אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל הארגון

אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה הוא ארגון פמיניסטי שנרשם כעמותה בשנת 1983. מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא למגר את האפליה, האלימות והדיכוי נגד נשים ולקדם שוויון בין המינים. הארגון ממשיך את דרכן של הנשים הפמיניסטיות מחיפה שעסקו במאבקים דומים בשנות השבעים. בשנת 2008 הוענק לעמותה פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים על "פעילות בשירות החברה והקהילה למניעת אלימות במשפחה".

פעילויות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון עוסק בקידום וביצירת פרויקטים כגון מקלט חירום לנשים, מרכז מהות (בנושא תעסוקת נשים), קו חירום לנפגעות אלימות וקו חירום לנפגעות סחר בנשים. כיום הארגון מפעיל ארבעה פרויקטים עיקריים: פרויקט מאבק בסחר בנשים ובזנות; שלום וביטחון; פרויקט כלכלי לנשים; ופרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות. הארגון מפעיל ספרייה וארכיון הכולל בתוכו מסמכים היסטוריים מאז שנות ה-70 על הפעילות הפמיניסטית בארץ, אוסף קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) וארגונים אחרים. הספרייה והארכיון הפתוחים לציבור הרחב. במקום מתקיימים מפגשים, הרצאות, כנסים וסמינרים.

ההחלטות ביחס לדרכי הפעולה של הארגון מתקבלות בידי קולקטיב הפתוח לכל הנשים החברות בו. פגישות הקולקטיב מתקיימות פעם בחודש. במוסדות הארגון מיושם "עקרון הרבעים": ייצוג שווה לפלסטיניות, ללסביות, למזרחיות ולאשכנזיות.

בתחום הסכסוך הישראלי-ערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 פרסם הארגון דו"ח של עו"ד דנה מירטנבאום מעמותת איתך בשם "עדות אילמת: נשים בסכסוך הישראלי פלסטיני". בדו"ח נסקרו הפגיעות הייחודיות לציבור הנשים כתוצאה מהסכסוך, ונאמר כי במחקרים אחרים התייחסות כזו זוכה בדרך כלל להתעלמות. עוד נכתב בדו"ח, כי צה"ל אינו עושה די כדי למנוע פגיעה בנשים הפלסטיניות במסגרת פעילותו הביטחונית. חלקו האחרון של הדו"ח עוסק בכך שנשים בישראל מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות בענייני חוץ וביטחון, וכי המדינה אינה מעודדת ואף מקשה על פעילותם של ארגוני נשים כדוגמת קואליציית נשים לשלום, נשים בשחור, מחסום ווטש ופרופיל חדש.

הארגון קיים בשנת 2006, בשיתוף עם "קואליציית נשים לשלום" כנס מקביל לכנס הרצליה בשם: "ביטחון וחוסן - למי?", אשר נועד לדברי המארגנות "לשנות את המשמעות של תפיסת הביטחון הצבאית-מילטנטית-גברית באמצעות דיון על ביטחון בהקשר פמיניסטי-אזרחי". הכנס התקיים בתמיכה כספית של האיחוד האירופי והקרן החדשה לישראל.[1]

עם תחילת מבצע עופרת יצוקה שלח הארגון ביחד עם ארגוני נשים נוספים מכתב לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשרת החוץ, ציפי לבני, בו דרשו להפסיק באופן מיידי את הלחימה ברצועת עזה. במכתבם ציינו כי "דרך ההרג והקטל הגברית חייבת להיפסק לטובת שפה ועשייה של נשים למען שלום והידברות בין העמים. אנחנו רוצות ודורשות לדבר ולעשות בשפה אחרת".[2] בנוסף, קיבל הארגון החלטה על "פניה למועצת הביטחון לחקירת פשעי מלחמה".[3]

לאחר אירועי המשט לעזה (2010) פרסמו נשות הארגון הודעה בה כתבו על הזדהותן עם הפעילות שלקחו חלק בארגון המשט: "אנו, נשות אשה לאשה... מבקשות להביע את הזדהותנו עם פעילות השלום שביקשו לפעול לשבירת המצור המוטל באופן לא אנושי על נשים, ילדים וגברים, תוך מניעת חירויות אדם בסיסיות, שירותי בריאות ומצרכים חיוניים... ומצאו עצמן תחת מתקפה צבאית שהייתה תוצר של מדיניות אלימה... מתקפה על משט שלום תוקפת גם אותי, המצור על עזה פוגע בכולנו".[4]

בתחום הטכנולוגיות הרפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הארגון סוברות כי לצד הפיתוחים המדעיים בתחומי הרפואה והפריון, יש לוודא כי ההשלכות החברתיות, הכלכליות והאתיות נלקחות בחשבון, כמו גם שמירה על מעמדן של נשים וזכויותיהן הבריאותיות. בין הנושאים שבהם עוסק הפרויקט: תרומת ביציות והחשש כי בחסות זו מתבצע סחר באיברים וכן בחינת השימוש באמצעי מניעה, בהסכמי פונדקאות ובביצוע שיבוט. הפרויקט כולל מחקר[דרושה הבהרה] והוצאת פרסומים ומסעות פרסום. במסגרת הפרויקט הוקם קו חירום הנותן מידע ותמיכה לנשים בנושאי פריון.

מאבק בסחר בנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1997 פועל הארגון כחלק מקואליצייה של ארגונים נגד סחר בנשים בישראל. בשנת 2002 החל להפעיל פרויקט עצמאי למאבק בנושא זה באזור חיפה והצפון. מאז סייע הארגון, לפי נתוניו, ליותר מ-1600 נשים שנסחרו ונוצלו למטרות מין. הירידה בהיקפי הנשים הנסחרות לישראל הביאה להרחבת הפרויקט במטרה לסייע לנשים לצאת ממעגל הזנות, תוך דאגה להבטחת זכויותיהן ושלומן בתהליך. הפרויקט מבוסס על רצונה של האשה, והוא מספק תמיכה במידת האפשר וסיוע משפטי בעניין זכויותיהן בזמן שהותן בישראל וקבלת מסמכים דרושים לשם חזרה לבתיהן. הארגון מסייע ביצירת קשר עם ארגוני סיוע במדינות מוצאן של הנשים אשר יכולים לקלוט אותן ולשקמן במדינותיהן.

צוות ותקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לני רבין, חנה ספרן, נינה מזרחי, שרי אהרוני, חדוה איל, סלבה גרינברג, לילי טראובמן, ליאת לייזר ורונית פיסו שימשו בתפקיד רכזות כלליות של הארגון. כיום מכהנת בתפקיד צמרת הרשקו.

מחזור הפעילות של העמותה בשנת 2007 עמד על 1,929,791 שקלים ובשנת 2008 על 1,888,103 שקלים. הארגון נתמך בעיקר מקרנות מחוץ לארץ ועל ידי תורמים פרטיים, בהן האיחוד האירופי, קרן הדסה, קרן הפיתוח לנשים של האו"ם, קווינה טיל קווינה (אשה לאשה - שוודיה) ונתמך בעבר גם על ידי הקרן החדשה לישראל אשר ממשיכה לשמש להעברת תרומות פטורות ממס מארצות הברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנה ספרן ותלמה בר-דין (עורכות), אשה לאשה פמיניסטית: שלושים שנות פעילות, הוצאת פרדס, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמןוומניזם
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingגירל פאווראפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבונות אלטרנטיבהבת שלוםכולןעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלשוברות קירותתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבין-לאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת Ms.‎Off our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל