נווה אילן – הבדלי גרסאות
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל{{הערה|{{הצופה||צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן|1947/08/07|00416}}{{ש}}{{דבר||בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן|1949/02/06|00114}}{{ש}}{{הד המזרח||חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ|1949/08/26|01100}}}}. כן הובאו ליישוב [[האחים פינאלי]] כאשר הובאו לישראל{{הערה|{{מעריב||האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן|1953/07/27|00200}}}}{{הערה|{{על המשמר||ילדי פינאלי לנווה-אילן|1953/07/28|00406}}}}. |
בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל{{הערה|{{הצופה||צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן|1947/08/07|00416}}{{ש}}{{דבר||בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן|1949/02/06|00114}}{{ש}}{{הד המזרח||חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ|1949/08/26|01100}}}}. כן הובאו ליישוב [[האחים פינאלי]] כאשר הובאו לישראל{{הערה|{{מעריב||האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן|1953/07/27|00200}}}}{{הערה|{{על המשמר||ילדי פינאלי לנווה-אילן|1953/07/28|00406}}}}. |
||
בראשית שנות ה-50 היה הקיבוץ בתנופת פיתוח ואף היווה דוגמא להצלחה קיבוצית. אולם הפיתוח המואץ לא לווה במצטרפים חדשים וכך מראשית 1954 נפלה עבודה רבה מדי על מעט החברים בקיבוץ. חברי הקיבוץ דרשו מתנועת האם, [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]], לשלוח מתיישבים נוספים לתגבור המקום, אך אלו לא הגיעו, ועבודה שכירה נאסרה בתנועה הקיבוצית. בשנת 1955 עזבו כ-30 חברים את הקיבוץ והמשא על המעטים שנשארו נהיה כבד יותר והביא למתיחות חברתית. בסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום והוא ננטש{{הערה|שם=דולב|{{מעריב|אהרן דולב|העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש|1956/02/10|01001}}}}. עם הנטישה, עלתה הכוונה להקים במקום את [[בית ספר אזורי עין כרם|בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם]]{{הערה|{{למרחב||בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן|1955/12/20|00411}}}}. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את [[ירושלים]]{{הערה|שם=דולב}}, ובמקום זאת הוקם במקום סניף של [[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] [[הכפר הירוק]], שהתפרק גם הוא, בשנת [[1967]]. בשנת 1958 עלה רעיון להקים במקום תחנת נסיונות לחקלאות הררית{{הערה|{{מעריב||תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן|1958/11/12|00406}}}}. |
|||
===הקמה מחדש=== |
===הקמה מחדש=== |
||
גרסה מ־23:13, 23 באפריל 2018
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 662 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,024 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.8% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   נווה אילן  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
נווה אילן (נְוֵה אִילָן) הוא מושב שיתופי ליד אבו גוש וירושלים, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היסטוריה
קיבוץ של המאקי
נווה אילן הוקם בתחילת אוקטובר 1946, במקביל להקמת 11 הנקודות[3], על ידי מתנדבים מקריית ענבים ומעלה החמישה שהכינו את הקרקע[4] לקבוצת "טללים" של 31 יוצאי המחתרת האנטי-נאצית מצרפת - המאקי. רוב החברים בקבוצה קיבלו הכשרה בדגניה ב'. הצעירים בחבורה שהו בכפר רופין, והדתיים שבהם קבלו הכשרה בשדה אליהו[5]. בטו בשבט בתחיחלת 1947 התקיימו ביישוב נטיעות של הקרן הקיימת[6].
המייסדים בחרו למקום כשם זמני את השם "נווה אילן"[7], כשם יישוב בסביבת קריית ענבים בסיפור של יוסף ויץ[8]. שטח היישוב עמד על כ-1700 דונם והוא ישב ברש פסגה תלולה, ארבעה קילומטרים מערבה ממעלה החמישה וכשני קילומטרים צפונית מערבית מהכביש לירושלים[9]. ב-27 באוקטובר 1946 התקיים טקס חנוכה רשמי של היישוב בנוכחות קונסול צרפת[5][10]. בנובמבר 1947 היה נווה אילן ברשימת הנקודות העבריות המנותקות בתחומי המדינה הערבית, וצויין שהתגוררו בה 43 נפש[11].
