ירון לונדון – הבדלי גרסאות

ירון לונדון
	לונדון בינואר 2013
	לונדון בינואר 2013
לידה	24 באוגוסט 1940 (בן 83); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב; הגימנסיה העברית "הרצליה" ;
תקופת הפעילות	מ-1962
עיסוק	מנחה טלוויזיה, עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, שחקן, פזמונאי
מעסיק	ידיעות אחרונות, רשות השידור, קול ישראל, ערוץ עשר
בן או בת זוג	מיכל זמיר
צאצאים	דניאלה לונדון דקל
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב (2007)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:48, 25 ביולי 2019

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה, ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה

לונדון נולד וגדל בתל אביב. אביו היה השחקן בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון "המטאטא", התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ. סבו היה סוחר עצים מצליח ששימש גם כרב מטעם שלטונות האימפריה הרוסית. אמו של ירון לונדון הייתה מורה לעברית שעלתה לארץ ב-1924 מאוקראינה והצטרפה לגדוד העבודה.

יגאל מוסינזון, יוצר סדרת הספרים המפורסמת "חסמבה", יצר את דמותו של ירון זהבי, גיבור הסדרה, בהשראת דמותו של לונדון הצעיר, אשר אביו בצלאל היה ידיד של יגאל^[1]^[2]. לונדון התחנך בילדותו בגן הילדים של חוה ורבה בתל אביב, אחר-כך למד בגימנסיה הרצליה ובנעוריו למד בפנימייה החקלאית בכפר הירוק. החל את שירותו הצבאי בגלי צה"ל, ועקב עבירת משמעת הודח והועבר לתפקיד סמל משמעת בבסיס של חיל החינוך^[3]. בשנת 1961, לאחר שירותו הצבאי, עבר לירושלים ללמוד גרפיקה בבצלאל. בשנת 1962, במהלך לימודיו, החל לעבוד כקריין חדשות ב"קול ישראל".

כעיתונאי וכאיש טלוויזיה

לונדון החל את מסלול עבודתו המקצועית כשדרן רדיו בקול ישראל, והיה שליח רשות השידור בפריז. לונדון נחשב למגיש הראשון של מגזין הערב "היום הזה" של רשת ב'^[4]. בתחילת שנות השבעים, החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. במשך השנים הגיש מגוון תוכניות תעודה ומלל ובהן: "טנדו" (תוכנית ראיונות שבמסגרתה אירח לונדון אורח אחד לראיון עומק)^[5], "עלי כותרת", "דילמה", "מצב הרוח", "סופשבוע", "ככה וככה", "סוף ציטוט" (תוכנית שנוצרה בהשראת ברנאר פיבו) ו"שבעים פנים" שעסקה בפרשת השבוע. תוכניות אלה תרמו במהלך השנים לעיצוב השיח הציבורי ועמדו במרכז ההוויה התרבותית בישראל.

בשנות ה-80 נמנה עם הכותבים הקבועים של הירחון מוניטין וכן כתב בעיתון "חדשות".

באוקטובר 1991, הורשע לונדון בתקיפת חבר תנועת כך, אסף רוזנברג, ונקנס ב-2,500 ש"ח. מכתב האישום עלה כי בשנת 1988, לונדון הנחה שיח בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתקיים בבית לסין. מספר אנשים מהקהל קטעו את הדוברים והפריעו למהלך התקין של הדיון. לונדון ירד מהבמה וסטר בפניו של רוזנברג שלוש פעמים^[6].

בשנים 1989–1993 הנחה לונדון את תוכנית הילדים "מסיבת גן" ולאחר מכן את התוכנית "בסלון של ירון". הוא השתתף גם בקלטות וידאו לילדים: "איתמר מטייל על קירות", "איתמר צייד החלומות" ו"איתמר וכובע הקסמים השחור" (על פי דויד גרוסמן), "מעשה בחמישה בלונים" ו"ירון בעל החלונות".

הוא עבר לערוץ 2 עם הקמתו ב-1993, ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בחברה הישראלית ובהן: "הפואטיקה של ההמונים" ו"השמן עם הסוני".

בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "חמש וחצי" בערוץ הילדים, בה הסביר מאורעות אקטואליים בסגנון המותאם לילדים.

בסמוך להקמת ערוץ 10, עבר לונדון למערכת זו, שם שימש כמנחה לצד מוטי קירשנבאום בתוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום". לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הנחה עם קירשנבאום את התוכנית "המועמד". לונדון המשיך בהגשת התוכנית לבדו לאחר פטירת קירשנבאום ב-2015 והמשיך בהגשתה כמנחה עד בדצמבר 2018, הודיע ערוץ 10 על החלפתו של לונדון ותוכניתו "לונדון וקירשנבאום", בתוכנית אקטואליה חדשה בהגשת אמנון לוי, בטענה כי לונדון ביקש לעזוב. לונדון הכחיש כי ביקש לעזוב את הערוץ.^[7].

לונדון היה חבר מערכת עיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 1988–2007 ופרסם בו כתבות וראיונות רבים. במשך שנים אחדות ערך את הירחון "סטטוס - הירחון לחשיבה ניהולית".

לונדון הוא הדמות הבדיונית הראשית^{[דרושה הבהרה]} ברומן של ידידו גדעון סאמט, "להרוס את נדב", אשר יצא לאור בשנת 2008.

בשנת 2009 שודרה סדרה תיעודית בת שישה פרקים בהנחייתו. הסדרה "לונדון פינת בן יהודה", העוסקת בשפה העברית, הוכתרה כ"הסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2009" על ידי חברי האקדמיה לטלוויזיה ולקולנוע, ובנוסף, זכתה בתואר זהה על ידי פורום היוצרים הדוקומנטריים. הסדרה שודרה בערוץ yes דוקו ומאוחר יותר בערוץ 10.

בשנת 2011 יצר והגיש סדרה תיעודית נוספת בת 4 חלקים, "העם הנבחר", העוסקת בסמלי מיתוס בחברה הישראלית. הסדרה שודרה בערוץ 8 בהוט ובהמשך בערוץ 10 תחת השם "הצבר".

בדצמבר 2012 נמנה עם 42 אינטלקטואלים שעתרו לבג"ץ במטרה לקבל אישור להירשם כחסרי דת במשרד הפנים, והצהיר שהעתירה עקרונית כדי לאפשר חופש הגדרה וכי הוא עצמו לא ישנה את מעמדו.

החל משנת 2013 מגיש לונדון את התוכנית "מה זה מוזה" בטלוויזיה החינוכית^[8].

בשנת 2018 ביצע קריינות של פרוטוקולים סודיים שנחשפו בתוכנית סאלח, פה זה ארץ ישראל שעוסקת בקליטת עולי ארצות ערב בימי קום המדינה.

ב-19 במאי 2019 התחיל לונדון להגיש את תוכנית התרבות גאולה ולונדון ביחד עם גאולה אבן-סער בכאן 11.

פרסים

לונדון הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בתקשורת אלקטרונית לשנת 2007. בנימוקי הוועדה נכתב כי הפרס הוענק לו "על הישגיו הרבים לאורך שנים, פיתוח ז'אנרים טלוויזיוניים, הצטיינות בעריכת ראיונות ועבודה דוקומנטרית רבת פנים"^[9].

בשנת 2009 הוענק ללונדון פרס על מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים, יחד עם מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי^[10]. בתגובה להענקת הפרס אמר לונדון:

”הפרס הזה משמח ומטריד. הוא משמח מפני שעונג הוא לקבל פרס מעמיתיך שבדרך כלל ששים למשבתך ולא להצלחותיך, ואם יש אחדות דעים אפילו בקבוצה קטנה של עיתונאים הקוראים את זהותם של מקבלי הפרס, הרי שזה מאוד נעים; וזה מטריד מפני שאני חש שככל שאוזל הטסטוסטרון מאשכיי, כך מתרבות המחמאות ומתרבים הפרסים שאני מקבל”.

ראיונות בולטים כמנחה בטלוויזיה

בשנת 1975, ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל. הראיון הפך לאחד מסמלי מאבק המזרחיים כנגד הקיפוח התרבותי והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל. הקלטות ראיון זה לא שרדו, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שארל אזנבור בו צפה, ובו נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה. בשנת 2016 שב סרוסי להתראיין ולשיר בתוכניתו של לונדון.
ב-1992, ראיין בבית חולים את הסופר פנחס שדה, שחלה בסרטן ריאות ומת כשנה וחצי לאחר מכן. ראיון זה הכה גלים, בעיקר בשל התייחסותו של לונדון לנושא רגיש מבחינתו של שדה - מותה של המשוררת חבצלת חבשוש.
בשנת 2008, ראיינו לונדון וקירשנבאום בתוכניתם את אורן זריף, המתיימר לטפל באנשים במצוקה נפשית ופיזיולוגית. לקראת סוף הראיון, כינה לונדון את זריף "נוכל" ואמר שאינו מאמין בשיטות הטיפול שלו^[11]. לאחר הראיון הוטרד לונדון באיומים על חייו באמצעות חיוג ממספרי טלפון חסויים, ובעקבות זאת הגיש לונדון תלונה למשטרה^[12]. למרות הראיון ותקרית זו, הכריז אורן זריף בבלוג שלו מספר חודשים לאחר מכן, שירון לונדון הוא לא אחר מאשר המשיח, ושבכוונתו להשקיע כ-5 מיליון ש"ח בקמפיין להפצת בשורה זו^[13].

כפזמונאי

בשנים 1964- 1982, עסק לונדון בכתיבת פזמונים, ביניהם כמה שהפכו ללהיטים: "שיר הטלפון", "אליעזר בן יהודה", "גשר אלנבי", "עמיחי", "החיים היפים", "לו הייתי פירט", "בואי לאילת", "ציף ציף מעל הרציף", "כולם חכמים כולם" ו"מרדף". לימים אמר ירון לונדון בריאיון עיתונאי "יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב"^[14]. שיר זה עוסק בארץ המרדפים ומביע אהדה אל הטורחים על הביטחון השוטף. עם מבצעי פזמוניו נמנו שלישיית הגשש החיוור, להקת הנח"ל, חוה אלברשטיין, מתי כספי והשלושרים. בשנת 2005 יצא לאור הדיסק "לו הייתי פירט", ובו אוסף פזמוניו.

כשחקן

בשנת 1979, שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "שלאגר", כמגיש תוכנית האירוח "עלי כותרת". בשנת 1983, כיכב בסרטו הדרמטי של יצחק (צפל) ישורון "זוג נשוי"^[15], וכן בסרט מכת שמש משנת 1984.

לונדון הופיע גם בקליפ של השיר "אצל הדודה והדוד" של הזמר דני סנדרסון (בבימויו של מוטי קירשנבאום), בו נזרקת לבריכה טלוויזיה שבה מופיע באותה עת לונדון. לאחר ניפוצה של הטלוויזיה, יוצא לונדון הרטוב מן הבריכה וממשיך את המשפט אותו החל כאשר היה בשידור בטלוויזיה – מיצג הרומז על עיסוקו הנרחב בטלוויזיה.

בשנת 2010 החל שידור העונה הראשונה של הסדרה חסמבה דור 3, בה השתתף לונדון בתפקיד אורח כראש הממשלה, שמתכוונים להתנקש בחייו. ראש הממשלה המגולם על ידי לונדון, משוחח באחד הפרקים עם מפקד חסמבה ירון זהבי (עודד קוטלר) ומגלה לו שהשתוקק בנערותו להצטרף לחבורת חסמבה. יש בכך מחווה לירון לונדון, שבהיותו נער נתן השראה לסופר יגאל מוסינזון כאשר יצר את הדמות של מפקד חסמבה. בשנת 2016 שב לונדון וגילם את ראש הממשלה באחד מפרקי הסדרה האחיות המוצלחות שלי.

בשנת 2012 השתתף ירון לונדון בפסטיגל שנושאו היה עולם הריגול, בתור הסוכן הראשי "קונטרול". לונדון לא שיחק על הבמה במהלך המופעים, אולם קטעים בהם צולם הוצגו על מסך.

ב-2015 הופיע בתפקיד עצמו בעונה השנייה של שטיסל.

בשנת 2018 הופיע בתפקיד עצמו בסדרה "שטוקהולם".

חייו הפרטיים

לונדון היה נשוי לנירה לונדון עד למותה בפברואר 2010. לזוג שלושה ילדים, ובהם הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון דקל. ללונדון בן נוסף מחוץ לנישואים, העיתונאי יואב זהבי-לונדון, מהמפיקה לאה זהבי.^[16]

בעשור השני של המאה ה-21 לונדון הוא בן זוגה של הסופרת מיכל זמיר. מתגורר בתל אביב.

לקריאה נוספת

זהות ודמוגרפיה, מאמר שפרסם לונדון בגשר, 145, תשס"ב 2002.
הציבור הדתי והתקשורת, מאת אפרים זורוף, בהשתתפות לונדון, נדפס בכלביא יקום, תשס"א 2001.
"דתיים וחופשיים", מאמר שפרסם לונדון באסופה אנו היהודים החילוניים - מהי זהות יהודית חילונית?, עורך דדי צוקר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2007, עמודים 23–39.

מפרסומיו של לונדון

ירון לונדון משוחח עם ילדים, עורך אחראי - יהודה שיף, כתיבה - זאב גלילי, המחשה - ג'וליאן שגראן, אביבים, תל אביב, תשנ"ד 1994.
לו הייתי פירט, הקלטה, משיריו היפים של ירון לונדון, איסוף עריכה והפקה - בועז הראל, הד ארצי 2004.
לקט שירים, מאת יוסף הדר, משה דור, עמוס אטינגר, צייר ירון לונדון, השלושה, רמת גן 1962.
קישון: דו-שיח ביוגרפי, ספרית מעריב, תל אביב, תשנ"ג 1993.
קישון : שמו הולך לפניו, הוצאת כתר, 2017^[17].
לו הייתי פיראט - זיכרונות, הוצאת כתר, 2014^[18].

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי קולנוענים תבנית:פרופילי מוזיקאים

ירון לונדון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
נחום ברנע, התקפן מ"היום הזה", דבר, 13 בספטמבר 1968
נרי ליבנה, לא קדוש ולא מעונה, באתר הארץ, 1 בינואר 2008
זאת וזותי - יוני בלוך וירון לונדון, באתר יוטיוב‏, 29 באוקטובר 2009
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ירון לונדון, באתר iCast‏, 29 ביוני 2010
אייל דץ, לילך וולך ועינב שיף‏, ירון זהב: ירון לונדון חוגג 70, באתר וואלה‏, 24 באוגוסט 2010
טל לוין, עכבר העיר אונליין, ירון לונדון: הדינוזאור האחרון לא רוצה להתייאש, באתר הארץ, 29 באפריל 2011
מאיר שניצר, הפרעה דו-קוטבית: על הקשר בין דודו טופז לירון לונדון, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2011
ירון לונדון ב'ציפורי לילה מתגעגעות', גלי צה"ל, 4 בדצמבר 2011
אלי אשד, ירון לונדון נגד ירון זהבי, באתר "יקום תרבות", ינואר 2012
ירון לונדון ואורחים דנים בפרשת השבוע ב"שבעים פנים", באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
‫יאיר נתיב, ‏"לפעמים אני אומר לעצמי: 'שיחקת אותה'", באתר ‏מאקו‏, 28 במרץ 2013
חבצלת פרבר, ציני וחשוף: ירון לונדון יורה חצים לכל עבר, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2014
תום שגב, להקשיב לילד הפלא של התרבות העברית, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2014
אורית מרלין-רוזנצוויג, "תנו אמון, אבל תנו לנו גם לחטוא": 9 דברים שירון לונדון למד על נשים, באתר Xnet‏, 18 במרץ 2015
מתן שירם, ‏ירון לונדון: "זה קצת אבסורד לתת ללוסי אהריש להדליק משואה; מה היא מייצגת בדיוק?", באתר גלובס, 10 באפריל 2015
אילן טל, "העולם נראה חשוך, קודר". ירון לונדון על הדיכאון שחווה, באתר ynet, 12 במאי 2015
ירון לונדון: "נפתלי בנט בצרה", באתר וואלה‏, 31 בדצמבר 2015
איתי שטרן, ירון לונדון: אשכנזי רהוט עם עברית קצת מיושנת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2016
רפי רשף בתכנית ראיונות אחד על אחד עם ירון לונדון, אינטימי: "לא הייתי נער מאושר" , באתר nana10‏, 14 במרץ 2017
יהודה נוריאל, אני מניח שנותרו לי חמש שנים לחיות. ואין בי תלונות, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בספטמבר 2017
ירון לונדון מקריא שיר של דוד אבידן "סיפור אהבים", גלי צה"ל, 18 ביולי 2017
ענת ביין-לובוביץ', ‏"הרייטינג היה מוגבל כי נשים לא צפו; אולי הן העדיפו תכנים שקשורים למשק בית או ליחסים אישיים", באתר גלובס, 13 בינואר 2019
אלעד מן ואורן פרסיקו, ראשים מדברים ורגליים בועטות, באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2019
ירון לונדון, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
טוריו ב"דבר":
- אסוציאציות, דבר, 26 ביולי 1968
- הרוסים באים, דבר, 1 בנובמבר 1968
- האלופי (מ.), דבר, 27 בינואר 1969
אוסף טורים של ירון לונדון באתר ynet

הערות שוליים

^ לו הייתי פיראט : זיכרונות / ירון לונדון, ירושלים : כתר ספרים, 2014
^ אוריאל אופק, מטרזן עד חסמבה, מסדה, עמ' 225-226
^ עוז אלמוג, ‏ירון לונדון מגדיר רף ביקורתי חדש בראיונות טלוויזיוניים, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 11 באוגוסט 2009
^ מיכאל טוכפלד, הסודות שקשבנו מיכאל גורדוס לא גילה, באתר nrg
^ יוסי ביילין, טנדו מרובע, דבר, 11 ביולי 1974
^ איתן מור, ירון לונדון סטר לאיש כך ונקנס, ידיעות אחרונות, 11 באוקטובר 1991
^ נתי טוקר, ירון לונדון: "אני המום מהודעת ערוץ עשר. מעולם לא ביקשתי לעזוב", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2018
^ נחום מוכיח, ראיון: ירון לונדון חוזר לגן, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2013
20 שנים אחרי מסיבת גן: ירון לונדון חוזר להנחות תוכנית ילדים, באתר nana10‏, 13 בינואר 2014 - מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא", ערוץ 10
^ מרב יודילוביץ', פרסי מפעל חיים לאורי קליין ולירון לונדון, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007
^ פרסי "מפעל חיים" לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, בכנס אילת לעיתונות 2009, אגודת העיתונאים תל אביב
^ "זה שם עם ערך", באתר nana10‏, 19 באוגוסט 2008 - הראיון מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום", ערוץ 10
^ רוני זינגר-חרותי, האם ההילר אורן זריף מאיים על ירון לונדון?, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2008
^ "בערוץ 10 נחשף המשיח", מתוך הבלוג של אורן זריף
^ ענבל שתיוי, ציף ציף, באתר nrg‏, 23 בינואר 2005
^ ירון לונדון עושה סקס, באתר ynet, 20 בנובמבר 2006}
^ הבן הסודי של ירון לונדון נחשף, באתר nana10‏, 27 בפברואר 2013 - מתוך התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", ערוץ 10
^ רוביק רוזנטל, "קישון: שמו הולך לפניו": מלחמת ששת הימים הרגה את הסאטירה של קישון, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
^ יצחק לאור, ירון לונדון, המבוגר הלא אחראי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2014

[1] לו הייתי פיראט : זיכרונות / ירון לונדון, ירושלים : כתר ספרים, 2014

[2] אוריאל אופק, מטרזן עד חסמבה, מסדה, עמ' 225-226

[3] עוז אלמוג, ‏ירון לונדון מגדיר רף ביקורתי חדש בראיונות טלוויזיוניים, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 11 באוגוסט 2009

[4] מיכאל טוכפלד, הסודות שקשבנו מיכאל גורדוס לא גילה, באתר nrg

[5] יוסי ביילין, טנדו מרובע, דבר, 11 ביולי 1974

[6] איתן מור, ירון לונדון סטר לאיש כך ונקנס, ידיעות אחרונות, 11 באוקטובר 1991

[7] נתי טוקר, ירון לונדון: "אני המום מהודעת ערוץ עשר. מעולם לא ביקשתי לעזוב", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2018

[8] נחום מוכיח, ראיון: ירון לונדון חוזר לגן, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2013
20 שנים אחרי מסיבת גן: ירון לונדון חוזר להנחות תוכנית ילדים, באתר nana10‏, 13 בינואר 2014 - מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא", ערוץ 10

[9] מרב יודילוביץ', פרסי מפעל חיים לאורי קליין ולירון לונדון, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007

[10] פרסי "מפעל חיים" לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, בכנס אילת לעיתונות 2009, אגודת העיתונאים תל אביב

[11] "זה שם עם ערך", באתר nana10‏, 19 באוגוסט 2008 - הראיון מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום", ערוץ 10

[12] רוני זינגר-חרותי, האם ההילר אורן זריף מאיים על ירון לונדון?, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2008

[13] "בערוץ 10 נחשף המשיח", מתוך הבלוג של אורן זריף

[14] ענבל שתיוי, ציף ציף, באתר nrg‏, 23 בינואר 2005

[15] ירון לונדון עושה סקס, באתר ynet, 20 בנובמבר 2006}

[16] הבן הסודי של ירון לונדון נחשף, באתר nana10‏, 27 בפברואר 2013 - מתוך התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", ערוץ 10

[17] רוביק רוזנטל, "קישון: שמו הולך לפניו": מלחמת ששת הימים הרגה את הסאטירה של קישון, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017

[18] יצחק לאור, ירון לונדון, המבוגר הלא אחראי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 ===כשחקן===
-בשנת [[1979]], שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "[[שלאגר (סרט)|שלאגר]]", כמגיש תוכנית האירוח "עלי כותרת". בשנת [[1983]], כיכב בסרטו הדרמטי של [[יצחק צפל ישורון|יצחק (צפל) ישורון]] "[[זוג נשוי]]"{{הערה|{{סרטונים}}{{ynet||ירון לונדון עושה סקס|3330374|20 בנובמבר 2006}}}}, וכן בסרט [[מכת שמש (סרט)|מכת שמש]] משנת 1984.
+בשנת [[1979]], שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "[[שלאגר (סרט)|שלאגר]]", כמגיש תוכנית האירוח "עלי כותרת". בשנת [[1983]], כיכב בסרטו הדרמטי של [[יצחק צפל ישורון|יצחק (צפל) ישורון]] "[[זוג נשוי]]"{{הערה|{{סרטונים}}{{ynet||ירון לונדון עושה סקס|3330374|20 בנובמבר 2006}}<nowiki>}</nowiki>}}, וכן בסרט [[מכת שמש (סרט)|מכת שמש]] משנת 1984.
 לונדון הופיע גם ב[[קליפ]] של השיר "[[אצל הדודה והדוד]]" של ה[[זמר]] [[דני סנדרסון]] (בבימויו של [[מוטי קירשנבאום]]), בו נזרקת ל[[בריכה]] [[טלוויזיה]] שבה מופיע באותה עת לונדון. לאחר ניפוצה של הטלוויזיה, יוצא לונדון הרטוב מן הבריכה וממשיך את המשפט אותו החל כאשר היה בשידור בטלוויזיה – מיצג הרומז על עיסוקו הנרחב בטלוויזיה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ירון לונדון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירון לונדון