מעשה השפחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעשה השפחה
The Handmaid's Tale
The Handmaid's Tale.jpg
מידע כללי
מאת מרגרט אטווד
שפת המקור אנגלית
סוגה ספרות ספקולטיבית
הוצאה
הוצאה בשפת המקור מקללנד סטיוארט
שנת הוצאה 1985
הוצאה בעברית כנרת זמורה-ביתן דביר
תרגום לעברית ג. אריוך, הוצאת 1986
סמדר מילוא, הוצאה מחודשת 2012
קישורים חיצוניים
מסת"ב 2-221-05238-2
OCLC 18643757
הספרייה הלאומית 001040105, 003425963

מעשה השפחה (כך תורגם לעברית; ידוע גם כסיפורה של שפחה. באנגלית, The Handmaid's Tale, "סיפורה של השפחה") הוא רומן דיסטופי, מז'אנר הספרות הספקולטיבית,[1] מאת הסופרת הקנדית מרגרט אטווד, שראה אור בשנת 1985.[2] העלילה מתרחשת בעתיד הלא-רחוק, בו תאוקרטיה נוצרית טוטליטרית חוללה הפיכה בממשל האמריקאי. הספר חוקר תמות של דיכוי נשים והדרכים שבאמצעותן יכולות נשים להשיג סוכנות אישית. שם הספר נשאב מ"סיפורי קנטרברי" של ג'פרי צ'וסר, הכוללים סדרת סיפורים קשורים (סיפורו של הסוחר, סיפורו של הנזיר, וכולי).

מעשה השפחה זכה בפרס המושל הכללי לשנת 1985, וכן בפרס ארתור סי. קלארק הראשון ב-1987. הספר גם היה מועמד לפרס נבולה, פרס בוקר ופרס פרומתאוס. הוא עובד לקולנוע, לטלוויזיה, לרדיו, לאופרה ולתיאטרון.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש ברפובליקה הגלעדית, דיקטטורה צבאית-תאוקרטית המתקיימת בגבולותיה של ארצות הברית שהייתה. הרפובליקה קמה כאשר תנועה בשם "בני יעקב" הביאה להפיכה דרך מתקפת טרור, בה נהרג נשיא ארצות הברית, ואת האשמה טפלו על קיצונים אסלאמיים. בכאוס שנוצר, מבצעי ההפיכה נטלו את הכוח לידיהם והשליטו סדר חדש המבוסס על אתוס של הברית הישנה וערכים אולטרה-שמרניים.

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של אישה בשם ליפרד (נגזרת של "של פרד"). ליפרד היא אישה ממעמד חדש של שפחות שמשמשות כפילגשות למטרות רבייה של הגברים מהמעמד השולט. הסדר שהוחל בעקבות ירידה חדה בשיעורי הילודה, בגלל עקרות שהיא תוצאה של זיהום סביבתי ומחלות מין. ליפרד מספרת על חייה בביתו של פרד (לו היא קוראת פשוט "המפקד"). היא משרתת אותו ואת אשתו, סרינה, זמרת גוספל לשעבר, המקדמת "ערכים מסורתיים". כל חודש, בזמן המתאים במחזורה החודשי, מתנהל טקס דתי מקודש במהלכו על ליפרד לקיים יחסי מין עם פרד בזמן שסרינה יושבת מאחוריה ומחזיקה בה. טקס המבוסס לדברי השלטון על דבריה של שרה לאברהם בבראשית:

"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה."

חירותה של ליפרד מוגבלת עד מאוד – מותר לה לעזוב את הבית רק כדי לערוך קניות, בחנות מסוימת כשלראשה כובע שמסתיר את פניה, אסור לה לסגור את דלת חדרה, והיא נתונה לפיקוח מתמיד של "העיניים", המשטרה החשאית של גלעד.

הספר מסתיים באפילוג מסוף המאה, לאחר נפילת המשטר הגלעדי, המוגש בצורת הרצאה של פרופסור פליקסוטו, שיחד עם עמיתו, פרופסור נוטלי וייד, גילה את הקלטותיה של ליפרד ותמלל אותן, וכינה את אוסף הרשמים "מעשה השפחה". דרך הניתוח האובייקטיבי כביכול של "התקופה הגלעדית" וחשיבות סיפורה של ליפרד, הפרק מבקר את העולם האקדמי.[3] בהרצאתו, הפרופסור אומר שהוא סבור שניק ארגן את מנוסתה של ליפרד, אך אינו יכול להיות בטוח מכיוון שאין יודע מה עלה בגורלה. הוא גם מגלה לקוראים שעל הריסות הרפובליקה הגלעדית קמה מדינה שוויונית יותר, עם חופש דת וזכויות נשים. אך ארצות הברית כפי שהייתה לא חזרה לתחייה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליפרד: גיבורת הסיפור, והמספרת. אישה מהדור הראשון של הרפובליקה הגלעדית, שעדיין זוכרת את החיים שלפני. היא מקליטה את זיכרונותיה ברשמקול, ומספרת על חייה כשפחת מין שתפקידה ללדת תינוק עבור מפקד במשטר החדש ואשתו. השם "ליפרד" הוא שם עבדים, שפירושו "של פרד", כאשר השם של הגבר הוא כל גבר אליו היא משויכת בזמן הנתון. בעת התרחשות העלילה, ליפרד נמצאת בתפקידה השלישי כשפחה.
  • המפקד: חבר באליטה של המשטר הנוצרי הטוטליטרי של הרפובליקה הגלעדית. הוא מנהל יחסים אישיים אסורים עם ליפרד, שמגלה שהוא עשה את אותו הדבר עם שפחתו הקודמת, וזו התאבדה כאשר סרינה, אשתו של המפקד, גילתה.
  • סרינה ג'וי: מטיפה אוונגליסטית לשעבר, ואשתו של פרד, המפקד. היא נחשדת כעקרה, אף על פי שההיסטוריה המינית שלה ושל בעלה מרמז שבעצם הוא העקר, המשטר - המקדש ילודה - מאפשר רק את ההנחה שנשים הן עקרות. במצב זה, היא נאלצת לחיות עם הסידור שלמפקד יש שפחה ושהיא מוכרחה להיות נוכחת במשגל שלו איתה. כדי להגיע למטרה של לידת תינוק, היא מעודדת את ליפרד לנהל יחסי מין עם ניק, הנהג.
  • ליגלן: שפחה של מפקד שכן, וחברה במחתרת שמטרתה להפיל את המשטר הגלעדי. היא מתאבדת כאשר המשטרה החשאית, "העיניים", מגלה את מעשיה.
  • ניק: הנהג של המפקד, שמפתח יחסים עם ליפרד, בתחילה בציות לסרינה ג'וי, אך בהמשך מתוך חיבה אליה, ובניסיון להצילה מגלות קשה, במקרה שתתגלה כעקרה. במהלך הסיפור, נאמנותו של ניק לא ברורה - אם הוא בעד המשטר הקיים או חלק מההתנגדות לו.
  • מוירה: חברה טובה של ליפרד מתקופת הלימודים. לסבית ופמיניסטית, היא מתנגדת למשטר הגלעדי הדכאני. כשהיא נלקחת להכשרה כשפחה, היא בורחת לקנדה. ליפרד מגלה אותה מאוחר יותר, עובדת כזונה בבית בושת של המשטר.
  • לוק: בן זוגה של ליפרד בתקופה שלפני המהפכה הגלעדית. מכיוון שהיה גרוש, נישואיו לליפרד נחשבים במשטר הדתי כלא-לגיטימיים, מה שבדיעבד הפך את ליפרד לנואפת, ואת בתה לממזרה. כתוצאה, ליפרד נלקחת כשפחה, וגורלו לא ברור. בתם נמסרה לאימוץ, למיטב ידיעתה של ליפרד.
  • פרופסור פייקסוטו: "גילה" את הקלטותיה של ליפרד, ומגיש הרצאה היסטורית על התקופה הגלעדית בסוף המאה, לאחר שהרפובליקה נפלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, בעתיד לא ידוע, אך כנראה בין המאה ה-21 למאה ה-22, במדינה נוצרית פונדמנטליסטית שקמה על הריסות ארצות הברית. בחברה זו, אנשים מופרדים על פי קריטריונים של מעמד ומגדר, ונדרשים להתלבש בבגדים המיועדים לתפקידם בחברה. ליפרד, למשל, גיבורת הסיפור, לובשת בגדי שפחה - גלימה אדומה עם כנפיים לבנות המכסות את פניה. תלבושות אחידות אלה משחקות תפקיד מרכזי בשליטה החברתית, ומסמנות בבירור את מקומם של אנשים בהיררכיית הזכויות על פי מגדר, עיסוק וקאסטה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלעד, גופן של נשים הוא כלי שמשמש את המטרות הפוליטיות והאישיות של בעלי הכוח. נשים בחברה הגלעדית מוגבלות למרחב הביתי, והן נטולות זכויות - אין להן זכות בחירה, אסור להן לעבוד במקצוע, אסור להן לקרוא ולכתוב, ואסור להן להחזיק רכוש. מכיוון שהפוריות ושיעורי הילודה באוכלוסייה נפלו באופן חד בעקבות גורמים סביבתיים, הממשלה יצרה מעמד חדש של נשים הנקראות שפחות, שתפקידן ללדת ילדים עבור גברים בעלי מעמד בחברה. אפילו שמותיהן של הנשים נגזלות מהן, והן מכונות בנגזרת של השם של הגבר שהן משרתות באותה העת - ליפרד היא "של פרד" המפקד אותו היא משמשת.

בספר, נדמה כי אפילו בני המעמד השולט אינם מאמינים באמת בדוקטרינות של המהפכה שלהם, אלא פשוט נהנים מהכוח שמעמדם מקנה להם. פרד, המפקד של ליפרד, לוקח אותה למועדון סקס כדי לקיים איתה יחסי מין מחוץ לטקס המשגל הדתי שהם מחויבים לו.

בכל רובד של החברה, האנשים של החברה הגלעדית מגלים חוסר נחת - נשים וגברים כאחד מנסים להימלט לקנדה, או חולמים על כך, וגם בני המעמד הגבוה - כדוגמת סרינה, אשתו של המפקד - מחפשים מפלט מהיומיום, בין אם דרך מוצרים מהשוק השחור, או בדרכים אחרות. יש מבקרים הגורסים שגלעד מסמל את ארצות הברית, ושהשפחה המדוכית מסמלת את קנדה, סברה הנובעת מהיותה של אטווד בראשה של התנועה האנטי-אמריקאית הקנדית בשנות ה-60 וה-70.

קאסטות ומעמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרו-אמריקאים, המיעוט העיקרי המיוצג בחברה הגלעדית, נקראים "ילדי חם", והקוראים מגלים דרך שידור טלוויזיוני המתואר במהלך הסיפור שהם הוגלו ל"שמורות" במערב התיכון, מקבילה למדינות החסות של משטר האפרטהייד הדרום אפריקאי. אף על פי שאין בספר התייחסות רבה לקתולים, כן מוזכר כי נזירות נחשבות ל"לא-נשים", ושרובן הוגלו לקולוניות, כי לא נחשבו למועמדות טובות לנישואים או רבייה. יהודים בספר נקראים "בני יעקב", שהוא גם השם של הארגון הדתי-נוצרי שהנדס את ההפיכה הגלעדית. בסיפור, ליהודים ניתנה הבחירה להתנצר או להגר לישראל, ורובם בחרו לעזוב. באפילוג, פרופסור פייקסוטו מספר כי חלק מהמהגרים היהודים נזרקו לים בדרך לישראל, בעקבות הפרטה של תוכנית "ההחזרה למולדת", וניסיונות הקפיטליסטים למקסם את רווחיהם. מרשמיה של ליפרד ניתן להבין שיהודים רבים שנשארו בגלעד המשיכו לקיים את דתם בסתר, וכאשר נתפסו הם הוצאו להורג.

מגדר ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלעד הונהגה הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים, כאשר הגברים שולטים והנשים נשלטות ונחשבות לפחותות מגברים מבחינה אינטלקטואלית ורגשית.

הפרדה נוספת בין נשים וגברים היא דרך לבוש: גברים ברובם לובשים מדים צבאיים או פארה-מיליטריסטיים, דבר המטשטש את האינדיבידואליזם שלהם, אך גם מקנה להם תחושת כוח; נשים מתלבשות על פי המעמד שלהן, כאשר החלוקה היא בעיקר על פי צבע. לדוגמה, שפחות לובשות אדום, "לא-אנשים" שמוגלים לקולוניות לובשים אפור.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים בגלעד מחולקים לארבע קטגוריות עיקריות:

  • מפקדי המאמינים - המעמד השולט. מי ששייך למעמד זה, זכותו להקים בית פטריארכלי עם אישה, שפחה לעת הצורך, משרתות, ושומרים. חובתם להביא ילדים, אף על פי שרבים מהם עקרים, דבר המוכחש מתוך תפישה שרק נשים "אשמות" בעקרות. הם לובשים שחור, ומותר להם להחזיק כלי רכב.
  • עיניים - המשטרה החשאית. הם חושפים את כל מי שאינו מתיישר עם דרישות המשטר.
  • מלאכים - חיילים שנלחמים במלחמות הרפובליקה. לפעמים ניתנת להם הרשות להינשא.
  • שומרים (שומרי האמונה) - חיילים המתפקדים כפועלים בעבודות "שחורות" ומישטור פשוט. הם נחשבים כלא ראויים לעבודה נחשבת יותר, בהיותם "טפשים, זקנים, נכים או צעירים מאוד". הצעירים ביניהם יכולים להפוך למלאכים כאשר הם מגיעים לבגרותם. הם לובשים מדים ירוקים.

גברים המקיימים סקס הומוסקסואלי או כל סקס הנחשב סוטה על פי הסטנדרטים של החברה הגלעדית מוכרזים כ"בוגדי מגדר" והם מוצאים להורג או נשלחים לקולוניות כדי לחוות מוות איטי יותר.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשים בחברה הגלעדית מחולקות לשש קטגוריות עיקריות של "נשים לגיטימיות", ושתי קטגוריות של נשים "לא לגיטימיות" החיות מחוץ למיינסטרים החברתי:

הלגיטימיות
  • רעיות הן בראש ההיררכיה הנשית. הן נשואות למפקדים, ותמיד לובשות כחול, צבע המסמל את הייצוגים ההיסטוריים באמנות נוצרית של מריה הבתולה. כשמפקד נפטר, אשתו הופכת לאלמנה, וחובתה ללבוש שחור.
  • בנות הן הילדות הטבעיות או המאומצות של בני המעמד השולט. הן לובשות לבן עד שהן נישאות. בתה של ליפרד אומצה על ידי מפקד ורעייתו שלא הצליחו להביא ילדים משלהם.
  • שפחות הן נשים פוריות שתפקידן החברתי הוא להרות וללדת ילדים עבור מפקדים, כממלאות מקום של רעיותיהם. גם יחסים המין מתקיימים באופן שמסמל את מילוי המקום הזה - הרעיה נשענת בראש המיטה, השפחה ומחזיקה בשפחה שנשענת עליה, כאשר המפקד רוכן מעליה ומבצע בה את מעשיו. שפחות לובשות גלימות אדומות המכסות את גופן, כפפות המכסות את ידיהן, וכנפיים לבנות של הגלימה מכסות את פניהן, כדי להגביל את שדה ראייתן כמו גם למנוע מאחרים לראותן. שפחות הן בדרך כלל נשים שנחשבות לבוגדות במגדרן או במשטר, למשל כדוגמת ליפרד, דרך ניאוף, ואשר הוכשרו במרכז חינוך מחדש. במהלך קיום הרפובליקה הגלעדית, מספר הפשעים המגדריים הלך וגדל, ככל שהביקוש לנשים פוריות עלה בקרב הקאסטה השולטת. הבסיס האידאולוגי לשימוש בשפחות נבע מסיפורי התנ"ך - כמו יעקב שלקח את שפחותיהן של נשותיו, בלהה וזלפה, כדי שילדו עבורו ילדים. השפחות חיות בבתיהם של המפקדים כל זמן שהן משמשות אותו. שפחה שמצליחה ללדת ילד במסגרת תפקידה, לעולם לא תשלח לקולוניות, גם אם לא תלד שוב לעולם.
  • דודות הן הנשים שמכשירות ומנטרות את השפחות. הן משמשות כמקדמות הדת והמשטר, ומטיפות לצדק של הסדר החברתי. הן הנשים היחידות שמורשות לפעמים לקרוא, כנראה בעיקר כתבי דת. תפקיד הדודה הוא התפקיד היחיד בחברה שאישה לא נשואה - בדרך כלל מבוגרת ולא פוריה - יכולה למלא בחברה כדי להימנע משליחה לקולוניות. דודות לובשות חום.
  • מרתות הן נשים לא פוריות שיש להן יכולת עבודה, ומתפקדות כמשרתות בבתי המפקדים. הן לובשות סינרים ירוקים. השם "מרתה" נובע מסיפור מהבשורה של לוקאס, בו ישו מבקר את מריה אחותו של לזארוס, בזמן שמרתה עובדת ומכינה את כל ההכנות הנדרשות.
  • רעיות שימושיות - נשים הנישאות לגברים ממעמדות נמוכים יחסית, אלה שלא באליטה. הן מצופות למלא את כל התפקידים הנשיים עבור בעליהן - לשמש להם לרעיות, לרבייה, ולעבודות הבית - ובהתאם, בגדיהן צבעוניים, בצבעי כחול, אדום וירוק.

חלוקת העבודה בין הנשים גורמת לטינה ביניהן - למשל, הרעיות והרעיות השימושיות רואות את השפחות כפרוצות. ליפרד מבכה שהסדר החברתי נטל מנשים את היכולת להזדהות אחת עם השנייה. הדיכוי שלהן חוצץ ביניהן.

לא-לגיטימיות
  • לא-נשים הן נשים עקרות, אלמנות, פמיניסטיות, לסביות, נזירות, וכל אישה שמתנגדת למשטר או לסדר החברתי: כולן נשים שאינן מסוגלות להיטמע בחלוקה המגדרית הממושטרת של גלעד. הן מוגלות לקולוניות - גם לאלה הרדיואקטיביות, וגם למרכזים חקלאיים. גם שפחות שאינן מצליחות ללדת ילדות לאחר שלושה שיבוצים של שנתיים מצטרפות אליהן.
  • ג'זבליות הן נשים שנכפות לזנות ותפקידי בידור לגברים של האליטה. הן בדרך כלל נשים מושכות ומשכילות, שאינן מצליחות להסתגל לתפקיד שפחה. הן מעוקרות, דבר הנמנע מנשים אחרות. הן עובדות בבתי בושת המנוהלים באופן לא רשמי על ידי הממשלה. הן נקראות על שם המלכה איזבל, ומתלבשות במה שנשאר מתחפושות ומלבושים מיניים מתקופת קדם-המהפכה - כמו תלבושות מעודדות, ארנבות פלייבוי, וכדומה. לג'זבליות מותר להתאפר, לשתות אלכוהול, ולהתרועע עם גברים. גם הן מנוטרות על ידי הדודות, וכשהן כבר לא נחשקות על ידי הגברים, הן נשלחות לקולוניות.

תינוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה זו, מומים מולדים הפכו לשכיחים יותר.

ישנן שתי קטגוריות של ילדים:

  • לא-תינוקות, הידועים גם כ"גרוסים", הם תינוקות שנולדים עם מום גלוי. הם לא נשארים בשטח, אך ליפרד לא רוצה לדעת מה קורה להם. שפחות חיות בפחד מפני הולדת תינוק בעל מום - בגלעד יש איסור מוחלט נגד הפלות, ולכן גם הוצאו מן הפרקטיקה כל סוגי הבדיקות העובריות.
  • נשמרים הם תינוקות שנולדים ללא מום.

הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הטקס" הוא האקט המיני בין המפקד והשפחה, שנערך על פי דת למטרות רבייה. הטקס דורש שהשפחה תשכב על הרעיה, בין רגליה, במהלך המשגל - כאילו אישה אחת הן. הנשים נוטרות טינה וחשות השפלה בגין הטקס.

קונטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה הגלעדית, המילה "עקר" הוצאה מהלקסיקון. פוריות היא תחומן של נשים, והן או פוריות, או עקרות, ואז הן נחשבות ל"לא-נשים" ונשלחות לקולוניות, שם תוחלת החיים הממוצעת היא שלוש שנים.

אטווד חוזרת הרבה על המוטיב של קונטקסט - בגלעד אומרים הרבה את המשפט "קונטקסט הוא הכל" - וכיצד הקשרים משתנים משנים בתורם את התפישות של אנשים. למשל, המשחק "שבץ-נא" נחשב לפני המהפכה ל"משחק של נשים וזקנים", אך כאשר נאסר על נשים לשחקו, פתאום הוא נהיה משחק נחשק. ואף על פי שליפרד הייתה מתלבשת באופן חשוף יחסית לנורמות הגלעדיות לפני המהפכה, כשהיא נתקלת בתיירים יפנים, היא מוצאת שהנשים ביניהן נראות לה חשופות יתר על המידה, והיא נבהלת מכך שהן מאופרות, ושופטת אותן לרעה.

במהלך הספר מתקיימים גם טקסטים חתרניים, כדוגמת הפתגם "nolite te bastardes carborundorum" החרוט על הארון בחדרה של ליפרד, ואשר אין היא יודעת לתרגם. אך הקורא יכול לגלות שפשר המילים הוא "אל תיתן לממזרים להביס אותך".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "סיפורה של שפחה" משנת 1990 מבוסס על תסריט של הרולד פינטר, וביים אותו פולקר שלונדורף. נטשה ריצ'רדסון כיכבה בדמותה של ליפרד, פיי דאנווי גילמה את סרינה ג'וי, ורוברט דובאל שיחק את המפקד.

עיבוד לרדיו הופק עבור רדיו 4 של ה-BBC בשנת 2000.

פאול רודרס עיבד את הספר לאופרה שהוצגה לראשונה בקופנהגן בשנת 2000.[4]

עיבוד לתיאטרון של ברנדון ברנס עשה סבב הופעות באנגליה ב-2002.[5]

הספר עובד גם להופעת בלט, בכוריאוגרפיה של לילה יורק, והוצג בבלט המלכותי בוויניפג ב-2013.[6]

ב-2014 הלהקה הקנדית "Lakes of Canada" הוציאו אלבום בשם "Transgressions" שהוא אלבום קונצפטואלי המבוסס על הספר.[7]

הצגת יחיד בעיבודו של ג'וסף סטולנוורק נעשתה.[8]

ב-2016 הכריזה רשת הולו בארצות הברית על סדרה המבוססת על הספר. הסדרה תשודר ב-2017.[9]

הוצאה בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעשה השפחה – מרגרט אטווד. – ג. אריוך. הוצאת "כרם" (היום – זמורה, ביתן, כנרת) (295 עמודים)
  • הספר יצא בתרגום מחודש ובהוצאה מחודשת בשם "סיפורה של שפחה" בהוצאת כנרת זמורה ביתן בשנת 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ About Speculative Fiction", The Handmaid's Tale Study Guide, Gradesaver, 22 May 2009
  2. ^ Atwood, Margaret (17 June 2005), "Film: Science fiction, fatasy & horror", The Guardian (UK), If you're writing about the future and you aren't doing forecast journalism, you'll probably
  3. ^ Grace, DM (1998).
  4. ^ Littler, William (December 15, 2004), Opera Canada
  5. ^ The Handmaid's tale[1], UK: UKTW
  6. ^ "The Handmaid's Tale debuts as ballet in Winnipeg".
  7. ^ http://music.cbc.ca/#!/blogs/2015/10/First-Play-and-QA-Lakes-of-Canada-Transgressions
  8. ^ Lyman, David (24 January 2015).
  9. ^ http://www.hulu.com/press/posts/hulu-announces-straight-to-series-order-for-the-handmaid-s-tale-from-mgm-television


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקלי · פמיניזם ליברלי · פמיניזם שחור · פמיניזם מזרחי · פמיניזם פוסטמודרני · פמיניזם מרקסיסטי · פמיניזם תרבותי · פמיניזם פוסט-קולוניאלי · אנרכה-פמיניזם · אקופמיניזם · פמיניזם לסבי · פמיניזם דתי (יהדות) · פמיניזם אבולוציוני · פמיניזם אסלאמי · פמיניזם הצטלבותי · סייברפמיניזם · טרנס-פמיניזם · קוויר-פמיניזם · פמיניזם סקס-פוזיטיב · פמיניזם בדלני · פמיניזם צ'יקנה · פמיניזם נוצרי · פרוטו-פמיניזם · סופרג'יזם · פמיניזם אפריקאי · לסביות פוליטית · פמיניזם אנליטי
תאוריה מגדר · הטמעת חשיבה מגדרית · לימודי מגדר · לימודי נשים · לימודי גבריות · פדגוגיה פמיניסטית · הגישה הפמיניסטית למשפט · אתנוגרפיה פמיניסטית · העסקה הפטריארכאלית · מדע ומגדר
מושגים מטריארכיה · פטריארכיה · קיריארכיה · מיזוגיניה · תרבות אונס · תקרת הזכוכית · הסגברה · Manspreading · אפקט מטילדה · ג'נדרסייד · האשמת הקורבן · צווארון ורוד · היא-סטוריה · הכחדה סימבולית · מדיניות הרבעים
סמלים סמלה של ונוס · רוזי המסמררת · יוני · שילה נה גיג · משולש שחור
Womanpower logo.jpg
פמיניזם ופמיניסטיות בעולם
פמיניסטיות לפי מדינה אוסטרליה · אינדונזיה · ארצות הברית · בריטניה · גרמניה · הודו · יפן · ישראל · כורדיסטן · מצרים · ניגריה · ניו זילנד · צ'ילה · צרפת · קנדה · שוודיה
פמיניזם לפי מדינה איראן · ארצות הברית · ישראל
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדר · גרילה גירלז · פמן · ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות · מוחרס ליברס · צבא נשות השלום · תא 16 · גולאבי גאנג · W.I.T.C.H · מפלגת הנשים הלאומית · הכצעקתה · הארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיה
בישראל א-סיוואר · אחותי - למען נשים בישראל · איתך - משפטניות למען צדק חברתי · אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) · אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה · בת שלום · עמותת כ"ן · כייאן · מרכז צדק לנשים · קואליציית נשים לשלום · קולך · קל"ף · רוח נשית · שדולת הנשים בישראל · תנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזם · הגל השני של הפמיניזם · הגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולס · שביתת הנשים באיסלנד 1975 · מלחמות המין הפמיניסטיות · שביתת הנשים למען השלום · מרד הנשים באבאוקוטה · המצעד למען חיי נשים · הכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994
שונות יום האישה הבינלאומי · צעדת השרמוטות · עידוד רדיקלי · מצעד הדייקיות · חופש הפטמה · מניפסט ה-343
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישה · הפרדת עיסוקים מגדרית · הדרה חברתית · רצח תינוקות בנות · ג'נדרסייד · אונס בנישואים · הטרדה מינית · מעמד האישה בישראל · מעמד האישה ביהדות · מעמד האישה באסלאם · מעמד האישה בחברה הערבית
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם · ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי · חוק שיווי זכויות האישה · הגישה הפמיניסטית למשפט · פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה · מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השני · המסתורין הנשי · לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית · מיתוס היופי · משגל · נשים לגופן · פוליטיקה מינית · פמיניזם זה לכולם · פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה · שעבוד האישה · שבע אימהות · גברים מסבירים לי דברים · ילוד אישה · מניפסט החלאה · כוס: הצהרת עצמאות · האישי הוא הפוליטי · תחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלך · בית הרוחות · ג'יין אייר · הגבר הנקבי · הנשים שהגברים אינם רואים · הסיפור של זהרה · הצבע ארגמן · מעשה השפחה · ערפילי אבלון · הטפט הצהוב
כתבי עת .Ms · Off our backs · הסולם
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדל · תקרת הצלולואיד · תלמה ולואיז · סופרג'יסטיות · ליגה משלהן · הפנסים האדומים · להרוג את ביל · הכל אודות אמא · ריוט גירל · פוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטית · גרילה גירלז · מונולוגים מהווגינה · מסיבת ארוחת הערב · ברברה קרוגר · מרים שפירו · ג'ודי שיקגו
לקטגוריה · לפורטל