ב-15 בינואר 1948 הותקפה קבוצה של חברי היישוב שיצאו לעבוד בגינת הירק למרגלותיו, על ידי ערבים מהסביבה. בהתקפה נהרג אחד המגינים[12]. כן הורעש היישוב בירי תותחים במהלך מלחמת העצמאות[13]. לאחר המלחמה היה הקיבוץ יעד למסתננים בגלל קרבתו לגבול[14]. באוקטובר 1953 נרצח חבר הקיבוץ בידי מסתננים[15].
גרעין "התגבורת" - כ-70 יוצאי צפון אפריקה שהגיעו באוניה אקסודוס ובדרך בורמה - הצטרף ליישוב בהפוגה השנייה ביולי 1948. בתחילת שנות ה-50 הוחל בגידול פטריות על ידי הקיבוץ[16].
בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל[17]. כן הובאו ליישוב האחים פינאלי כאשר הובאו לישראל[18][19].
בראשית שנות ה-50 היה הקיבוץ בתנופת פיתוח ואף היווה דוגמא להצלחה קיבוצית. אולם הפיתוח המואץ לא לווה במצטרפים חדשים וכך מראשית 1954 נפלה עבודה רבה מדי על מעט החברים בקיבוץ. חברי הקיבוץ דרשו מתנועת האם, איחוד הקבוצות והקיבוצים, לשלוח מתיישבים נוספים לתגבור המקום, אך אלו לא הגיעו, ועבודה שכירה נאסרה בתנועה הקיבוצית. בשנת 1955 עזבו כ-30 חברים את הקיבוץ והמשא על המעטים שנשארו נהיה כבד יותר והביא למתיחות חברתית. בסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום והוא ננטש[20]. עם הנטישה, עלתה הכוונה להקים במקום את בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם[21]. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את ירושלים[20], ובמקום זאת הוקם במקום סניף של בית הספר החקלאי הכפר הירוק, שהתפרק גם הוא, בשנת 1967. בשנת 1958 עלה רעיון להקים במקום תחנת נסיונות לחקלאות הררית[22].
הקמה מחדש
בסוף שנות השישים הוקם בארצות הברית גרעין "המגשימים", ביוזמת תנועת יהודה הצעיר, במטרה להקים מושב שיתופי לא חקלאי של אקדמאים שישתף עולים מארצות הברית וילידי ישראל. המושב יועד להכיל כ-100 משפחות וחלק מתושביו יעבדו במקום, בין השאר בבית ספר למפגרים שיוקם במקום, ואחרים יעבדו מחוץ למושב[23][24]. באוקטובר 1969 אושרה תכנית מתאר למושב[25]. הקמת המושב התעכבה והחלטה סופית בעניין נתקבלה במרץ 1971[26].
חברי הגרעין הראשונים הגיעו לישראל בשנת 1970. אבן פינה למושב הונח ב-27 בספטמבר 1971[27]. בתחילה חיו חברי הגרעין במרכז הקליטה במבשרת ציון, במשך כארבע שנים עד שבנייני היישוב הוקמו. אך קבוצה קטנה של שש משפחות החליטה ליישב את המקום מייד, ושיפצו בעצמם בניינים ישנים מהקיבוץ הנטוש, וחיו שם כבר החל משנת 1972. כשהסתיימה הבניה הכללית, כל המשפחות עברו ממרכז הקליטה לנווה אילן, ואף המשפחות הראשונות עברו למגורים החדשים.
לאחר שהקבוצה התבססה במקומה החדש, החלו להצטרף משפחות ישראליות וכן עולים חדשים ממדינות אחרות, כמו אנגליה, דרום אפריקה וניו זילנד.
מייסדי נווה אילן התכוונו שהיישוב יהיה חלק מהתנועה הקיבוצית, אך באותו זמן לא התקבלו למרות המבנה השיתופי של הקבוצה, מכיוון שלא היה חדר אוכל שיתופי ביישוב, וגם לא לינה משותפת שעוד הייתה נהוגה אז במרבית הקיבוצים. אז בתחילה השתייכה לתנועת המושבים, ורק יותר מאוחר הצטרפה לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).
הענפים העיקריים בתחילת ימי המושב היו מפעל אלקטרוניקה, מרכז מחשוב, לולים של תרנגולי הודו, ופטריות. הלולים נהרסו במהלך מגפת שפעת העופות. בשנים האחרונות הוקמה הרחבה ליישוב, הקרויה "נופי אילן".
אתרים בנווה אילן ובסביבה
- נווה אילן ההיסטורית, נמצאת על גבעה בכניסה לנווה אילן. במקום זה התיישבו באוקטובר 1946, 31 צעירים וצעירות ניצולי שואה וחברי מחתרת המאקי בצרפת, לפי דרישתו של בן-גוריון להקים במקום יישוב-משלט לשמירת הדרך לירושלים. במקום הוקם קיבוץ שהתפרק ב-1956. על ראש הגבעה עמד בית האפנדי מאבן שכונה חירבת אל הוואה (חורבת הרוחות). מהיישוב ההיסטורי נותרו עמדות לידם הוצבו שלטי עץ דהויים. בית האפנדי שקרס, נבנה מחדש אבל עבודות השיקום והשימור נעצרו ולא ברור מה יהיה גורל המקום שנמצא כיום במצב מוזנח.
- תצפית על שם דני ויין, נמצאת בקצה המערבי של נווה אילן. על שם בן נווה אילן שנפל במילוי תפקידו כחובש. מהמקום יש תצפית רחבה על גבעות השפלה והעיר מודיעין.
- בצמוד למושב נמצא מלון נווה אילן וכן מועדון ספורט ובריכת שחייה (שהיו שייכים למושב, ונמכרו).
- יער נווה אילן
- יד השמונה
- אבו גוש
- פונדק אלביס, ליד מחלף קריית יערים ובו פסלים ופוסטרים של אלביס פרסלי.
- קריית התקשורת של גלובוס גרופ, משם משדרת חברת החדשות של ערוץ 2 וחברות תקשורת נוספות.
- "בית האח הגדול" בו מצולמת תוכנית הריאליטי "האח הגדול".
קישורים חיצוניים
- נווה אילן, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- אתר הבית של נווה אילן (מושב שיתופי נוה אילן)
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נווה אילן, נקודה חדשה בהרי ירושלים, הצופה, 28 באוקטובר 1946
- ^ עוד ישוב בהרי ירושלים, דבר, 28 באוקטובר 1946
- ^ 1 2 הוקם יישוב תשיעי על הרי ירושלים, משמר, 28 באוקטובר 1946
- ^ חג הנטיעות בירושלים, הצופה, 6 בפברואר 1947
- ^ שמות עבריים ליישוב בנגב ויהודה, המשקיף, 9 באוקטובר 1946
- ^ יוסף ויץ, אל נוה אילן, דבר, 29 ביולי 1938
- ^ יריות מן המארב על נוה־אילן, הַבֹּקֶר, 16 בינואר 1948
- ^ חג הזריעה הראשונה בנוה־אילן, הַבֹּקֶר, 28 באוקטובר 1946
- ^ הנקודות העבריות המנותקות, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
- ^ נהדפה התקפה על גווה אילן, הצופה, 16 בינואר 1948
- ^ נווה אילן ומעלה החמישה, הצופה, 12 במאי 1948
- ^ מסתננים גנבו בנוה אילן, זמנים, 1 בנובמבר 1953
- ^ תושב נוה אילן נרצח בשנתו, זמנים, 12 באוקטובר 1953
- ^ נתן טירה, מגדל הפטרות בנוה אילן, מעריב, 22 בספטמבר 1954
- ^ צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן, הצופה, 7 באוגוסט 1947
בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן, דבר, 6 בפברואר 1949
חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ, הד-המזרח, 26 באוגוסט 1949 - ^ האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן, מעריב, 27 ביולי 1953
- ^ ילדי פינאלי לנווה-אילן, על המשמר, 28 ביולי 1953
- ^ 1 2 אהרן דולב, העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש, מעריב, 10 בפברואר 1956
- ^ בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן, למרחב, 20 בדצמבר 1955
- ^ תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן, מעריב, 12 בנובמבר 1958
- ^ קיבוץ נווה אילן הנטוש יהפך לקואופרטיב עירוני, הצופה, 13 בינואר 1969
- ^ נחום ברנע, צעירים מארה"ב יקימו מושב שיתופי עירוני בנווה־אילן, דבר, 22 בנובמבר 1968
- ^ אושרה תכנית המיתאר למושב שיתבסס על תעשיה ושירותים, דבר, 10 באוקטובר 1969
- ^ נווה־אילן יהיה מושב שיתופי, דבר, 1 באפריל 1971
- ^ היום - הנחת אבן פינה לנווה־אילן, דבר, 27 בספטמבר 1971
| ||||||||||||||||
