לדלג לתוכן

חברת אשלג ארץ-ישראלית – הבדלי גרסאות

מ
חברת האשלג הארץ ישראלית הוקמה באוקטובר [[1929]] על ידי משה נובומייסקי ולאחר אישור הזיכיון ב-11 בינואר 1930 על ידי ממשלת אנגליה, החלו שנתיים ניסיוניות של הפקת [[אשלג]] במפעל הצפוני ושליחתו לאנגליה.
 
בתחילת 1929 רכשה חברת האשלג את ספינותיה הראשונות, החל בספינות מפרש וגמור בספינות-מנוע. חלקי הספינות הובאו מאנגליה ומחופי ארץ-ישראל והורכבו על שפת ים המלח. הללו שימשו בעיקר לחקירת הים ולהכשרת הדרכים להקמת המפעל הדרומי של החברה. עם יסוד המפעל הדרומי בשנת 1934 גברה התנועה בים, תחילה על ידי הובלת חומרי בניה, מכונות, פועלים ואספקה לעובדים, ואחר כך על ידי הובלת התוצרת מקצה הדרומי לקצה הצפוני. סירות המנוע להובלת העובדים ולגרירת סירות המשא כונו בשמות : "התקוה", "גברת לוט", "יתומה", "מצדה", ו"מכוור". בשנת 1941 נבנתה והורדה לים הספינה הגדולה "צוער" שהיא בת 200 כוחות סוס. ההפלגה ארכה רק 9–10 שעות. הספינה הייתה טעונה כ-300 קרוניות אשלג. בשנת 1945 עמדו לרשות חברת האשלג 3 סירות מנוע, 6 סירות-משא גדולות ו-5 סירות משא קטנות. החברה מנתה 16 ספנים עברים .{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], [[הידעת את הארץ]]- ים המלח סביב-סביב, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל]], תשט"ז, 1956, כרך ג', פרק 1 : "ים-המלח-ים המוות", פרק משנה י"ח : "לתולדות השיט המחודש ע"פ ים-המלח", עמוד 64-65}}
 
בשנים 1931 - [[1932]] החלה החברה לשווק אשלג ו[[ברום|ברומין]] שנוצרו במפעלה שבקצהו הצפוני של ים המלח. בעקבות ההבנה שהתנאים הטופוגרפיים בצפון ים המלח אינם מאפשרים התקנת בריכות על שטח נרחב, הוחלט על הקמת [[מפעל המלח בסדום]] באגנו הדרומי של ים המלח בשנת 1934, על מנת להגדיל את כושר הייצור.