Off our backs
 | |
| תדירות | דו-חודשי |
|---|---|
| סוגה | כתב עת פמיניסטי/לסבי |
| מו"ל | off our backs, inc |
| בעלים | off our backs, inc |
| תאריכי הופעה | 1970–2008 (כ־38 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מדינה | ארצות הברית |
| ISSN | 0030-0071, 2330-0728 |
| http://www.offourbacks.org/ | |
off our backs (oob) הוא קולקטיב פמיניסטי רדיקלי, שפרסם כתב עת באותו השם בין השנים 1970 ל-2008. לשם יש משמעות כפולה - המשמעות הברורה "לרדת לנו מהגב", כלומר, להפסיק להפריע, להציק, או להעמיס עלינו, המתייחס לדיכוי מגדרי של נשים, ומשמעות שנייה - שנשות הקולקטיב מצהירות שהן (כבר) לא שוכבות על הגב בסקס הטרונורמטיבי.
הקולקטיב נוהל באופן שיתופי, עם קבלת החלטות על ידי קונצנזוס. מטרת הקולקטיב וכתב העת שפרסם היה לספק חדשות ואינפורמציה לגבי חייהן של נשים ואקטיביזם פמיניסטי, לחנך את הציבור לגבי מעמד נשים ברחבי עולם, להוות מקור מידע על פמיניזם, תרבות נשים ותרבות לסבית, ולקדם צדק חברתי עבור נשים.[1]
הקולקטיב הוקם ב-1970 על ידי מרילין ווב, היידי סטפנס, מרלין ויקס, קולט ריד ונורמה לסר.[2]
כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]
off our backs (oob) היה כתב עת שלא למטרות רווח, שבא לקדם אג'נדות פמיניסטיות ולסביות, ופעל בין השנים 1970 ו-2008. בהתחלה, המגזין פורסם פעם בחודש, ובשנות ה-2000 הוא החל לצאת פעם בחודשיים. בין הנושאים שסוקרו בעיתון היו ידיעות חדשותיות בענייני נשים ופמיניזם, מאמרי נושא וטורי דעה, בנושאים מגוונים הכוללים אלימות מגדרית, פורנוגרפיה, פוליאמוריה, צבא, מלחמת וייטנאם, פוליטיקה שמאל-רדיקלית, מעמדיות, צנזורה, גזענות, ודת.[3]
oob הוא כתב העת הפמיניסטי שפורסם ברציפות לאורך טווח הזמן הארוך ביותר בארצות הברית - כמעט 40 שנה. העיתון נחשב בעולם העיתונות לאיכותי, ואף כונה בידי ארגונים פמיניסטים "הניו יורק טיימס של הפמיניזם". הכתבות בו היו מדויקות ומבוססות על מחקר, אף על פי שהעיתון לא ניסה לכסות על הכיוון המוצהר שלו כבעל אג'נדה פמיניסטית. בהצהרת הכוונות של העיתון נכתב: "בכוונתנו להיות הוגנות, אך לא אובייקטיביות. אנו מחויבות למאבק וננקוט בעמדות כדי לקדם אותו."[4]
הקולקטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקולקטיב התנהל על פי פרקטיקת קבלת החלטות על ידי קונצנזוס, וחברותיו האמינו שפוליטיקה הומניסטית היא לא רק אג'נדה פוליטית, אלא פרקטיקה בפועל, והקפידו לקיים ערכים אלו בניהול העיתון והקולקטיב. דוגמה להפעלת עיקרון זה היה כשהמהדורה השנייה לא יצאה בתאריך היעד, ובעיתון נכתב שהסיבה היא ששתיים מחברות הקולקטיב ילדו באותה תקופה. וכן ש"בשונה מרוב היוזמות שבשליטה גברית, אנו מוכנות ומאושרות לספק את הצרכים האנושיים של הצוות שלנו".
אך התאוריה והפרקטיקה של שיתוף מוחלט לא תמיד עלו בקנה אחד בפעילות הקולקטיב, ולקראת סוף השנה הראשונה של הפעילות, התבקשה מרילין ווב לעזוב, כי הורגש שיש לה בתור מייסדת עיקרית יותר מידי כוח. בעיה אחרת הייתה מחלוקת בין החברות שעיקר עניינן היה פוליטיקת שמאל, לעומת החברות הלסביות שהעדיפו שהעיתון יוכר כעיתון לסבי. בסופו של דבר, שיטת הקונצנזוס עבדה, אם לא בקלות, כאשר בכל מהדורה הכיוון הוחלט על ידי כלל החברות. גם שלושה-ארבעה עשורים לאחר מכן, נשמר העיקרון לפיו כל אחת מחברות הקולקטיב לוקחת אחריות על עריכת והפקת דף מהעיתון. עוד רעיון מרכזי בניהול הקולקטיב והוצאת העיתון היה הכללת מתנדבות בפעילות - רבות מהכותבות בעיתון הגיעו משורות הקוראות בו, אשר הביעו עניין להשתתף.
היוזמה של oob הייתה מודל לפרסומים פמיניסטיים רבים שבאו אחריו, שגם בהם התוצר היה משני לבניית קהילה ופעולה על פי עקרונות פמיניסטים.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
אתר האינטרנט הרשמי של Off our backs (באנגלית)- ארכיון הפרסומים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ offourbacks.org
- ^ 1 2 A Trumpet to Arms: Alternative Media in America, David Armstrong; South End Press, 1981
- ^ Women's Periodicals in the United States: Social and Political Issues; Kathleen L. Endres, Therese L. Lueck; Greenwood Publishing Group, 1996
- ^ Encyclopedia of American Journalism; edited by Stephen L. Vaughn; Routledge, 2007
