הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 132 בתים ,  לפני שנה
(העברת המפה למקום יותר טוב, העברת מתקפת האצ"ל לפי סדר כרונולוגי)
ההנחת המבצע הייתה שכיתור יפו יביא לכניעת תושביה מבלי שיגרור התנגשות עם הכוחות הבריטיים והנחה זו התממשה. ב-[[30 באפריל]] הוכרע הקרב ומפקד "צבא ההצלה" בעיר נמלט ממנה בדרך הים. רוב מוחלט של תושבי העיר הערבים נמלטו ממנה.
 
המבצע הוביל לבריחת רוב התושבים הערבים של יפו. כדי למנוע את עזיבת התושבים, הטילה "הועדה הלאומית הערבית" ביפו מס מיוחד על היוצאים. לאחר שהעזיבה לא קטנה, איימה המליציה העירונית בהחרמת רכוש העוזבים ואף בעונש [[מוות]]{{הערה| יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 146}}. למרות זאת רוב תושבי העיר נמלטו דרך הנמל והפליגו בעיקר ל[[ביירות]] ול[[עזה]]. מאוכלוסייה של כ-70,000 אלף ערבים לפני המלחמה נשארו בעיר כ-4,000 ערבים בלבד, 1400 מהם גברים, מכל שכבות החברה{{הערה|יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004, עמ' 404}}. {{הערה|במוזיאון האצ"ל מעריכים את האוכלוסיה המקורית של העיר ב-90 אלף תושבים}}
 
ב-[[13 במאי]], יום לפני [[הכרזת העצמאות]], חתמו מנהיגי יפו על הסכם כניעה.{{הערה|יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''' הוצאת דביר, עמ' 104, 2004.}}
 
===בריחת ערבים מישובים נוספים בעקבות המבצע===

תפריט ניווט