כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז
^ ראו שופטים ה, כז המרמז לכך

[1] "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא

[2] שופטים ה, כ-כב

[3] "כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז

[4] ראו שופטים ה, כז המרמז לכך

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
  | מפה=
 |שם=מרד ישראל בחצור}}
-'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד [[עם ישראל|ישראלי]] כנגד שלטון חצור ב[[ארץ ישראל]], המקור היחיד לדבר הוא [[המקרא]], אם כי חוקרים סבורים שאכן ישנן עדויות חיצוניות למרד שכזה, שהתקיים כתוצאה מקריסת [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|עידן הברונזה]] במאה ה-13 לפנה"ס.
+'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור ב[[ארץ ישראל]], המקור היחיד לדבר הוא [[המקרא]], אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|עידן הברונזה]] במאה ה-13 לפנה"ס.
-לפי תיאור המקרא, צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור, שלרשותם עמדו 900 מרכבות של ברזל.
+לפי תיאור המקרא, צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור.
+נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ל[[יהושע בן נון|יהושע]], שעל פיו השמיד את בית יבין. הדבר עומד בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע.
-הדבר ארע בעקבות סופת רעמים וגשם שהתחוללה באזור באותה העת, שגרמה למהומה בקרב צבא הכנענים וסוסיו, ולהצפת נחל קישון שהפך למלכודת מוות עבור פרשי הכנענים ורוכבי המרכבות ששקעו בבוץ ונגרפו בשטף המים.
 ==רקע==
@@ שורה 55: / שורה 54: @@
 ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל".
 הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו [[פלשתים|הפלשתים]], עם מן [[יוון המיקנית|התרבות המיקנית היוונית]], שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.
-== יבין מלך חצור ==
-יבין מלך חצור נזכר ב[[ספר יהושע]] כמי שיזם את [[מלחמת מלכי הצפון]] ב[[יהושע בן נון|יהושע]], ושם מסופר שיהושע הכרית את בית יבין, ואת חצור שרף באש. הדבר עומד לכאורה בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וישנם חוקרים הסבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע. אולם לדעת פרשני מקרא רבים, אין מדובר באותו אדם אלא 'יבין' הוא שם מלוכני של שושלות מלכי [[הכנענים]] שבנפת [[חצור (עיר מקראית)|חצור]], והעיר שיקמה עצמה לאחר המכה הקשה שספגה מיהושע, כפי שמוצאים במקרא ביחס לערים אחרות שהוכו.
 ==קישורים חיצוניים==

תקופת השופטים
שופטי ישראל	עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל
דמויות בולטות נוספות	בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום
דמויות במגילת רות	אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון
דמויות נוכריות בולטות	עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע
אירועים	מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות
מקומות	גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז
עמים	שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם