לדלג לתוכן

דסטיניז צ'יילד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏תדמית ציבורית: מפריע בתצוגות מסוימות לניידים
(185 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מוזיקאי
{{מוזיקאי
| סיווג = להקה
|שם=דסטיניז ציילד
| שם = דסטיניז צ'יילד
|תמונה=[[קובץ:Destiny's Child (Beyonce, Kelly, Michelle).png|250px]]
| שם בשפת המקור = Destiny's Child
|כיתוב=מימין לשמאל: [[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]], [[קלי רולנד]], [[ביונסה|ביונסה נואלס]]
| תמונה = [[קובץ:Destiny Child at Super Bowl XLVII halftime show.jpg|מרכז|250px]]
|שם לידה=
| כיתוב = דסטיניז צ'יילד בהופעת המחצית של ה[[סופרבול]] לשנת [[2013]]. משמאל לימין: [[קלי רולנד]], [[ביונסה]], [[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]].
|תאריך לידה=
| מקום הקמה = [[יוסטון]], [[טקסס]], [[ארצות הברית]]
|מקום לידה=
|מוקד פעילות=[[יוסטון]], [[טקסס]], [[ארצות הברית]]
| מוקד פעילות = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| התחלת פעילות = 1990
|תאריך פטירה=
| סיום פעילות = 2006
|מקום פטירה=
| חברת תקליטים = [[אלקטרה רקורדס|אלקטרה]], [[קולומביה רקורדס|קולומביה]], מיוזיק וורלד
|סוגה=[[רית'ם אנד בלוז]], [[מוזיקת פופ|פופ]], [[היפ הופ]], [[מוזיקת נשמה]]
| הרכב בנות = כן
|סוג קול=
| חברים לשעבר = [[ביונסה]]{{ש}}[[קלי רולנד]]{{ש}}[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]]{{ש}}[[לטבייה רוברסון]]{{ש}}[[לטויה לאקט]]{{ש}}[[פרה פרנקלין]]
|כלי נגינה=
}}
|חברת תקליטים=[[קולומביה רקורדס|קולומביה]]
'''דסטיניז צ'יילד''' ({{שם בשפת המקור|שפה=אנגלית|שם=Destiny's Child}}; פירוש לעברית: '''ילד הגורל''') הייתה [[להקת בנות]] שהרכבה הסופי כלל את [[ביונסה]], [[קלי רולנד]] ו[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]]. הלהקה הוקמה בשנת [[1990]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]] בשם "Girl's Tyme"{{כ}}.<ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/articles/1504044/destinys-childs-long-road-fame.jhtml|title=Destiny's Child's Long Road To Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' For Nothing)|publisher=MTV|date=June 13, 2005|access-date=June 4, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20140209094113/http://www.mtv.com/news/articles/1504044/destinys-childs-long-road-fame.jhtml|archive-date=February 9, 2014|url-status=live}}</ref> הרכב הלהקה המקורי כלל את ביונסה, [[לטבייה רוברסון]], [[לטויה לאקט]] וקלי רולנד.
|שיתופי פעולה בולטים=

|חברי ההרכב=[[ביונסה]]{{ש}}[[קלי רולנד]]{{ש}}[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]]
לאחר כמה שנים בהן זכתה הלהקה להצלחה מזערית לעומת הרכבי בנות אחרים, כמו [[ספייס גירלז]], [[TLC (להקה)|TLC]] ו[[אן ווג]], הוחתמה הלהקה בשנת [[1997]] ב[[קולומביה רקורדס]] בתור "דסטיניז צ'יילד". הלהקה זכתה להצלחה בין־לאומית רבה לאחר הוצאת השיר "[[No, No, No]]" מהאלבום ''[[Destiny's Child (אלבום)|Destiny's Child]]'' ולאחר פרסום האלבום ''[[The Writing's on the Wall]]'', שכלל את הלהיטים "[[Say My Name]]" ו-"[[Bills, Bills, Bills]]".
|חברים לשעבר=[[לאטאביה רוברטסון]]{{ש}}[[לטויה לאקט]]{{ש}}[[פארה פרנקלין]]
|אתר אינטרנט=
|סיווג=להקה
|התחלת פעילות=[[1990]]
|סיום פעילות=[[2006]]}}


על אף הפרסום וההצלחה המסחרית, התגלעו סכסוכים בין חברות ההרכב, בין היתר בשל העדפתו של מנהלה המוזיקלי, [[מת'יו נואלס]], לביונסה ולרולנד על פני לאקט ורוברסון. על רקע זה פרשו לאקט ורוברסון מהלהקה בתחילת שנת [[2000]]. את מקומן תפסו ויליאמס ו[[פרה פרנקלין]], שפרשה לאחר מספר חודשים והותירה אותן כשלישייה מוזיקלית. אלבומן השלישי, ''[[Survivor]]'', כלל את הלהיטים "[[Survivor (שיר)|Survivor]]", שהגיע למקום השני ב[[בילבורד הוט 100]], "[[Independent Women Part I]]" ו-"[[Bootylicious]]". בשנת [[2001]] הכריזה הלהקה על הפסקת פעילות לטובת פיתוח קריירות הסולו של חברותיה.<ref>{{Cite magazine|date=2001-12-06|title=Destiny's Child To Take Hiatus|url=http://www.billboard.com/articles/news/77523/destinys-child-to-take-hiatus|access-date=2020-09-06|magazine=Billboard}}</ref> הלהקה שבה לפעילות כשנתיים לאחר מכן, לקראת יציאת [[אלבום מוזיקה|אלבום האולפן]] החמישי שלה, ''[[Destiny Fulfilled]]'', בו נכללו "[[Lose My Breath]]" ו-"[[Soldier (שיר של דסטיניז צ'יילד)|Soldier]]". מאז פירוקה הרשמי ב-[[2006]] הופיעו ביונסה, ויליאמס ורולנד כמה פעמים ביחד כולל בהופעת המחצית של ה[[סופרבול]] לשנת [[2013]] ובפסטיבל קואצ'לה ב-[[2018]].
'''דסטיניז צ'יילד''' (ב[[אנגלית]]: '''Destiny's Child''') היא [[להקה (מוזיקה)|להקת בנות]] [[ארצות הברית|אמריקאית]] ששרה בסגנון [[רית'ם אנד בלוז]]. הלהקה נוסדה ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]] בשנת [[1990]], בעת שארבע חברות הלהקה המקוריות היו בנות תשע. הלהקה הפכה לבסוף לשלישייה שחברותיה הן [[ביונסה|ביונסה נואלס]], [[קלי רולנד]] ו[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]].


להקת דסטיניז צ'יילד מכרה יותר משישים מיליון תקליטים ברחבי העולם.<ref>{{cite news|last=Waxman|first=Olivia|title=Beyoncé and Destiny's Child to Release Original Track for First Time in Eight Years|url=http://entertainment.time.com/2013/01/11/beyonce-and-destinys-child-to-release-original-track-for-first-time-in-eight-years/|publisher=time.com|access-date=June 11, 2013|date=January 11, 2013|archive-url=https://web.archive.org/web/20180101165110/http://entertainment.time.com/2013/01/11/beyonce-and-destinys-child-to-release-original-track-for-first-time-in-eight-years/|archive-date=January 1, 2018|url-status=live}}</ref> ה[[בילבורד]] מדרג אותה כאחת מהשלישיות המוזיקליות הגדולות ביותר בכל הזמנים<ref name="BillboardTrios">{{cite web|title=Billboard Greatest Trios of All Time|url=https://www.billboard.com/bbcom/greatesttrios/2006/destinys_child.jsp|work=[[Billboard (magazine)|Billboard]]|access-date=May 13, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20080430084937/http://www.billboard.com/bbcom/greatesttrios/2006/destinys_child.jsp|archive-date=April 30, 2008|url-status=dead}}</ref> וכאמן המוזיקלי (כולל להקות) התשיעי המצליח ביותר ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}}.<ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/music/music-news/artists-of-the-decade-266420/|title=Best of the 2000s. Artists of the Decade|work=Billboard|publisher=Prometheus Global Media|page=1|access-date=July 7, 2012|archive-url=https://web.archive.org/web/20100913150859/http://www.billboard.com/#/charts-decade-end/artists-of-the-decade?year=2009&begin=1&order=position|archive-date=September 13, 2010|url-status=live}}</ref> המגזין דירג אותה במקום ה-68 וה-90 ברשימות "100 האמנים הטובים ביותר בשנת 2008" ו"אמני הדאנס המצליחים ביותר בכל הזמנים" בהתאמה.<ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/bbcom/specials/hot100/charts/top100-artists-80.shtml |archive-url=https://web.archive.org/web/20080913205935/http://www.billboard.com/bbcom/specials/hot100/charts/top100-artists-80.shtml |url-status=dead |archive-date=September 13, 2008 |title=The Billboard Hot 100 All-Time Top Artists |work=Billboard |publisher=Nielsen Business Media, Inc |access-date=November 17, 2008 }}</ref><ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/charts/greatest-top-dance-club-artists|title=Greatest of All Time Top Dance Club Artists : Page 1|access-date=April 21, 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20170707003540/http://www.billboard.com/charts/greatest-top-dance-club-artists|archive-date=July 7, 2017|url-status=live}}</ref> הלהקה הייתה מועמדת ל-14 [[פרס גראמי|פרסי גראמי]], ואף זכתה בשלושה מהם עבור [[פרס גראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר|שיר ה-R&B הטוב ביותר]] (פעם אחת) והופעת ה-[[רית'ם אנד בלוז|R&B]] הטובה ביותר (פעמיים).
הלהקה מכרה כ-60 מיליון [[אלבום מוזיקה|אלבומים]] ו[[סינגל]]ים במשך השנים, זכתה ב[[פרס גראמי]] ונחשבת לאחת מהלהקות הבנות המצליחות בעולם, ולהן כוכב ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
=== 1990–1997: שנותיה הראשונות של הלהקה וגירלז טיים ===
===השנים המוקדמות===
בשנת [[1990]] פגשה [[ביונסה|ביונסה נואלס]] את ה[[ראפר]]ית [[לטבייה רוברסון]] באודישן להקמת להקת בנות חדשה.<ref name="Kaufman">{{Cite news|last=Kaufman|first=Gil|title=Destiny's Child's Long Road To Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' For Nothing)|url=http://www.mtv.com/news/articles/1504044/20050613/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=June 13, 2005|access-date=April 13, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20110624084104/http://www.mtv.com/news/articles/1504044/destinys-childs-long-road-fame.jhtml|archive-date=June 24, 2011|url-status=live}}</ref> השתיים הצטרפו ללהקה חדשה שביצעה שירי [[ראפ]] ו[[מוזיקת דאנס|דאנס]], ובסיסה היה ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]]. [[קלי רולנד]], שעברה לגור בביתה של ביונסה, הצטרפה אליהן בשנת [[1992]]. במקור הן נקראו '''גירלז טיים''', ובמרוצת השנים הצטרפו לשלישייה תמר דייוויס והאחיות ניקי ונינה טיילור. נוכחותן של נואלס ורולנד בקבוצה משכה תשומת לב רחבה. מפיק ה-[[R&B]], ארן פרגר, טס ליוסטון כדי לראות את הלהקה ולבחון האם היא מתאימה לפיתוח. הוא הזמין את חברותיה לאולפן שלו, דה פלנט, בצפון [[קליפורניה]], והחל להקליטן תוך התמקדות בקולה של ביונסה, בנימוק שיש לה יכולות קוליות טובות יותר משאר הבנות. הוא שלח את ההרכב להשתתף בתחרות הכישרונות "Star Search", מתוך כוונה שהחשיפה תביא להחתמתן ב[[חברת תקליטים]] גדולה, אך הלהקה הפסידה בתחרות. לדברי ביונסה ההפסד נבע מבחירה שגויה של השיר, שהיה שיר ראפ במקום שיר [[פופ]] המתאים ל[[מיינסטרים]].<ref name="E!">{{Cite video |title=Beyonce: All New |work=E! Online }}</ref><ref name="People">{{cite web|title=Beyoncé Knowles: Biography|url=https://web.archive.org/web/20070426055053/http://www.people.com/people/beyonce_knowles/biography|work=People|access-date=April 13, 2022}}</ref><ref>{{cite news|last=Farley|first=Christopher John|title=Call of the Child|url=http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,998976,00.html|work=Time|date=January 15, 2001|access-date=April 12, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20071130020409/http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,998976,00.html|archive-date=November 30, 2007|url-status=dead}}</ref>
הלהקה הוקמה בשנת [[1990]] על ידי לאטאביה רוברטסון וביונסה נואלס בנות ה-8, כאשר אביה של נואלס, מת'יו, הבחין בכישרון.
שנתיים לאחר מכן הצטרפה אליהן לטויה לאקט, ובתוכנית גילוי הכישרונות "Star Search" הן עמדו על הבמה ובמקום לשיר ביצעו קטע [[היפ הופ]]. למעשה, מאז ההופעה הזאת נוצרה בתוכנית קטגוריה חדשה לגילוי אומן ה[[היפ-הופ]] הצעיר הטוב ביותר.


לאחר התבוסה בתחרות הכישרונות החליט אביה של ביונסה, מת'יו, לנהל בעצמו את הלהקה.<ref name="E!"/><ref name="VH1Driven">{{cite web|title=Driven: Beyonce Knowles|url=https://web.archive.org/web/20030820042751/http://www.vh1.com/shows/dyn/driven/65240/episode_about.jhtml|work=VH1|publisher=MTV Networks|access-date=May 22, 2022}}</ref> תחת ניהולו סולקו דייוויס והאחיות טיילור מהלהקה, ובמקומן הצטרפה [[לטויה לאקט]] ב-[[1993]].<ref name="Kaufman"/> הלהקה התאמנה בחצרות האחוריות בבתי חברותיה או בסלון לעיצוב שיער של אמה של ביונסה, טינה. החזרות הגנרליות שלה נערכו גם כן בסלון, ומדי פעם קיבלו הבנות פידבקים וביקורות מהלקוחות. כשהגיע הקיץ לקח מת'יו את הבנות למחנה אימונים על מנת לשפר את יכולות הריקוד והשירה שלהן באמצעות שיעורי [[פיתוח קול]]. לאחר ההכשרה הקפדנית שעברו החלו להופיע כמופעי פתיחה ללהקות R&B מפורסמות כמו SWV ואימטור. טינה עיצבה את כל התלבושות שלבשו חברות ההרכב בהופעותיהן.<ref name="DunnDate">{{cite news|url=https://www.theguardian.com/theobserver/2001/jun/10/life1.lifemagazine5|title=Date with destiny|last=Dunn|first=Jancee|date=June 10, 2001|work=The Observer|access-date=February 27, 2009|location=London|archive-url=https://web.archive.org/web/20131023132651/http://www.theguardian.com/theobserver/2001/jun/10/life1.lifemagazine5|archive-date=October 23, 2013|url-status=live}}</ref>
בשנת [[1993]] הצטרפה אליהן קלי רולנד, והרביעייה החלה לשתף פעולה עם אמני [[היפ-הופ]] ידועים כגון [[Dru Hill]], [[SWV]] ועוד. בשנת [[1995]] הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים "[[קולומביה רקורדס]]" והחלה לעבוד על אלבום הבכורה שלה.


במרוצת שנותיה הראשונות בקריירת המוזיקה שלה שינתה גירלז טיים את שמה מספר פעמים: "Somethin' Fresh",{{כ}} "Cliché",{{כ}} The Dolls", ו-"Destiny".{{כ}}<ref name="GillingsSoul">{{cite news|url=http://www.essence.com/news_entertainment/entertainment/articles/destinyschildsoulsurvivors|title=Destiny's Child: Soul-Survivors|last=Gillings|first=Andrew|date=April 22, 2001|work=Essence|access-date=February 25, 2009|archive-date=October 15, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20081015053632/http://www.essence.com/news_entertainment/entertainment/articles/destinyschildsoulsurvivors}}</ref> תחת השם האחרון הוחתמה אצל [[אלקטרה רקורדס]].<ref name="VH1Driven"/> כמה חודשים לאחר מכן, טרם הוצאת [[אלבום בכורה]], פרשו הבנות מחברת התקליטים עקב סכסוכים על אופיה של הלהקה המתפתחת. המרדף אחר חתימת חוזה הקלטות העיב על משפחתה של ביונסה: ב-[[1995]] עזב מת'יו את עבודתו כזבן בחנות לציוד רפואי לטובת ניהול הלהקה – דבר שהוביל להפחתה משמעותית בהכנסותיה של המשפחה. על רקע המשבר הכלכלי נפרדו הוריה של ביונסה לפרק זמן קצר. בשנת [[1996]] שינתה להקת דסטיני את שמה לדסטיניז צ'יילד ("Destiny's Child" – "ילד הגורל"). נטען על ידי חברות הקבוצה כי השם הנבחר שאוב מקטע מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|בחרנו את המילה "Destiny" ("גורל") מהתנ"ך, אולם לא יכולנו להשתמש בה באופן מסחרי. לכן הוספנו את המילה "ילד", כמו לידה חדשה של גורל}}.<ref>{{Cite web|title=A Book Of Destiny|url=https://www.cbsnews.com/news/a-book-of-destiny/|access-date=2021-02-27|website=www.cbsnews.com|language=en-US}}</ref> המילה "גורל" נלקחה מ[[ספר ישעיהו]] על ידי אמה של נואלס, טינה.<ref>{{Cite web|date=2013-01-20|title=It's a Family Affair|url=https://www.texasmonthly.com/articles/its-a-family-affair/|access-date=2021-02-27|website=Texas Monthly|language=en}}</ref>
===Destiny’s Child===
שירן הראשון כלהקה, "Killing Time", נכנס ל[[פסקול]] ה[[סרט קולנוע|סרט]] "[[גברים בשחור (סרט, 1997)|גברים בשחור]]" שיצא בשנת [[1997]]. אלבום הבכורה שלהן, שקיבל ביקורות מעורבות, יצא לאור ב-[[17 בפברואר]] [[1998]]. הסינגל הראשון מתוכו, "[[No, No, No]]" היה מחולק לשני חלקים. חלקו הראשון היה הגרסה הרגילה, ואילו החלק השני, "No, No, No Part 2" היה לרמיקס בשיתוף [[וייקלף ז'אן]]. הסינגל הפך במהרה ל[[להיט]], הגיע למקום השלישי במצעד ה[[בילבורד]] ומכר כמיליון עותקים ב[[ארצות הברית]]. למרות זאת, הסינגלים הבאים, "With Me Part 1" ו-"Get on the Bus" לא הצליחו לשחזר את הצלחת סינגל הבכורה. לאחר סינגל מצליח ושניים שנכשלו מסחרית, הייתה הלהקה בעיני הציבור כלהקת "להיט אחד". אלבום הבכורה עצמו נכנס רק למקום 67 במצעד האלבומים הנמכרים בארצות הברית, וב[[בריטניה]] הגיע האלבום אל המקום ה-45. לבסוף, מכר האלבום יותר משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם. לאחר זכיות בפרסים שונים, החלו הבנות לעבוד על אלבומן השני.


מת'יו ניהל [[משא ומתן]] בדבר חתימת הלהקה ב[[קולומביה רקורדס]]. לפני העסקה הקליטו חברותיה מספר רצועות ב[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]] שב[[קליפורניה]] בהפקת ד'וויין ויגינס מ-{{משמאל לימין|Tony! Toni! Toné!}}. בשנת [[1997]], לאחר כמה ניסיונות, שבהם נוכחו מנהלי חברת התקליטים בפוטנציאל המסחרי הגבוה של הלהקה, נכללה הרצועה "Killing Time" ב[[פסקול]] של "[[גברים בשחור (סרט, 1997)|גברים בשחור]]".<ref name="Kaufman"/><ref name="Stacy-Deanne">{{Cite book|last=Stacy-Deanne|author2=Kenyatta, Kelly|author3=Lowery, Natasha|title=Alicia Keys, Ashanti, Beyoncé, Destiny's Child, Jennifer Lopez & Mya: Divas of the New Millennium|url=https://books.google.com/books?id=1ZGMcUEvkyEC&pg=PA60|publisher=Amber Books Publishing|year=2005|isbn=0-9749779-6-9|access-date=February 1, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20140108005326/http://books.google.com/books?id=1ZGMcUEvkyEC&pg=PA60|archive-date=January 8, 2014|url-status=live}}</ref>
===The Writing’s on the Wall===
הלהקה נכנסה לאולפן ההקלטות עם מפיקים שונים, ביניהם רונדי "דארק צ'יילד" ג'רקינס, קווין בריגס, [[מיסי אליוט]] ועוד. האלבום השני של הלהקה, "[[The Writing's on the Wall]]", יצא ביולי [[1999]] ב[[ארצות הברית]] ולאחר מכן ברחבי העולם. האלבום זכה לביקורות חיוביות. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "[[Bills, Bills, Bills]]" הפך ללהיט והגיע לפסגת מצעד ה[[בילבורד]] בקיץ [[1999]]. הסינגל השני, "Bug a Boo" הצליח להיכנס למקום 37 באותו מצעד. האלבום כשלעצמו, הצליח להיכנס למקום החמישי במצעד מכירות האלבומים בארצות הברית.


=== 1997–2000: הצלחה מסחרית ושינויים בהרכב הלהקה ===
חברות הלהקה [[לאטאביה רוברטסון]] ו[[לטויה לאקט]], ניסו לפטר את מנהל הלהקה, מתיו נואלס, בטענה שהוא נותן לבתו, ביונסה נואלס, שליטה רבה מדי בלהקה, וכמו כן קיים חוסר התאמה בין קולות הלהקה לביונסה, המקבלת יותר תפקידים קוליים. למרות שהזמרות לא התכוונו לעזוב את הלהקה, הופיעו שתי חברות להקה חדשות בקליפ לסינגל השלישי, "[[Say My Name]]". החברות החדשות - [[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]] ו[[פארה פרנקלין]] - החליפו את רוברטסון ואת לאקט, אשר הועזבו מן הלהקה. בתגובה, תבעו רוברטסון ולאקט את מתיו נואלס ואת שתי חברות הלהקה המקוריות רולנד ונואלס. במקביל לסיקור התקשורתי הגדול הפך הסינגל "Say My Name" ללהיט הגדול ביותר של הלהקה עד היום וגם הוא כבש את פסגת מצעד הבילבורד בארצות הברית ובבריטניה, לצד מקום שלישי ב[[אוסטרליה]].
[[קובץ:Wyclefjean (300dpi).jpg|ממוזער|upright|left|[[וייקליף ז'אן]] יצר גרסת רמיקס לשיר "[[No, No, No]]", שהפך ללהיט הראשון שלה]]


דסטיניז צ'יילד הופיעה לראשונה במצעדים ב[[נובמבר]] [[1997]], עם יציאת השיר "[[No, No, No]]" – ה[[סינגל מוביל|סינגל המוביל]] מתוך אלבום הבכורה, ''[[Destiny's Child (אלבום)|Destiny's Child]]'', שיצא ב-[[17 בפברואר]] [[1998]]. הוא הגיע לשיאו ב[[בילבורד 200]] כשדורג במקום ה-69. בנוסף, הגיע למקום ה-14 ב[[מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ]] המובילים באותו שבוע.<ref name="BillAlbumChart">{{cite web|url=https://www.billboard.com/artist/destiny's-child/chart-history/|title=Artist Chart History – Destiny's Child|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|access-date=February 24, 2009}}</ref> נתוני המכירות של השיר ברחבי [[ארצות הברית]] הוערכו בכמיליון עותקים על ידי [[איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי]] (RIAA), והוא זכה למעמד פלטינה.<ref name="RIAA">{{cite web|url=http://riaa.com/goldandplatinumdata.php?resultpage=1&table=SEARCH_RESULTS&artist=Destiny%20Child&startMonth=1&endMonth=1&startYear=1958&endYear=2009&sort=Artist&perPage=25|title=Gold and Platinum|publisher=Recording Industry Association of America|access-date=February 24, 2009|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20151219133356/http://riaa.com/goldandplatinumdata.php?resultpage=1&table=SEARCH_RESULTS&artist=Destiny%20Child&startMonth=1&endMonth=1&startYear=1958&endYear=2009&sort=Artist&perPage=25|archive-date=December 19, 2015|df=mdy-all}}</ref> גרסת ה[[רמיקס]] ל-"No, No, No" הגיעה למקום הראשון ב[[מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ]] ולמקום השלישי ב[[בילבורד הוט 100]]. הסינגל השני מתוך האלבום, "[[With Me]]", כשל בניסיון לשחזר את ההצלחה המסחרית לה הגיע "No, No, No". במקביל השתתפה הלהקה בשיר "[[Get on the Bus]]" מתוך הפסקול של הדרמה הרומנטית, "למה טיפשים מתאהבים?". הוא זכה להצלחה ב[[אירופה]] בלבד, ואף הגיע למקום ה-15 ב[[מצעד הסינגלים הבריטי]]. בשנת [[1998]] זכו חברות הדסטיניז צ'יילד בשלושה מ[[פרסי המוזיקה של סול טריין]], כולל פרס פריצת השנה.<ref name="Anthony">{{cite news|last=Anthony|first=James|title=Of course you can lose yourself|url=http://arts.guardian.co.uk/filmandmusic/story/0,,1852025,00.html|work=The Guardian|date=August 18, 2006|access-date=May 13, 2008|location=London|archive-url=https://web.archive.org/web/20080625054033/http://arts.guardian.co.uk/filmandmusic/story/0,,1852025,00.html|archive-date=June 25, 2008|url-status=live}}</ref>
ביוני [[2000]], יצא הסינגל הרביעי והאחרון מתוך האלבום, "[[Jumpin' Jumpin']]". הסינגל הצליח לכבוש את המקום השלישי במצעד הבילבורד האמריקאי, החמישי בבריטניה והשלישי באוסטרליה. למרות זאת, עזיבה נוספת מיהרה לבוא מצד הלהקה. פארה פרנקלין פרשה רק חמישה חודשים לאחר הצטרפותה, מסיבות שלא התפרסמו. האלבום השני נמכר ביותר מ-13 מיליון עותקים ברחבי העולם. "The Writings on the Wall", בסופו של דבר, היה לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בשנת 2000. באותו זמן, רוברטסון ולאקט הסירו את תביעתן כנגד רולנד וביונסה נואלס, אך המשיכו בהליכים משפטיים כלפי מתיו נואלס.


לאחר הצלחת אלבום הבכורה שלהן התכנסו במהירות חברות הלהקה יחד עם מפיקים חדשים, דוגמת קווין בריגס ורודני ג'רקינס, באולפני הקלטות שונים. הן כתבו והקליטו את האלבום השני שלהן, ''[[The Writing's on the Wall]]'', שהפך לאלבומן הנמכר ביותר. עם יציאתו נכנס למצעד הבילבורד 200 במקום החמישי ולמצעד ה-R&B במקום השני.<ref name="BillAlbumChart"/>{{כ}} "[[Bills, Bills, Bills]]" פורסם ב-[[1999]] כסינגל המוביל מתוך האלבום, והגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 – שירה הראשון של הקבוצה שהגיע להישג זה. ''The Writing's on the Wall'' נחשב לאלבום הפריצה של הקבוצה, שכן בעקבותיו התפרסמה הלהקה גם בשווקים מחוץ לאירופה ולארצות הברית, כגון ב[[יפן]].<ref name="DunnDate"/><ref name="FlynnLose">{{cite news|url=https://www.theguardian.com/music/2006/aug/18/urban.popandrock|title=Of course you can lose yourself|last=Flynn|first=Paul|date=August 18, 2006|work=The Guardian|access-date=February 26, 2009|location=London|archive-url=https://web.archive.org/web/20131023131040/http://www.theguardian.com/music/2006/aug/18/urban.popandrock|archive-date=October 23, 2013|url-status=live}}</ref>
עכשיו, כשלישייה, ביונסה נואלס, קלי רולנד ומישל ויליאמס נבחרו להקליט את שיר הנושא עבור הסרט "[[המלאכיות של צ'רלי (סרט, 2000)|המלאכיות של צ'רלי]]". השיר "Independent Women, Pt. 1", יצא כסינגל הראשון מתוך הפסקול ושהה במשך 11 שבועות בפסגת מצעד הבילבורד. הסינגל הפך גם לסינגל של הלהקה ששהה הכי הרבה שבועות בפסגה. בבריטניה היה השיר לסינגל הראשון של הלהקה אשר מצליח להגיע לפסגה עם מכירות של יותר מ-400,000 עותקים. בפברואר [[2001]] זכתה הלהקה בשני [[פרס גראמי|פרסי גראמי]] עבור השיר "Say My Name" והלהקה החלה לעבוד על אלבומן השלישי.


[[קובץ:Michelle Williams - The Drama League (PNG).png|ממוזער|250px|right|[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]] החליפה את לאקט ואת רוברסון.]]
=== פרויקטים של חברות הלהקה לאחר האלבום השני ===
מאז פרישתה של פארה פרנקלין מן הלהקה ניסתה פרנקלין להמשיך בקריירת סולו. היא עבדה על חומר לאלבום הבכורה וניסתה להשיג חוזה בחברת תקליטים.


ב-[[14 בדצמבר]] [[1999]] איימו לאקט ורוברסון בפני מנהל הלהקה על כוונתן לעזוב אותה בטענה שהוא שמר לעצמו נתח גבוה מדי מרווחיה של הלהקה והעדיף את נואלס ורולנד על פניהן.<ref name="Kaufman"/><ref name=":0">{{Cite book|title=Vibe - Feb 2001|publisher=Vibe|year=February 2001|pages=79, 80|language=English}}</ref> על-אף שלא התכוונו לעזוב את הקבוצה, גילו רוברסון ולאקט שב[[וידאו קליפ|ווידאו קליפ]] של "[[Say My Name]]" (הסינגל השלישי מ-''The Writing's on the Wall''), הן הוחלפו על ידי שתי אחרות. לפני הקרנת הבכורה של הקליפ הכריזה ביונסה ב-''TRL'' כי לאקט ורוברסון החליטו לעזוב את הקבוצה, ואת מקומן תפסו [[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]] ו[[פרה פרנקלין]].<ref name="DunnDate"/>
לטויה לאקט ולאטאביה רוברטסון הקימו את הלהקה "Anjel" בשנת [[2000]]. הלהקה עבדה במשך מספר שנים על חומר עבור אלבום הבכורה, אך התפרקה בטרם הספיקה להוציאו.


ב-[[21 במרץ]] 2000 הגישו לאקט ורוברסון תביעה משפטית נגד מת'יו ושתי חברותיהן ללהקה לשעבר בגין הפרת הצהרות נאמנות וחוזי שותפות שנחתמו בין הצדדים.<ref name=":0" /> בעקבות פרסום התביעה, ביזו שני הצדדים במשפט זה את זה בכלי התקשורת. חמישה חודשים לאחר הצטרפותה החליטה פרנקלין לעזוב את הקבוצה. שלוש הבנות שנותרו, ויליאמס, ביונסה ורולנד, טענו שעזיבתה נבעה מכך שהיא לא הופיעה להופעות קידום שנקבעו והתקשתה להתמודד עם הלחץ.<ref name="DunnDate"/> פרנקלין, לעומת זאת, טענה כי היא עזבה בגלל האווירה השלילית וכיוון שהיא לא הצליחה להשפיע כלל על קבלת ההחלטות הקשורות לפעילות ההרכב.<ref name="Kaufman"/>
לאחר ביטול הפרויקט חתמה לאקט על חוזה הקלטות עם חברת "Noontime". במקביל היא התארחה בשירים של זמרי [[ראפ]] שונים, כגון [[פאף דדי]], יוסטון, בון בי ועוד. ביולי [[2006]] יצא לאור אלבום הבכורה של לאקט, הראשון כזמרת סולו. האלבום נקרא "LeToya" וכבש את פסגת מצעד האלבומים הנמכרים ביותר במצעד ה[[בילבורד]]. לקראת סוף 2006 קיבל האלבום מעמד פלטינה. סינגל הבכורה מן האלבום, "Torn" הפך ללהיט בארצות הברית. בשנת [[2007]] התארחה לאקט בשירים של אמני ראפ שונים ועבדה על אלבומה שני הצפוי לצאת בשנת [[2008]].


לקראת סוף שנת 2000 ביטלו רוברסון ולאקט את תביעתן נגד נואלס ורולנד כחלק מהסכם פשרה, אולם הן לא משכו את תביעתן נגד מת'יו נואלס. במסגרת ההסכם נאסר על שני הצדדים לדבר זה על זה בכלי התקשורת.<ref name="Kaufman"/> רוברסון ולאקט הקימו עד העת הזו להקת בנות אחרת בשם "Anjel", אך במרוצת הזמן גם אותה עזבו עקב סכסוך עם חברת התקליטים. אף על פי שחברות הדסטיניז צ'יילד הושפעו לרעה מהמהומה התקשורתית, הפכה הקבוצה עצמה למובילה בתחום הפופ של אותה תקופה:<ref name="People"/>{{כ}} "[[Say My Name]]" הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 למשך שלושה שבועות רצופים, ואילו "{{משמאל לימין|Jumpin', Jumpin'}}" דורג במקום השלישי והראשון ב[[מצעד השירים הקצביים]] ובמצעד 40 שירי ה[[מיינסטרים]] בהתאמה.<ref name="FlynnLose"/> בשנה הראשונה לצאתו נמכר ''[[The Writing's on the Wall]]'' בכשמונה מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית. על נתוני מכירות אלה קיבל מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי תואר פלטינה מתומנת.{{ביאור|שמונה פלטינות}} הוא נמכר בכ-11 מיליון עותקים ברחבי העולם והפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר לשנת 2000.<ref>{{cite web|title=About Destiny's Child – MTV|url=https://www.allmusic.com/artist/destinys-child-mn0000210991/biography|publisher=MTV, All Music|access-date=March 22, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20150925135604/http://www.mtv.com/artists/destinys-child/biography/|archive-date=September 25, 2015|url-status=live}}</ref> באותה תקופה החלה להקת דסטיניז צ'יילד להופיע כפתיחה לקונצרטים של [[בריטני ספירס]] ו[[כריסטינה אגילרה]].<ref name="Kaufman"/>
לאטאביה רוברטסון עזבה את עולם המוזיקה לאחר ביטול הפרויקט "Anjel". ביולי [[2006]] התפרסם כי רוברטסון עובדת על [[אלבום בכורה]] וכי אינה יודעת מתי היא תוציא אותו. בין השאר אמרה רוברטסון כי היא עובדת עם המפיק [[סקוט סטורך]].


בהרכבה החדש הוציאה הלהקה שיר נושא לפסקול הסרט "[[המלאכיות של צ'רלי (סרט, 2000)|המלאכיות של צ'רלי]]". השיר, "[[Independent Women Part I]]", יצא כסינגל ב[[אוקטובר]] 2000 ושהה במקום הראשון בבילבורד הוט 100 למשך 11 שבועות רצופים (מ[[נובמבר]] 2000 עד ל[[ינואר]] [[2001]]) – הסינגל שנשאר במקום הראשון לפרק הזמן הארוך ביותר באותה השנה במצעד.<ref>{{cite news|url=https://www.billboard.com/articles/news/64057/chart-beat-bonus|title=Chart Beat Bonus: Endless Love|date=February 18, 2005|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|access-date=February 24, 2009|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20130525152728/http://www.billboard.com/articles/news/64057/chart-beat-bonus|archive-date=May 25, 2013}}</ref> פרסומו הפך את הפסקול לרב-מכר, כ-1.5 מיליון עותקים ממנו נמכרו ב-2001.
בינואר [[2007]] התראיינו הזמרות פארה פרנקלין, לאטאביה רוברטסון ולטויה לאקט לתוכנית תיעודית של ערוץ "[[E!]]", אודות הלהקה.


=== 2000–2003: ''Survivor'', הוצאות נוספות, הפסקה ופרויקט סולו ===
=== Survivor ===
בטקס [[פרסי המוזיקה של בילבורד]] לשנת [[2000]] זכתה דסטיניז צ'יילד בפרס ה[[פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל|אמן המוביל]] ובפרס ה[[פרס המוזיקה של בילבורד ללהקה המובילה|להקה המובילה]]. בשנה שלאחר מכן זכו בפרס השני פעם נוספת.<ref>{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20081224152352/http://www.mtv.com/news/articles/1374996/20001206/sisqo.jhtml|title=Sisqo Wins Big at Billboard Awards|last=VanHorn|first=Teri|date=December 6, 2000|publisher=MTV|access-date=February 26, 2009}}</ref><ref>{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20090113163407/http://www.mtv.com/news/articles/1451323/20011205/destinys_child.jhtml|title=Destiny's Child, R. Kelly Win Big, Britney Gets Soaked at Billboard Awards|last=Vineyard|first=Jennifer|date=December 5, 2001|publisher=MTV|access-date=February 26, 2009}}</ref> ב[[ספטמבר]] 2000 זכתה הלהקה בשני פרסים בטקס הסול טריין, כולל אלבום ה-R&B/נשמה הטוב ביותר עבור ''The Writing's on the Wall''.{{כ}}<ref>{{cite news|url=https://www.rollingstone.com/artists/tonibraxton/articles/story/5923742/mary_j_blige_angie_stone_destinys_child_win_big_at_soul_awards|title=Mary J. Blige, Angie Stone, Destiny's Child Win Big at Soul Awards|last=Schafer|first=Gabrielle|date=September 5, 2000|work=Rolling Stone|access-date=February 26, 2009|archive-url=https://web.archive.org/web/20060818015916/http://www.rollingstone.com/artists/tonibraxton/articles/story/5923742/mary_j_blige_angie_stone_destinys_child_win_big_at_soul_awards|archive-date=August 18, 2006|url-status=dead}}</ref> החל ממחצית שנת 2000 עד תחילת 2001 הקליטה הלהקה את אלבומה השלישי, ''[[Survivor]]'', שהופק ונכתב על ידי נואלס בלבד, למעט הרצועה "[[Emotion (שיר של סמנתה סאנג)#גרסתה של להקת הדסטיניז צ'יילד|Emotion]]", שהוא גרסת כיסוי לשיר מ-1977.<ref name="Kaufman"/><ref>{{cite web|url=https://web.archive.org/web/20090504202326/http://www.mtv.com/bands/archive/d/destiny01/index2.jhtml|title=Destiny's Child: Survivors|publisher=MTV|access-date=February 26, 2009}}</ref>{{כ}} ''Survivor'' החל להימכר בחנויות התקליטים באביב 2001. בשבוע הראשון לצאתו נמכר ביותר מ-663,000 עותקים ברחבי ארצות הברית.<ref name="BillAlbumChart"/><ref>{{Cite news|last=Cohen|first=Jonathan|title=Destiny's Child Shoot Straight To No. 1|url=https://www.billboard.com/articles/news/79810/destinys-child-shoot-straight-to-no-1|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|date=May 9, 2001|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20190203155158/https://www.billboard.com/articles/news/79810/destinys-child-shoot-straight-to-no-1|archive-date=February 3, 2019|url-status=live}}</ref> בעקבות נתוני מכירות אלה נכנס למקום הראשון בבילבורד 200. שלושת הסינגלים, "[[Survivor (שיר)|Survivor]]",{{כ}} "Bootylicious" ו-"Independent Women Part I", הגיעו לשלושת המקומות הראשונים בבילבורד הוט 100. עד [[27 ביולי]] 2001 נמכר האלבום בכ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.<ref>{{cite web|title=Destiny's Child Timeline – Survivor|url=http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-timeline-survivor|publisher=Sony Music|access-date=March 22, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20151130185732/http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-timeline-survivor/|archive-date=November 30, 2015|url-status=dead}}</ref> הוא קיבל מעמד פלטינה מרובעת ומעמד פלטינה כפולה על ידי איגודי תעשיית ההקלטות של ארצות הברית ושל אוסטרליה בהתאמה.<ref>{{cite web|title=ARIA Charts – Accreditations – 2001 Albums|url=http://www.aria.com.au/pages/aria-charts-accreditations-albums-2001.htm|work=Australian Recording Industry Association|access-date=May 22, 2008|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20091112030256/http://www.aria.com.au/pages/aria-charts-accreditations-albums-2001.htm|archive-date=November 12, 2009}}</ref>
[[קובץ:Destiny's Child Tour.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הופעה של הלהקה בשנת 2005]]
באלבומה השלישי של הלהקה, נואלס קיבלה שליטה מוחלטת והפיקה וכתבה את כל האלבום, חוץ מהשיר "Emotion" שבוצע במקור על ידי הזמרת סמנת'ה סנג. בריאיון לחדשות [[MTV]] אמרה נואלס על האלבום "קיבלתי את ההזדמנות להיות שותפה להפקת וכתיבת כל האלבום וזה היה נהדר". בנוסף, נואלס אמרה כי "כל אחת מחברות הלהקה שרה בכל שיר, וזה נהדר - כי עכשיו דסטיניז צ'יילד נמצאת בנקודה הווקלית והמנטלית בה הלהקה אמורה להיות. זה פשוט נהדר להיות חלק מהלהקה הזאת". למרות זאת, הצהרה זאת הייתה לא מדויקת בשל העובדה שברוב השירים קולה של נואלס הוא הקול הדומיננטי.


בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]] ביטלה הלהקה את [[סיבוב הופעות|סיבוב ההופעות]] המתוכנן שלה ב[[אירופה]], ובמקום זאת הופיעה ב[[קונצרט]]ים לזכרם של הנרצחים.<ref name="Kaufman"/> ב[[אוקטובר]] 2001 הוציאה הלהקה את [[מוזיקת חג המולד|אלבום חג המולד]] הראשון שלה, ''{{משמאל לימין|[[8 Days of Christmas]]}}'', שכלל מספר גרסאות כיסוי לשירי חג מולד מוכרים כמו "[[O Holy Night#גרסאות כיסוי|O Holy Night]]",{{כ}} "[[לילה שקט, לילה קדוש#גרסאות כיסוי|Silent Night]]" ו-"[[White Christmas#ביצועים נוספים|White Christmas]]".{{כ}}<ref>{{Cite news|last=VanHorn|first=Teri|title=Destiny's Child Put 'Stank' Into Christmas on Holiday Album|url=https://web.archive.org/web/20090104105510/http://www.mtv.com/news/articles/1449126/20010924/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=September 24, 2008|access-date=May 13, 2008}}</ref>{{כ}} ''{{משמאל לימין|8 Days of Christmas}}'' הגיע למקום ה-34 במצעד הבילבורד 200. בפברואר 2001 זכתה הקבוצה בשני פרסי גראמי עבור "Say My Name": [[פרס גראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר|שיר ה-R&B הטוב ביותר]] וביצוע ה-R&B הטוב ביותר לצמד או ללהקה מוזיקלית.<ref>{{Cite news|last=Reese|first=Lori|title=Steel Yourself|url=https://web.archive.org/web/20090105205148/http://www.ew.com/ew/article/0,,100210,00.html|work=Entertainment Weekly|date=February 22, 2001|access-date=May 22, 2008}}</ref> היא גם זכתה ב[[פרס המוזיקה האמריקאית]] ללהקת ה[[מוזיקת נשמה|נשמה]]/R&B האהובה ביותר. כמו כן, באותה השנה השתתפה בשיר הנושא של [[סולאנג' נואלס]] לסדרת האנימציה של [[ערוץ דיסני|דיסני]] ''The Proud Family''. ב[[מרץ]] [[2002]] פורסם [[אלבום רמיקס]] בשם ''[[This Is the Remix]]'', שפרסומו נחשב על ידי מעריציה כרמז להוצאת אלבום אולפן חדש בעת הקרובה.<ref>{{Cite news|last=Cohen|first=Jonathan|title=Destiny's Child Groove On 'Remix'|url=https://www.billboard.com/articles/news/76898/destinys-child-groove-on-remix|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|date=February 5, 2002|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20140919140900/http://www.billboard.com/articles/news/76898/destinys-child-groove-on-remix|archive-date=September 19, 2014|url-status=live}}</ref> אלבום הרמיקס הגיע למקום ה-29 בבילבורד 200.<ref name="BillAlbumChart"/> זמן קצר לאחר מכן החלו להישמע טענות מצד רוברסון ולאקט על כך ש-"Survivor" נכתב עליהן, על מנת להשמיצן בפומבי מול קהל המעריצים של הקבוצה. בעקבות כך הגישו השתיים תביעה נוספת נגד הלהקה ונגד [[סוני מיוזיק אנטרטיינמנט|סוני מיוזיק]]. ב[[יוני]] 2002 תיקי התביעה נדחו בהתאם ל[[הסדר טיעון]].<ref name="Kaufman"/>
"Survivor" ("שורדת") היה לשם האלבום השלישי. השם הושפע מ[[בדיחה]] של התקשורת, אשר טוענת שכל כמה זמן חברה נוספת מודחת מן הלהקה, כמו בסדרת המציאות "[[הישרדות (תוכנית טלוויזיה)|הישרדות]]". האלבום יצא ב-[[2001]] ונכנס לפסגת מצעד הבילבורד עם מכירות של יותר מ-663,000 עותקים. שלושת הסינגלים הראשונים, "[[Independent Women Part I]]", "[[Survivor]]" ו-"[[Bootylicious]]", הפכו ללהיטים ברחבי העולם. "Bootylicious" היה לסינגל הרביעי של הלהקה שהגיע לפסגת מצעד הבילבורד בארצות הברית. הסינגל הרביעי היה החידוש "Emotion", אשר אמנם לא הצליח כמו קודמיו אך נכנס לעשרת הגדולים במצעדי רבות ממדינות העולם. האלבום עצמו מכר עשרה מיליון ברחבי העולם. הסינגלים "Independent Women Part I" ו"Survivor" הצליחו בבריטניה ונכנסו לפסגת מצעדי הפזמונים הבריטי. באוסטרליה, האלבום קיבל מעמד פלטינה כפולה והתמקם במקום הרביעי במצעד המכירות האוסטרלי. בארצות הברית, האלבום "Survivor" היה האלבום השביעי בכמות המכירות לאותה שנה.


[[קובץ:Solange Knowles at the Ruby Lounge.jpg|ממוזער|ימין|נטען כי אחותה של ביונסה נואלס, [[סולאנג' נואלס|סולאנג']], שהקליטה מספר שירי סולו ועבדה עם הדסטיניז צ'יילד, עומדת להצטרף ללהקה כשהיא תאוחד. מאוחר יותר השמועה התבררה כשגויה.]]
באותה תקופה הגישו רוברטסון ולאקט תביעה משפטית נוספת כנגד הלהקה, בשל מילות השיר "Survivor". בשיר ישנה השורה "חשבת שלא אמכור בלעדיך, מכרתי תשעה מיליון". הן הרגישו כי השורה מכוונת אליהן, בניגוד להסכם משפטי חסוי עליו חתמו, לפיו אסור לשני הצדדים להוציא לתקשורת תגובה בנוגע למקרה עזיבת רוברטסון ולאקט מן הלהקה. השתיים זכו במשפט אך לא התפרסם כיצד הן פוצו.


בשלהי 2000 הכריזו מנהלי הלהקה על הפסקה לטובת קידום קריירות הסולו של חברותיה.<ref name="CNN">{{cite news|title=Kelly Rowland pursues her own destiny|url=http://edition.cnn.com/2003/SHOWBIZ/Music/01/23/mroom.rowland/index.html|work=Cable News Network|date=January 23, 2003|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20121007222837/http://edition.cnn.com/2003/SHOWBIZ/Music/01/23/mroom.rowland/index.html|archive-date=October 7, 2012|url-status=live}}</ref> ב-[[2002]] הוציאה ויליאמס את אלבום הסולו הראשון שלה, ''Heart to Yours'', שהגיע למקום הראשון במצעד אלבומי ה[[גוספל]] השבועי. באותו היום בו הופץ לחנויות כ[[תקליט]] וכ[[תקליטור]] פרסמו חברות הלהקה את ה[[אוטוביוגרפיה]] הרשמית שלהן, ''Soul Survivors''.{{כ}}<ref>{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20090504203528/http://www.mtv.com/news/articles/1452910/20020315/story.jhtml|title=Destiny's Child Solo Gospel Album Features 9/11 Tribute|last=Corey|first=Moss|date=March 15, 2002|publisher=MTV|access-date=February 26, 2009}}</ref> רולנד השתתפה בסינגל של הראפר [[נלי]] בשם "[[Dilemma]]". הוא זכה ב[[פרס גראמי לביצוע הראפ המלודי הטוב ביותר]], והגיע למקום הראשון ב[[בילבורד הוט 100]] – רולנד הפכה לחברת הקבוצה הראשונה שמגיעה למקום הראשון במצעד זה. כדי לנצל את הצלחתו של השיר הוציאה רולנד במהירות את אלבום הבכורה שלה, ''[[Simply Deep]]'',{{כ}}<ref name="Corey6">{{Cite news|last=Moss|first=Corey|title=Nelly Hit Forces Change in Plans For Destiny's Child LPs|url=https://web.archive.org/web/20081216120026/http://www.mtv.com/news/articles/1456206/20020722/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=July 22, 2002|access-date=May 8, 2008}}</ref> שהגיע למקום הראשון ב[[מצעד האלבומים הבריטי]]. ב-[[2003]] היא השתתפה בסרט האימה "[[פרדי נגד ג'ייסון]]". במקביל כיכבה נואלס בסרט "[[אוסטין פאוורס - גולדממבר]]" והקליטה את סינגל הבכורה שלה, "[[Work It Out]]", שנכלל בפסקול הסרט. לאחר מכן השתתפה ב-''The Fighting Temptations'', והופיעה כאמנית אורחת בשיר "{{משמאל לימין|'03 Bonnie & Clyde}}" של [[ג'יי-זי]], שהפיק את אלבום הבכורה שלה.<ref name="Louie">{{cite news|last=Louie|first=Rebecca|title=Crazy in love with Beyonce|url=https://www.nydailynews.com/entertainment/music-arts/crazy-love-beyonce-article-1.238140?outputType=amp|work=New York Daily News|date=August 6, 2007|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20121022231642/http://www.nydailynews.com/entertainment/music-arts/crazy-love-beyonce-article-1.238140|archive-date=October 22, 2012|url-status=live}}</ref>
בסוף שנת 2001, הוציאה לאור הלהקה אלבום [[חג המולד]] שנקרא "[[8 Days of Christmas]]". בתחילת שנת [[2002]] יצא [[אלבום הרמיקסים]] הראשון של ההרכב, "This Is the Remix". באותו הזמן סיימו חברות הלהקה את [[סיבוב ההופעות]] העולמי שלהן והודיעו כי הן מתכוונות להניח את הלהקה בצד ולהתמקד בקריירות הסולו שלהן.


כתוצאה מהצלחתו של "Dilemma" של רולנד, הוצאת האלבום הראשון של נואלס, ''[[Dangerously in Love]]'', נדחתה ל[[יוני]] 2003.<ref name="Corey6"/><ref>{{Cite news|last=Susman|first=Gary|title='Anger' Management|url=https://www.ew.com/ew/article/0,,456067,00.html|work=Entertainment Weekly|date=June 2, 2003|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20080529043841/http://www.ew.com/ew/article/0,,456067,00.html|archive-date=May 29, 2008|url-status=live}}</ref> היא נחשבת לאמנית המוצלחת ביותר מבין שלוש חברות הלהקה שהוציאו אלבום סולו.<ref name="Martens">{{Cite news|last=Todd|first=Martens|title=Beyonce, Branch Albums Storm The Chart|url=https://www.billboard.com/articles/news/70145/beyonce-branch-albums-storm-the-chart|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|date=July 2, 2003|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20130630052932/http://www.billboard.com/articles/news/70145/beyonce-branch-albums-storm-the-chart|archive-date=June 30, 2013|url-status=live}}</ref>{{כ}} ''Dangerously in Love'' נכנס לראשונה לבילבורד 200 במקום הראשון, לאחר שנמכר בכ-317,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית בלבד.{{הערה|שם=Martens}} הוא הניב שני להיטים שהגיעו למקום הראשון בבילבורד הוט 100, "[[Crazy in Love]]" ו-"[[Baby Boy]]", ושני שירים נוספים שהגיעו לחמישייה הפותחת במצעד: "[[Me, Myself and I (שיר של ביונסה)|Me, Myself and I]]" ו-"[[Naughty Girl]]". על נתוני המכירות שלו בארצות הברית קיבל מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי תואר פלטינה משושה.{{ביאור|שש פלטינות}}<ref name=autogenerated1>{{cite web|url=https://www.riaa.com/gold-platinum/?tab_active=default-award&se=Beyonce#search_section|title=Gold & Platinum Searchable Database – August 08, 2022|publisher=RIAA}}</ref> נכון ל[[יוני]] [[2016]] נמכר האלבום בכ-5 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית<ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/articles/columns/chart-beat/6828205/beyonce-dangerously-in-love-surpasses-5-million-sold-us|title=Beyoncé's 'Dangerously in Love' Album Surpasses 5 Million Sold in U.S.|last=Caulfield|first=Keith|work=[[Billboard (magazine)|Billboard]]|date=December 30, 2015|access-date=December 30, 2015|archive-url=https://web.archive.org/web/20090511072123/https://www.billboard.com/articles/columns/chart-beat/6828205/beyonce-dangerously-in-love-surpasses-5-million-sold-us|archive-date=May 11, 2009|url-status=live}}</ref><ref>{{cite web|title=Beyonce Scores Her Sixth Million-Selling Album in U.S. With 'Lemonade'|url=https://www.billboard.com/articles/columns/chart-beat/7400402/beyonce-lemonade-sixth-million-selling-album|last=Cauldfield|first=Keith|access-date=June 12, 2016|work=Billboard|date=June 8, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20110702200222/https://www.billboard.com/articles/columns/chart-beat/7400402/beyonce-lemonade-sixth-million-selling-album|archive-date=July 2, 2011|url-status=live}}</ref> ובכ-11 מיליון עותקים בעולם כולו – האלבום הנמכר ביותר של ביונסה.<ref name="musicstarx.net">{{cite web|url=http://www.musicstarx.net/biography/biography-destinys-child/|title=Destiny's Child Biography and Sales|access-date=March 27, 2011|archive-url=https://web.archive.org/web/20120107234633/http://www.musicstarx.net/biography/biography-destinys-child/|archive-date=January 7, 2012|url-status=dead}}</ref><ref>{{cite web|url=https://web.archive.org/web/20110613171729/http://www.prnewswire.co.uk/cgi/news/release?id=171923|title=Beyoncé & Fans to Celebrate Superstar's 25th Birthday With Eagerly Awaited New Solo Album, 'B'Day,' Coming in September|publisher=Prnewswire.co.uk|access-date=October 24, 2010}}</ref>{{כ}} ''Dangerously in Love'' זכה בחמישה [[פרס גראמי|פרסי גראמי]] בטקס אחד.<ref>{{Cite news|last=Silverman|first=Stephen|title=Much Grammy 'Love' for Beyoncé, OutKast|url=http://www.people.com/people/article/0,,627723,00.html|work=People|date=February 8, 2004|access-date=May 22, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20080616052155/http://www.people.com/people/article/0,,627723,00.html|archive-date=June 16, 2008|url-status=live}}</ref> ב[[ינואר]] [[2004]] הוציאה ויליאמס את אלבומה השני, ''Do You Know''.{{כ}}<ref name="Kaufman"/>
===פרויקטים של חברות הלהקה לאחר האלבום השלישי===
==== מישל ויליאמס ====
ויליאמס הייתה חברת הלהקה הראשונה שהוציאה [[אלבום סולו]], "Heart to Yours". האלבום לא היה בסגנון המוזיקה של "דסטיניז צ'יילד", אלא יותר בסגנון [[גוספל]]. האלבום מכר 480,000 עותקים בארצות הברית והגיע למעמד [[אלבום זהב]].


ד'וויין ויגינס, שהפיק את הקלטותיה הראשונות של הלהקה, הגיש תביעה בשנת 2002 נגד עורכי דינו לשעבר, ודרש פיצוי של 15 מיליון דולרים בגין הפחתת הכנסתו מהקרדיט על הפקת חלק משיריה ללא ידיעתו. התיק הוסדר בהסכם שלא פורסם. ב[[יוני]] 2003 הודיע מת'יו נואלס על הצטרפותה של [[סולאנג' נואלס]], אחותה של ביונסה, להרכב.<ref>{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20090504213707/http://www.ew.com/ew/article/0,,461691,00.html|title=Codependent Women|last=Susman|first=Gary|date=June 27, 2003|work=Entertainment Weekly|access-date=February 26, 2009}}</ref> סולאנג' נואלס הקליטה לפני כן מספר רצועות עם הדסטיניז צ'יילד, ואף החליפה את רולנד לכמה זמן לאחר ששברה את אצבעות רגליה בזמן הופעה. מטרת ההכרזה הייתה לבדוק את תגובת מעריצי הלהקה. לאחר מכן אישרה ביונסה שהצטרפותה של אחותה ירדה מהפרק, כיוון שהיא עסוקה כעת בקידום אלבום הבכורה שלה, ''[[Solo Star]]''.{{כ}}<ref>{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20090115093553/http://www.mtv.com/news/articles/1477173/20030825/destinys_child.jhtml|title=Destiny's Child To Remain A Trio, Says Beyoncé|last=Corey|first=Moss|date=August 25, 2003|publisher=MTV|access-date=February 26, 2009}}</ref>
אלבום הגוספל השני של ויליאמס, "Do You Know" יצא בינואר [[2004]] ומכר 350,000 עותקים בארצות הברית. במקביל להקלטות של אלבומיה, החליפה ויליאמס את [[טוני ברקסטון]] בתפקיד הראשי במחזה "Aida" ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]].


=== 2003–2006: ''Destiny Fulfilled'' ו-''{{משמאל לימין|#1's}}'' ===
==== קלי רולנד ====
שלוש שנים לאחר ההפסקה התאחדו חברות הלהקה כדי להקליט את אלבום האולפן הרביעי והאחרון שלהן, ''[[Destiny Fulfilled]]''.{{כ}}<ref name="Kaufman"/> רצועות האלבום קשורות זו בזו רעיונית ומספרות קו עלילה קשוח יותר, המרמז על סיום פעילותה של דסטיניז צ'יילד. ''Destiny Fulfilled'' נכתב באופן שווה על ידי נואלס, ויליאמס ורולנד והופק גם כן על ידן.<ref name="Anthony"/><ref>{{Cite news|last=Moss|first=Corey|title=Destiny's Child: Reunited And It Feels So Good (Part 2)|url=https://web.archive.org/web/20080430121223/http://www.mtv.com/bands/d/destinys_child/news_feature/041108/index2.jhtml|work=MTV News|access-date=May 13, 2008}}</ref><ref>{{cite AV media notes|title=Destinys Fulfilled|publisher=Sony Music BMG Entertainment|year=2004}}</ref> הוא פורסם ב-[[15 בנובמבר]] [[2004]], ובשיאו הגיע למקום השני עם 497,000 עותקים טהורים בשבוע הראשון לצאתו (לעומת 663,000 עותקים שנמכרו באותו פרק זמן באלבום הקודם).<ref>{{Cite news|last=Whitmire|first=Margo|title=Eminem Thankful To Remain No. 1|url=https://www.billboard.com/articles/news/65514/eminem-thankful-to-remain-no-1|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|date=November 24, 2004|access-date=May 13, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20130630085323/http://www.billboard.com/articles/news/65514/eminem-thankful-to-remain-no-1|archive-date=June 30, 2013|url-status=live}}</ref> הוא קיבל תואר פלטינה משולשת על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, ואף על פי שלא זכה להצלחה בבילבורד עדיין נחשב לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר לשנת 2005 (8 מיליון עותקים ברחבי העולם). נכללו באלבום ארבעה סינגלים: "[[Lose My Breath]]",{{כ}} "[[Soldier (שיר של דסטיניז צ'יילד)|Soldier]]",{{כ}} "[[Cater 2 U]]" ו-"[[Girl (שיר של דסטיניז צ'יילד)|Girl]]". השניים הראשונים הגיעו למקום השלישי בבילבורד הוט 100, ואילו "Soldier" ו-"Cater 2 U" קיבלו תואר פלטינה מ-RIAA בשנת [[2006]].<ref name="RIAA"/>
באוקטובר [[2002]] יצא לאור אלבום הבכורה של רולנד, "Simply Deep". האלבום כלל את הלהיט "Dilemma", בו השתתף ה[[ראפר]] [[נלי]]. השיר נכנס לפסגת מצעד הבילבורד והמצעד הבריטי וזכה ב[[פרס גראמי]], ובכך הפכה רולנד לחברת הלהקה הראשונה שמצליחה להכניס סינגל סולו לפסגת מצעד הבילבורד. הסינגל השני, "Stole" אמנם נכנס רק למקום 27 במצעד האמריקאי, אך במצעד הבריטי הגיע למקום השני. האלבום עצמו זכה להצלחה מתונה. האלבום הגיע למעמד פלטינה בבריטניה אולם במדינות אירופאיות, באוסטרליה ובארצות הברית הגיע רק למעמד זהב. האלבום מכר עד היום כשני מיליון וחצי עותקים ברחבי העולם. ב-[[2003]] השתתפה לראשונה בסרט קולנוע - [[סרט אימה|סרט האימה]] "[[פרדי נגד ג'ייסון]]".


[[קובץ:Destiny's Child Tour (cropped).jpg|ממוזער|הליין-אפ האחרון של הדסטיניז צ'יילד במסגרת סיבוב ההופעות "[[Destiny Fulfilled... and Lovin' It]]" ב-2005]]
בשנת [[2007]] יצא אלבומה השני, "[[Ms. Kelly]]". הסינגל הראשון מהאלבום, "[[Like This]]" לא זכה להצלחה גדולה ונכנס רק למקום 30 במצעד הבילבורד. האלבום עצמו נכנס אל המקום השישי.


כדי לקדם את האלבום יצאה הקבוצה ל[[סיבוב הופעות]] עולמי בשם "[[Destiny Fulfilled... and Lovin' It]]". ב-[[11 ביוני]] 2005, בזמן שהייתה ב[[פלאו סן ז'ורדי]] שב[[ברצלונה]], הודיעו חברות ההרכב, מול קהל של 16,000 איש, על כוונתן לסיים את פעילות הלהקה עם סיום סיבוב ההופעות.<ref name="GilSplit"/> נואלס הצהירה שכותרת האלבום "Destiny Fulfilled" לא נבחרה באופן אקראי, והיא משקפת את העובדה שהפרידה הייתה מתוכננת כבר במהלך הקלטת האלבום, על מנת להקל על המשך פיתוח קריירות הסולו של חברות ההרכב.<ref name="VineyardSplit">{{Cite news|last=Vineyard|first=Jennifer|title=Destiny's Child Talk Split: 'It's Not The End'|url=https://web.archive.org/web/20080503043940/http://www.mtv.com/news/articles/1504619/20050623/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=June 23, 2005|access-date=May 13, 2008}}</ref> הקבוצה שלחה מטעמה מכתב ל-''MTV'':
בשנת [[2011]] יצא אלבומה השלישי של רולנד, "Here I Am", שזכה להצלחה והתמקם במקום השלישי בצעד ההוט 200 של הבילבורד האמריקני ובמקום הראשון במצעד אלבומי הR&B של בילבורד. מועד שחרור האלבום המקורי היה ב-2010, אבל בעקבות הביקורות המעורבות שהופנו כלפי הסינגלים ששוחרו מהאלבום, הוחלט לדחות את יציאתו. מהאלבום יצא לאורו שני סינגלים: "Commander" בהשתתפות דייוויד גואטה ו"Motivation" בהשתתפות ליל ויין.


{{ציטוט|תוכן=אנחנו עובדות ביחד בתור דסטיניז צ'יילד מאז שהיינו בנות 9... אחרי הרבה דיונים וחשבון נפש הבנו שסיבוב ההופעות הנוכחי ייתן לנו הזדמנות לעזוב את הקבוצה בנעימות, כשאנחנו מאוחדות בידידות שלנו ומלאות בהכרת תודה למוזיקה ולמעריצינו. אחרי כל השנים הנפלאות האלו של עבודה משותפת, הבנו שזו העת להתמקד בפיתוח המטרות האישיות וקריירת הסולו של כל אחת מאיתנו... לא משנה מה יקרה תמיד נאהב אחת את השנייה, כידידות וכאחיות, ונתמוך זו בזו כאמניות. אנו רוצות להודות לכל המעריצים שלנו על האהבה והתמיכה הגורפת שלהם, ומקוות לראותכם שוב בהמשך דרכנו להגשמת ייעודינו.|מקור=דסטיניז צ'יילד, MTV.{{כ}}<ref name="GilSplit"/>|מירכאות=כן}}
ב-2013 יצא אלבומה הרביעי של רולנד, "Talk a Good Game". חרף המחמאות לו זכה האלבום על האחידות שלו, הביצועים הווקאליים של רולנד והטקסטים עצמם, הוא זכה להצלחה מסחרית פחותה מקודמו והתמקם במקום הרביעי במצעד אלבומי ה-R&B האמריקאי.


דסטיניז צ'יילד הוציאה את אלבום הלהיטים הגדולים ביותר שלה, ''{{משמאל לימין|[[Number 1's (אלבום של דסטיניז צ'יילד)|#1's]]}}'' ב-[[25 באוקטובר]] 2005. הוא כולל את "Independent Woman Part 1",{{כ}} "Say My Name" ו-"Bootylicious". שלוש רצועות חדשות הוקלטו עבור אוסף זה ביניהן "[[Stand Up for Love]]" ו-"[[Check on It]]", שיר שנואלס הקליטה לפסקול של "[[הפנתר הוורוד (סרט, 2006)|הפנתר הוורוד]]".<ref name="Moss#1's">{{Cite news|last=Moss|first=Corey|title=Destiny's Child Look Back With #1's Before Going Their Separate Ways|url=https://web.archive.org/web/20090105000415/http://www.mtv.com/news/articles/1510101/09212005/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=September 21, 2005|access-date=May 13, 2008}}</ref> המפיק המוזיקלי [[דייוויד פוסטר]], בתו איימי ונואלס כתבו את "Stand Up for Love" כהמנון ל[[יום הילד הבין-לאומי]], אירוע שנתי שנחגג ברחבי העולם להעלאת המודעות לזכויות הילד. דסטיניז צ'יילד העניקה את תמיכתה כשגרירה עולמית בחגיגות השנתיות של האירוע ב-2005.<ref>{{Cite news|title=Destiny's Child Releases New Anthem for World Children's Day at McD's|url=http://www.mcdonalds.com/corp/news/corppr/2005/CPR_09272005.html|publisher=McDonald's|date=September 27, 2005|access-date=February 13, 2008|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20090215055920/http://www.mcdonalds.com/corp/news/corppr/2005/CPR_09272005.html|archive-date=February 15, 2009|df=mdy-all}}</ref>{{כ}} ''{{משמאל לימין|#1's}}'' פורסם גם כ[[תקליטור]] אופטי דו-צדדי, הכולל את רשימת הרצועות של האלבום, שבעה קליפים של חלק משיריו ו[[טריילר]] של הופעת הלהקה ב[[אטלנטה]]. הופעה זו הוקלטה גם על [[DVD]] במהלך סיבוב ההופעות "Destiny Fulfilled ... And Lovin' It", ויצאה כ[[אלבום הופעה]] בשם ''[[Destiny's Child: Live in Atlanta]]'' ב-28 במרץ 2006.<ref name="Moss#1's"/> חמש מתוך 16 הרצועות באוסף הגיעו למקום הראשון בבילבורד הוט 100 או ב[[מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ]].
==== ביונסה נואלס ====
בשנת [[2001]] הופיעה נואלס לצד השחקן [[מקהי פייפר]] בסרט "Carmen: A Hip Hopera", עיבוד לאופרה [[כרמן]] מאת [[ז'ורז' ביזה]]. ב-[[2002]] הייתה שחקנית משנית בסרט "[[אוסטין פאוורס|אוסטין פאוורס: גולדממבר]]". ב[[פסקול]] הסרט נכלל שירה של נואלס, "Work It Out". במקביל עבדה נואלס על אלבום הבכורה שלה ואמרה כי הקליטה יותר מ-45 שירים עבורו.


== פירוק ואחרית דבר ==
בשנת [[2003]] יצא לאור "Dangerously in Love", אלבום הבכורה של נואלס. האלבום זכה להצלחה עצומה ומכר יותר מארבעה מיליון עותקים בארצות הברית ו-11 מיליון עותקים בכל העולם. שני הסינגלים הראשונים נכנסו לצמרת מצעדי הפזמונים: "Crazy in Love", בשיתוף זמר ה[[היפ הופ]] [[ג'יי זי]] ו-"Baby Boy" בשיתוף זמר ה[[רגאיי]] [[שון פול]]. שני הסינגלים האחרים, "Me, Myself and I" ו-"Naughty Girl", נכנסו לחמשת המובילים.
להקת דסטיניז צ'יילד התאחדה למופע פרידה שנערך ב-[[19 בפברואר]] 2006, ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]]. עם זאת, נואלס הצהירה כי זהו האלבום האחרון של הקבוצה, אך לא ההופעה האחרונה שלה.<ref name="TraceyNBA">{{cite news|url=https://www.rollingstone.com/news/story/9215816/destinys_child_reunite_for_nba|title=Destiny's Child Reunite for NBA|last=Ford|first=Tracey|date=January 31, 2006|work=Rolling Stone|access-date=August 4, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20080318185310/http://www.rollingstone.com/news/story/9215816/destinys_child_reunite_for_nba|archive-date=March 18, 2008|url-status=dead}}</ref><ref>{{Cite news|author=MTV News staff|title=For The Record: Quick News On Kanye West, Destiny's Child, Metallica, Kelly Clarkson, Paris Hilton & More|url=https://web.archive.org/web/20070510004717/http://www.mtv.com/news/articles/1523969/20060208/west_kanye.jhtml|work=MTV News|date=May 13, 2008|access-date=February 8, 2006}}</ref> הופעתן הטלוויזיונית האחרונה התרחשה כמה ימים לאחר מכן ב[[ניו יורק]].<ref name="TraceyNBA"/> ב-[[28 במרץ]] קיבלה הלהקה כוכב ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]].<ref name="WalkOfFame">{{cite news|agency=Associated Press|title=Destiny's Child Gets Star on Walk of Fame|url=http://www.foxnews.com/story/0,2933,189491,00.html?sPage=fnc/entertainment/beyonce|work=FOX News|date=March 29, 2006|access-date=May 13, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20080423080358/http://www.foxnews.com/story/0,2933,189491,00.html?sPage=fnc%2Fentertainment%2Fbeyonce|archive-date=April 23, 2008|url-status=live}}</ref> בטקס [[פרסי ה-BET]] לשנת 2006 זכתה דסטיניז צ'יילד בקטגוריית "הלהקה הטובה ביותר" – פרס בה זכתה גם ב-2001 וב-2005.<ref>{{cite news|url=https://ew.com/gallery/bet-awards-style-28-past-winner-portraits/|title=BET Awards Style: 28 Past Winner Portraits|work=Entertainment Weekly|access-date=February 26, 2009|archive-url=https://web.archive.org/web/20090504220647/http://www.ew.com/ew/gallery/0,,20208394_8,00.html|archive-date=May 4, 2009|url-status=live}}</ref>


לאחר פירוקה הרשמי חידשו חברות ההרכב את קריירת הסולו שלהן, וכל אחת נחלה רמות שונות של הצלחה. הן המשיכו לשתף פעולה מפעם לפעם גם בקריירת הסולו שלהן. רולנד וויליאמס, יחד עם סולאנג', הופיעו בקליפ של נואלס לשיר "[[Get Me Bodied]]". ב-[[26 ביוני]] [[2007]] ערכה הקבוצה מיני-איחוד בטקס פרסי ה-BET לשנת 2007, שם ביצעה נואלס את השיר יחד עם ויליאמס וסולאנג' בתור רקדניות שלה. לאחר הופעתה היא הציגה את רולנד, שביצעה את הסינגל "Like This" יחד עם [[איב (ראפרית)|איב]].<ref>{{cite news|title=Hudson, Beyonce, T.I. Among BET Winners|url=https://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/06/26/AR2007062601233.html?tid=informbox|work=The Washington Post|date=March 2, 2007|access-date=January 26, 2008|first=Sandy|last=Cohen|archive-url=https://web.archive.org/web/20121111204825/http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/06/26/AR2007062601233.html?tid=informbox|archive-date=November 11, 2012|url-status=live}}</ref> ב-[[2 בספטמבר]] 2007, במהלך סיבוב ההופעות "[[The Beyoncé Experience]]", ביצעה נואלס קטע מ-"Survivor" יחד עם ויליאמס ורולנד. ההופעה צורפה ל-DVD בשם ''[[The Beyoncé Experience Live]]''.{{כ}}<ref>{{Cite news|last=Crosley|first=Hillary|title=Billboard Bits: Beyonce, Bob Marley, Bragg/Brad|url=https://www.billboard.com/articles/news/1048957/billboard-bits-beyonce-bob-marley-braggbrad|work=Billboard|publisher=Nielsen Business Media, Inc|date=September 27, 2007|access-date=May 13, 2008|archive-url=https://web.archive.org/web/20130226005419/http://www.billboard.com/articles/news/1048957/billboard-bits-beyonce-bob-marley-braggbrad|archive-date=February 26, 2013|url-status=live}}</ref> בשנת [[2008]] הקליטה ביונסה גרסת כיסוי ל-"Honesty" של [[בילי ג'ואל]]. גרסה זו נכללה באלבום האוסף ''[[Mathew Knowles & Music World Present Vol.1: Love Destiny]]'', שפורסם ביפן בלבד לרגל עשור ללהקה.<ref>{{cite web|url=https://www.allmusic.com/album/mathew-knowles-and-music-world-present-vol-1-love-destiny-r1416105|title=Mathew Knowles and Music World Present, Vol. 1: Love Destiny|website=AllMusic|access-date=December 20, 2011}}</ref><ref>{{cite web|url=https://www.amazon.com/Mathew-Knowles-Music-World-Present/dp/B0018Q7IAA|title=Mathew Knowles and Music World Present, Vol. 1: Love Destiny|access-date=December 20, 2011}}</ref>
האלבום העניק לנואלס מספר מועמדויות לפרס גראמי. בגראמי [[2003]] ביונסה הייתה מועמדת ל-5 פרסים, וזכתה בכולם באותו ערב.


רולנד הופיעה בקליפ של ביונסה לשיר "[[Party]]" מ-[[2011]].<ref>{{cite web|url=http://www.rap-up.com/2011/08/02/beyonce-pulls-into-trailer-park-to-shoot-party-video/|title=Beyoncé Pull into Trailer Park to Shoot 'Party' Video|work=[[Rap-Up]]|date=August 2, 2011|access-date=August 3, 2011|archive-url=https://web.archive.org/web/20050417234656/http://www.rap-up.com/2011/08/02/beyonce-pulls-into-trailer-park-to-shoot-party-video/|archive-date=April 17, 2005|url-status=live}}</ref><ref>{{cite web|last=Vena|first=Jocelyn|url=http://newsroom.mtv.com/2011/08/05/beyonces-party-video/|archive-url=https://archive.today/20120713202123/http://newsroom.mtv.com/2011/08/05/beyonces-party-video/|url-status=dead|archive-date=July 13, 2012|title=Beyonce's 'Party' Video: Why We're Dying For An Invite|publisher=MTV|date=August 5, 2011|access-date=August 8, 2011}}</ref> אלבום האוסף השלישי של הקבוצה, ''[[Playlist: The Very Best of Destiny's Child]]'', יצא ב-[[2012]] לציון 15 שנים להקמתה.<ref>{{cite press release|url=http://www.destinyschild.com/news/destinys-childs-playlist-compiles-signature-hits-and-deep-album-tracks-first-release-seven-year|title=Destiny's Child's Playlist Compiles Signature Hits and Deep Album Tracks on First Release in Seven Years|publisher=Destiny's Child's Official Website ([[Music World Entertainment]]/[[Columbia Records]]/[[Legacy Recordings]])|date=September 19, 2012|access-date=October 23, 2012|archive-url=https://web.archive.org/web/20110717201141/http://www.destinyschild.com/news/destinys-childs-playlist-compiles-signature-hits-and-deep-album-tracks-first-release-seven-year|archive-date=July 17, 2011|url-status=dead}}</ref> אלבום אוסף נוסף, ''[[Love Songs (אלבום של דסטיניז צ'יילד)|Love Songs]]'', פורסם ב-[[29 בינואר]] [[2013]], וכלל שיר חדש שהוקלט בשם "Nuclear", בהפקת [[פארל ויליאמס]].<ref>{{cite news|url=http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-love-songs-coming-january-29th-features-newly-recorded-song-nuclear|title=Love Songs|work=Destiny's Child|access-date=January 10, 2013|archive-url=https://web.archive.org/web/20130112220838/http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-love-songs-coming-january-29th-features-newly-recorded-song-nuclear|archive-date=January 12, 2013|url-status=dead}}</ref>{{כ}} "Nuclear" היה הסינגל הראשון של הדסטיניז צ'יילד מזה שמונה שנים. חודש לאחר מכן הופיעו ויליאמס ורולנד כאורחות מיוחדות במופע המחצית של ביונסה ב[[סופרבול]] ה-47. הן ביצעו יחד את Bootylicious",{{כ}} "Independent Women" ו-"{{משמאל לימין|[[Single Ladies (Put a Ring on It)]]}}".{{כ}}<ref>{{cite news|url=http://www.digitalspy.ca/music/news/a455988/destinys-child-reunite-at-beyonce-super-bowl-half-time-show.html|title=Destiny's Child reunite at Beyoncé Super Bowl half-time show|work=[[דיגיטל ספיי]]|access-date=June 4, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20141018110232/http://www.digitalspy.ca/music/news/a455988/destinys-child-reunite-at-beyonce-super-bowl-half-time-show.html|archive-date=October 18, 2014|url-status=live}}</ref> אלבום וידאו בשם ''[[Destiny's Child Video Anthology]]'' יצא במאי 2013 וכלל שישה עשר קליפים של הלהקה.<ref>{{cite web|url=http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-video-anthology-be-released-june-4th|title=Destiny's Child Video Anthology To Be Released June 4th|publisher=Destiny's Child Official Website|access-date=June 4, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20140810120628/http://www.destinyschild.com/news/destinys-child-video-anthology-be-released-june-4th|archive-date=August 10, 2014|url-status=dead}}</ref> ויליאמס וביונסה הופיעו בשירה של רולנד, "You Changed", שנכלל באלבומה הרביעי, ''[[Talk a Good Game]]''.{{כ}}<ref>{{cite web|url=http://www.digitalspy.co.uk/music/news/a485013/kelly-rowland-previews-new-destinys-child-song-youve-changed.html#ixzz2UabcjQq5|title=Kelly Rowland previews new Destiny's Child song 'You've Changed' – Music News|work=דיגיטל ספיי|date=May 28, 2013|access-date=June 1, 2013|archive-url=https://web.archive.org/web/20130615075413/http://www.digitalspy.co.uk/music/news/a485013/kelly-rowland-previews-new-destinys-child-song-youve-changed.html#ixzz2UabcjQq5|archive-date=June 15, 2013|url-status=live}}</ref> ויליאמס הוציאה את שירה "Say Yes" ב[[יוני]] [[2014]] בהשתתפות נואלס ורולנד.<ref>{{cite news|url=https://www.billboard.com/articles/columns/the-juice/6092294/destinys-child-reunites-for-michelle-williams-solo-track-music|title=Destiny's Child Reunites for Michelle Williams Solo Track & Music Video: Listen|work=Billboard|first=Colin|last=Stutz|date=May 21, 2014|access-date=August 12, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20140824095904/http://www.billboard.com/articles/columns/the-juice/6092294/destinys-child-reunites-for-michelle-williams-solo-track-music|archive-date=August 24, 2014|url-status=live}}</ref> ב-[[7 בנובמבר]] [[2016]] שלושתן הופיעו בסרטון שפורסם באינסטגרם של רולנד כדי לבצע את [[אתגר בובות הראווה]].<ref>{{cite web|last1=Mizoguchi|first1=Karen|last2=Pearl|first2=Diana|title=Destiny's Child, Adele and More Celebs Freeze for the Mannequin Challenge|url=http://people.com/celebrity/destinys-child-adele-mannequin-challenge/|website=people.com|access-date=27 November 2017|archive-url=https://web.archive.org/web/20171104135408/http://people.com/celebrity/destinys-child-adele-mannequin-challenge/|archive-date=November 4, 2017|url-status=live}}</ref> הן נפגשו פעם נוספת בשנת [[2018]] למען הופעתה של ביונסה בפסטיבל קאוצ'לה.<ref>{{cite web|url=https://pagesix.com/2018/04/13/destinys-child-to-perform-at-coachella/|title=Beyoncé to reunite with Destiny's Child at Coachella|access-date=15 April 2018|date=April 13, 2018|archive-url=https://web.archive.org/web/20160729203326/https://pagesix.com/2018/04/13/destinys-child-to-perform-at-coachella/|archive-date=July 29, 2016|url-status=live}}</ref>
ב-[[2006]] יצא אלבומה השני, "[[B'Day]]". האלבום זיכה את נואלס בפרס גראמי עבור "Best Contemporary R&B Album". ב-[[2007]] השתתפה נואלס ב[[סרט מוזיקלי|סרט המוזיקלי]], "[[נערות החלומות]]".


== סגנון מוזיקלי ==
בנובמבר [[2008]] הוציאה נואלס את אלבום האולפן השלישי שלה, "[[I Am... Sasha Fierce]]", האלבום מכר למעלה מ-500 אלף עותקים בשבוע הראשון וכ-8 מיליון עותקים ברחבי העולם, עד שנת [[2010]]. בנוסף, האלבום זיכה את נואלס ב-5 פרסי גראמי.
דסטיניז צ'יילד הקליטה שירי [[R&B]] עם סגנונות נוספים כמו [[R&B עכשווי]] ו[[דאנס-פופ]]. בהרכבה המקורי של הלהקה הייתה נואלס הסולנית הראשית, רולנד הייתה הסולנית השנייה, לאקט עבדה על קולות ה[[סופרן]] ואילו רוברסון על צלילי ה[[אלט]] – שתיהן כזמרות ליווי. נואלס נשארה הסולנית הראשית גם בהרכבה הסופי של הקבוצה,<ref>{{cite web|url=https://web.archive.org/web/20160914080819/http://www.mtv.com/news/1721552/beyonce-shade-kelly-rowland-letoya-luckett/|title=Did Beyonce Really Throw Shade at Kelly Rowland? We Asked LeToya Luckett|last=Midgarden|first=Cory|publisher=MTV|date=January 30, 2014|access-date=September 10, 2016}}</ref><ref>{{cite web|url=http://thegrio.com/2014/05/08/latavia-roberson-destinys-child/|title=LaTavia Roberson Defends Kelly Rowland: 'She was always the second lead singer of Destiny's Child'|last=Witherspoon|first=Chris|publisher=The Grio|date=May 8, 2014|access-date=September 10, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20161011091503/http://thegrio.com/2014/05/08/latavia-roberson-destinys-child/|archive-date=October 11, 2016|url-status=live}}</ref> בעוד ויליאמס ורולנד התחלפו מעת לעת בתפקיד הסולנית המשנית. חברות דסטיניז צ'יילד התייחסו ל[[ג'נט ג'קסון]] כהשראה לעבודתן.<ref>{{cite news|url=http://music.yahoo.com/read/news/12056577|title=Destiny's Child Inspired By Janet Jackson|last=Atwood|first=Brett|date=January 11, 2001|publisher=Yahoo!|access-date=March 26, 2009|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20070611134935/http://music.yahoo.com/read/news/12056577|archive-date=June 11, 2007}}</ref> אן פאוורס מ[[הניו יורק טיימס]] תיארה את מוזיקת הלהקה כ"רעננה ואמוציונלית".<ref name="PowersFeminism">{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2001/04/29/arts/music-in-tune-with-the-new-feminism.html?pagewanted=all&src=pm|title=Destiny's Child: In Tune With the New Feminism|last=Powers|first=Ann|date=April 29, 2001|work=The New York Times|access-date=January 7, 2014|archive-url=https://web.archive.org/web/20140108075726/http://www.nytimes.com/2001/04/29/arts/music-in-tune-with-the-new-feminism.html?pagewanted=all&src=pm|archive-date=January 8, 2014|url-status=live}}</ref> היא כתבה, {{ציטוטון|לנשים האלו יש את המיקסים הטובים ביותר, את הסימפולים המשוכללים ביותר ואת הביטים המרקידים ביותר}}. ג'ון פרלס כתב לאותו עיתון שהצליל שמגדיר את הדסטיניז צ'יילד, מלבד קולה של נואלס, הוא המנגינות המיוחדות שהולחנו במשקל של 2/2.<ref>{{cite news|url=https://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9401E6DE1E3FF932A3575BC0A9639C8B63&fta=y&scp=36&sq=Destiny%27s%20child&st=cse|title=Pop Review; Empowerment, Allure And a Runway's Flair|last=Pareles|first=Jon|date=August 1, 2005|work=The New York Times|access-date=February 27, 2009|archive-url=https://web.archive.org/web/20090525111002/http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9401E6DE1E3FF932A3575BC0A9639C8B63&fta=y&scp=36&sq=Destiny%27s%20child&st=cse|archive-date=May 25, 2009|url-status=live}}</ref> ברוב הבלדות של הקבוצה שלוש חברותיה שרות יחד, אולם בשירים הקצביים כל חברה מבצעת בית אחד כשהפזמון מושר יחד.


המילים בחלק מהשירים באלבום ''Survivor'' פורשו על ידי מעריצי הלהקה כהתייחסות לסכסוכים הפנימיים בה. בסינגל המוביל, "Survivor", מופיעה השורה "{{משמאל לימין|I'm not gonna blast you on the radio (...) I'm not gonna lie on you or your family (...) I'm not gonna hate you in the magazine}}" – "אני לא הולכת להתפוצץ עליך ברדיו (...) אני לא הולכת לשקר לגבייך או לגבי משפחתך (...) אני לא הולכת לשנוא אותך במגזין". בעקבות מילים אלו הגישו רוברסון ולאקט תביעה נגד הקבוצה,<ref name="DunnDate"/> שכן הן פירשו אותן כהפרה של הסכם הפשרה שהושג קודם לכן בבית המשפט. בשיר אחר בשם "Fancy" נכתב: "You always tried to compete with me, girl (...) find your own identity" – "את תמיד ניסית להתחרות בי, ילדה (...) מצאי את הזהות שלך". הדברים הללו התפרשו על ידי דייוויד בראון מ[[אנטרטיינמנט ויקלי]] כתגובה להגשת התביעה הקודמת.<ref name="BrowneSurvivor">{{cite news|url=https://web.archive.org/web/20090421143329/http://www.ew.com/ew/article/0,,108583,00.html|title=Survivor (2008): Destiny's Child|last=Browne|first=David|date=May 7, 2001|work=Entertainment Weekly|access-date=February 26, 2009}}</ref>
ביוני [[2011]], יצא אלבומה הרביעי של ביונסה, הנקרא "[[4 (אלבום)|4]]". האלבום זכה להצלחה גדולה בארצות הברית ואנגליה. עד כה מכר האלבום כ-3 מיליון עותקים ברחבי העולם. ב-20 במאי [[2012]] נערך טקס פרסי הבילבורד ובו ביונסה זכתה בקטגוריית אלבום ה-R&B הטוב ביותר של שנת 2011 על אלבום זה.


== תדמית ציבורית ==
בדצמבר [[2013]] הוציאה ביונסה, ללא שום קידום או התרעה קודמת, את אלבומה החמישי, ״Beyoncé". האלבום יצא לאור בלעדית להורדה בחנות [[ITunes]] והוא כולל 14 שירים ו-17 קליפים. האלבום זכה לתשבחות על המגוון שבו ועל הביצועים הווקאליים של ביונסה. האלבום נמכר במיליון עותקים תוך יממה.
[[קובץ:Nobel Peace Prize Concert 2008 Diana Ross1.jpg|ממוזער|סולנית [[הסופרימס]], [[דיאנה רוס]] {{כתב מוקטן|(בתמונה)}}, שאליה הושוותה ביונסה.]]
להקת דסטיניז צ'יילד הושוותה לעיתים ל{{ה|סופרימס}}, [[להקת בנות]] מ[[שנות ה-60]], ונואלס הושוותה לסולנית הסופרימס, [[דיאנה רוס]]. לימים היא התייחסה להשוואה הזו וטענה כי היא לא מוצאת שום קו דמיון בינה לבין רוס.<ref name="Anthony"/> עם זאת, ב-2006 כיכבה ביונסה בתור דינה ג'ונס ב"[[נערות החלומות]]", עיבוד קולנועי למחזמר מ[[תיאטראות ברודוויי]], שעלילתו עוסקת בשלוש נשים שמקימות להקת ג'אז בהשראת הסופרימס.


גיל קאופמן טען במאמר על "דרכה של דסטיניז צ'יילד לתהילה" שבעקבות מעורבותה הגוברת בהפקת האלבום ''Survivor'' ובשירה התגלתה נואלס כמנהיגה המוזיקלית של הלהקה וכפנים הציבוריות שלה.<ref name="Kaufman"/> לולה אוגונאיקה מהניו יורק טיימס כתבה ש"בתעשיית המוזיקה רווחה האמונה שדסטיניז צ'יילד הייתה לא יותר ממקפצה עבור קריירת הסולו הבלתי-נמנעת של ביונסה".<ref name="LolaDate">{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2004/11/14/arts/music/14ogun.html|title=Beyoncé's Second Date With Destiny's Child|last=Ogunnaike|first=Lola|date=November 14, 2004|work=The New York Times|access-date=February 27, 2009|archive-url=https://web.archive.org/web/20150528044859/http://www.nytimes.com/2004/11/14/arts/music/14ogun.html|archive-date=May 28, 2015|url-status=live}}</ref>
עד כה מכרה ביונסה כ-118 מיליון עותקים מאלבומי הסולו שלה, לצד 60 מיליון עותקים כחברת דסטיניז צ'יילד. לצד 46 מועמדויות לגראמי ו-17 זכיות, ביונסה היא חברת דסטיניז צ'יילד המצליחה ביותר כיום.{{הערה|[http://www.cbsnews.com/news/how-gradual-success-helped-beyonce-28-01-2010/ איך ההצלחה ההדרגתית עזרה לביונסה], [[CBS]]{{כ}}, [[25 בינואר]] [[2010]]}}


בעקבות יציאת אלבום הבכורה של נואלס, ''Dangerously in Love'', נפוצו שמועות על פירוק אפשרי של הדסטיניז צ'יילד.<ref name="GilSplit">{{Cite news|last=Kaufman|first=Gil|title=Destiny's Child Announce Split|url=https://web.archive.org/web/20080504182807/http://www.mtv.com/news/articles/1503975/20050612/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=June 12, 2005|access-date=May 13, 2008}}</ref><ref name="Tanya">{{Cite news|last=Edwards|first=Tanya|title=Will 'NSYNC Or Destiny's Child Ever Record Another Album|url=https://web.archive.org/web/20100109012020/http://www.mtv.com/news/articles/1457698/20020920/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=September 23, 2002|access-date=May 13, 2008}}</ref> השמועה התפשטה משתי סיבות: ראשית, רבים האמינו כי מת'יו נואלס ראה איך הבנות מצליחות בקריירות הסולו שלהן ורצה לבחון למי מהן יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה; שנית, מעריצי הלהקה השוו את המקרה ל[[ג'סטין טימברלייק]], שלא חזר ללהקת [[אן סינק]] לאחר הוצאת אלבום הבכורה שלו, ''[[Justified]]''.{{כ}}<ref name="Kaufman"/><ref name="Tanya"/> רולנד הגיבה לשמועות הללו והפריכה אותן.<ref>{{Cite news|last=Moss|first=Corey|title=Destiny's Child Back in the Studio, So 'Shut Up!' Kelly Rowland Says|url=https://web.archive.org/web/20080227010852/http://www.mtv.com/news/articles/1489338/20040709/destinys_child.jhtml|work=MTV News|date=July 9, 2004|access-date=May 13, 2008}}</ref> חברות הדסטיניז צ'יילד טענו כי המפגש המחודש נועד לקרות, ושזיקתן זו לזו שמרה אותן מלוכדות יחד.<ref name="MossReunited">{{Cite news|last=Moss|first=Corey|title=Destiny's Child: Reunited And It Feels So Good (Part 1)|url=https://web.archive.org/web/20080503103953/http://www.mtv.com/bands/d/destinys_child/news_feature/041108/|work=MTV News|access-date=May 13, 2008}}</ref> מארג'ו ווטסון ממגזין ''Suede'' טענה כי נואלס לא רצתה לסרב לאיחוד מחודש של הלהקה כדי לא לנטוש את הקולגות שלה לשעבר.<ref name="LolaDate"/>
=== Destiny Fulfilled ===
לאחר שלוש שנים בנפרד, חזרו חברות הלהקה לשתף פעולה והוציאו אלבום חדש, "[[Destiny Fulfilled]]" אשר יצא לאור בנובמבר [[2004]]. סינגל הבכורה מן האלבום, "[[Lose My Breath]]", נכנס למקום השלישי במצעד הבילבורד ולמקום השני ב[[מצעד הפזמונים הבריטי]]. האלבום עצמו, מכר יותר משישה מיליון עותקים ברחבי העולם, והיה לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בשנת [[2005]]. למרות שהאלבום היה מועמד לפרסי גראמי, הוא לא זכה באף פרס.


אמה של ביונסה, טינה נואלס, כתבה בספרה מ-2002 – ''Destiny's Style: Bootylicious Fashion, Beauty and Lifestyle Secrets From Destiny's Child'' – על התרומה של הביגוד של חברות הלהקה להצלחתן.<ref>{{cite news|title=Book Excerpt: Destiny's Style|url=https://abcnews.go.com/GMA/WinterConcert/story?id=125692|work=ABC News|access-date=October 29, 2009|archive-url=https://web.archive.org/web/20060305014254/http://abcnews.go.com/GMA/WinterConcert/story?id=125692|archive-date=March 5, 2006|url-status=live}}</ref>
=== פירוק הלהקה (2005–2013) ===
[[קובץ:Star of Destiny's Child.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוכב הלהקה ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]] אשר הוענק לה במרץ 2006]]
ב-[[13 ביוני]] [[2005]] יצאה הודעה לתקשורת מטעם הלהקה, לפיה לאחר סיבוב ההופעות העולמי של הלהקה היא תתפרק. הלהקה הופיעה בתוכנית "[[TRL]]" והודיעה רשמית על פרידה. אחת מהופעותיה האחרונות תועדה ויציאה על גבי DVD במרץ [[2006]].


== מורשת ==
לאות פרידה, הלהקה הוציאה אלבום אוסף עם כל הלהיטים שלהן. האלבום נקרא "#1’s" ויצא באוקטובר 2005. האלבום כלל שלושה שירים חדשים, ביניהם "Stand up for Love" אשר היה הסינגל שקידם את האלבום. אלבום האוסף הגיע למקום השישי במצעד המכירות הבריטי עם מכירות של יותר מ-30,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאה לאור, ואילו בארצות הברית נכנס האלבום הישר אל המקום הראשון עם מכירות של 113,000 עותקים. עד לתאריך זה, מכר האלבום יותר משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם ונחשב לאלבום האוסף הנמכר ביותר של [[להקת בנות]] בכל ההיסטוריה.
[[קובץ:Star of Destiny's Child.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הכוכב של הדסטיניז צ'יילד ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]]]]
להקת דסטיניז צ'יילד כונתה מספר פעמים כ[[אייקון פופ|אייקון]] בסוגת ה-R&B, ומכרה למעלה מ-60 מיליון תקליטים ברחבי העולם.<ref>{{cite web|url=http://time.com/68329/time-100-evolution-beyonce/|title=How Beyonce Came to Run the World|last=Feeney|first=Nolan|work=[[Time (magazine)|Time]]|date=April 24, 2014|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20161222191024/http://time.com/68329/time-100-evolution-beyonce/|archive-date=December 22, 2016|url-status=live}}</ref><ref>{{cite news|url=https://www.latimes.com/entertainment/music/la-et-ms-chasing-destiny-20160607-snap-story.html|title=From Destiny's Child to music queenmaker: Kelly Rowland has a new handpicked girl group|last=Kennedy|first=Gerrick D.|work=[[Los Angeles Times]]|date=June 7, 2016|access-date=September 6, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160916175553/http://www.latimes.com/entertainment/music/la-et-ms-chasing-destiny-20160607-snap-story.html|archive-date=September 16, 2016|url-status=live}}</ref> לאחר פירוקה ציין ג'יימס מונטגומרי מ-''[[MTV]]'' כי היא הותירה אחריה מורשת עצומה של תורת [[פמיניזם]] חדשה, בהתאם להיותה אחת מ[[להקות בנות שיאניות מכירות|להקות הבנות הנמכרות ביותר בכל הזמנים]].<ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/1641185/destinys-child-reunion-rumors-quashed-by-beyonces-dad/|title=Destiny's Child Reunion Rumors Quashed by Beyonce's Dad|last=Montgomery|first=James|publisher=[[MTV News|MTV]]|date=September 6, 2010|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20161011065918/http://www.mtv.com/news/1641185/destinys-child-reunion-rumors-quashed-by-beyonces-dad/|archive-date=October 11, 2016|url-status=live}}</ref> בילבורד טען כי בלהקה היו את כל המרכיבים הדרושים להיות אייקון בעולם המוזיקה: יכולות ווקאליות טובות, רדיפה אחר פמיניזם, ריקודים מיוחדים וחוש אופנתי מהוקצע.<ref name="BillboardTrios"/> מגזין ''Essence'' הכין רשימה של כל ה[[טרנד]]ים שנוצרו בעקבות התלבושות של חברותיה. בשנת [[2015]] פרסמה דייזי ג'ונס מ-''Dazed Digital'' מאמר אודותיה, בה סיקרה את השפעתה על ז'אנר ה-R&B. במאמרה ציינה כי דסטיניז צ'יילד השפיעה גם על סוגת הפופ, וניתן להוכיח זאת באמצעות ה[[דגימה (מוזיקה)|סימפולים]] בהם השתמשו מגוון זמרי הז'אנר במרוצת השנים, דוגמת [[אריאנה גרנדה]] ו[[טינשיי]].<ref>{{cite web|url=http://www.dazeddigital.com/music/article/25044/1/how-destiny-s-child-changed-rb-forever|title=How Destiny's Child changed R&B forever|last=Jones|first=Daisy|work=[[Dazed Digital]]|date=June 12, 2015|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170806131706/http://www.dazeddigital.com/music/article/25044/1/how-destiny-s-child-changed-rb-forever|archive-date=August 6, 2017|url-status=live}}</ref> יו מקינטייר מ[[פורבס]] כתב שלפני ש[[הפוסיקט דולז]] ו[[פיפת' הרמוני]] זכו להכרה בין-לאומית היו אלה [[ספייס גירלז]] ודסטיניז צ'יילד ששלטו בתחום להקות הבנות.<ref>{{cite web|url=https://www.forbes.com/sites/hughmcintyre/2016/06/10/where-have-all-the-girl-groups-gone-in-music/|title=Where Have All the Girl Groups Gone in Music?|last=McIntyre|first=Hugh|work=[[Forbes]]|date=June 10, 2016|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160921033648/http://www.forbes.com/sites/hughmcintyre/2016/06/10/where-have-all-the-girl-groups-gone-in-music/|archive-date=September 21, 2016|url-status=live}}</ref>


כשכתב ל[[פיצ'פורק]] הבחין קתרין סת. אסף כיצד הדסטיניז צ'יילד התחילו עידן חדש של להקות בנות בדומה ל{{ה|סופרימס}} בתחילת [[שנות ה-90]]:
=== חזרת הלהקה ===
ב-[[29 בינואר]] [[2013]] הלהקה הוציאה [[אלבום אוסף]], אלבום ראשון מזה שמונה שנים, בשם: "[[Love Songs (דסטיניז צ'יילד)|Love Songs]]", שכולל גם שיר חדש מהלהקה.


{{ציטוט|תוכן=לעולם לא קרה משהו דומה. בשנים [[1993]]–[[1999]] נקברו להקות שזכו ב-"Star Search" במקומות האחרונים של מצעדי המוזיקה השונים, בעוד שלהקות R&B, שנבנו מז'אנר ה[[מוזיקת נשמה|נשמה]], כבשו את המקומות הראשונים שלהם בזכות החדשניות בהפקת השירים, בקול המיוחד והמחוספס ובתנועות הריקוד הטובות. תחיית להקות ה-R&B באה לידי ביטוי במחצית הראשונה של שנות ה-90. באותה עת קמו להקות R&B יוצאות דופן כמו [[TLC (להקה)|TLC]], [[אן ווג]] ו-SWV, כולן דומות לסופרימס. אולם הדסטיניז צ'יילד הייתה יורשתה האמיתית.|מקור=<ref>{{cite web|url=https://pitchfork.com/reviews/albums/destinys-child-the-writings-on-the-wall/|title=Destiny's Child The Writing's on the Wall|website=Pitchfork|date=June 18, 2017|access-date=September 19, 2018|archive-url=https://web.archive.org/web/20180920045859/https://pitchfork.com/reviews/albums/destinys-child-the-writings-on-the-wall/|archive-date=September 20, 2018|url-status=live}}</ref>|מירכאות=כן}}
במשחק ה"[[סופר בול]]" השנתי של 2013, הופיעה נואלס במופע המחצית. לאחר השיר "Baby Boy" נשמעה אזעקה ונראו אורות אדומים באצטדיון, כשברקע נשמעת מנגינת השיר "Bootylicious" של הלהקה. לאחר מכן עלו קלי רולנד ומישל ויליאמס אל הבמה והללו שרו שלושתן שירי עבר.
יום לאחר המופע ב"סופר בול" הודיעו השלוש רשמית על חזרת הלהקה.


הרכבה הסופי של דסטיניז צ'יילד כשלישייה זכה להכרה בין-לאומית גבוהה.<ref name="wherearethey">{{cite web|url=https://www.news.com.au/entertainment/music/destinys-child-where-are-they-now/news-story/d267d0fec5ba6cade41bf7624325f13c|title=Destiny's Child: Where Are They Now?|last=Bond|first=Nick|publisher=[[News.com.au]]|date=January 15, 2014|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20161019141509/http://www.news.com.au/entertainment/music/destinys-child-where-are-they-now/story-e6frfn09-1226802483877|archive-date=October 19, 2016|url-status=live}}</ref><ref>{{cite news|url=http://www.dailyedge.ie/destinys-child-super-bowl-reunion-776993-Jan2013/|title=Why you should care about the Destiny's Child reunion|last=Behan|first=Conor|work=[[The Daily Edge]]|date=January 31, 2013|access-date=September 6, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160917202959/http://www.dailyedge.ie/destinys-child-super-bowl-reunion-776993-Jan2013/|archive-date=September 17, 2016|url-status=live}}</ref> מגזין הבילבורד טען כי היא אחת מהשלישיות המוזיקליות הגדולות ביותר בכל הזמנים. הן אף דורגו כלהקת הבנות השלישית המצליחה ביותר במצעדי הבילבורד, מאחורי [[TLC (להקה)|TLC]] ו[[הסופרימס]].<ref name="BillboardTrios" /><ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/articles/pop-shop/girl-group-week/5901266/top-10-girl-groups-of-all-time|title=Top 10 Girl Groups of All Time|last=Lipshutz|first=Jason|work=Billboard|date=March 5, 2015|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160910215735/http://www.billboard.com/articles/pop-shop/girl-group-week/5901266/top-10-girl-groups-of-all-time|archive-date=September 10, 2016|url-status=live}}</ref> שירה "Independent Women Part I" דורג במקום השני ברשימת המגזין של "40 השירים הטובים ביותר של להקת בנות בכל הזמנים במצעד הבילבורד הוט 100.<ref>{{cite web|url=https://www.billboard.com/articles/pop-shop/girl-group-week/6070107/top-40-girl-group-songs-of-all-time|title=Top 40 Biggest Girl Group Songs of All Time on the Billboard Hot 100 Chart|work=Billboard|date=March 24, 2016|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160911142124/http://www.billboard.com/articles/pop-shop/girl-group-week/6070107/top-40-girl-group-songs-of-all-time|archive-date=September 11, 2016|url-status=live}}</ref>{{כ}} "Independent Women Part I" שבר גם [[גינס שיאי עולם|שיא גינס]] כששהה במקום הראשון בהוט 100 כ-11 שבועות רצופים – השיר של להקת בנות שדורג במקום הראשון למשך פרק הזמן הרצוף הארוך ביותר. המונח "Bootylicious" (הלחם של המילים "booty" ([[עכוז]]) ו-"delicious" (טעים)) הפך לפופולרי מאוד בקרב בני הנוער לאחר הוצאת סינגל בעל אותו שם. הוא אף הוכנס ל{{ה|מילון האנגלי של אוקספורד}} ב-[[2006]].<ref>{{cite web|url=https://www.oxfordlearnersdictionaries.com/definition/english/bootylicious|title=bootylicious adjective|url-status=live}}</ref>{{כ}} ''[[VH1]]'' כללו את "Bootylicious" ברשימת "100 השירים הטובים ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21" מ-[[2011]], ואת הלהקה ברשימת "100 הנשים החזקות ביותר בתעשיית המוזיקה" בשנה לאחר מכן.<ref>{{cite web|url=https://www.ew.com/article/2011/09/29/vh1-100-greatest-songs-of-2000s-list|title=U2, Rihanna, Amy Winehouse, Foo Fighters fill out VH1's '100 Greatest Songs of the '00s': An EW Exclusive!|last=Anderson|first=Kyle|work=[[Entertainment Weekly]]|date=September 29, 2011|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160929191254/http://www.ew.com/article/2011/09/29/vh1-100-greatest-songs-of-2000s-list|archive-date=September 29, 2016|url-status=live}}</ref><ref>{{cite web|last=Graham|first=Mark|url=http://www.vh1.com/music/tuner/2012-02-13/vh1s-100-greatest-women-in-music-complete-list/|title=VH1's 100 Greatest Women in Music (Complete List)|publisher=VH1|date=February 13, 2012|archive-url=https://web.archive.org/web/20120303101656/http://www.vh1.com/music/tuner/2012-02-13/vh1s-100-greatest-women-in-music-complete-list|archive-date=March 3, 2012|url-status=dead}}</ref> Additionally, "Independent Women" was ranked as one of ''[[NME]]''{{'}}s "100 Best Songs of the 00s".<ref>{{cite web|url=https://www.nme.com/list/100-best-songs-of-the-00s-1261|title=100 Best Songs of the 00s: 90-81|work=[[NME]]|page=2|access-date=September 3, 2016|date=May 29, 2012|archive-url=https://web.archive.org/web/20160921075650/http://www.nme.com/list/100-best-songs-of-the-00s/269740/page/2|archive-date=September 21, 2016|url-status=live}}</ref> בשנת [[2005]] הוענק לה פרס האגדה מ[[פרסי המוזיקה העולמית]] עבור היותה אחת מלהקות הבנות הנמכרות ביותר. הטקס כלל הופעת מחווה לשיריה בביצוע [[פטי לבל]], [[אשר (זמר)|אשר]], [[ריהאנה]], [[בייביפייס]], אמאירי וטירה מארי.<ref>{{cite news|url=http://www.theage.com.au/news/music/delta-a-shoein/2005/09/02/1125302696795.html|title=Delta a shoe-in|work=[[The Age]]|date=September 2, 2005|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160927134429/http://www.theage.com.au/news/music/delta-a-shoein/2005/09/02/1125302696795.html|archive-date=September 27, 2016|url-status=live}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/2307111/destinys-child-2005-world-music-awards-video/|title=10 Most Insane #TBT Moments From Destiny's Child's 2005 WMA Tribute|publisher=MTV|date=April 24, 2014|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802210634/http://www.mtv.com/news/2307111/destinys-child-2005-world-music-awards-video/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> בשנת 2006 נטבע הכוכב של הדסטיניז צ'יילד ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]].{{הערה|שם=WalkOfFame}}
==דיסקוגרפיה==

===אלבומים===
דסטיניז צ'יילד הייתה השראה למספר מוזיקאים הכוללים את [[ריהאנה]],<ref>{{cite web|url=http://www.crushable.com/2009/1/16/entertainment/destinys-child-influenced-rihanna/|title=Destiny's Child Influenced Rihanna|last=Croteau|first=Lauren|date=January 16, 2009|publisher=[[Crushable.com]]|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160911215622/http://www.crushable.com/2009/1/16/entertainment/destinys-child-influenced-rihanna/|archive-date=September 11, 2016|url-status=dead}}</ref> [[מייגן טריינור]],<ref>{{cite web | url=http://www.officialcharts.com/chart-news/meghan-trainor-talks-new-album-thank-you-grammys-backlash-and-working-with-her-mum-interview__14633/ | title=Meghan Trainor talks new album Thank You, Grammys backlash and working with her mum – Interview | publisher=The Official UK Charts Company | date=April 19, 2016 | access-date=April 20, 2016 | author=Copsey, Rob | archive-url=https://web.archive.org/web/20160421233459/http://www.officialcharts.com/chart-news/meghan-trainor-talks-new-album-thank-you-grammys-backlash-and-working-with-her-mum-interview__14633/ | archive-date=April 21, 2016 | url-status=live }}</ref> [[פיפת' הרמוני]],<ref>{{Cite web|url=http://www.essence.com/2016/07/03/fifth-harmony-pays-homage-with-destinys-child-hits|title=Fifth Harmony Pays Homage to Destiny's Child with a Performance of Their Hits|last=Davis|first=Rachaell|date=July 3, 2016|website=Essence.com|access-date=February 13, 2017|archive-url=https://web.archive.org/web/20170803010159/http://www.essence.com/2016/07/03/fifth-harmony-pays-homage-with-destinys-child-hits|archive-date=August 3, 2017|url-status=live}}</ref> [[ליטל מיקס]],<ref>{{cite web |url=http://923now.cbslocal.com/2013/03/27/little-mixs-aspirations-musical-influences-collaboration-wish-list/ |title=Little Mix's Aspirations, Musical Influences & Collaboration Wish List |publisher=[[WNYL (FM)|WBMP (FM)]] |date=March 27, 2013 |access-date=March 27, 2013 |url-status=dead |archive-url=https://web.archive.org/web/20130328215109/http://923now.cbslocal.com/2013/03/27/little-mixs-aspirations-musical-influences-collaboration-wish-list/ |archive-date=March 28, 2013 }}</ref>{{כ}} [[Girls Aloud]],{{כ}}<ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/artists/girls-aloud/related-artists/?filter=influencedBy|title=Artist Influences for Girls Aloud|publisher=MTV|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160913175322/http://www.mtv.com/artists/girls-aloud/related-artists/?filter=influencedBy|archive-date=September 13, 2016|url-status=live}}</ref><ref name="10things">{{cite web|url=http://www.digitalspy.com/showbiz/10-things-about/news/a454691/ten-things-about-destinys-child/|title=Ten Things About... Destiny's Child|last=Dekel-Daks|first=Tal|work=[[דיגיטל ספיי]]|date=January 29, 2013|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170806131849/http://www.digitalspy.com/showbiz/10-things-about/news/a454691/ten-things-about-destinys-child/|archive-date=August 6, 2017|url-status=live}}</ref> [[חיים (להקה)|חיים]],<ref name="10things"/><ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/1704413/haim-aaliyah-destinys-child/|title=Haim are crushing on Aaliyah, Destiny's Child|last=Kaufman|first=Gil|publisher=MTV|date=March 27, 2013|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802210642/http://www.mtv.com/news/1704413/haim-aaliyah-destinys-child/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> [[קייטי בי]]<ref name="10things"/><ref>{{cite web|url=http://www.digitalspy.com/music/news/a315114/katy-b-was-brought-up-on-destinys-child/|title=Katy B was brought up on Destiny's Child|last=Corner|first=Lewis|work=דיגיטל ספיי|date=April 18, 2011|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802212612/http://www.digitalspy.com/music/news/a315114/katy-b-was-brought-up-on-destinys-child/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> ו[[ג'ס גלין]].<ref>{{cite news|url=https://www.standard.co.uk/goingout/music/interview-mobo-awards-shortlisted-singer-jess-glynne-on-being-pops-brightest-newcomer-9750333.html|title=Interview: Mobo shortlisted singer Jess Glynne on being pop's brightest newcomer|last=Smyth|first=David|work=[[London Evening Standard]]|date=September 23, 2014|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20160310071944/http://www.standard.co.uk/goingout/music/interview-mobo-awards-shortlisted-singer-jess-glynne-on-being-pops-brightest-newcomer-9750333.html|archive-date=March 10, 2016|url-status=live}}</ref> [[סיארה (זמרת)|סיארה]] קיבלה השראה להמשיך בקריירת המוזיקה שלה לאחר שראתה את הלהקה בטלוויזיה.<ref>{{cite web|url=http://www.wonderlandmagazine.com/2013/07/flashback-friday-ciara-interview/|title=Flashback Friday: Ciara|last=McMahon|first=James|work=Wonderland magazine|date=July 19, 2013|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20161011065924/http://www.wonderlandmagazine.com/2013/07/flashback-friday-ciara-interview/|archive-date=October 11, 2016|url-status=live}}</ref> [[אריאנה גרנדה]] ציינה אותה כאחת מהדוגמות הטובות ביותר ליכולות ווקאליות טובות, ואמרה כי האזנה למוזיקה שלה היא הדרך בה לימדה את עצמה לשיר.<ref>{{cite web|url=http://vmagazine.com/article/grande-dame/|title=Grande Dame|work=[[V (American magazine)|V magazine]]|date=February 20, 2014|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802213859/http://vmagazine.com/article/grande-dame/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> טריינור אף הצהירה כי הסינגל "[[No (שיר של מייגן טריינור)|No]]" נוצר בהשראת המוזיקה של הדסטיניז צ'יילד, [[בריטני ספירס]] ו[[אן סינק]].<ref>{{cite web|url=https://www.yahoo.com/tv/exclusive-meghan-trainor-being-inspired-204500595.html|title=Exclusive: Meghan Trainor on Being Inspired by Britney Spears and *NSYNC, Her Hilarious Relationship Dealbreakers|last=Schillaci|first=Sophie|work=[[Entertainment Tonight]]|date=May 13, 2016|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802212610/https://www.yahoo.com/tv/exclusive-meghan-trainor-being-inspired-204500595.html|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> פיפת' הרמוני ביצעו מחרוזת של שירי הלהקה בתוכנית ''Greatest Hits''.{{כ}}<ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/2912491/fifth-harmony-full-destinys-child-medley-greatest-hits/|title=Fifth Harmony's Full Destiny's Child Medley Is Here, And It's Flawless|last=Roth|first=Madeline|publisher=MTV|date=July 29, 2016|access-date=September 3, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802210312/http://www.mtv.com/news/2912491/fifth-harmony-full-destinys-child-medley-greatest-hits/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref> הן אף השתמשו במספר אלמנטים מהאינטרו של "Bootylicious" לשיר "Brave, Honest, Beautiful".{{כ}}<ref>{{cite web|url=http://www.mtv.com/news/2079997/fifth-harmony-reflection-diva-references-graph/|title=Are Fifth Harmony Really 'Like Mariah'? We Did the Math|last=Walker|first=John|publisher=MTV|date=February 16, 2015|access-date=September 4, 2016|archive-url=https://web.archive.org/web/20170802210631/http://www.mtv.com/news/2079997/fifth-harmony-reflection-diva-references-graph/|archive-date=August 2, 2017|url-status=live}}</ref>

== חברות הלהקה ==
<center>{{ציר זמן לדסטיניז צ'יילד}}</center>

{| style="text-align:center;" class="wikitable mw-collapsible"
|-
! colspan="5" | חברות הלהקה
|-
! style="width:9em;"| שם ותעתיק לאנגלית
! style="width:9em;"| זמן החברות בלהקה
! פרטים ביוגרפיים
! תמונה
|-
|[[ביונסה|ביונסה נואלס]]{{ש}} (Beyoncé Knowles)
|1990–2006
|ביונסה נולדה ב-[[4 בספטמבר]] [[1981]] בעיר [[יוסטון]] שב[[טקסס]]. אביה היה מת'יו, מנהלה המוזיקלי של דסטיניז צ'יילד, ואילו אמה הייתה טינה, [[מעצבת אופנה]] ו[[ספר]]ית [[אפרו-אמריקאית]]. כבר מגיל צעיר רכשה ביונסה את אהבתה למוזיקה כשהופיעה בכנסיות ובתחרויות שירה. עם התפרקותה של הלהקה בשנת [[2006]] הוציאה את אלבום הבכורה שלה כאמנית סולו, ''[[Dangerously in Love]]''. הוא זכה להצלחה עצומה לאחר שהגיע למקום הראשון ב[[בילבורד 200]], עם מכירות של למעלה מ-317,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. כל הסינגלים שיצאו מתוכו ("[[Crazy in Love]]",{{כ}} "[[Baby Boy]]",{{כ}} "[[Me, Myself and I (שיר של ביונסה)|Me, Myself and I]]" ו-"[[Naughty Girl]]") הגיעו לעשרת השירים הפותחים בבילבורד הוט 100. גם אלבומה השני, ''[[B'Day]]'', זכה להצלחה מסחרית גבוהה כשנמכר בלמעלה מ-3,410,000 עותקים ברחבי ארצות הברית.<ref name="us sales">{{cite magazine|title=Chart Moves: 'Beyonce' Hits 2 Million in Sales, 'Purple Rain's 30th Anniversary on the Charts and a 5 Seconds of Summer Sales Update|url=https://www.yahoo.com/news/chart-moves-beyonce-hits-2-million-sales-purple-040020421.html|first=Keith|last=Caulfield|magazine=Yahoo!|date=July 3, 2014|access-date=July 12, 2014}}</ref>

ההצלחות של ביונסה לא איחרו לבוא גם בפרויקטים הבאים שלה: ''[[I Am... Sasha Fierce]]'', אלבום [[אלבום קונספט|קונספט]] כפול, כשחציו הראשון נכתב על ידי ביונסה וחציו השני נכתב על ידי ה[[אלטר אגו]] שלה, סאשה פירס; ''[[4 (אלבום)|4]]'', שהפך את ביונסה לאייקון [[פמיניזם|פמיניסטי]] בזכות השירים "{{משמאל לימין|[[Run the World (Girls)]]}}" ו-"[[Love on Top]]";{{כ}} ''[[Beyoncé (אלבום)|Beyoncé]]'', שכלל כמה [[דואט]]ים של ביונסה עם אמני R&B והיפ הופ נוספים, כמו "[[Drunk in Love]]" עם [[ג'יי-זי]], בעלה; ''[[Lemonade (אלבום של ביונסה)|Lemonade]]'', שזכה ב[[פרסי ה-BET|פרס ה-BET לאלבום הטוב ביותר]] וב[[פרס גראמי לאלבום ה-R&B המתקדם הטוב ביותר]].
|[[קובץ:FWT1.jpg|100px]]
|-
|[[לטויה לאקט]]{{ש}} (LeToya Luckett)
|1990–2000
|לאקט נולדה ב-[[11 במרץ]] 1981 ביוסטון שבטקסס. היא נהגה לשיר כילדה ב{{ה|כנסייה הבפטיסטית}} המקומית ברנטווד. בנוסף, למדה שיעורי [[פיתוח קול]], כשהכיוון הראשוני בו רצתה לעסוק היה תחום ה[[אופרה]]. אביה, שהיה גם כן זמר, היה גאה בכישרונה של בתו ואף ניסה להכניס אותה לתעשיית המוזיקה. לאקט וביונסה התיידדו בבית הספר היסודי, כשישבו זו ליד זו בשולחנות בכיתה.<ref>{{cite web |url=https://www.youtube.com/watch?v=9I0rInWOp68 |title=LeToya interview for E! Television series, Boulevard of Broken Dreams |access-date=May 3, 2007 |publisher=[[E!]] |date=January 28, 2007 }}</ref> בשנת [[1999]], בשיא ההצלחה של דסטיניז צ'יילד, נכנסו לאקט ורוברסון לסכסוך משפטי על רקע הוצאת הווידאו קליפ של "[[Say My Name]]" והעדפתו של מנהלה המוזיקלי, מת'יו נואלס, לביונסה ולרולנד על פניהן. בהתאם לכך פרשו השתיים מהלהקה ב[[פברואר]] [[2000]].

לאחר תקופת החברות שלה בלהקה הוציאה לאקט שלושה אלבומי אולפן: ''LeToya'', שזכה להצלחה בארצות הברית בעיקר, והגיע למקום הראשון בבילבורד 200; ''Lady Love'', שהצלחתו הייתה מזערית, אך הוא הגיע למקום ה-54 במצעד האלבומים היפני ו-''Back 2 Life'', שאותו הוציאה לאור שבע שנים לאחר מכן ולא זכה להצלחה כלל.
|[[קובץ:Letoya.jpg|100px]]
|-
|[[לטבייה רוברסון]]{{ש}} (LaTavia Roberson)
|1990–2000
|רוברסון נולדה ב-[[1 בנובמבר]] 1981 ביוסטון שבטקסס לשריל לסטראפ וטרי רוברסון. בשנות ה-80, קדם להצטרפותה לדסטיניז צ'יילד, הייתה [[דוגמנית]] לבגדי ילדים. היא הופיע בפרסומות רבות לטיפוח הגוף והשיער לילדים. בדומה ללאקט גם רוברסון נכנסה לסכסוך משפטי עם מנהלי הלהקה על רקע הוצאת הווידאו קליפ של "[[Say My Name]]" והעדפתו של מנהלה המוזיקלי, מת'יו נואלס, לביונסה ולרולנד על פניה. בהתאם לכך פרשה מהלהקה ב[[פברואר]] [[2000]]. רוברסון ניסתה להמשיך בקריירת סולו בעולם המוזיקה, אך מעולם לא הוציאה אלבום אולפן לאור, אלא רק כמה סינגלים, כמו "Best Time of Your Life" מ-2017.<ref name="auto">{{Cite web |url=https://fansided.com/2017/06/22/latavia-roberson-turned-edm/ |title=LaTavia Roberson turned EDM? Check out her new single |date=June 22, 2017 |website=FanSided |access-date=June 24, 2017}}</ref>

בשנת [[2010]] חשפה כי בתקופה לאחר פרישתה מהדסטיניז צ'יילד סבלה מהתמכרות ל[[משקה חריף|אלכוהול]]. היא נעצרה בשל נהיגה תחת השפעה אלכוהולית.<ref>{{cite web|url=https://theurbandaily.com/1035775/latavia-roberson-says-she-turned-to-alcohol-after-being-kicked-out-of-destinys-child//|title=Latavia Roberson Says She Turned To Alcohol After Being Kicked Out Of Destiny's Child|date=November 11, 2010}}</ref> היא החליטה להילחם בהתמכרות שלה, והחלימה ממנה באמצעות טיפולים פסיכולוגיים. ב-[[21 באוגוסט]] [[2013]] ילדה את בתה, ליריק ריצ'רד, יחד עם המפיק דון ויטו.<ref>{{Cite web|url=https://bckonline.com/2013/09/24/introducing-lyric-richard/|title=INTRODUCING LYRIC RICHARD!|date=September 24, 2013|access-date=February 27, 2021}}</ref> ב[[יוני]] [[2016]] עברה [[לידה שקטה]].<ref>{{cite web|url=https://www.essence.com/celebrity/latavia-roberson-late-term-pregnancy-loss/|title=Former Destiny's Child Member LaTavia Roberson Opens Up About Heartbreaking Loss Following Hospital Emergency|website=Essence}}</ref> ב-[[23 בספטמבר]] [[2019]] נולד לזוג ילד נוסף, לונדין ריצ'רד.<ref>{{Cite web|url=https://www.instagram.com/p/B4dG6EnB0mI/ |archive-url=https://ghostarchive.org/iarchive/s/instagram/B4dG6EnB0mI |archive-date=2021-12-24 |url-access=limited|title=LaTavia Roberson on Instagram: "I could not thank God for a more perfect birthday!!!!! Loved ones and family!!! Especially after having a baby! My God is an awesome God🙏🏽.…"|website=Instagram}}{{cbignore}}</ref>
|[[קובץ:Latavia Roberson Aug 2018.png|100px]]
|-
|[[קלי רולנד]]{{ש}} (Kelly Rowland)
|1990–2006
|רולנד נולדה ב-[[11 בפברואר]] 1981 ב[[אטלנטה]] שב[[ג'ורג'יה]]. היא בתם של דוריס רולנד-גריסון וכריסטופר לאבט. בגיל שש עזבה יחד עם אמה את ביתם ואת אביה, שהיה מכור לטיפה המרה וסבל מ[[פוסט-טראומה]] עקב שירותו ב[[מלחמת וייטנאם]]. כשהייתה בת שבע או שמונה עברה ליוסטון, שם עברה לגור אצל ביתה של ביונסה. כשהכריזו מטעם הלהקה על הפסקה בת שנתיים ב-[[2001]] הוציאה רולנד לאור את [[אלבום הבכורה]] שלה, ''[[Simply Deep]]'', ב-[[2002]]. הוא הגיע למקום ה-12 בבילבורד 200. עם התפרקותה בשנת [[2006]] הוציאה את אלבום הסולו השני שלה ב-[[2007]], ''[[Ms. Kelly]]''. מתוכו יצאו שלושה סינגלים והוא הגיע בשיאו למקום השישי במצעד של הבילבורד – אלבומה הראשון של רולנד שנכנס לעשרת האלבומים הפותחים של מצעד זה. המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה רולנד במצעד היה השלישי עם האלבום ''[[Here I Am (אלבום של קלי רולנד)|Here I Am]]''. בשנת 2013 פרסמה את אלבומה האחרון, ''[[Talk a Good Game]]''.

ב-[[9 במאי]] [[2014]] נישאה ב[[קוסטה ריקה]] לטים ותרספון. בין הנוכחים בחתונתם ניתן למנות את ביונסה ואת [[סולאנג' נואלס]] אחותה.<ref>{{cite magazine|url= http://www.usmagazine.com/celebrity-news/news/kelly-rowland-marries-tim-witherspoon-in-costa-rica-2014125|title=Kelly Rowland Marries Tim Weatherspoon In Costa Rica|last=Marquina|first=Sierra|magazine=[[Us Weekly]]|date=May 12, 2014|access-date=May 14, 2014}}</ref> ב-[[4 בנובמבר]] אותה שנה נולדה לזוג בנם הראשון, טיטן ג'ואל.<ref>{{cite magazine|url=https://www.usmagazine.com/celebrity-moms/news/kelly-rowland-gives-birth-welcomes-baby-boy-with-tim-witherspoon-2014511/|title=Kelly Rowland Welcomes a Baby Boy – Find Out His Name!|date=November 5, 2014|magazine=Us Weekly|language=en-US|access-date=April 2, 2019}}</ref> ב-[[21 בינואר]] [[2021]], כשבע שנים לאחר מכן, נולד בנם השני, נואה ג'ון.<ref>{{cite web|url=https://www.usmagazine.com/celebrity-moms/news/kelly-rowland-welcomes-2nd-child-with-husband-tim-weatherspoon/|title=Kelly Rowland Gives Birth, Welcomes 2nd Child With Husband Tim Weatherspoon|work=[[Us Weekly]]|date=January 30, 2021|access-date=January 30, 2021}}</ref>
|[[קובץ:Kelly Rowland 2022.jpg|100px]]
|-
|[[פרה פרנקלין]]{{ש}}(Farrah Franklin)
|פברואר־יולי 2000
|פרנקלין נולדה ב[[דה מוין]] שב[[איווה]], וגדלה ב[[פרזנו]], [[קליפורניה]].<ref>{{Cite web|url=https://www.bravotv.com/the-millionaire-matchmaker/season-2/farrah-franklin-kevin-oh|title=Farrah Franklin & Kevin Oh|date=11 February 2009}}</ref> כיוון שלא פגשה מעולם את אביה הביולוגי, רודני אלן הרד, מחשיבה פרנקלין את לורנס בוהנוון, בן-זוגה של אמה, כאביה.<ref>{{Cite web|url=https://www.instagram.com/p/BWBuV8VFP3p/|title = Farrah Franklin • Instagram}}</ref> היא גדלה ב[[כנסייה]], שם החלה לשיר במקהלתה הרשמית. בנוסף לשירה אהבה גם משחק וריקוד. בשנת [[1999]] הופיע כאמן אורח בווידאו קליפ של "[[Bills, Bills, Bills]]", שם פגשה לראשונה את בנות דסטיניז צ'יילד.<ref>{{Cite web|url=http://www.mtv.com/news/1504044/destinys-childs-long-road-to-fame-the-song-isnt-called-survivor-for-nothing/|title=Destiny's Child's Long Road to Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' for Nothing)|website=[[MTV]]}}</ref> במקביל הייתה חברה בלהקה "ג'יין דו", שהייתה בתהליך פירוק. מת'יו, מנהל הדסטיניז צ'יילד ואביה של ביונסה, ראה בפרנקלין תוספת טובה ללהקה, והזמין אותה ב[[ינואר]] [[2000]] להצטרף אליה ולתפוס את מקומן של רוברסון ולאקט. היא הופיעה עמה בכמה סינגלים בודדים, אך ב-[[20 ביולי]] עזבה אותה לאחר שהרגישה תחושות מיצוי.<ref>{{cite AV media |date=November 26, 2015 |url=https://www.youtube.com/watch?v=vFVfhfAdcOI |title=Farrah: Beyonce Covered Up Real Reason I Quit Destiny's Child |publisher=[[djvlad]] |via=[[YouTube]] |access-date=September 15, 2021 |archive-url=https://web.archive.org/web/20201108185326/https://www.youtube.com/watch?v=vFVfhfAdcOI |archive-date=November 8, 2020 |url-status=live}}</ref>

לאחר עזיבת הלהקה פתחה פרנקלין בקריירת סולו. בשנים [[2002]]–[[2003]] הוחתמה בחברת התקליטים Fo' Reel, שם הוציאה לאור את השיר "Get at Me". פרנקלין זיהתה כי הכיוון המוזיקלי היה שגוי עבורה, ולכן פנתה לז'אנר המשחק. במרוצת השנים שיחקה בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה ביניהם ''Single Black Female'',{{כ}} ''Tamales and Gumbo'' ו-''Rated ATL''. היא המשיכה להוציא כמה סינגלים בודדים שלא זכו להצלחה.
|[[קובץ:Farrah Franklin photo.webp|100px]]
|-
|[[מישל ויליאמס (זמרת)|מישל ויליאמס]]{{ש}}(Michelle Williams)
|2000–2006
|ויליאמס נולדה ב[[רוקפורד]] שב[[אילינוי]] ב-[[23 ביולי]] [[1979]]. היא החלה את קריירת המוזיקה שלה בגיל שבע, כשהופיעה בפזמון של "Blessed Assurance" בכנסייה של עיר הולדתה. מאוחר יותר הצטרפה ללהקות ה[[גוספל]] יונייטד הרמוני וצ'וזן אקספרישיון. לאחר הסכסוך המשפטי בדסטיניז צ'יילד בו פרשו רוברסון ולאקט מהלהקה, תפסו את מקומן ויליאמס ופרנקלין, שעזבה גם כן לאחר חצי שנה. להקת דסטיניז צ'יילד הפכה לשלישייה מוזיקלית: ויליאמס, רולנד וביונסה. כשהכריזו מטעם הלהקה על הפסקה בת שנתיים ב-[[2001]] הוציאה ויליאמס לאור את אלבום הבכורה שלה, ''Heart to Yours'', ב-[[2002]]. הוא לא זכה להצלחה והגיע למקום ה-57 בלבד בבילבורד 200. עם התפרקותה בשנת [[2006]] הוציאה את אלבום הסולו השלישי שלה, ''Unexpected''. אלבומה האחרון, ''Journey to Freedom'', פורסם ב-[[2014]] וכמו שאר האלבומים של ויליאמס, לא זכה להצלחה.
|[[קובץ:Michelle Williams 2015.jpg|100px]]
|}

== דיסקוגרפיה ==
* 1998: ''[[Destiny's Child (אלבום)|Destiny's Child]]''
* 1998: ''[[Destiny's Child (אלבום)|Destiny's Child]]''
* 1999: ''[[The Writing's on the Wall]]''
* 1999: ''[[The Writing's on the Wall]]''
* 2001: ''[[Survivor]]''
* 2001: ''[[Survivor]]''
* 2001: ''{{משמאל לימין|[[8 Days of Christmas]]}}''
* 2001:''{{משמאל לימין|[[8 Days of Christmas]]}}''
* 2004: ''[[Destiny Fulfilled]]''
* 2004: ''[[Destiny Fulfilled]]''


== קישורים חיצוניים ==
===אלבומים אחרים===
* 2001: ''[[The Platinum's on the Wall]]''
* 2002: ''[[Love: Destiny]]''
* 2002: ''[[This Is the Remix]]''
* 2003: ''[[Destiny's Child World Tour]]''
* 2005: ''[[Number 1's (אלבום של דסטיניז צ'יילד)|{{משמאל לימין|#1's}}]]''
* 2005: ''[[Destiny's Child: Live in Atlanta]]''
* 2008: ''[[Mathew Knowles & Music World Present Vol.1: Love Destiny]]''
* 2012: ''[[Playlist: The Very Best of Destiny's Child]]''
* 2013: ''[[Love Songs (אלבום של דסטיניז צ'יילד)|Love Songs]]''
* 2013: ''[[Destiny's Child Video Anthology]]''

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.destinyschild.com}}
* {{אתר רשמי|http://www.destinyschild.com}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{וואלה!|[[דפנה לוסטיג]]|דסטיניז צ'יילד מציינת 15 שנה להיווסדה ויש סיבות להתגעגע|2560643|24 באוגוסט 2012}}
* {{וואלה!|[[דפנה לוסטיג]]|דסטיניז צ'יילד מציינת 15 שנה להיווסדה ויש סיבות להתגעגע|2560643|24 באוגוסט 2012}}
* {{בריטניקה}}


== ביאורים ==
==הערות שוליים==
{{ביאורים}}
{{הערות שוליים}}


== הערות שוליים ==
{{דסטיניז צ'יילד}}{{ביונסה}}{{קלי רולנד}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{דסטיניז צ'יילד}}
{{ביונסה}}
{{קלי רולנד}}
{{ניווטים
{{ניווטים
| רוחב = 90%
| רוחב = 90%
| כותרת = דסטיניז צ'יילד - פרסים
| כותרת = דסטיניז צ'יילד - פרסים
| תוכן = {{פרס המוזיקה הבריטית ללהקה הבינלאומי הטובה ביותר}}{{פרס המוזיקה של בילבורד לזמרת המובילה}}{{פרס המוזיקה של בילבורד לאמן הבילבורד הוט 100 המוביל}}{{פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל}}{{פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון ללהקה אהובה}}{{פרס המוזיקה של בילבורד ללהקה המובילה}}{{פרס ה-BET ללהקה הטובה ביותר}}
| תוכן = {{פרס המוזיקה הבריטית ללהקה הבין-לאומית הטובה ביותר}}
{{פרס המוזיקה של בילבורד לזמרת המובילה}}
{{פרס המוזיקה של בילבורד לאמן הבילבורד הוט 100 המוביל}}
{{פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל}}
{{פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון ללהקה אהובה}}
{{פרס המוזיקה של בילבורד ללהקה המובילה}}
{{פרס ה-BET ללהקה הטובה ביותר}}
}}
}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:דסטיניז צ'יילד|*]]
[[קטגוריה:ביונסה]]
[[קטגוריה:ביונסה]]
[[קטגוריה:זוכות פרס גראמי]]
[[קטגוריה:זוכות פרס גראמי]]

גרסה מ־20:02, 21 בספטמבר 2023

דסטיניז צ'יילד
Destiny's Child
דסטיניז צ'יילד בהופעת המחצית של הסופרבול לשנת 2013. משמאל לימין: קלי רולנד, ביונסה, מישל ויליאמס.
דסטיניז צ'יילד בהופעת המחצית של הסופרבול לשנת 2013. משמאל לימין: קלי רולנד, ביונסה, מישל ויליאמס.
דסטיניז צ'יילד בהופעת המחצית של הסופרבול לשנת 2013. משמאל לימין: קלי רולנד, ביונסה, מישל ויליאמס.
מקום הקמה יוסטון, טקסס, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 1990–2006 (כ־16 שנים)
סוגה רית'ם אנד בלוז, מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אלקטרה, קולומביה, מיוזיק וורלד
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
destinyschild.com
פרופיל ב-IMDb
חברות לשעבר
ביונסה
קלי רולנד
מישל ויליאמס
לטבייה רוברסון
לטויה לאקט
פרה פרנקלין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דסטיניז צ'יילד (באנגלית: Destiny's Child; פירוש לעברית: ילד הגורל) הייתה להקת בנות שהרכבה הסופי כלל את ביונסה, קלי רולנד ומישל ויליאמס. הלהקה הוקמה בשנת 1990 ביוסטון שבטקסס בשם "Girl's Tyme"‏.[1] הרכב הלהקה המקורי כלל את ביונסה, לטבייה רוברסון, לטויה לאקט וקלי רולנד.

לאחר כמה שנים בהן זכתה הלהקה להצלחה מזערית לעומת הרכבי בנות אחרים, כמו ספייס גירלז, TLC ואן ווג, הוחתמה הלהקה בשנת 1997 בקולומביה רקורדס בתור "דסטיניז צ'יילד". הלהקה זכתה להצלחה בין־לאומית רבה לאחר הוצאת השיר "No, No, No" מהאלבום Destiny's Child ולאחר פרסום האלבום The Writing's on the Wall, שכלל את הלהיטים "Say My Name" ו-"Bills, Bills, Bills".

על אף הפרסום וההצלחה המסחרית, התגלעו סכסוכים בין חברות ההרכב, בין היתר בשל העדפתו של מנהלה המוזיקלי, מת'יו נואלס, לביונסה ולרולנד על פני לאקט ורוברסון. על רקע זה פרשו לאקט ורוברסון מהלהקה בתחילת שנת 2000. את מקומן תפסו ויליאמס ופרה פרנקלין, שפרשה לאחר מספר חודשים והותירה אותן כשלישייה מוזיקלית. אלבומן השלישי, Survivor, כלל את הלהיטים "Survivor", שהגיע למקום השני בבילבורד הוט 100, "Independent Women Part I" ו-"Bootylicious". בשנת 2001 הכריזה הלהקה על הפסקת פעילות לטובת פיתוח קריירות הסולו של חברותיה.[2] הלהקה שבה לפעילות כשנתיים לאחר מכן, לקראת יציאת אלבום האולפן החמישי שלה, Destiny Fulfilled, בו נכללו "Lose My Breath" ו-"Soldier". מאז פירוקה הרשמי ב-2006 הופיעו ביונסה, ויליאמס ורולנד כמה פעמים ביחד כולל בהופעת המחצית של הסופרבול לשנת 2013 ובפסטיבל קואצ'לה ב-2018.

להקת דסטיניז צ'יילד מכרה יותר משישים מיליון תקליטים ברחבי העולם.[3] הבילבורד מדרג אותה כאחת מהשלישיות המוזיקליות הגדולות ביותר בכל הזמנים[4] וכאמן המוזיקלי (כולל להקות) התשיעי המצליח ביותר בעשור הראשון של המאה ה-21.[5] המגזין דירג אותה במקום ה-68 וה-90 ברשימות "100 האמנים הטובים ביותר בשנת 2008" ו"אמני הדאנס המצליחים ביותר בכל הזמנים" בהתאמה.[6][7] הלהקה הייתה מועמדת ל-14 פרסי גראמי, ואף זכתה בשלושה מהם עבור שיר ה-R&B הטוב ביותר (פעם אחת) והופעת ה-R&B הטובה ביותר (פעמיים).

היסטוריה

1990–1997: שנותיה הראשונות של הלהקה וגירלז טיים

בשנת 1990 פגשה ביונסה נואלס את הראפרית לטבייה רוברסון באודישן להקמת להקת בנות חדשה.[8] השתיים הצטרפו ללהקה חדשה שביצעה שירי ראפ ודאנס, ובסיסה היה ביוסטון שבטקסס. קלי רולנד, שעברה לגור בביתה של ביונסה, הצטרפה אליהן בשנת 1992. במקור הן נקראו גירלז טיים, ובמרוצת השנים הצטרפו לשלישייה תמר דייוויס והאחיות ניקי ונינה טיילור. נוכחותן של נואלס ורולנד בקבוצה משכה תשומת לב רחבה. מפיק ה-R&B, ארן פרגר, טס ליוסטון כדי לראות את הלהקה ולבחון האם היא מתאימה לפיתוח. הוא הזמין את חברותיה לאולפן שלו, דה פלנט, בצפון קליפורניה, והחל להקליטן תוך התמקדות בקולה של ביונסה, בנימוק שיש לה יכולות קוליות טובות יותר משאר הבנות. הוא שלח את ההרכב להשתתף בתחרות הכישרונות "Star Search", מתוך כוונה שהחשיפה תביא להחתמתן בחברת תקליטים גדולה, אך הלהקה הפסידה בתחרות. לדברי ביונסה ההפסד נבע מבחירה שגויה של השיר, שהיה שיר ראפ במקום שיר פופ המתאים למיינסטרים.[9][10][11]

לאחר התבוסה בתחרות הכישרונות החליט אביה של ביונסה, מת'יו, לנהל בעצמו את הלהקה.[9][12] תחת ניהולו סולקו דייוויס והאחיות טיילור מהלהקה, ובמקומן הצטרפה לטויה לאקט ב-1993.[8] הלהקה התאמנה בחצרות האחוריות בבתי חברותיה או בסלון לעיצוב שיער של אמה של ביונסה, טינה. החזרות הגנרליות שלה נערכו גם כן בסלון, ומדי פעם קיבלו הבנות פידבקים וביקורות מהלקוחות. כשהגיע הקיץ לקח מת'יו את הבנות למחנה אימונים על מנת לשפר את יכולות הריקוד והשירה שלהן באמצעות שיעורי פיתוח קול. לאחר ההכשרה הקפדנית שעברו החלו להופיע כמופעי פתיחה ללהקות R&B מפורסמות כמו SWV ואימטור. טינה עיצבה את כל התלבושות שלבשו חברות ההרכב בהופעותיהן.[13]

במרוצת שנותיה הראשונות בקריירת המוזיקה שלה שינתה גירלז טיים את שמה מספר פעמים: "Somethin' Fresh",‏ "Cliché",‏ The Dolls", ו-"Destiny".‏[14] תחת השם האחרון הוחתמה אצל אלקטרה רקורדס.[12] כמה חודשים לאחר מכן, טרם הוצאת אלבום בכורה, פרשו הבנות מחברת התקליטים עקב סכסוכים על אופיה של הלהקה המתפתחת. המרדף אחר חתימת חוזה הקלטות העיב על משפחתה של ביונסה: ב-1995 עזב מת'יו את עבודתו כזבן בחנות לציוד רפואי לטובת ניהול הלהקה – דבר שהוביל להפחתה משמעותית בהכנסותיה של המשפחה. על רקע המשבר הכלכלי נפרדו הוריה של ביונסה לפרק זמן קצר. בשנת 1996 שינתה להקת דסטיני את שמה לדסטיניז צ'יילד ("Destiny's Child" – "ילד הגורל"). נטען על ידי חברות הקבוצה כי השם הנבחר שאוב מקטע מהתנ"ך: ”בחרנו את המילה "Destiny" ("גורל") מהתנ"ך, אולם לא יכולנו להשתמש בה באופן מסחרי. לכן הוספנו את המילה "ילד", כמו לידה חדשה של גורל”.[15] המילה "גורל" נלקחה מספר ישעיהו על ידי אמה של נואלס, טינה.[16]

מת'יו ניהל משא ומתן בדבר חתימת הלהקה בקולומביה רקורדס. לפני העסקה הקליטו חברותיה מספר רצועות באוקלנד שבקליפורניה בהפקת ד'וויין ויגינס מ-Tony! Toni! Toné!. בשנת 1997, לאחר כמה ניסיונות, שבהם נוכחו מנהלי חברת התקליטים בפוטנציאל המסחרי הגבוה של הלהקה, נכללה הרצועה "Killing Time" בפסקול של "גברים בשחור".[8][17]

1997–2000: הצלחה מסחרית ושינויים בהרכב הלהקה

וייקליף ז'אן יצר גרסת רמיקס לשיר "No, No, No", שהפך ללהיט הראשון שלה

דסטיניז צ'יילד הופיעה לראשונה במצעדים בנובמבר 1997, עם יציאת השיר "No, No, No" – הסינגל המוביל מתוך אלבום הבכורה, Destiny's Child, שיצא ב-17 בפברואר 1998. הוא הגיע לשיאו בבילבורד 200 כשדורג במקום ה-69. בנוסף, הגיע למקום ה-14 במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ המובילים באותו שבוע.[18] נתוני המכירות של השיר ברחבי ארצות הברית הוערכו בכמיליון עותקים על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), והוא זכה למעמד פלטינה.[19] גרסת הרמיקס ל-"No, No, No" הגיעה למקום הראשון במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ ולמקום השלישי בבילבורד הוט 100. הסינגל השני מתוך האלבום, "With Me", כשל בניסיון לשחזר את ההצלחה המסחרית לה הגיע "No, No, No". במקביל השתתפה הלהקה בשיר "Get on the Bus" מתוך הפסקול של הדרמה הרומנטית, "למה טיפשים מתאהבים?". הוא זכה להצלחה באירופה בלבד, ואף הגיע למקום ה-15 במצעד הסינגלים הבריטי. בשנת 1998 זכו חברות הדסטיניז צ'יילד בשלושה מפרסי המוזיקה של סול טריין, כולל פרס פריצת השנה.[20]

לאחר הצלחת אלבום הבכורה שלהן התכנסו במהירות חברות הלהקה יחד עם מפיקים חדשים, דוגמת קווין בריגס ורודני ג'רקינס, באולפני הקלטות שונים. הן כתבו והקליטו את האלבום השני שלהן, The Writing's on the Wall, שהפך לאלבומן הנמכר ביותר. עם יציאתו נכנס למצעד הבילבורד 200 במקום החמישי ולמצעד ה-R&B במקום השני.[18]‏ "Bills, Bills, Bills" פורסם ב-1999 כסינגל המוביל מתוך האלבום, והגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 – שירה הראשון של הקבוצה שהגיע להישג זה. The Writing's on the Wall נחשב לאלבום הפריצה של הקבוצה, שכן בעקבותיו התפרסמה הלהקה גם בשווקים מחוץ לאירופה ולארצות הברית, כגון ביפן.[13][21]

מישל ויליאמס החליפה את לאקט ואת רוברסון.

ב-14 בדצמבר 1999 איימו לאקט ורוברסון בפני מנהל הלהקה על כוונתן לעזוב אותה בטענה שהוא שמר לעצמו נתח גבוה מדי מרווחיה של הלהקה והעדיף את נואלס ורולנד על פניהן.[8][22] על-אף שלא התכוונו לעזוב את הקבוצה, גילו רוברסון ולאקט שבווידאו קליפ של "Say My Name" (הסינגל השלישי מ-The Writing's on the Wall), הן הוחלפו על ידי שתי אחרות. לפני הקרנת הבכורה של הקליפ הכריזה ביונסה ב-TRL כי לאקט ורוברסון החליטו לעזוב את הקבוצה, ואת מקומן תפסו מישל ויליאמס ופרה פרנקלין.[13]

ב-21 במרץ 2000 הגישו לאקט ורוברסון תביעה משפטית נגד מת'יו ושתי חברותיהן ללהקה לשעבר בגין הפרת הצהרות נאמנות וחוזי שותפות שנחתמו בין הצדדים.[22] בעקבות פרסום התביעה, ביזו שני הצדדים במשפט זה את זה בכלי התקשורת. חמישה חודשים לאחר הצטרפותה החליטה פרנקלין לעזוב את הקבוצה. שלוש הבנות שנותרו, ויליאמס, ביונסה ורולנד, טענו שעזיבתה נבעה מכך שהיא לא הופיעה להופעות קידום שנקבעו והתקשתה להתמודד עם הלחץ.[13] פרנקלין, לעומת זאת, טענה כי היא עזבה בגלל האווירה השלילית וכיוון שהיא לא הצליחה להשפיע כלל על קבלת ההחלטות הקשורות לפעילות ההרכב.[8]

לקראת סוף שנת 2000 ביטלו רוברסון ולאקט את תביעתן נגד נואלס ורולנד כחלק מהסכם פשרה, אולם הן לא משכו את תביעתן נגד מת'יו נואלס. במסגרת ההסכם נאסר על שני הצדדים לדבר זה על זה בכלי התקשורת.[8] רוברסון ולאקט הקימו עד העת הזו להקת בנות אחרת בשם "Anjel", אך במרוצת הזמן גם אותה עזבו עקב סכסוך עם חברת התקליטים. אף על פי שחברות הדסטיניז צ'יילד הושפעו לרעה מהמהומה התקשורתית, הפכה הקבוצה עצמה למובילה בתחום הפופ של אותה תקופה:[10]‏ "Say My Name" הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 למשך שלושה שבועות רצופים, ואילו "Jumpin', Jumpin'" דורג במקום השלישי והראשון במצעד השירים הקצביים ובמצעד 40 שירי המיינסטרים בהתאמה.[21] בשנה הראשונה לצאתו נמכר The Writing's on the Wall בכשמונה מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית. על נתוני מכירות אלה קיבל מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי תואר פלטינה מתומנת.[א] הוא נמכר בכ-11 מיליון עותקים ברחבי העולם והפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר לשנת 2000.[23] באותה תקופה החלה להקת דסטיניז צ'יילד להופיע כפתיחה לקונצרטים של בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה.[8]

בהרכבה החדש הוציאה הלהקה שיר נושא לפסקול הסרט "המלאכיות של צ'רלי". השיר, "Independent Women Part I", יצא כסינגל באוקטובר 2000 ושהה במקום הראשון בבילבורד הוט 100 למשך 11 שבועות רצופים (מנובמבר 2000 עד לינואר 2001) – הסינגל שנשאר במקום הראשון לפרק הזמן הארוך ביותר באותה השנה במצעד.[24] פרסומו הפך את הפסקול לרב-מכר, כ-1.5 מיליון עותקים ממנו נמכרו ב-2001.

2000–2003: Survivor, הוצאות נוספות, הפסקה ופרויקט סולו

בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2000 זכתה דסטיניז צ'יילד בפרס האמן המוביל ובפרס הלהקה המובילה. בשנה שלאחר מכן זכו בפרס השני פעם נוספת.[25][26] בספטמבר 2000 זכתה הלהקה בשני פרסים בטקס הסול טריין, כולל אלבום ה-R&B/נשמה הטוב ביותר עבור The Writing's on the Wall.‏[27] החל ממחצית שנת 2000 עד תחילת 2001 הקליטה הלהקה את אלבומה השלישי, Survivor, שהופק ונכתב על ידי נואלס בלבד, למעט הרצועה "Emotion", שהוא גרסת כיסוי לשיר מ-1977.[8][28]‏ Survivor החל להימכר בחנויות התקליטים באביב 2001. בשבוע הראשון לצאתו נמכר ביותר מ-663,000 עותקים ברחבי ארצות הברית.[18][29] בעקבות נתוני מכירות אלה נכנס למקום הראשון בבילבורד 200. שלושת הסינגלים, "Survivor",‏ "Bootylicious" ו-"Independent Women Part I", הגיעו לשלושת המקומות הראשונים בבילבורד הוט 100. עד 27 ביולי 2001 נמכר האלבום בכ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[30] הוא קיבל מעמד פלטינה מרובעת ומעמד פלטינה כפולה על ידי איגודי תעשיית ההקלטות של ארצות הברית ושל אוסטרליה בהתאמה.[31]

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ביטלה הלהקה את סיבוב ההופעות המתוכנן שלה באירופה, ובמקום זאת הופיעה בקונצרטים לזכרם של הנרצחים.[8] באוקטובר 2001 הוציאה הלהקה את אלבום חג המולד הראשון שלה, 8 Days of Christmas, שכלל מספר גרסאות כיסוי לשירי חג מולד מוכרים כמו "O Holy Night",‏ "Silent Night" ו-"White Christmas".‏[32]‏ 8 Days of Christmas הגיע למקום ה-34 במצעד הבילבורד 200. בפברואר 2001 זכתה הקבוצה בשני פרסי גראמי עבור "Say My Name": שיר ה-R&B הטוב ביותר וביצוע ה-R&B הטוב ביותר לצמד או ללהקה מוזיקלית.[33] היא גם זכתה בפרס המוזיקה האמריקאית ללהקת הנשמה/R&B האהובה ביותר. כמו כן, באותה השנה השתתפה בשיר הנושא של סולאנג' נואלס לסדרת האנימציה של דיסני The Proud Family. במרץ 2002 פורסם אלבום רמיקס בשם This Is the Remix, שפרסומו נחשב על ידי מעריציה כרמז להוצאת אלבום אולפן חדש בעת הקרובה.[34] אלבום הרמיקס הגיע למקום ה-29 בבילבורד 200.[18] זמן קצר לאחר מכן החלו להישמע טענות מצד רוברסון ולאקט על כך ש-"Survivor" נכתב עליהן, על מנת להשמיצן בפומבי מול קהל המעריצים של הקבוצה. בעקבות כך הגישו השתיים תביעה נוספת נגד הלהקה ונגד סוני מיוזיק. ביוני 2002 תיקי התביעה נדחו בהתאם להסדר טיעון.[8]

נטען כי אחותה של ביונסה נואלס, סולאנג', שהקליטה מספר שירי סולו ועבדה עם הדסטיניז צ'יילד, עומדת להצטרף ללהקה כשהיא תאוחד. מאוחר יותר השמועה התבררה כשגויה.

בשלהי 2000 הכריזו מנהלי הלהקה על הפסקה לטובת קידום קריירות הסולו של חברותיה.[35] ב-2002 הוציאה ויליאמס את אלבום הסולו הראשון שלה, Heart to Yours, שהגיע למקום הראשון במצעד אלבומי הגוספל השבועי. באותו היום בו הופץ לחנויות כתקליט וכתקליטור פרסמו חברות הלהקה את האוטוביוגרפיה הרשמית שלהן, Soul Survivors.‏[36] רולנד השתתפה בסינגל של הראפר נלי בשם "Dilemma". הוא זכה בפרס גראמי לביצוע הראפ המלודי הטוב ביותר, והגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 – רולנד הפכה לחברת הקבוצה הראשונה שמגיעה למקום הראשון במצעד זה. כדי לנצל את הצלחתו של השיר הוציאה רולנד במהירות את אלבום הבכורה שלה, Simply Deep,‏[37] שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. ב-2003 היא השתתפה בסרט האימה "פרדי נגד ג'ייסון". במקביל כיכבה נואלס בסרט "אוסטין פאוורס - גולדממבר" והקליטה את סינגל הבכורה שלה, "Work It Out", שנכלל בפסקול הסרט. לאחר מכן השתתפה ב-The Fighting Temptations, והופיעה כאמנית אורחת בשיר "'03 Bonnie & Clyde" של ג'יי-זי, שהפיק את אלבום הבכורה שלה.[38]

כתוצאה מהצלחתו של "Dilemma" של רולנד, הוצאת האלבום הראשון של נואלס, Dangerously in Love, נדחתה ליוני 2003.[37][39] היא נחשבת לאמנית המוצלחת ביותר מבין שלוש חברות הלהקה שהוציאו אלבום סולו.[40]‏ Dangerously in Love נכנס לראשונה לבילבורד 200 במקום הראשון, לאחר שנמכר בכ-317,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית בלבד.[40] הוא הניב שני להיטים שהגיעו למקום הראשון בבילבורד הוט 100, "Crazy in Love" ו-"Baby Boy", ושני שירים נוספים שהגיעו לחמישייה הפותחת במצעד: "Me, Myself and I" ו-"Naughty Girl". על נתוני המכירות שלו בארצות הברית קיבל מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי תואר פלטינה משושה.[ב][41] נכון ליוני 2016 נמכר האלבום בכ-5 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית[42][43] ובכ-11 מיליון עותקים בעולם כולו – האלבום הנמכר ביותר של ביונסה.[44][45]‏ Dangerously in Love זכה בחמישה פרסי גראמי בטקס אחד.[46] בינואר 2004 הוציאה ויליאמס את אלבומה השני, Do You Know.‏[8]

ד'וויין ויגינס, שהפיק את הקלטותיה הראשונות של הלהקה, הגיש תביעה בשנת 2002 נגד עורכי דינו לשעבר, ודרש פיצוי של 15 מיליון דולרים בגין הפחתת הכנסתו מהקרדיט על הפקת חלק משיריה ללא ידיעתו. התיק הוסדר בהסכם שלא פורסם. ביוני 2003 הודיע מת'יו נואלס על הצטרפותה של סולאנג' נואלס, אחותה של ביונסה, להרכב.[47] סולאנג' נואלס הקליטה לפני כן מספר רצועות עם הדסטיניז צ'יילד, ואף החליפה את רולנד לכמה זמן לאחר ששברה את אצבעות רגליה בזמן הופעה. מטרת ההכרזה הייתה לבדוק את תגובת מעריצי הלהקה. לאחר מכן אישרה ביונסה שהצטרפותה של אחותה ירדה מהפרק, כיוון שהיא עסוקה כעת בקידום אלבום הבכורה שלה, Solo Star.‏[48]

2003–2006: Destiny Fulfilled ו-#1's

שלוש שנים לאחר ההפסקה התאחדו חברות הלהקה כדי להקליט את אלבום האולפן הרביעי והאחרון שלהן, Destiny Fulfilled.‏[8] רצועות האלבום קשורות זו בזו רעיונית ומספרות קו עלילה קשוח יותר, המרמז על סיום פעילותה של דסטיניז צ'יילד. Destiny Fulfilled נכתב באופן שווה על ידי נואלס, ויליאמס ורולנד והופק גם כן על ידן.[20][49][50] הוא פורסם ב-15 בנובמבר 2004, ובשיאו הגיע למקום השני עם 497,000 עותקים טהורים בשבוע הראשון לצאתו (לעומת 663,000 עותקים שנמכרו באותו פרק זמן באלבום הקודם).[51] הוא קיבל תואר פלטינה משולשת על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, ואף על פי שלא זכה להצלחה בבילבורד עדיין נחשב לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר לשנת 2005 (8 מיליון עותקים ברחבי העולם). נכללו באלבום ארבעה סינגלים: "Lose My Breath",‏ "Soldier",‏ "Cater 2 U" ו-"Girl". השניים הראשונים הגיעו למקום השלישי בבילבורד הוט 100, ואילו "Soldier" ו-"Cater 2 U" קיבלו תואר פלטינה מ-RIAA בשנת 2006.[19]

הליין-אפ האחרון של הדסטיניז צ'יילד במסגרת סיבוב ההופעות "Destiny Fulfilled... and Lovin' It" ב-2005

כדי לקדם את האלבום יצאה הקבוצה לסיבוב הופעות עולמי בשם "Destiny Fulfilled... and Lovin' It". ב-11 ביוני 2005, בזמן שהייתה בפלאו סן ז'ורדי שבברצלונה, הודיעו חברות ההרכב, מול קהל של 16,000 איש, על כוונתן לסיים את פעילות הלהקה עם סיום סיבוב ההופעות.[52] נואלס הצהירה שכותרת האלבום "Destiny Fulfilled" לא נבחרה באופן אקראי, והיא משקפת את העובדה שהפרידה הייתה מתוכננת כבר במהלך הקלטת האלבום, על מנת להקל על המשך פיתוח קריירות הסולו של חברות ההרכב.[53] הקבוצה שלחה מטעמה מכתב ל-MTV:

אנחנו עובדות ביחד בתור דסטיניז צ'יילד מאז שהיינו בנות 9... אחרי הרבה דיונים וחשבון נפש הבנו שסיבוב ההופעות הנוכחי ייתן לנו הזדמנות לעזוב את הקבוצה בנעימות, כשאנחנו מאוחדות בידידות שלנו ומלאות בהכרת תודה למוזיקה ולמעריצינו. אחרי כל השנים הנפלאות האלו של עבודה משותפת, הבנו שזו העת להתמקד בפיתוח המטרות האישיות וקריירת הסולו של כל אחת מאיתנו... לא משנה מה יקרה תמיד נאהב אחת את השנייה, כידידות וכאחיות, ונתמוך זו בזו כאמניות. אנו רוצות להודות לכל המעריצים שלנו על האהבה והתמיכה הגורפת שלהם, ומקוות לראותכם שוב בהמשך דרכנו להגשמת ייעודינו.

— דסטיניז צ'יילד, MTV.‏[52]

דסטיניז צ'יילד הוציאה את אלבום הלהיטים הגדולים ביותר שלה, #1's ב-25 באוקטובר 2005. הוא כולל את "Independent Woman Part 1",‏ "Say My Name" ו-"Bootylicious". שלוש רצועות חדשות הוקלטו עבור אוסף זה ביניהן "Stand Up for Love" ו-"Check on It", שיר שנואלס הקליטה לפסקול של "הפנתר הוורוד".[54] המפיק המוזיקלי דייוויד פוסטר, בתו איימי ונואלס כתבו את "Stand Up for Love" כהמנון ליום הילד הבין-לאומי, אירוע שנתי שנחגג ברחבי העולם להעלאת המודעות לזכויות הילד. דסטיניז צ'יילד העניקה את תמיכתה כשגרירה עולמית בחגיגות השנתיות של האירוע ב-2005.[55]‏ #1's פורסם גם כתקליטור אופטי דו-צדדי, הכולל את רשימת הרצועות של האלבום, שבעה קליפים של חלק משיריו וטריילר של הופעת הלהקה באטלנטה. הופעה זו הוקלטה גם על DVD במהלך סיבוב ההופעות "Destiny Fulfilled ... And Lovin' It", ויצאה כאלבום הופעה בשם Destiny's Child: Live in Atlanta ב-28 במרץ 2006.[54] חמש מתוך 16 הרצועות באוסף הגיעו למקום הראשון בבילבורד הוט 100 או במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ.

פירוק ואחרית דבר

להקת דסטיניז צ'יילד התאחדה למופע פרידה שנערך ב-19 בפברואר 2006, במשחק האולסטאר של ה-NBA ביוסטון שבטקסס. עם זאת, נואלס הצהירה כי זהו האלבום האחרון של הקבוצה, אך לא ההופעה האחרונה שלה.[56][57] הופעתן הטלוויזיונית האחרונה התרחשה כמה ימים לאחר מכן בניו יורק.[56] ב-28 במרץ קיבלה הלהקה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.[58] בטקס פרסי ה-BET לשנת 2006 זכתה דסטיניז צ'יילד בקטגוריית "הלהקה הטובה ביותר" – פרס בה זכתה גם ב-2001 וב-2005.[59]

לאחר פירוקה הרשמי חידשו חברות ההרכב את קריירת הסולו שלהן, וכל אחת נחלה רמות שונות של הצלחה. הן המשיכו לשתף פעולה מפעם לפעם גם בקריירת הסולו שלהן. רולנד וויליאמס, יחד עם סולאנג', הופיעו בקליפ של נואלס לשיר "Get Me Bodied". ב-26 ביוני 2007 ערכה הקבוצה מיני-איחוד בטקס פרסי ה-BET לשנת 2007, שם ביצעה נואלס את השיר יחד עם ויליאמס וסולאנג' בתור רקדניות שלה. לאחר הופעתה היא הציגה את רולנד, שביצעה את הסינגל "Like This" יחד עם איב.[60] ב-2 בספטמבר 2007, במהלך סיבוב ההופעות "The Beyoncé Experience", ביצעה נואלס קטע מ-"Survivor" יחד עם ויליאמס ורולנד. ההופעה צורפה ל-DVD בשם The Beyoncé Experience Live.‏[61] בשנת 2008 הקליטה ביונסה גרסת כיסוי ל-"Honesty" של בילי ג'ואל. גרסה זו נכללה באלבום האוסף Mathew Knowles & Music World Present Vol.1: Love Destiny, שפורסם ביפן בלבד לרגל עשור ללהקה.[62][63]

רולנד הופיעה בקליפ של ביונסה לשיר "Party" מ-2011.[64][65] אלבום האוסף השלישי של הקבוצה, Playlist: The Very Best of Destiny's Child, יצא ב-2012 לציון 15 שנים להקמתה.[66] אלבום אוסף נוסף, Love Songs, פורסם ב-29 בינואר 2013, וכלל שיר חדש שהוקלט בשם "Nuclear", בהפקת פארל ויליאמס.[67]‏ "Nuclear" היה הסינגל הראשון של הדסטיניז צ'יילד מזה שמונה שנים. חודש לאחר מכן הופיעו ויליאמס ורולנד כאורחות מיוחדות במופע המחצית של ביונסה בסופרבול ה-47. הן ביצעו יחד את Bootylicious",‏ "Independent Women" ו-"Single Ladies (Put a Ring on It)".‏[68] אלבום וידאו בשם Destiny's Child Video Anthology יצא במאי 2013 וכלל שישה עשר קליפים של הלהקה.[69] ויליאמס וביונסה הופיעו בשירה של רולנד, "You Changed", שנכלל באלבומה הרביעי, Talk a Good Game.‏[70] ויליאמס הוציאה את שירה "Say Yes" ביוני 2014 בהשתתפות נואלס ורולנד.[71] ב-7 בנובמבר 2016 שלושתן הופיעו בסרטון שפורסם באינסטגרם של רולנד כדי לבצע את אתגר בובות הראווה.[72] הן נפגשו פעם נוספת בשנת 2018 למען הופעתה של ביונסה בפסטיבל קאוצ'לה.[73]

סגנון מוזיקלי

דסטיניז צ'יילד הקליטה שירי R&B עם סגנונות נוספים כמו R&B עכשווי ודאנס-פופ. בהרכבה המקורי של הלהקה הייתה נואלס הסולנית הראשית, רולנד הייתה הסולנית השנייה, לאקט עבדה על קולות הסופרן ואילו רוברסון על צלילי האלט – שתיהן כזמרות ליווי. נואלס נשארה הסולנית הראשית גם בהרכבה הסופי של הקבוצה,[74][75] בעוד ויליאמס ורולנד התחלפו מעת לעת בתפקיד הסולנית המשנית. חברות דסטיניז צ'יילד התייחסו לג'נט ג'קסון כהשראה לעבודתן.[76] אן פאוורס מהניו יורק טיימס תיארה את מוזיקת הלהקה כ"רעננה ואמוציונלית".[77] היא כתבה, ”לנשים האלו יש את המיקסים הטובים ביותר, את הסימפולים המשוכללים ביותר ואת הביטים המרקידים ביותר”. ג'ון פרלס כתב לאותו עיתון שהצליל שמגדיר את הדסטיניז צ'יילד, מלבד קולה של נואלס, הוא המנגינות המיוחדות שהולחנו במשקל של 2/2.[78] ברוב הבלדות של הקבוצה שלוש חברותיה שרות יחד, אולם בשירים הקצביים כל חברה מבצעת בית אחד כשהפזמון מושר יחד.

המילים בחלק מהשירים באלבום Survivor פורשו על ידי מעריצי הלהקה כהתייחסות לסכסוכים הפנימיים בה. בסינגל המוביל, "Survivor", מופיעה השורה "I'm not gonna blast you on the radio (...) I'm not gonna lie on you or your family (...) I'm not gonna hate you in the magazine" – "אני לא הולכת להתפוצץ עליך ברדיו (...) אני לא הולכת לשקר לגבייך או לגבי משפחתך (...) אני לא הולכת לשנוא אותך במגזין". בעקבות מילים אלו הגישו רוברסון ולאקט תביעה נגד הקבוצה,[13] שכן הן פירשו אותן כהפרה של הסכם הפשרה שהושג קודם לכן בבית המשפט. בשיר אחר בשם "Fancy" נכתב: "You always tried to compete with me, girl (...) find your own identity" – "את תמיד ניסית להתחרות בי, ילדה (...) מצאי את הזהות שלך". הדברים הללו התפרשו על ידי דייוויד בראון מאנטרטיינמנט ויקלי כתגובה להגשת התביעה הקודמת.[79]

תדמית ציבורית

סולנית הסופרימס, דיאנה רוס (בתמונה), שאליה הושוותה ביונסה.

להקת דסטיניז צ'יילד הושוותה לעיתים לסופרימס, להקת בנות משנות ה-60, ונואלס הושוותה לסולנית הסופרימס, דיאנה רוס. לימים היא התייחסה להשוואה הזו וטענה כי היא לא מוצאת שום קו דמיון בינה לבין רוס.[20] עם זאת, ב-2006 כיכבה ביונסה בתור דינה ג'ונס ב"נערות החלומות", עיבוד קולנועי למחזמר מתיאטראות ברודוויי, שעלילתו עוסקת בשלוש נשים שמקימות להקת ג'אז בהשראת הסופרימס.

גיל קאופמן טען במאמר על "דרכה של דסטיניז צ'יילד לתהילה" שבעקבות מעורבותה הגוברת בהפקת האלבום Survivor ובשירה התגלתה נואלס כמנהיגה המוזיקלית של הלהקה וכפנים הציבוריות שלה.[8] לולה אוגונאיקה מהניו יורק טיימס כתבה ש"בתעשיית המוזיקה רווחה האמונה שדסטיניז צ'יילד הייתה לא יותר ממקפצה עבור קריירת הסולו הבלתי-נמנעת של ביונסה".[80]

בעקבות יציאת אלבום הבכורה של נואלס, Dangerously in Love, נפוצו שמועות על פירוק אפשרי של הדסטיניז צ'יילד.[52][81] השמועה התפשטה משתי סיבות: ראשית, רבים האמינו כי מת'יו נואלס ראה איך הבנות מצליחות בקריירות הסולו שלהן ורצה לבחון למי מהן יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה; שנית, מעריצי הלהקה השוו את המקרה לג'סטין טימברלייק, שלא חזר ללהקת אן סינק לאחר הוצאת אלבום הבכורה שלו, Justified.‏[8][81] רולנד הגיבה לשמועות הללו והפריכה אותן.[82] חברות הדסטיניז צ'יילד טענו כי המפגש המחודש נועד לקרות, ושזיקתן זו לזו שמרה אותן מלוכדות יחד.[83] מארג'ו ווטסון ממגזין Suede טענה כי נואלס לא רצתה לסרב לאיחוד מחודש של הלהקה כדי לא לנטוש את הקולגות שלה לשעבר.[80]

אמה של ביונסה, טינה נואלס, כתבה בספרה מ-2002 – Destiny's Style: Bootylicious Fashion, Beauty and Lifestyle Secrets From Destiny's Child – על התרומה של הביגוד של חברות הלהקה להצלחתן.[84]

מורשת

הכוכב של הדסטיניז צ'יילד בשדרת הכוכבים של הוליווד

להקת דסטיניז צ'יילד כונתה מספר פעמים כאייקון בסוגת ה-R&B, ומכרה למעלה מ-60 מיליון תקליטים ברחבי העולם.[85][86] לאחר פירוקה ציין ג'יימס מונטגומרי מ-MTV כי היא הותירה אחריה מורשת עצומה של תורת פמיניזם חדשה, בהתאם להיותה אחת מלהקות הבנות הנמכרות ביותר בכל הזמנים.[87] בילבורד טען כי בלהקה היו את כל המרכיבים הדרושים להיות אייקון בעולם המוזיקה: יכולות ווקאליות טובות, רדיפה אחר פמיניזם, ריקודים מיוחדים וחוש אופנתי מהוקצע.[4] מגזין Essence הכין רשימה של כל הטרנדים שנוצרו בעקבות התלבושות של חברותיה. בשנת 2015 פרסמה דייזי ג'ונס מ-Dazed Digital מאמר אודותיה, בה סיקרה את השפעתה על ז'אנר ה-R&B. במאמרה ציינה כי דסטיניז צ'יילד השפיעה גם על סוגת הפופ, וניתן להוכיח זאת באמצעות הסימפולים בהם השתמשו מגוון זמרי הז'אנר במרוצת השנים, דוגמת אריאנה גרנדה וטינשיי.[88] יו מקינטייר מפורבס כתב שלפני שהפוסיקט דולז ופיפת' הרמוני זכו להכרה בין-לאומית היו אלה ספייס גירלז ודסטיניז צ'יילד ששלטו בתחום להקות הבנות.[89]

כשכתב לפיצ'פורק הבחין קתרין סת. אסף כיצד הדסטיניז צ'יילד התחילו עידן חדש של להקות בנות בדומה לסופרימס בתחילת שנות ה-90:

לעולם לא קרה משהו דומה. בשנים 1993–1999 נקברו להקות שזכו ב-"Star Search" במקומות האחרונים של מצעדי המוזיקה השונים, בעוד שלהקות R&B, שנבנו מז'אנר הנשמה, כבשו את המקומות הראשונים שלהם בזכות החדשניות בהפקת השירים, בקול המיוחד והמחוספס ובתנועות הריקוד הטובות. תחיית להקות ה-R&B באה לידי ביטוי במחצית הראשונה של שנות ה-90. באותה עת קמו להקות R&B יוצאות דופן כמו TLC, אן ווג ו-SWV, כולן דומות לסופרימס. אולם הדסטיניז צ'יילד הייתה יורשתה האמיתית.

— [90]

הרכבה הסופי של דסטיניז צ'יילד כשלישייה זכה להכרה בין-לאומית גבוהה.[91][92] מגזין הבילבורד טען כי היא אחת מהשלישיות המוזיקליות הגדולות ביותר בכל הזמנים. הן אף דורגו כלהקת הבנות השלישית המצליחה ביותר במצעדי הבילבורד, מאחורי TLC והסופרימס.[4][93] שירה "Independent Women Part I" דורג במקום השני ברשימת המגזין של "40 השירים הטובים ביותר של להקת בנות בכל הזמנים במצעד הבילבורד הוט 100.[94]‏ "Independent Women Part I" שבר גם שיא גינס כששהה במקום הראשון בהוט 100 כ-11 שבועות רצופים – השיר של להקת בנות שדורג במקום הראשון למשך פרק הזמן הרצוף הארוך ביותר. המונח "Bootylicious" (הלחם של המילים "booty" (עכוז) ו-"delicious" (טעים)) הפך לפופולרי מאוד בקרב בני הנוער לאחר הוצאת סינגל בעל אותו שם. הוא אף הוכנס למילון האנגלי של אוקספורד ב-2006.[95]‏ VH1 כללו את "Bootylicious" ברשימת "100 השירים הטובים ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21" מ-2011, ואת הלהקה ברשימת "100 הנשים החזקות ביותר בתעשיית המוזיקה" בשנה לאחר מכן.[96][97] Additionally, "Independent Women" was ranked as one of NME's "100 Best Songs of the 00s".[98] בשנת 2005 הוענק לה פרס האגדה מפרסי המוזיקה העולמית עבור היותה אחת מלהקות הבנות הנמכרות ביותר. הטקס כלל הופעת מחווה לשיריה בביצוע פטי לבל, אשר, ריהאנה, בייביפייס, אמאירי וטירה מארי.[99][100] בשנת 2006 נטבע הכוכב של הדסטיניז צ'יילד בשדרת הכוכבים של הוליווד.[58]

דסטיניז צ'יילד הייתה השראה למספר מוזיקאים הכוללים את ריהאנה,[101] מייגן טריינור,[102] פיפת' הרמוני,[103] ליטל מיקס,[104]‏ Girls Aloud,‏[105][106] חיים,[106][107] קייטי בי[106][108] וג'ס גלין.[109] סיארה קיבלה השראה להמשיך בקריירת המוזיקה שלה לאחר שראתה את הלהקה בטלוויזיה.[110] אריאנה גרנדה ציינה אותה כאחת מהדוגמות הטובות ביותר ליכולות ווקאליות טובות, ואמרה כי האזנה למוזיקה שלה היא הדרך בה לימדה את עצמה לשיר.[111] טריינור אף הצהירה כי הסינגל "No" נוצר בהשראת המוזיקה של הדסטיניז צ'יילד, בריטני ספירס ואן סינק.[112] פיפת' הרמוני ביצעו מחרוזת של שירי הלהקה בתוכנית Greatest Hits.‏[113] הן אף השתמשו במספר אלמנטים מהאינטרו של "Bootylicious" לשיר "Brave, Honest, Beautiful".‏[114]

חברות הלהקה

חברות הלהקה
שם ותעתיק לאנגלית זמן החברות בלהקה פרטים ביוגרפיים תמונה
ביונסה נואלס
(Beyoncé Knowles) 		1990–2006 ביונסה נולדה ב-4 בספטמבר 1981 בעיר יוסטון שבטקסס. אביה היה מת'יו, מנהלה המוזיקלי של דסטיניז צ'יילד, ואילו אמה הייתה טינה, מעצבת אופנה וספרית אפרו-אמריקאית. כבר מגיל צעיר רכשה ביונסה את אהבתה למוזיקה כשהופיעה בכנסיות ובתחרויות שירה. עם התפרקותה של הלהקה בשנת 2006 הוציאה את אלבום הבכורה שלה כאמנית סולו, Dangerously in Love. הוא זכה להצלחה עצומה לאחר שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200, עם מכירות של למעלה מ-317,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. כל הסינגלים שיצאו מתוכו ("Crazy in Love",‏ "Baby Boy",‏ "Me, Myself and I" ו-"Naughty Girl") הגיעו לעשרת השירים הפותחים בבילבורד הוט 100. גם אלבומה השני, B'Day, זכה להצלחה מסחרית גבוהה כשנמכר בלמעלה מ-3,410,000 עותקים ברחבי ארצות הברית.[115]

ההצלחות של ביונסה לא איחרו לבוא גם בפרויקטים הבאים שלה: I Am... Sasha Fierce, אלבום קונספט כפול, כשחציו הראשון נכתב על ידי ביונסה וחציו השני נכתב על ידי האלטר אגו שלה, סאשה פירס; 4, שהפך את ביונסה לאייקון פמיניסטי בזכות השירים "Run the World (Girls)" ו-"Love on Top";‏ Beyoncé, שכלל כמה דואטים של ביונסה עם אמני R&B והיפ הופ נוספים, כמו "Drunk in Love" עם ג'יי-זי, בעלה; Lemonade, שזכה בפרס ה-BET לאלבום הטוב ביותר ובפרס גראמי לאלבום ה-R&B המתקדם הטוב ביותר.

לטויה לאקט
(LeToya Luckett) 		1990–2000 לאקט נולדה ב-11 במרץ 1981 ביוסטון שבטקסס. היא נהגה לשיר כילדה בכנסייה הבפטיסטית המקומית ברנטווד. בנוסף, למדה שיעורי פיתוח קול, כשהכיוון הראשוני בו רצתה לעסוק היה תחום האופרה. אביה, שהיה גם כן זמר, היה גאה בכישרונה של בתו ואף ניסה להכניס אותה לתעשיית המוזיקה. לאקט וביונסה התיידדו בבית הספר היסודי, כשישבו זו ליד זו בשולחנות בכיתה.[116] בשנת 1999, בשיא ההצלחה של דסטיניז צ'יילד, נכנסו לאקט ורוברסון לסכסוך משפטי על רקע הוצאת הווידאו קליפ של "Say My Name" והעדפתו של מנהלה המוזיקלי, מת'יו נואלס, לביונסה ולרולנד על פניהן. בהתאם לכך פרשו השתיים מהלהקה בפברואר 2000.

לאחר תקופת החברות שלה בלהקה הוציאה לאקט שלושה אלבומי אולפן: LeToya, שזכה להצלחה בארצות הברית בעיקר, והגיע למקום הראשון בבילבורד 200; Lady Love, שהצלחתו הייתה מזערית, אך הוא הגיע למקום ה-54 במצעד האלבומים היפני ו-Back 2 Life, שאותו הוציאה לאור שבע שנים לאחר מכן ולא זכה להצלחה כלל.

לטבייה רוברסון
(LaTavia Roberson) 		1990–2000 רוברסון נולדה ב-1 בנובמבר 1981 ביוסטון שבטקסס לשריל לסטראפ וטרי רוברסון. בשנות ה-80, קדם להצטרפותה לדסטיניז צ'יילד, הייתה דוגמנית לבגדי ילדים. היא הופיע בפרסומות רבות לטיפוח הגוף והשיער לילדים. בדומה ללאקט גם רוברסון נכנסה לסכסוך משפטי עם מנהלי הלהקה על רקע הוצאת הווידאו קליפ של "Say My Name" והעדפתו של מנהלה המוזיקלי, מת'יו נואלס, לביונסה ולרולנד על פניה. בהתאם לכך פרשה מהלהקה בפברואר 2000. רוברסון ניסתה להמשיך בקריירת סולו בעולם המוזיקה, אך מעולם לא הוציאה אלבום אולפן לאור, אלא רק כמה סינגלים, כמו "Best Time of Your Life" מ-2017.[117]

בשנת 2010 חשפה כי בתקופה לאחר פרישתה מהדסטיניז צ'יילד סבלה מהתמכרות לאלכוהול. היא נעצרה בשל נהיגה תחת השפעה אלכוהולית.[118] היא החליטה להילחם בהתמכרות שלה, והחלימה ממנה באמצעות טיפולים פסיכולוגיים. ב-21 באוגוסט 2013 ילדה את בתה, ליריק ריצ'רד, יחד עם המפיק דון ויטו.[119] ביוני 2016 עברה לידה שקטה.[120] ב-23 בספטמבר 2019 נולד לזוג ילד נוסף, לונדין ריצ'רד.[121]

קלי רולנד
(Kelly Rowland) 		1990–2006 רולנד נולדה ב-11 בפברואר 1981 באטלנטה שבג'ורג'יה. היא בתם של דוריס רולנד-גריסון וכריסטופר לאבט. בגיל שש עזבה יחד עם אמה את ביתם ואת אביה, שהיה מכור לטיפה המרה וסבל מפוסט-טראומה עקב שירותו במלחמת וייטנאם. כשהייתה בת שבע או שמונה עברה ליוסטון, שם עברה לגור אצל ביתה של ביונסה. כשהכריזו מטעם הלהקה על הפסקה בת שנתיים ב-2001 הוציאה רולנד לאור את אלבום הבכורה שלה, Simply Deep, ב-2002. הוא הגיע למקום ה-12 בבילבורד 200. עם התפרקותה בשנת 2006 הוציאה את אלבום הסולו השני שלה ב-2007, Ms. Kelly. מתוכו יצאו שלושה סינגלים והוא הגיע בשיאו למקום השישי במצעד של הבילבורד – אלבומה הראשון של רולנד שנכנס לעשרת האלבומים הפותחים של מצעד זה. המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה רולנד במצעד היה השלישי עם האלבום Here I Am. בשנת 2013 פרסמה את אלבומה האחרון, Talk a Good Game.

ב-9 במאי 2014 נישאה בקוסטה ריקה לטים ותרספון. בין הנוכחים בחתונתם ניתן למנות את ביונסה ואת סולאנג' נואלס אחותה.[122] ב-4 בנובמבר אותה שנה נולדה לזוג בנם הראשון, טיטן ג'ואל.[123] ב-21 בינואר 2021, כשבע שנים לאחר מכן, נולד בנם השני, נואה ג'ון.[124]

פרה פרנקלין
(Farrah Franklin) 		פברואר־יולי 2000 פרנקלין נולדה בדה מוין שבאיווה, וגדלה בפרזנו, קליפורניה.[125] כיוון שלא פגשה מעולם את אביה הביולוגי, רודני אלן הרד, מחשיבה פרנקלין את לורנס בוהנוון, בן-זוגה של אמה, כאביה.[126] היא גדלה בכנסייה, שם החלה לשיר במקהלתה הרשמית. בנוסף לשירה אהבה גם משחק וריקוד. בשנת 1999 הופיע כאמן אורח בווידאו קליפ של "Bills, Bills, Bills", שם פגשה לראשונה את בנות דסטיניז צ'יילד.[127] במקביל הייתה חברה בלהקה "ג'יין דו", שהייתה בתהליך פירוק. מת'יו, מנהל הדסטיניז צ'יילד ואביה של ביונסה, ראה בפרנקלין תוספת טובה ללהקה, והזמין אותה בינואר 2000 להצטרף אליה ולתפוס את מקומן של רוברסון ולאקט. היא הופיעה עמה בכמה סינגלים בודדים, אך ב-20 ביולי עזבה אותה לאחר שהרגישה תחושות מיצוי.[128]

לאחר עזיבת הלהקה פתחה פרנקלין בקריירת סולו. בשנים 2002–2003 הוחתמה בחברת התקליטים Fo' Reel, שם הוציאה לאור את השיר "Get at Me". פרנקלין זיהתה כי הכיוון המוזיקלי היה שגוי עבורה, ולכן פנתה לז'אנר המשחק. במרוצת השנים שיחקה בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה ביניהם Single Black Female,‏ Tamales and Gumbo ו-Rated ATL. היא המשיכה להוציא כמה סינגלים בודדים שלא זכו להצלחה.

קובץ:Farrah Franklin photo.webp
מישל ויליאמס
(Michelle Williams) 		2000–2006 ויליאמס נולדה ברוקפורד שבאילינוי ב-23 ביולי 1979. היא החלה את קריירת המוזיקה שלה בגיל שבע, כשהופיעה בפזמון של "Blessed Assurance" בכנסייה של עיר הולדתה. מאוחר יותר הצטרפה ללהקות הגוספל יונייטד הרמוני וצ'וזן אקספרישיון. לאחר הסכסוך המשפטי בדסטיניז צ'יילד בו פרשו רוברסון ולאקט מהלהקה, תפסו את מקומן ויליאמס ופרנקלין, שעזבה גם כן לאחר חצי שנה. להקת דסטיניז צ'יילד הפכה לשלישייה מוזיקלית: ויליאמס, רולנד וביונסה. כשהכריזו מטעם הלהקה על הפסקה בת שנתיים ב-2001 הוציאה ויליאמס לאור את אלבום הבכורה שלה, Heart to Yours, ב-2002. הוא לא זכה להצלחה והגיע למקום ה-57 בלבד בבילבורד 200. עם התפרקותה בשנת 2006 הוציאה את אלבום הסולו השלישי שלה, Unexpected. אלבומה האחרון, Journey to Freedom, פורסם ב-2014 וכמו שאר האלבומים של ויליאמס, לא זכה להצלחה.

דיסקוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דסטיניז צ'יילד בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ שמונה פלטינות
  2. ^ שש פלטינות

הערות שוליים

  1. ^ "Destiny's Child's Long Road To Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' For Nothing)". MTV. 13 ביוני 2005. ארכיון מ-9 בפברואר 2014. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Destiny's Child To Take Hiatus". Billboard. 2001-12-06. נבדק ב-2020-09-06.
  3. ^ Waxman, Olivia (11 בינואר 2013). "Beyoncé and Destiny's Child to Release Original Track for First Time in Eight Years". time.com. ארכיון מ-1 בינואר 2018. נבדק ב-11 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 "Billboard Greatest Trios of All Time". Billboard. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2008. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Best of the 2000s. Artists of the Decade". Billboard. Prometheus Global Media. p. 1. ארכיון מ-13 בספטמבר 2010. נבדק ב-7 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "The Billboard Hot 100 All-Time Top Artists". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2008. נבדק ב-17 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Greatest of All Time Top Dance Club Artists : Page 1". ארכיון מ-7 ביולי 2017. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Kaufman, Gil (13 ביוני 2005). "Destiny's Child's Long Road To Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' For Nothing)". MTV News. ארכיון מ-24 ביוני 2011. נבדק ב-13 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Beyonce: All New. E! Online.
  10. ^ 1 2 "Beyoncé Knowles: Biography". People. נבדק ב-13 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Farley, Christopher John (15 בינואר 2001). "Call of the Child". Time. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2007. נבדק ב-12 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "Driven: Beyonce Knowles". VH1. MTV Networks. נבדק ב-22 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 4 5 Dunn, Jancee (10 ביוני 2001). "Date with destiny". The Observer. London. ארכיון מ-23 באוקטובר 2013. נבדק ב-27 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Gillings, Andrew (22 באפריל 2001). "Destiny's Child: Soul-Survivors". Essence. אורכב מ-המקור ב-15 באוקטובר 2008. נבדק ב-25 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "A Book Of Destiny". www.cbsnews.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-02-27.
  16. ^ "It's a Family Affair". Texas Monthly (באנגלית). 2013-01-20. נבדק ב-2021-02-27.
  17. ^ Stacy-Deanne; Kenyatta, Kelly; Lowery, Natasha (2005). Alicia Keys, Ashanti, Beyoncé, Destiny's Child, Jennifer Lopez & Mya: Divas of the New Millennium. Amber Books Publishing. ISBN 0-9749779-6-9. ארכיון מ-8 בינואר 2014. נבדק ב-1 בפברואר 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 3 4 "Artist Chart History – Destiny's Child". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. נבדק ב-24 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 "Gold and Platinum". Recording Industry Association of America. אורכב מ-המקור ב-דצמבר 19, 2015. נבדק ב-פברואר 24, 2009.
  20. ^ 1 2 3 Anthony, James (18 באוגוסט 2006). "Of course you can lose yourself". The Guardian. London. ארכיון מ-25 ביוני 2008. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Flynn, Paul (18 באוגוסט 2006). "Of course you can lose yourself". The Guardian. London. ארכיון מ-23 באוקטובר 2013. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 Vibe - Feb 2001 (באנגלית). Vibe. בפברואר 2001. pp. 79, 80. {{cite book}}: (עזרה)
  23. ^ "About Destiny's Child – MTV". MTV, All Music. ארכיון מ-25 בספטמבר 2015. נבדק ב-22 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Chart Beat Bonus: Endless Love". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. 18 בפברואר 2005. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2013. נבדק ב-24 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ VanHorn, Teri (6 בדצמבר 2000). "Sisqo Wins Big at Billboard Awards". MTV. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Vineyard, Jennifer (5 בדצמבר 2001). "Destiny's Child, R. Kelly Win Big, Britney Gets Soaked at Billboard Awards". MTV. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Schafer, Gabrielle (5 בספטמבר 2000). "Mary J. Blige, Angie Stone, Destiny's Child Win Big at Soul Awards". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-18 באוגוסט 2006. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Destiny's Child: Survivors". MTV. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Cohen, Jonathan (9 במאי 2001). "Destiny's Child Shoot Straight To No. 1". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. ארכיון מ-3 בפברואר 2019. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Destiny's Child Timeline – Survivor". Sony Music. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2015. נבדק ב-22 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "ARIA Charts – Accreditations – 2001 Albums". Australian Recording Industry Association. אורכב מ-המקור ב-12 בנובמבר 2009. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ VanHorn, Teri (24 בספטמבר 2008). "Destiny's Child Put 'Stank' Into Christmas on Holiday Album". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Reese, Lori (22 בפברואר 2001). "Steel Yourself". Entertainment Weekly. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Cohen, Jonathan (5 בפברואר 2002). "Destiny's Child Groove On 'Remix'". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. ארכיון מ-19 בספטמבר 2014. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Kelly Rowland pursues her own destiny". Cable News Network. 23 בינואר 2003. ארכיון מ-7 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Corey, Moss (15 במרץ 2002). "Destiny's Child Solo Gospel Album Features 9/11 Tribute". MTV. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 Moss, Corey (22 ביולי 2002). "Nelly Hit Forces Change in Plans For Destiny's Child LPs". MTV News. נבדק ב-8 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Louie, Rebecca (6 באוגוסט 2007). "Crazy in love with Beyonce". New York Daily News. ארכיון מ-22 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Susman, Gary (2 ביוני 2003). "'Anger' Management". Entertainment Weekly. ארכיון מ-29 במאי 2008. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 Todd, Martens (2 ביולי 2003). "Beyonce, Branch Albums Storm The Chart". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. ארכיון מ-30 ביוני 2013. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Gold & Platinum Searchable Database – August 08, 2022". RIAA.
  42. ^ Caulfield, Keith (30 בדצמבר 2015). "Beyoncé's 'Dangerously in Love' Album Surpasses 5 Million Sold in U.S." Billboard. ארכיון מ-11 במאי 2009. נבדק ב-30 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Cauldfield, Keith (8 ביוני 2016). "Beyonce Scores Her Sixth Million-Selling Album in U.S. With 'Lemonade'". Billboard. ארכיון מ-2 ביולי 2011. נבדק ב-12 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Destiny's Child Biography and Sales". אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2012. נבדק ב-27 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Beyoncé & Fans to Celebrate Superstar's 25th Birthday With Eagerly Awaited New Solo Album, 'B'Day,' Coming in September". Prnewswire.co.uk. נבדק ב-24 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Silverman, Stephen (8 בפברואר 2004). "Much Grammy 'Love' for Beyoncé, OutKast". People. ארכיון מ-16 ביוני 2008. נבדק ב-22 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Susman, Gary (27 ביוני 2003). "Codependent Women". Entertainment Weekly. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Corey, Moss (25 באוגוסט 2003). "Destiny's Child To Remain A Trio, Says Beyoncé". MTV. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Moss, Corey. "Destiny's Child: Reunited And It Feels So Good (Part 2)". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Destinys Fulfilled (Media notes). Sony Music BMG Entertainment. 2004.
  51. ^ Whitmire, Margo (24 בנובמבר 2004). "Eminem Thankful To Remain No. 1". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. ארכיון מ-30 ביוני 2013. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 3 Kaufman, Gil (12 ביוני 2005). "Destiny's Child Announce Split". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Vineyard, Jennifer (23 ביוני 2005). "Destiny's Child Talk Split: 'It's Not The End'". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 Moss, Corey (21 בספטמבר 2005). "Destiny's Child Look Back With #1's Before Going Their Separate Ways". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "Destiny's Child Releases New Anthem for World Children's Day at McD's". McDonald's. ספטמבר 27, 2005. אורכב מ-המקור ב-פברואר 15, 2009. נבדק ב-פברואר 13, 2008.
  56. ^ 1 2 Ford, Tracey (31 בינואר 2006). "Destiny's Child Reunite for NBA". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2008. נבדק ב-4 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ MTV News staff (13 במאי 2008). "For The Record: Quick News On Kanye West, Destiny's Child, Metallica, Kelly Clarkson, Paris Hilton & More". MTV News. נבדק ב-8 בפברואר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 "Destiny's Child Gets Star on Walk of Fame". FOX News. Associated Press. 29 במרץ 2006. ארכיון מ-23 באפריל 2008. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "BET Awards Style: 28 Past Winner Portraits". Entertainment Weekly. ארכיון מ-4 במאי 2009. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Cohen, Sandy (2 במרץ 2007). "Hudson, Beyonce, T.I. Among BET Winners". The Washington Post. ארכיון מ-11 בנובמבר 2012. נבדק ב-26 בינואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Crosley, Hillary (27 בספטמבר 2007). "Billboard Bits: Beyonce, Bob Marley, Bragg/Brad". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. ארכיון מ-26 בפברואר 2013. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ "Mathew Knowles and Music World Present, Vol. 1: Love Destiny". AllMusic. נבדק ב-20 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Mathew Knowles and Music World Present, Vol. 1: Love Destiny". נבדק ב-20 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Beyoncé Pull into Trailer Park to Shoot 'Party' Video". Rap-Up. 2 באוגוסט 2011. ארכיון מ-17 באפריל 2005. נבדק ב-3 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Vena, Jocelyn (5 באוגוסט 2011). "Beyonce's 'Party' Video: Why We're Dying For An Invite". MTV. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2012. נבדק ב-8 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Destiny's Child's Playlist Compiles Signature Hits and Deep Album Tracks on First Release in Seven Years" (Press release). Destiny's Child's Official Website (Music World Entertainment/Columbia Records/Legacy Recordings). 19 בספטמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011. נבדק ב-23 באוקטובר 2012. {{cite press release}}: (עזרה)
  67. ^ "Love Songs". Destiny's Child. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2013. נבדק ב-10 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ "Destiny's Child reunite at Beyoncé Super Bowl half-time show". דיגיטל ספיי. ארכיון מ-18 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ "Destiny's Child Video Anthology To Be Released June 4th". Destiny's Child Official Website. אורכב מ-המקור ב-10 באוגוסט 2014. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Kelly Rowland previews new Destiny's Child song 'You've Changed' – Music News". דיגיטל ספיי. 28 במאי 2013. ארכיון מ-15 ביוני 2013. נבדק ב-1 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Stutz, Colin (21 במאי 2014). "Destiny's Child Reunites for Michelle Williams Solo Track & Music Video: Listen". Billboard. ארכיון מ-24 באוגוסט 2014. נבדק ב-12 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ Mizoguchi, Karen; Pearl, Diana. "Destiny's Child, Adele and More Celebs Freeze for the Mannequin Challenge". people.com. ארכיון מ-4 בנובמבר 2017. נבדק ב-27 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Beyoncé to reunite with Destiny's Child at Coachella". 13 באפריל 2018. ארכיון מ-29 ביולי 2016. נבדק ב-15 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Midgarden, Cory (30 בינואר 2014). "Did Beyonce Really Throw Shade at Kelly Rowland? We Asked LeToya Luckett". MTV. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Witherspoon, Chris (8 במאי 2014). "LaTavia Roberson Defends Kelly Rowland: 'She was always the second lead singer of Destiny's Child'". The Grio. ארכיון מ-11 באוקטובר 2016. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Atwood, Brett (11 בינואר 2001). "Destiny's Child Inspired By Janet Jackson". Yahoo!. אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2007. נבדק ב-26 במרץ 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Powers, Ann (29 באפריל 2001). "Destiny's Child: In Tune With the New Feminism". The New York Times. ארכיון מ-8 בינואר 2014. נבדק ב-7 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Pareles, Jon (1 באוגוסט 2005). "Pop Review; Empowerment, Allure And a Runway's Flair". The New York Times. ארכיון מ-25 במאי 2009. נבדק ב-27 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ Browne, David (7 במאי 2001). "Survivor (2008): Destiny's Child". Entertainment Weekly. נבדק ב-26 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ 1 2 Ogunnaike, Lola (14 בנובמבר 2004). "Beyoncé's Second Date With Destiny's Child". The New York Times. ארכיון מ-28 במאי 2015. נבדק ב-27 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ 1 2 Edwards, Tanya (23 בספטמבר 2002). "Will 'NSYNC Or Destiny's Child Ever Record Another Album". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Moss, Corey (9 ביולי 2004). "Destiny's Child Back in the Studio, So 'Shut Up!' Kelly Rowland Says". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ Moss, Corey. "Destiny's Child: Reunited And It Feels So Good (Part 1)". MTV News. נבדק ב-13 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ "Book Excerpt: Destiny's Style". ABC News. ארכיון מ-5 במרץ 2006. נבדק ב-29 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ Feeney, Nolan (24 באפריל 2014). "How Beyonce Came to Run the World". Time. ארכיון מ-22 בדצמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ Kennedy, Gerrick D. (7 ביוני 2016). "From Destiny's Child to music queenmaker: Kelly Rowland has a new handpicked girl group". Los Angeles Times. ארכיון מ-16 בספטמבר 2016. נבדק ב-6 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ Montgomery, James (6 בספטמבר 2010). "Destiny's Child Reunion Rumors Quashed by Beyonce's Dad". MTV. ארכיון מ-11 באוקטובר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ Jones, Daisy (12 ביוני 2015). "How Destiny's Child changed R&B forever". Dazed Digital. ארכיון מ-6 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ McIntyre, Hugh (10 ביוני 2016). "Where Have All the Girl Groups Gone in Music?". Forbes. ארכיון מ-21 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Destiny's Child The Writing's on the Wall". Pitchfork. 18 ביוני 2017. ארכיון מ-20 בספטמבר 2018. נבדק ב-19 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ Bond, Nick (15 בינואר 2014). "Destiny's Child: Where Are They Now?". News.com.au. ארכיון מ-19 באוקטובר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Behan, Conor (31 בינואר 2013). "Why you should care about the Destiny's Child reunion". The Daily Edge. ארכיון מ-17 בספטמבר 2016. נבדק ב-6 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  93. ^ Lipshutz, Jason (5 במרץ 2015). "Top 10 Girl Groups of All Time". Billboard. ארכיון מ-10 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ "Top 40 Biggest Girl Group Songs of All Time on the Billboard Hot 100 Chart". Billboard. 24 במרץ 2016. ארכיון מ-11 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ "bootylicious adjective".{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  96. ^ Anderson, Kyle (29 בספטמבר 2011). "U2, Rihanna, Amy Winehouse, Foo Fighters fill out VH1's '100 Greatest Songs of the '00s': An EW Exclusive!". Entertainment Weekly. ארכיון מ-29 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ Graham, Mark (13 בפברואר 2012). "VH1's 100 Greatest Women in Music (Complete List)". VH1. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "100 Best Songs of the 00s: 90-81". NME. 29 במאי 2012. p. 2. ארכיון מ-21 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "Delta a shoe-in". The Age. 2 בספטמבר 2005. ארכיון מ-27 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ "10 Most Insane #TBT Moments From Destiny's Child's 2005 WMA Tribute". MTV. 24 באפריל 2014. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ Croteau, Lauren (16 בינואר 2009). "Destiny's Child Influenced Rihanna". Crushable.com. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ Copsey, Rob (19 באפריל 2016). "Meghan Trainor talks new album Thank You, Grammys backlash and working with her mum – Interview". The Official UK Charts Company. ארכיון מ-21 באפריל 2016. נבדק ב-20 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ Davis, Rachaell (3 ביולי 2016). "Fifth Harmony Pays Homage to Destiny's Child with a Performance of Their Hits". Essence.com. ארכיון מ-3 באוגוסט 2017. נבדק ב-13 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ "Little Mix's Aspirations, Musical Influences & Collaboration Wish List". WBMP (FM). 27 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2013. נבדק ב-27 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ "Artist Influences for Girls Aloud". MTV. ארכיון מ-13 בספטמבר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ 1 2 3 Dekel-Daks, Tal (29 בינואר 2013). "Ten Things About... Destiny's Child". דיגיטל ספיי. ארכיון מ-6 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ Kaufman, Gil (27 במרץ 2013). "Haim are crushing on Aaliyah, Destiny's Child". MTV. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ Corner, Lewis (18 באפריל 2011). "Katy B was brought up on Destiny's Child". דיגיטל ספיי. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ Smyth, David (23 בספטמבר 2014). "Interview: Mobo shortlisted singer Jess Glynne on being pop's brightest newcomer". London Evening Standard. ארכיון מ-10 במרץ 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  110. ^ McMahon, James (19 ביולי 2013). "Flashback Friday: Ciara". Wonderland magazine. ארכיון מ-11 באוקטובר 2016. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ "Grande Dame". V magazine. 20 בפברואר 2014. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  112. ^ Schillaci, Sophie (13 במאי 2016). "Exclusive: Meghan Trainor on Being Inspired by Britney Spears and *NSYNC, Her Hilarious Relationship Dealbreakers". Entertainment Tonight. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ Roth, Madeline (29 ביולי 2016). "Fifth Harmony's Full Destiny's Child Medley Is Here, And It's Flawless". MTV. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ Walker, John (16 בפברואר 2015). "Are Fifth Harmony Really 'Like Mariah'? We Did the Math". MTV. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ Caulfield, Keith (3 ביולי 2014). "Chart Moves: 'Beyonce' Hits 2 Million in Sales, 'Purple Rain's 30th Anniversary on the Charts and a 5 Seconds of Summer Sales Update". Yahoo!. נבדק ב-12 ביולי 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  116. ^ "LeToya interview for E! Television series, Boulevard of Broken Dreams". E!. 28 בינואר 2007. נבדק ב-3 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ "LaTavia Roberson turned EDM? Check out her new single". FanSided. 22 ביוני 2017. נבדק ב-24 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ "Latavia Roberson Says She Turned To Alcohol After Being Kicked Out Of Destiny's Child". 11 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "INTRODUCING LYRIC RICHARD!". 24 בספטמבר 2013. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ "Former Destiny's Child Member LaTavia Roberson Opens Up About Heartbreaking Loss Following Hospital Emergency". Essence.
  121. ^ "LaTavia Roberson on Instagram: "I could not thank God for a more perfect birthday!!!!! Loved ones and family!!! Especially after having a baby! My God is an awesome God🙏🏽.…"". Instagram. אורכב מ-המקור ב-2021-12-24.
  122. ^ Marquina, Sierra (12 במאי 2014). "Kelly Rowland Marries Tim Weatherspoon In Costa Rica". Us Weekly. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  123. ^ "Kelly Rowland Welcomes a Baby Boy – Find Out His Name!". Us Weekly (באנגלית אמריקאית). 5 בנובמבר 2014. נבדק ב-2 באפריל 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  124. ^ "Kelly Rowland Gives Birth, Welcomes 2nd Child With Husband Tim Weatherspoon". Us Weekly. 30 בינואר 2021. נבדק ב-30 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ^ "Farrah Franklin & Kevin Oh". 11 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  126. ^ "Farrah Franklin • Instagram".
  127. ^ "Destiny's Child's Long Road to Fame (The Song Isn't Called 'Survivor' for Nothing)". MTV.
  128. ^ Farrah: Beyonce Covered Up Real Reason I Quit Destiny's Child. djvlad. 26 בנובמבר 2015. ארכיון מ-8 בנובמבר 2020. נבדק ב-15 בספטמבר 2021 – via YouTube. {{cite AV media}}: (עזרה)


דסטיניז צ'יילד
ביונסה נואלס • קלי רולנד • מישל ויליאמס • לטבייה רוברסון • לטויה לאקט • פרה פרנקלין
דיסקוגרפיה • שירים • פרסים ומועמדויות
אלבומי אולפן Destiny's Child • The Writing's on the Wall • Survivor • 8 Days of Christmas • Destiny Fulfilled
אלבומי אוסף This Is the Remix • #1's • Love Destiny • Playlist: The Very Best of Destiny's Child • Love Songs • Destiny's Child: The Untold Story Presents Girls Tyme
מיני-אלבומים Love: Destiny
אלבומי וידאו והופעה The Platinum's on the Wall • Destiny's Child World Tour • Destiny's Child: Live in Atlanta • Destiny's Child Video Anthology
סינגלים "No, No, No" • "With Me" • "Get on the Bus" • "Bills, Bills, Bills" • "Bug a Boo" • "Say My Name" • "Jumpin', Jumpin'" • "Independent Women Part I" • "Survivor" • "Bootylicious" • "Emotion" • "Nasty Girl" • "8 Days of Christmas" • "Rudolph the Red-Nosed Reindeer" • "Lose My Breath" • "Soldier" • "Girl" • "Cater 2 U" • "Stand Up for Love"
השתתפות בסינגלים "Just Be Straight with Me" • "What's Going On" • "The Girl Is Mine"
סיבובי הופעות Total Request Live Tour • Destiny Fulfilled... and Lovin' It
קלי רולנד
דיסקוגרפיה • וידאוגרפיה • סיבובי הופעות • שירים • פרסים ומועמדויות
אלבומי אולפן Simply Deep • Ms. Kelly • Here I Am • Talk a Good Game
מיני-אלבומים Ms. Kelly: Diva Deluxe • The Kelly Rowland Edition • K EP
אלבומי וידאו BET Presents Kelly Rowland
סינגלים "Dilemma" • "Stole" • "Can't Nobody" • "Train on a Track" • "Like This" • "Ghetto" • "Work" • "Daylight" • "Everywhere You Go" • "Commander" • "Rose Colored Glasses" • "Grown Woman" • "Forever and a Day" • "Motivation" • "Lay It on Me" • "Down for Whatever" • "Ice" • "Kisses Down Low" • "Dirty Laundry" • "Love You More at Christmas Time" • "Coffee"
השתתפות בסינגלים "Separated" • "Une femme en prison" • "Here We Go" • "No Future in the Past" • "Breathe Gentle" • "When Love Takes Over" • "Invincible" • "Gone" • "What a Feeling" • "Favor" • "Boo Thang" • "Summer Dreaming 2012" • "How Deep Is Your Love" • "Representin" • "Mama Told Me" • "Neva End" • "Without Me" • "One Life" • "Love & Sex, Pt. 2" • "Say Yes"
סיבובי הופעות Simply Deeper Tour • Ms. Kelly Tour • Lights Out Tour
ערכים קשורים Destiny's Child • Chasing Destiny
דסטיניז צ'יילד - פרסים
פרס המוזיקה הבריטית ללהקה הבין-לאומית הטובה ביותר
יואי לואיס והחדשות (1986) ‏•‏‏ הבאנגלס (1987) ‏•‏‏ U2‏ (1988) ‏•‏‏ U2 ‏(1989) ‏•‏‏ U2‏ (1990) ‏•‏‏ INXS ‏(1991) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1992) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1993) ‏•‏‏ קראודד האוס (1994) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1995) ‏•‏‏ בון ג'ובי (1996) ‏•‏‏ פוג'יז (1997) ‏•‏‏ U2‏ (1998) ‏•‏‏ הקורס (1999) ‏•‏‏ TLC ‏(2000) ‏•‏‏ U2‏ (2001) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2002) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2003) ‏•‏‏ הווייט סטרייפס (2004) ‏•‏‏ סיזר סיסטרס (2005) ‏•‏‏ גרין דיי (2006) ‏•‏‏ הקילרס (2007) ‏•‏‏ פו פייטרס (2008) ‏•‏‏ קינגס אוף ליאון (2009) ‏•‏‏ ארקייד פייר (2011) ‏•‏‏ פו פייטרס (2012) ‏•‏‏ The Black Keys ‏(2013) ‏•‏‏ דאפט פאנק (2014) ‏•‏‏ פו פייטרס (2015) ‏•‏‏ טיים אימפלה (2016) ‏•‏‏ א טרייב קולד קווסט (2017) ‏•‏‏ פו פייטרס (2018) ‏•‏‏ דה קרטרס ‏(2019) ‏•‏‏ חיים (2021) ‏•‏‏ סילק סוניק (2022) ‏•‏‏ ‏Fontaines D.C.‏ (2023) ‏•‏‏ בויג'יניוס (2024)
פרס המוזיקה של בילבורד לזמרת המובילה
ג'נט ג'קסון (1990) ‏•‏‏ מריה קארי (1991) ‏•‏‏ ויטני יוסטון (1993) ‏•‏‏ מריה קארי (1994) ‏•‏‏ TLC‏ (1995) ‏•‏‏ אלאניס מוריסט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1998) ‏•‏‏ בריטני ספירס (1999) ‏•‏‏ כריסטינה אגילרה (2000) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2001) ‏•‏‏ אשנטי (2002) ‏•‏‏ אלישה קיז (2004) ‏•‏‏ ריהאנה (2006) ‏•‏‏ ריהאנה (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ קייטי פרי (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ ביונסה (2017) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2018) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2019) ‏•‏‏ בילי אייליש (2020) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2021) ‏•‏‏ אוליביה רודריגו (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן ההוט 100 המוביל
Boyz II Men ‏(1992) • ויטני יוסטון (1993) • מריה קארי (1996) • אלטון ג'ון (1997) • אשר (1998) • דסטיניז צ'יילד (2000) • דסטיניז צ'יילד (2001) • אשנטי (2002) • אשר (2004) • 50 סנט (2005) • קייטי פרי (2011) • אדל (2012) • מארון 5 (2013) • Imagine Dragons (2014) • טיילור סוויפט (2015) • דה ויקנד (2016) • דרייק (2017) • אד שירן (2018) • דרייק (2019) • פוסט מאלון (2020) • דה ויקנד (2021) ‏•‏‏ אוליביה רודריגו (2022) • מורגן וולן (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל
ויטני יוסטון (1993) ‏•‏‏ TLC ‏(1995) ‏•‏‏ אלאניס מוריסט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ אשר (1998) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (1999) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2000) ‏•‏‏ נלי (2001) ‏•‏‏ 50 סנט (2003) ‏•‏‏ אשר (2004) ‏•‏‏ 50 סנט (2005) ‏•‏‏ כריס בראון (2006) ‏•‏‏ אמינם (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ דרייק (2017) ‏•‏‏ אד שירן (2018) ‏•‏‏ דרייק (2019) ‏•‏‏ פוסט מאלון (2020) ‏•‏‏ דה ויקנד (2021) ‏•‏‏ דרייק (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון ללהקה אהובה
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ Boyz II Men‏ (1995) ‏•‏‏ TLC ‏(1996) ‏•‏‏ פוג'יז (1997) ‏•‏‏ הנסון (1998) ‏•‏‏ אן סינק (1999) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (2000) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2001) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2002) ‏•‏‏ B2K‏ (2003) ‏•‏‏ אאוטקאסט (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ גרין דיי (2006) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2007) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2008) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2009) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2010) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2011) ‏•‏‏ ביג טיים ראש (2012) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2015) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2016) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2017) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2018) ‏•‏‏ מארון 5 (2019) ‏•‏‏ BTS ‏(2020) ‏•‏‏ BTS ‏(2021) ‏•‏‏ BTS ‏(2022) ‏•‏‏ BTS ‏(2023)
פרס המוזיקה של בילבורד ללהקה המובילה
נקסט (1998) • בקסטריט בויז (1999) • דסטיניז צ'יילד (2000) • דסטיניז צ'יילד (2001) • קריד (2002) • 3 Doors Down‏ (2003) • אאוטקאסט (2004) • ניקלבק (2006) • בלאק אייד פיז (2011) • LMFAO‏ (2012) • ואן דיירקשן (2013) • Imagine Dragons (2014) • ואן דיירקשן (2015) • ואן דיירקשן (2016) • Twenty One Pilots‏ (2017) • Imagine Dragons (2018) • BTS‏ (2019) • האחים ג'ונאס (2020) • BTS‏ (2021) • BTS‏ (2022) • פוארזה רחידה (2023)
פרס ה-BET ללהקה הטובה ביותר
דסטיניז צ'יילד / אאוטקאסט (2001) • אאוטקאסט (2002) • B2K (2003) • אאוטקאסט (2004) • דסטיניז צ'יילד (2005) • בלאק אייד פיז (2006) • נארלס בארקלי (2007) • UGK‏ (2008) • Day26‏ (2009) • יאנג מאני (2010) • דידי – דירטי מאני (2011) • The Throne ‏(2012) • מאקלמור וראיין לואיס (2013) • יאנג מאני (2014) • ריי סרמרד (2015) • דרייק ופיוצ'ר (2016) • מיגוס (2017) • מיגוס (2018) • מיגוס (2019) • מיגוס (2020) • סילק סוניק (2021) • סילק סוניק (2022) • דרייק ו-21 סבאג' (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דסטיניז_צ%27יילד&oldid=37145134"