משגל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משגל
Intercourse
Intercourse first edition.jpg
מידע כללי
מאת אנדריאה דבורקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה הגות פמיניסטית
הוצאה
הוצאה בשפת המקור Free Press
שנת הוצאה 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית הוצאת בבל
שנת הוצאה בעברית 2003
תרגום לעברית דניאל פרידמן
מספר עמודים 224
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 00-2907-970-5
הספרייה הלאומית 002655627
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משגל הוא ספר משנת 1987 מאת אנדריאה דבורקין, בו דבורקין מציעה ניתוח פמיניסטי רדיקלי ליחסי מין בספרות ובחברה. דבורקין חוקרת את התפישות של גברים ושל נשים לגבי משגל, ומשתמשת בטקסטים קלאסיים כדי לתת פתח לרעיונות אליהם לא התכוונו הסופרים. כשהיא בוחנת עבודות מאת טולסטוי, פלובר, בשביס-זינגר, ואחרים, היא מביאה אותן כדוגמאות, ולא כמקורות, ומסיקה שבחברה הדוגלת בעליונות גברית, יחסי מין בין גברים לנשים מהווים גורם מרכזי לכפיפותן של נשים לגברים.

התזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשגל, דבורקין מרחיבה את ניתוחיה הקודמים של פורנוגרפיה לכדי דיון ביחסי מין הטרוסקסואליים באופן כללי. בעבודות כגון שנאת נשים ופורנוגרפיה: נשים בבעלות גברים, דבורקין טענה כי פורנוגרפיה וספרות ארוטית בחברה פטריארכלית עושות ארוטיזציה עקבית לשליטה מינית בנשים על ידי גברים, ולעיתים קרובות גם למעשים בוטים של ניצול או אלימות. במשגל, היא טוענת שהכפיפות המינית הזו של נשים היא מרכזית לחוויית המין גם של גברים וגם של נשים, ושהיא מחוזקת בכל רובדי תרבות המיינסטרים, לא רק באמצעות פורנוגרפיה, אלא גם בעבודות קלאסיות של הקאנון הספרותי בו גברים הם דומיננטיים.

דבורקין דנה בהרחבה ביצירות כמו סונאטת קרויצר, מאדאם בובארי, ודרקולה, ואף מתייחסת לטקסטים דתיים, פרשנות משפטית, ופורנוגרפיה. היא טוענת כי תיאורים של יחסי מין באמנות ובתרבות המיינסטרים מדגישים באופן עקבי את הסקס ההטרוסקסואלי כצורה היחידה או ה"אמיתית" של סקס; ושסקס מתואר בהם במונחים אלימים או פולשנים; שהם מתארים את האלימות והפולשנות כמרכזיים לארוטיקה; וכי לעיתים קרובות הם מוצמדים ליחס מזלזל של גברים, וסלידה מפני, ואפילו רצח, של נשים מיניות. היא טוענת כי תיאורים מסוג זה מנציחים גישה אנדרו-צנטרית וכוחנית למיניות, ושהשילוב של הגישות האלה עם תנאי חייהן של נשים בחברה סקסיסטית הופכת את החוויה ההטרוסקסואלית במין לחלק מהותי מדיכויין של נשים והכפפתן לגברים, כאשר עבור נשים זו חוויית "כיבוש",[1] אשר בו זמנית אמורה להיות מענגת עבור נשים, ולהגדיר את עצם הסטטוס שלהן כ-נשים. דבורקין מתארת את הגישה הזו ליחסי מין באומרה:[2]

זהו ניהיליזם - או אמת. הוא צריך להדחף פנימה אל מעבר לגבול. קו המתאר של הגוף הוא מובחן; נפרד. שלמותו היא אשליה, הונאה טרגית, כיוון שבין הרגליים ישנו חריץ נסתר ועליו להידחק לתוכו. שום פרטיות אמיתית של הגוף אינה יכולה להתקיים בד בבד עם משגל: עם היותו נחדר. הווגינה עצמה היא שרירית, ויש להידחף בין שרירים אלה כדי להפרידם. הדחיפה היא פלישה מתמשכת. היא פעורה, מפושקת באמצעיתה. היא כבושה - בגופה, בפנימיותה, בפרטיותה...
בשום מקום ובקרב שום קבוצה אנושית אין אח ורע לחוויה הזו - בני אדם שנוצרו למטרת משגל: לשם חדירה, כניסה, כיבוש. לא בארצות כבושות, לא בקרב גזעים משועבדים, לא בקרב מתנגדי משטר כלואים, לא בתרבויות שנפלו קרבן לקולוניאליזם, לא בצייתנותם של ילדים למבוגרים ולא בזוועות שהותירו את חותמן על המאה העשרים, החל באושוויץ וכלה בגולאגים. אין שום דבר הדומה לכך בדיוק, ולא משום שהפלישה הפוליטית והחשיבות של המשגל הן בנליות לעומת ההיררכיות ומעשי האכזריות האחרים. משגל היא מציאות ייחודית לנשים כבנות למעמד נחות; והיא כוללת, בין היתר, שבירה של גבולות, השתלטות, כיבוש, הרס של פרטיות - כשכל אלה מובנים כנורמליים ואף חיוניים להמשכיותו של הקיום האנושי. שום דבר הנעשה לקבוצה אנושית נחותה אחרת אינו דומה לכך במשמעותו ובהשלכותיו, גם כאשר נכפית על אנשים אלה זמינות מינית, הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית. עמים משועבדים, למשל, אנוסים אולי לקיים יחסי מין עם שליטיהם, אבל האלוהים שאינו קיים לא התנה בהיענותם את הקיום האנושי בכללותו. המשמעות הפוליטית של המשגל לנשים היא שאלה יסודית של פמיניזם וחירות: האם עם כבוש - כבוש פיזית מבפנים, שתוכו נפלש - יכול להיות חופשי; האם יכולים אלה שפרטיותם פגועה באופן עקרוני להיות בעלי הגדרה עצמית; האם יכולים אלה שהם חסרי שלמות גופנית ביולוגית להיות בעלי כבוד עצמי?

אנדריאה דבורקין

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריה של דבורקין באו בטענה שהתזה המרכזית של משגל היא כי "כל סקס הטרוסקסואלי הוא אונס." ואולם, אין בספר משפט כזה, והטענה מבוססת על המשפט בספר "אונס הוא מילה נרדפת למשגל". אך בספר, ההשוואה בין מין הטרוסקסואלי לבין כיבוש, בעלות, משת"פיות, וכדומה, נעשים בהקשר של דיונים על הדרך שבה יחסי מין מתוארים "בשיח של האמת הגברית - בספרות, מדע, פילוסופיה, פורנוגרפיה",[3]:122 והאכיפה של המושגים דרך הכוח החברתי שגברים מחזיקים על נשים.

דבורקין עצמה דחתה את הפרשנות הזו, כחוסר הבנה תהומי של עבודתה.[4] כשנשאלה על כך בראיון, היא הסבירה:[5]

לא, לא כתבתי [שכל סקס הטרוסקסואלי הוא אונס], ולא אמרתי את זה, לא אז, ומעולם לא... כל הנושא של משגל כהבעה האולטימטיבית של שליטה גברית בתרבות הזאת הפכה ליותר ויותר מעניינת עבורי. במשגל, החלטתי לגשת לנושא מהכיוון של פרקטיקה חברתית, מציאות גשמית. אולי זו ההיסטוריה שלי, אבל אני חושבת שההסבר החברתי לטענת ה"כל סקס הוא אונס" הוא שונה ומן הסתם די פשוט. רוב הגברים ומספר לא מבוטל של נשים חשים הנאה מינית במסגרת חוסר השוויון. מכיוון שהפרדיגמה של סקס הייתה של כיבוש, חזקה, וחילול, אני חושבת שגברים רבים חושבים שהם צריכים יתרון לא הוגן, שבמופע הקיצוני שלו הוא נקרא אונס. אני לא חושבת שהם באמת צריכים אותו. אני חושבת שגם משגל וגם הנאה מינית יכולים לשרוד שוויון, ושאכן יעשו כן. זה גם חשוב לומר, בנוסף, שיצרני הפורנוגרפיה, ובמיוחד פלייבוי, פרסמו שוב ושוב במשך שנים את הדיבה הזו, ש"כל סקס הוא אונס" וזה התפשט לאחרים, כמו TIME, שכאשר מבקשים מהם להביא מקור לכך, אינם יכולים.

אנדריאה דבורקין

העיתונאית קאתי יאנג כתבה שבין אם דבורקין התכוונה בדיוק לאמירה המיוחסת אליה ואם לאו, הגישה הכללית של דבורקין היא שסקס הטרוסקסואלי הוא אלים, וזה היינו הך, וש"לא משנה מה אומרים מגניה, דבורקין אכן הייתה אנטי-סקס."[6]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית
עברית
  • אנדריאה דבורקין, משגל. הוצאת בבל, 2003. תרגום: דניאל פרידמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dworkin, Andrea (1987). Chapter 7, "Occupation/Collaboration". Intercourse (Basic Books; republished at NoStatusQuo.com). 
  2. ^ משגל, אנדריאה דבורקין, הוצאת בבל, 2003. 134-136
  3. ^ Dworkin, Andrea (1987).
  4. ^ "The Lie Detector: The Andrea Dworkin Online Library". Pushing Buttons/ACLU. 
  5. ^ Dworkin, Andrea (21 באפריל 1995). Fighting Talk. New Statesman & Society. ראיון עם Michael Moorcock (London: republished online with permission at NoStatusQuo.com). 
  6. ^ Young, Cathy (17 באפריל 2005). "The Dworkin Whitewash". Hit & Run blog. Reason.com. 


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל